למידה מבוססת פרויקטים
מיון:
נמצאו 105 פריטים
פריטים מ- 81 ל-100
  • סיכום

    תכנית לימודים במדעים, המבוססת על פרויקט, science (PBS) project-based, יכולה לשפר את ההבנה המשמעותית של התוכן המדעי הנמצא ברקע של תכנית זאת, על ידי התלמידים. החוקרים חקרו דרכים לתכנון תכניות לימודים במדעים המבוססות על פרויקט (pPBSc) כדי לתמוך טוב יותר בהבנה המשמעותית של התוכן המדעי. תוך שימוש במסגרות תכניות לימודים קיימות, זוהו הצרכים של התלמיד ל"יצירת דרישה" לתוכן מדעי, איך לעשות בו שימוש בביצוע הניסוי ואיך ליישם את התוכן המדעי. בפיתוח תכנית הלימודים (pPBSc 1, Bio) גילו החוקרים איך עקרונות מנחים אלה נמסרו והועברו כיעדים לתכנון תכנית לימודים ( DAVID E. KANTER) .

  • לינק

    ריאיון עם דר' בקי שוקן, מרכזת הוראה בקורס מדיניות מערכות מידע שנלמד במסגרת תואר ה-MBA, שזכתה במקום הראשון בתחרות מתקשב מצטיין 2008 באוניברסיטה הפתוחה . הקורס "מדיניות מערכות מידע" מתמקד בדרכים אפקטיביות לשילוב מערכות מידע בארגון ובשימוש בהן לצורך תמיכה מיטבית ביישום האסטרטגיה העסקית-תחרותית של ארגונים ובמימוש יעדיהם העסקיים. הקורס מבוסס על ספר לימוד ועל מאמרים אקדמיים, וכן קיים אתר קורס בו מצויים חומרים רבים. החל מסמסטר ב2006 חובות הקורס כוללות גם פרויקט שיתופי המתבצע בסביבת ויקי. ד"ר בקי שוקן מסבירה בראיו מדוע היה חשוב לה להוסיף לקורס פרויקט שיתופי כחלק מחובות הקורס? באמצעות סביבת הוויקי ניתן היה לקיים את המודל הפדגוגי "הרגיל" גם בהוראה מרחוק. בנוסף, הקורס עוסק בשילוב מערכות מידע חדשות בארגון ולכן יש ערך מוסף להתנסות בטכנולוגיה חדישה ללמידה ולעבודה קבוצתית.

  • סיכום

    שיטת הנושאים התפתחה בתנועה הקיבוצית במתכונות שונות ובהדרגה. השיטה הייתה נהוגה לפני הקמת המדינה ובשנים הראשונות של המדינה. מדובר על שיטת הוראה-למידה, המשקפת פילוסופיה חינוכית- חברתית כוללת, הרואה בהוראה ובחינוך תהליך משולב, בלתי נפרד זה מזה. הפילוסופיה החינוכית: צורכי הילד הינם אינדיבידואליים וחברתיים כאחד, לכן חשובה הלמידה האינטגרטיבית. זמן המוקדש לכל נושא לפי שכבות גיל: כיתות א-ג כשבועיים שלושה. כיתות ד-ו עד שישה שבועות. בכל נושא: פינות עבודה לשיפור מיומנויות הלמידה, התלמיד בוחר פינות ועובד בהן. תתי נושאים המשמשים לכתיבת עבודת חקר- אישית. תוכנית מינימום:-לימוד עובדות – רעיונות מרכזיים – מושגים רלוונטיים – סיורים משותפים – דיונים ופתרון בעיות.

  • לינק

    הרצאתו המרתקת של ד"ר דני בן צבי ביום העיון המשותף למכון מופ"ת ולאגף חינוך יסודי: "בדק בית לשיעורי בית" , 15 בפברואר 2009. ד"ר דני בן-צבי הציע נציע מספר עקרונות למודל ללמידה מחוץ לשעות בית הספר המבוסס על הקטנת המחיצות בין עבודה בכיתה ועבודה מחוץ לכיתה, שינוי בתפיסת מרכיב הזמן, רב-תחומיות, למידת חקר אותנטית בקבוצות, בחירה, ומעגלי הגשה ותיקון, משוב ורפלקציה. ד"ר דני בן צבי טען והדגים בהרצאתו במכון מופ"ת כי שימוש מושכל בטכנולוגיות מתקדמות לחקר ולתקשורת מאפשר שינוי זה בתהליכי הלמידה. הוצגו דוגמות מתוקשבות של מודלים חלופיים המבוססים על עקרונות אלה. אחת המעלות של קיום שיעורי בית בעלי אופי כזה הוא שהם עשויים להוות חלק משינוי כולל של פני הלמידה וההוראה בבית הספר.

  • סיכום

    חוסר שביעות הרצון מתכנית החקר של הביוטופ בהוראת הביולוגיה הוביל לפיתוח תכניות חלופיות . בתוכניות אלו מושם דגש על מעורבות המורה בהנחיה ועל היציאה לשדה : תכנית "ביודע" שפותחה לפני כעשור , תכנית הביוסיור שפותחה לאחרונה ( תשס"ו –תשס"ז ) . המטרה היא לאפשר למורים לבחור את החלופה המתאימה להם ולתלמידיהם, תוך שימת דגש על מטרותיה של תכנית הלימודים. החזרת התלמיד אל הטבע וחשיפתו לבתי גידול שונים, עולות בקנה אחד עם מטרות לימודיות חשובות כגון המחשת התכנים הנלמדים בכיתה, הקניית עמדות חיוביות וטיפוח מודעות להיבטים ערכיים. תכנית הביוסיור היא דרך אחרת להתייחסות לעבודה האקולוגית כשהציר המוביל הוא ציר "המקום" ולא ציר "הזמן". היא מעלה אפשרות של יצירת הכרות עם מגוון בתי גידול והשוואה ביניהם (לעומת הביוטופ בו נחקר בית גידול אחד ונבדקים השינויים החלים בו לאורך זמן).תלמידים שיעשו חלופה זו יקבלו תמונה רחבה של נופי הארץ השונים ומאכלסיהם ובד בבד ירכשו דרכי עבודה לחקר אקולוגי בשדה ( אירית שדה).

  • תקציר

    המאמר מציע לשלב את המודל ללמידה התנסותית בקורס מתוקשב ומדווח על ניסיון מוצלח שנערך באוניברסיטה אמריקאית לפתח פעילויות מתוקשבות בקורס מתוקשב המבוססות על מודל הלמידה ההתנסותית של KOLB. מדובר בפעילויות מתוקשבות שהם מעבר לשגרה של ניתוח מקרים. הקורס המתוקשב המתואר במאמר עסק בתחומי תכנון חינוך הציע לסטודנטים לעבור תוך כדי הלמידה המתוקשבת 4 שלבים קוגניטיביים: התנסות קונקרטית, גיבוש תפיסות תיאורתיות הקשורות להתנסות הראשונית, רפלקציה וניתוח רפלקטיבי, והתנסות ממשית הקשורה הלכה למעשה לעולם האמיתי. הקורס המתוקשב הציע למידה מבוססת פרויקטים בצוותים, הנחייה פעילה, עבודה בצוותים, התנסות מעשית בעולם החינוך, הצגת ההתנסות והפרויקט בקורס המתוקשב, והערכת עמיתים (Correia, A)

  • לינק

    בעוד תחומי דעת שונים ניסו ליישם גישות פדגוגיות–קונסטרוקטביסטיות בהוראה הפעילה שלהם באינטרנט הרי תחומי הוראת הפסיכולוגיה בעולם נשרכו מאחור ולא מיהרו לחדש. המאמר הנוכחי מתאר אסטרטגיה קונסטרוקטיביסטית להוראת תהליכים קבוצתיים בפסיכולוגיה באמצעות למידה מתוקשבת באינטרנט. האסטרטגיה שהופעלה בקורסים בהוראת הפסיכולוגיה היא Collaborative Online Research and Learning -CORAL-method , שיטה קונסטרוקטיביסית אשר במהלכה סטודנטים משני קורסים מקבילים באוניברסיטאות שונות ומרוחקות לומדים וחוקרים בצוותא באמצעות האינטרנט את נושאי התהליכים הקבוצתיים בפסיכולוגיה. בעודם מנסים לגבש הצעת מחקר משותפת לומדים וחוקרים הסטודנטים את התהליכים הקבוצתיים שלהם עצמם באמצעות התקשורת הממוחשבת באינטרנט. לרשות הסטודנטים עמדו כלים ממוחשבים כגון קבוצות דיון מתוקשבות , פורומים מתוקשבים, חדרי שיחה מסוג IRC, כלים מתוקשבים לניהול מתוקשב של קבצים משותפים ועוד. בעקבות הניסוי באינטרנט הצליחו הסטודנטים לצבור תובנה גבוהה יותר על סוגיית התהליכים הקבוצתיים בפסיכולוגיה בהשוואה לקורסים הרגילים בהם נחשפו הסטודנטים לתכנים בלבד ללא אינטראקציה עם עמיתים מרוחקים ( Donna Ashcraft, Thomas Treadwell, V. Krishna Kumar).

  • לינק

    סטודנטים שיילמדו בשנת הלימודים הקרובה באוניברסיטה הפתוחה, ייקחו חלק בניסוי במסגרתו יכתבו עבודות משותפות באמצעות טכנולוגיית Wiki. במסגרת הניסוי, הסטודנטים יכינו עבודות משותפות והמנחים יבדקו וינקדו אותן באמצעות כליו הייחודיים של ה- Wiki, המאפשרים צפייה בשינויים שנעשו, ומתן ציון המשקלל את איכותו הכוללת של התוצר המשותף ואת תרומתו האישית של כל סטודנט לאורך ביצוע המטלה. מטרת הניסוי היא בחינת האפקטיביות של Wiki כסביבת למידה שיתופית, תוך מתן חופש ליצירתיות של צוותי ההוראה ובחינה קפדנית של איכות המטלות.

  • סיכום

    תכנית הלימודים האינטגרטיבית Watershed מיועדת לתלמידים כיתות ו'-ז' בחטיבות הביניים והיא, כאמור, מיושמת בהצלחה בחטיבת הביניים Radnor בארה"ב. מדובר על תכנית לימודים אינטגרטיבית משולבת בקהילת לומדים, תכנית לימודים עשירה בתכנים המבוססת על פרויקטים של תלמידים. בתכנית לימודים אינטגרטיבית זו יש למורים מרחב נרחב למדי של שיקול דעת בבחירת הפרויקטים ובתכנון הפדגוגי. יחד עם זאת, במשך 20 השנים בהם מופעל התכנית היא העניקה גם לתלמידים חופש פעולה ובחירה. תכנית לימודים אינטגרטיבית זו הצליחה במשך עשרים שנה ליצור רמת מעורבות גבוהה מאד של התלמידים בלמידה חקרנית. הדגש הוא על מיומנויות של חשיבה גבוהה, כלומר יישום ידע מדעי, קבלת החלטות, ניתוח והערכת מידע, ויצירת מוצרים מייצגים.

  • סיכום

    במסגרת התכנית הניסויית של החממה במכללת סמינר הקיבוצים הסטודנטים להוראה מחויבים באופן אישי להפקת מיזם או פרויקט בשדה החינוכי-חברתי. סיום התוכנית בהצלחה מותנה בקיום פרויקט זה. הסטודנטים מתחייבים להתפנות מעיסוקיהם לפחות חצי יום בשבוע, במשך שלוש שנים מחוץ ללימודים במכללה, לקיום חממה אישית. החממה מתרחשת בשלושה שלבים: "חיפוש", "העמקה" ו"הפקה". אחת הסטודנטיות המצטיינות במסלול ייחודי זה, גוטקובסקי נתליה, כותבת על ההתנסויות שלה בחממה של מכללת סמינר הקיבוצים ועל היתרונות של מסלול ייחודי זה להתפתחות אישית וצמיחה במקצוע ההוראה.

  • סיכום

    יחידת הלימוד שפותחה נבנתה בגישת PBL ומשתמשת באתר המקצוע, כאשר הבעיה שבמרכז יחידת הלימוד היא ירידה חדה בכמות התיירים המבקרים בעיר החל משנת 2000, כתוצאה מהאינתיפאדה המתחדשת. התלמידים לומדים בקבוצות בסביבה מתוקשבת ומכירים מגוון היבטים של העיר. בסיום יחידת הלימוד הם נדרשים להציע אמצעים לשיווק העיר, כך שתחזור ותהווה מוקד משיכה לתיירים. תלמידים אלה לומדים את נושא הטקסים כחלק מתוכנית הלימודים במקצוע. יחידת הלימוד הופעלה באתר המקצוע "נאמני סוציולוגיה באורט ביאליק". את יחידת הלימוד מלווה סיפור מסגרת: סיור וירטואלי באוטובוס העולה לירושלים. לכל המשימות מצורפת מפת תחנות, המאפשרת ניידות לא ליניארית בין המשימות השונות (ניטצקי אורית, קרניאל-דרורי חנה)

  • לינק

    הצוותים החינוכיים של שני מוסדות לימוד בישראל ובקנדה יזמו ביחד פרויקט משותף באינטרנט המבוסס על חקר מקורות וכתיבה באינטרנט. הפרויקט המתוקשב נבנה על שני מרחבי תקשוב זהים מבוססים WIKI. התלמידות מישראל מנהלות באנגלית את כל החומרים הכתובים שלהן באמצעות אתר ה-WIKI ובמקביל התלמידים מביה"ס התיכון במונטריאול בקנדה הקימו אתר WIKI מקביל ודומה ובו הם מציגים חומרים כתובים וחיבורים משלהם. התלמידים מקנדה מבקרים כל יום באתר הויקי הישראלי ולהפך. בשני האתרים, יוזמים המורים השוואות בין יצירות ספרות שונות המועלות לאתרים. כל הזמן מתנהלות פעולות הדדיות של הערכה מעצבת משני הצדדים. בראיונות עם מורים ותלמידים מישראל ומקנדה נמצא כי רמת המוטיבציה וההיענות של התלמידים לכתיבה ולהערכה השיתופית היא מעל ומעבר לציפיות המורים.

  • לינק

    גני ילדים בישראל אשר נקטו בגישה של למידה מבוססת פרויקטים בטבע. הפרויקט של מיכל עינב עיר שדרות החל בפינה קטנה בחצר הגן, ולבסוף הפכה החצר כולה לסביבת למידה אחת גדולה. החקר התצפית וערכי השמירה על הטבע בהם עסקו בחצר, הוכנסו גם אל תוך הגן. שם המשיכו את הלמידה באמצעות כלים טכנולוגיים, תיעוד ודיון אשר הובילו להסקת מסקנות. את התוצאות הציגו הילדים בדרכי ייצוג מגוונים. גן "שיזף" ומיכל עינב זכו בפרס החינוך לשנה"ל התשס"ה. חדשנותה של הגישה היא בלמידה פעילה של הילדים תוך מעקב פעיל אחר הסביבה ותיעוד הממצאים. גן ניסויי ציפורן: גן חוקר באמצעות שיח עם הסביבה ברעננה שאב את השראתו לניסוי נובעת מהתרשמות מגישה חינוכית, הפועלת במערכת גני הילדים בעיר רג'יו אמיליה, שבצפון איטליה, מזה 40 שנה.

  • תקציר

    המחקר ביקש לבדוק באיזו מידה מתאימה למידה מאותגרת בעיות (PBL) לפרחי הוראה במסלול ביה"ס יסודי והגיל הרך. גישת ה-PBL מציבה בפני הלומדים בעיות מעשיות או מצבי הוראה מורכבים אמיתיים מחיי ביה"ס והכיתות. במהלך התמודדות זו נדרשים פרחי ההוראה להיות מעורבים בתהליך קבלת ההחלטות תוך הסתייעות בתיאוריות ובמודלים פדגוגיים שונים. המחקר נערך באוניברסיטה אוסטרלית המכשירה פרחי הוראה למסלולי הוראה בביה"ס יסודי והגיל הרך. המחקר ביקש לבדוק כיצד מתמודדים פרחי ההוראה עם הפער שבין תיאוריה למעשה. פרחי ההוראה נחשפו לכל שיקולי הדעת האפשריים הנוגעים לבעיה שהוצגה בפניהם, החל מבעיות התנהגות של תלמידים וכלה במעורבות הורים העשויה להחריף את המצב (Suzy Edwards Marie Hammer)

  • סיכום

    לאור ההתעוררות המחודשת כיום בהפעלת לומדים בסביבות למידה מתוקשבות במטלות ביצוע ברוח התפיסה הקונסטרוקטיביסיטית נסקרים המאמרים העיקריים המזהים את המאפיינים של מטלות אותנטיות על סמך מחקרים ותפיסות תיאורטיות תומכות. בסקירה מובאים מודלים פדגוגיים שונים לתכנון מטלות אותנטיות ופרויקטים בסביבה מתוקשבת הן לסטודנטים במכללות ובאוניברסיטאות והן להפעלת תלמידי תיכון. כמו כן מתוארים בסקירה שורה של דגמים ודוגמאות למטלות אותנטיות בסביבות מתוקשבות בעולם ובישראל. (עמי סלנט)

  • לינק

    יותר ויותר פעילויות נערכות היום בבתי ספר יסודיים תוך התבססות על עבודת צוות של תלמידים בפרויקטים חינוכיים או מטלות שיתופיות לגיבוש תוצרי למידה. לאור זאת, יש חשיבות להערכה יעילה ואוטנטית של צוותי הלומדים בכל שלבי ההתמודדות שלהם. במקומות שונים בארץ ובעולם מפתחים מחווני הערכה לעבודת צוות והתבחין אשר פותח ע"י צוות מורי ביה"ס הרצל בחיפה הנו אחד המעניינים והמומלצים. מאפייני התבחין להערכת למידה של צוות פרויקט/תוצר בביה"ס יסודי: שלבים – בתחילת הדרך, בדרך אל היעד, השגת היעד התחומים: עבודת צוות, תכנים, עמידה בלוח זמנים.

  • סיכום

    יש להעמיד במוקד העשייה של מערכת החינוך את הפיתוח של פותרי בעיות אוטונומיים, וזאת בניגוד למצב כיום. תהליכי למידה אלו יכולים להתקיים בסביבה של פדגוגיה המושתתת על עקרונות אלו והמעלה דרכים מעשיות למימוש ואף תומכת בהן. בפדגוגיה של פתרון-בעיות מוטיב מרכזי הוא הקונטקסט – ההקשר האישי, החברתי והתרבותי שבו צומחות הבעיות ולגביו הפתרונות האפשריים ישימים. הקשר זה מכתיב כיווני חשיבה מסוימים, ולצד זאת מתפתח ומשתנה בעצמו עם תהליך הלמידה – כלומר, תוך תהליך יצירת הידע החדש. בשל מרכזיותו של מושג הקונטקסט, בגלוי או בסמוי, מובהר משמעותו לגבי פדגוגיה קונטקסטואלית, כמשלימה או כמחליפה את התפיסה החינוכית השלטת כפי שהיא באה לידי ביטוי במרבית בתי הספר. ההצעה הייחודית של המחברת היא התווית פדגוגיה שונה מזו הקיימת בבית הספר היום. פדגוגיה זו צריכה להיות רגישה למובנים השונים של מהות הלמידה ולטבעו רב הפנים של הידע. הפדגוגיה שמציעה פרופסור מלכה גורודצקי היא פדגוגיה קונטקסטואלית המשלבת את ממדי הפרט, החברה והתרבות הכללית, ואשר פותחה במסגרת פרויקט שחמ"ט בדרום הארץ. מטרת הפרויקט הייתה להציע דרך חלופית ללימודי מדע וטכנולוגיה באמצעות חקר בעיות חברתיות אמיתיות בעלות עניין ומשמעות לקבוצת לומדים (מלכה גורודצקי)

  • לינק

    בשנים האחרונות מודגש הצורך בארה"ב לעודד שילוב למידת חקר בהוראת המדעים כחלק מניסיון לפתח מיומנויות חשיבה של תלמידים לפתור בעיות אמיתיות. המאמר מתאר בהרחבה את פרויקט INSITE שנמשך כ-4 שנים באינדיאנה בארה"ב ונועד להקנות למורים מדעים יכולות בשילוב הוראה מאתגרת בעיות (PBL) בכיתות שלהם. נקודת המוצא הייתה להקנות למורים יכולת הוראה המבוססת על איתור, גיבוש והצגת שאלות חקר הלקוחות מההקשר של העולם האמיתי. שאלות חקר נועדו לעורר את כל תהליך פתרון הבעיות באמצעות יצירת פרויקטים ותוצרים על ידי התלמידים כולל שימוש בכלים מתוקשבים לשיתוף פעולה בין התלמידים. (James D. Lehman , Melissa George, Peggy Buchanan Michael Rush)

  • לינק

    אתר החינוך האירופאי "מגלים את הסביבה" על לימוד מבוסס-בעיות. הוא מפתח אסטרטגיות וכישורים לפתרון בעיות על ידי הצבת תלמידים בתפקיד פעיל של פותרי בעיות. המתודיקה של לימוד מבוסס בעיות הידועה בשם problem-based learning הולכת ומתרחבת בתחומי החינוך הגבוה באירופה ובארה"ב ומחלחלת בהדרגה גם לשכבה החבה יותר של החינוך התיכוני וחטיבות הביניים שם.

  • סיכום

    מטלות איסוף המידע וההערכה הניתנות כיום לתלמידים הן כלליות מדי והן עדיין מושפעות מראייה מסורתית של הרגלי עבודה נושנים של המורים. מדובר על הרגלי עבודה המעודדים תלמידים למציאת התשובה לשאלה ללא כל ניסיון להשפיע על כיוונים שונים או להבנות בדרך משמעותית את הידע שנאסף. לתלמידים בימינו אין קושי כמו בעבר להשגת המידע ממקורות שונים ולכן הדגש במטלות מקוונות צריך להיות יותר לכיוון הבניית הידע שנאסף ועיצובו בדרך תכליתית המזכירה יותר למידה מבוססת פרויקט. בניגוד לתלמידי העבר לתלמידים כיום יש כלים יעילים להבניית המידע כגון מעבדי תמלילים, גיליונות חישוב אלקטרוניים ומסדי נתונים היכולים לסייע להם להבנות בצורה מושכלת יותר את המידע שנאסף. כאשר תלמידים מחפשים מידע באינטרנט עליהם להיות הרבה יותר ממוקדים מבחינת ההערכה של מקורות המידע. אין צורך להעריך באופן כללי את מהימנות האתר אלא לנסות לזהות את מהימנות אותם קטעים ספציפיים הנדרשים כדי לענות על שאלות המחקר בפרויקט הנכתב והמעובד על התלמידים. לצורך כך פותח על ידי מחבר המאמר, מורה להיסטוריה לשעבר וממובילי ההוראה המקוונת בארה"ב ובקנדה, טופס מובנה ושיטתי לאיסוף והערכת המידע. להלן הטופס המובנה לאיסוף ולהערכת המידע (David F. Warlick)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין