בד בבד עם הגידול המהיר בהיצע הקורסים המקוונים, מספר הולך וגדל של לומדים בוגרים נכנסים לאוניברסיטאות או חוזרים אליהן. אך למרות המספר ההולך וגדל של סטודנטים בוגרים "לא מסורתיים", כלומר, סטודנטים הלומדים באופן מקוון, מעט ידוע על התהליכים הדינמיים של למידה מרחוק בקרב מבוגרים. סטודנטים אלה תולים תקווה בלימודים, ונאבקים באמצעותם על הזכות לפתח את יכולת הלמידה שלהם, לאזן את החיים ואת הלימודים ולהפוך ללומדים עצמאיים בעלי יכולת ויסות עצמי. מרכיבים אלה יאפשרו להם להיות בני אדם עצמאיים יותר, מסודרים יותר ובעלי יכולת למידה לאורך החיים (lifelong learners).

למרות הצורך הגובר בשיעורי וידאו ללמידה מקוונת, רבים מן המורים והמרצים אינם בטוחים כיצד להכין ולפתח שיעורים מצולמים. במחקר זה, סטודנטים לתואר שני במדעי המחשב במכון הטכנולוגי של ג'ורג'יה מילאו סקרים ומשובים על אודות שיעורים מקוונים בהם צפו במשך שמונה סמסטרים. על רקע המידע שסיפקו הסטודנטים על מידת היעילות של השיעורים המקוונים, מוצגים שבעה עקרונות לעיצוב ופיתוח של שיעורי וידאו לימודיים.

עם התפשטות הטכנולוגיה והשתכללותה, הולכים הלימודים המקוונים ונעשים נפוצים. יש הסבורים כי מגמה זו עתידה להתעצם, ואף ממליצים למוסדות ולמערכות חינוך לאמצה אם ברצונם לשרוד. לימודים מקוונים מעניקים למשתתפים בהם גמישות (למשל במונחים של מקום וזמן הלימוד) ומאפשרים לתלמידים ליצור אינטראקציות עם אוכלוסיות מגוונות של מורים ושל לומדים אחרים, היכולים להימצא במרחק גיאוגרפי ותרבותי רב מהם.שאלת המחקר שהנחתה את הסקירה שלפנינו היא מה הם הגורמים שמשפיעים על חוללות עצמית (self-efficacy) בסביבת למידה מקוונת?

בתי הספר היסודיים קשת באשדוד ובית הספר החדשני למדעים בדליית אל כרמל מקיימים פעילות ייחודית של למידה שיתופית מקוונת. מטרת המיזם היא לחשוף תלמידים משני בתי הספר לתרבות ולמורשת של האחר ובכך לעודד היכרות מעמיקה, הבנה, קבלה של האחר וחיזוק האחדות. נושא הלמידה שנבחר הוא חגים, תרבות ומורשת של שני המגזרים.

שכיחות שילובה של למידה באמצעות טכנולוגיה מקוונת בכיתה גדלה בשנים האחרונות. המחקר הנוכחי מבקש להבין את עמדותיהם של מורים כלפי מדיניות של יחס 1:1 בין מספר התלמידים ומספר המחשבים הניידים בחטיבות ביניים ותדירות השימוש של תלמידים בטכנולוגיה מקוונת. בנוסף, מנסה המחקר למפות את חששות המורים בנוגע ליכולות תלמידי חטיבת ביניים להשתמש באמצעים ניידים וטכנולוגיות ניידות בסביבות למידה של 1:1. מסקנת המחקר היא שעל מנת להפחית את השימוש שעושים התלמידים באמצעים טכנולוגיים שלא למטרות לימודיות, על המורים להנחותם ולחזק את כישורי הלמידה של תלמידיהם, כגון חיזוק יכולת למידה מכוונת-עצמי.

מחקר זה בוחן האם וכיצד מדיניות זכויות היוצרים של אוניברסיטאות בבריטניה מטפלת בסוגיות הקשורות בחומרי לימוד מודפסים ואלקטרוניים. כדי להבין את גישת האוניברסיטאות לנושא, בוצע ניתוח תוכן של 81 גישות שונות של מדיניות זכויות יוצרים באוניברסיטאות. המדובר בסוגיות כגון: בעלות על חומרי לימוד מודפסים ואלקטרוניים ודברים הנאמרים בכיתה; זכויות לסיים חוזה; וזכויות של מי שאינם חברי סגל. בוצעו קרוס-טבולציות עם קבוצת המשימה ועם גילה של מדיניות זכויות היוצרים. ב-90% מהמקרים המדיניות מטפלת באופן גלוי בחומרי לימוד. מספר קטן יותר של אוניברסיטאות (77%) דורשות בעלות על חומרי לימוד פנימיים מאשר על חומרי לימוד מקוונים (84%). רק 20% מטפלות בזכויות על דברים הנאמרים בכיתה, 46% מטפלות בזכויות של מי שאינם מועסקים ו-44% מטפלות בזכויות לסיום חוזה. עם השנים, המדיניות נעשית ליברלית יותר ויותר. מומלץ כי אוניברסיטאות בבריטניה יעבדו עם סגל אקדמי כדי לטפל בסוגיות מפתח בזכויות יוצרים באופן שיאזן בין הזכויות של שני הצדדים. זהו המחקר האמפירי הראשון של גישות שונות של מדיניות זכויות יוצרים באוניברסיטאות בריטיות בעניין בעלות על חומרי הוראה ועל חומרי לימוד מקוונים.

מורים בבתי ספר יסודיים, כיום, ניצבים בפני אתגרים כשעליהם להתמודד עם ילידים דיגיטליים (digital natives). כתוצאה מה"התפוצצות" והצמיחה המהירה של טכנולוגיות המידע שניתן להשתמש בהן בחינוך, ישנן דרישות גוברות והולכות לאמץ טכנולוגיה בחינוך, כדי להשפיע על התלמידים ללמוד באופן פעיל ולהניע אותם להשיג תהליך למידה אפקטיבי. יישומי מציאות רבודה (augmented reality) מציגים פוטנציאל טוב לסיפוק תהליכי למידה פעילים, אפקטיביים ומשמעותיים יותר לתלמידים. יתר על כן, מציאות רבודה מושכת את תשומת הלב המחקרית בשל יכולתה לאפשר לתלמידים להיות משוקעים בחוויות מציאותיות. מחקר זה סוקר, לכן, את התועלות העיקריות של שימוש ביישומי מציאות רבודה בחינוך (Alkhattabi, Mona, 2017).

המאמר מתמקד בתחום של סגנונות למידה בלמידה מקוונת. המחקר בנוי משני חלקים עיקריים: (1) מוצגת סקירה קצרה של גישות מסורתיות לסגנונות למידה ונקבע תפקידן בתהליך ההוראה; חלק זה מסתיים ברפלקציה של המצב הנוכחי, כאשר ההתייחסות לסגנונות הלמידה מתבצעת בהקשר של למידה מקוונת; (2) מוצגות תוצאות המטא-אנליזה העוסקת בסגנונות למידה בסביבת הלמידה המקוונת תוך התמקדות בשתי תקופות (2007-2001, 2014-2008) ובכתבי עת ממאגרי נתונים נבחרים (Doulik, Pavel; Skoda, Jiri; Simonova, Ivana, 2017).

בעת שמנהלני האוניברסיטה מגיבים לדרישות ההולכות וגוברות של השוק החינוכי להציע הזדמנויות רבות יותר ללמידה מקוונת, יכולתם ליצור סביבת הוראה ולמידה יציבה מבחינה כלכלית, ברת-קיימא אך עדיין עשירה, ראויה לתשומת לב מידית ומתמשכת. מחקר כלל-אוניברסיטאי הכולל 130 משתתפים בחן את הצרכים והתפיסות לגבי למידה מקוונת בקרב סגל ההוראה, סטודנטים ואנשי צוות כחלק מהערכת הצרכים של יחידת הלמידה המקוונת. התוצאות מציעות שסגל ההוראה מכיר בחשיבותה של למידה מקוונת, שסטודנטים חושקים בה בשל נוחיותה, וכי תמיכה טכנולוגית בזמן אמת הייתה בעדיפות עליונה. אולם, הן המשאבים הבית-ספריים הן האוניברסיטאיים אינם מותאמים דיים כדי לענות על דרישות אלו ונותרים ברובם נפרדים ולא משולבים (Chow, Anthony S.; Croxton, Rebecca A. , 2017).

קורסים מקוונים פתוחים הופכים לרווחים יותר ברמה המקומית ולמטרות פיתוח מקצועי. תכנון והפקת יחידת הוראה מתאימה בשילוב כלים מקוונים יכול לקדם אינטראקציית לומד בסביבות מקוונות. מטרת מחקר זה הייתה לבחון את אינטראקציית הלומדים ואת התפיסות שלהם לגבי נוכחות הוראה, נוכחות חברתית ונוכחות קוגניטיבית בקורס מקוון פתוח המוצע עבור פיתוח מקצועי בשלוש אוניברסיטאות שבדיות, תוך שימוש במסגרת קהילת החקר. הקורס היה פתוח לכולם וללא תשלום, ומשך משתתפים מכל העולם. כדי להבין את האינטראקציות המקוונות של הקורס, שלוש נוכחויות של קהילת חקר הותאמו לשלושה סוגים של אינטראקציה (Mohsen Saadatmand, Lars Uhlin, Maria Hedberg, Maria Kvarnstrom , 2017).

מחקר זה ביקש לזהות דפוסי שימוש באתר להוראת לשון "פשוט לשון", ולעמוד על מאפייני השימוש וההבדלים בדפוסי השימוש באתר בין תלמידים חזקים לתלמידים חלשים.

רבות נכתב על ההבטחות והסכנות של טכנולוגיה בחינוך. מאמר זה מציג מחקר אמפירי שחוקר כיצד הטכנולוגיה יכולה למלא תפקיד מכריע בלמידת סטודנטים וכיצד צוות ההוראה יכול לאמץ גישות חדשניות מבוססות-טכנולוגיה ביצירת משאבי למידה מבוססי בעיות (PBL) מקוונים ואינטראקטיביים, המאפשרים לסטודנטים אינטראקציה עם בעיות אותנטיות, מורכבות ומציאותיות שעוצבו במסגרת מתודולוגיית למידה מבוססת בעיות (Blackburn, Greg, 2017).

סביבות מקוונות משנות את הלמידה, כולל לימודי דוקטורט (תואר שלישי). אולם הדרכים שבהן ההתנסות בתואר שלישי מעוצבת ומשתנה דרך אופנים דיגיטליים אלה של מעורבות נבחנות לעתים רחוקות, ואינן מובנות באופן שיטתי. במאמר זה, המחברים חוקרים את התפיסות ואת השימוש של סטודנטים לתואר שלישי בכלים דיגיטליים. בהתבסס על התוצאות מקבוצות מיקוד עם מועמדים לתואר שלישי באוניברסיטה מטרופולינית אוסטרלית, המחברים טוענים שהשימוש של המועמדים לתואר שלישי במשאבים ובכלים מקוונים הולך וגדל אבל בו-זמנית נותר מכוסה בדאגות המסורתיות של זמן ונוחות, מומחיות טכנולוגית, ערוצים מבוססים של תקשורת ושירותים מועדפים (Dowling, Robyn; Wilson, Michael., 2017).

מאמר זה מדווח על ההתנסויות של שני מרצים העובדים באוניברסיטת טסמניה (University of Tasmania), שנדרשו ללמד קורסים בחינוך בסביבה חוץ-כיתתית (outdoor education) ובחינוך לקיימות (sustainability education) באופן מקוון. תוך שימוש בגישת חקר מקרה (אוטו-)אתנוגרפית, המרצים רואיינו במטרתה לחקור את התפיסות, האתגרים, הדילמות האתיות, המתחים, ההזדמנויות וההתנסויות שלהם במרחב זה (Smith, H. A.; Dyment, J. E.; Hill, A.; Downing, J., 2016).

המאמר חוקר את תהליך השינוי שמרצים באוניברסיטה צריכים לעבור כדי להיות בקיאים בגישות של למידה פתוחה (open education). בהתבסס על סקירת ספרות ועל ראיונות שנערכו עם מספר מומחים מובילים בתחום של משאבים לימודיים פתוחים (open educational resources) ושל למידה פתוחה, המאמר מציע הגדרה מקורית ל"מרצה פתוח" המתחשבת בכל המרכיבים של עבודת המרצים: עיצוב למידה, משאבי הוראה, גישות פדגוגיות ושיטות להערכה של פעילויות המרצים (Nascimbeni, Fabio; Burgos, Daniel, 2016).

מאמר זה מזהה את הדרך שבה ניתן להשתמש בגרסה החינוכית של מיינקראפט (Minecraft Edu) כדי לתרום להוראה וללמידה של תלמידי תיכון באמצעות חקר מקרים מרובים. הגרסה החינוכית של מיינקראפט מזוהה ככלי מִשְׂחוּק המאפשר למשתמשים שלו ליצור ולהעריך פעילויות למידה מבוססות פרויקטים בתוך הֶקְשֵׁר כיתתי (Callaghan, Noelene, 2016).

שחקנים בכלכלה הדיגיטלית מסתמכים באופן הולך וגובר על איסוף או העברת נתונים אישיים בקנה מידה גדול. הואיל ונתונים דיגיטליים עשויים להתמיד ולהיות ללא גבול, על חוקרי למידה מקוונת לייעץ לאנשים לעשות שימוש קונסטרוקטיבי בנתונים מקוונים ולחשוף את הנתונים בזהירות. אולם, מעט מחקרים הראו שסוגיות ההגנה על נתונים מהוות דאגות ייחודיות בפרקטיקות של למידה מקוונת. בהסתמך על סקירת ספרות שיטתית, מאמר זה בוחן סוגיות של הגנה על נתונים אישיים הקשורות לעיצוב הוראה וללמידה מקוונת. המחברים מעוניינים להבין את הסוגיות הקשורות להגנה על נתונים מקוונים שמנחים או מעצבי הוראה נתקלים בהן מאשר לשוב ולומר שמשתמשים חייבים להיות מודעים למאפיינים האינפורמטיביים והמתמידים של נתונים מקוונים (Chou, Hui-Lien; Chen, Chao-Hsiu, 2016).

קיים צורך הולך וגובר במורים מקוונים מוסמכים כדי ללמד את האוכלוסייה המתרחבת של התלמידים המקוונים מגיל הגן ועד תום התיכון (K-12). על מנת לענות על צורך זה, יש לספק למורים הזדמנויות למידה לרכישת סוגים ספציפיים של ידע ושל מיומנויות הנחוצים כדי ללמד באופן מקוון. בסקירה שיטתית זו של הספרות, המחברים עושים שימוש במסגרת המושגית של "ידע תוכן פדגוגי טכנולוגי" (TPACK) כדי לקבץ את סוגי הידע והמיומנויות הדרושים כדי ללמד באופן מקוון וכדי לבחון הן את המידה שבה תכניות קיימות מתייחסות לאלמנטים אלה, הן את המידה שבה אלמנטים אלה מבוססים על מחקר אמפירי (Moore-Adams, Brianne L.; Jones, W. Monty; Cohen, Jonathan, 2016).