גיא לוי, מנהל החדשנות הפדגוגית במרכז לטכנולוגיה חינוכית, מדבר בסרטון הווידאו על המגמות המובילות בחינוך בעולם. בפתח הרצאתו המוקלטת בוידאו הוא מתייחס לכיווני ההתפתחות הבאים : פיתוח תחום הלמידה מבוססת היכולות ( capacity learning) כמגמה עתידית , פיתוח התחלתי של סביבות למידה מתוקשבות המתאימות עצמן להתקדמות התלמידים בלמידה. ההתפתחות המרכזית היא למידה מסוג Blended learning , שמשמעותה שילוב בין למידה מסורתית פנים אל פנים ולמידה מקוונת. אחד הביטויים העיקריים שלה הם הקורסים המקוונים ההולכים ונעשים נפוצים בבתי ספר רבים בארה"ב ובאוסטרליה וניסיונות ליישם את מודל "הכיתה ההפוכה".

הרצאתו של ג'ורג סימנס על קורסים אקדמאיים מתוקשבים פתוחים רב- שותפים. קורסים אקדמאיים פתוחים רחבי היקף מסוג MOOCS הולכים ונעשים שכיחים יותר בעולם האקדמאי. בהרצאתו מתייחס ג'ורג' סימנס, אבי תורת הקוניקטיביזם, למאפיינים של סוג קורסים מתוקשבים אלו ולייחודיות שלהם מבחינת יצירת הידע והפצתו. במיוחד מציין ג'ורג' סימנס את הייחודיות של הקורסים המתוקשבים המבוזרים שאינם בנויים בהכרח כל תכנים אלא על תחנות של פעילויות מתוקשבות שצריך הלומד לעבור. הפעילות המתוקשבות מבוזרות לכל אורך ורוחב האינטרנט ולא בפלטפורמה יחידה . בשלבים מתקדמים של הקורס צריך הלומד גם לייצור בעצמו פעילויות מתוקשבות. כל הקורסים הללו מבוססים על למידה מכוונת עצמית , אך יש בהם מרכיב פעיל של אינטראקציות בין הלומדים וניווט ידע אישי או שיתופי ( George Siemens).

בעקבות סקירת המידע שהפקנו בנושא למידה ניידת בחינוך ממכשירי טאבלטים וסמארטפונים , הגיע אלינו בימים האחרונים דו"ח חדש של האיגוד הבינלאומי של מפעילים סללוריים (GSMA) בנושא. הדו"ח מתאר כמה עשרות מקרים בארה"ב ובאירופה של שילוב טכנולוגיות למידה ניידות בבתי ספר, מכללות ואוניברסיטאות. המקרים המתוארים במסמך הם בתחומי סביבות הלמידה המתוקשבות, פעילות חוץ-כיתתית בבתי הספר, התפתחות מקצועית אוריינות מידע ושילוב למידה ניידת בחינוך המיוחד.

מחקר זה מדגים את השפעתן של אסטרטגיות הוראה גמישות על תהליך החינוך הסביבתי. תלמידים למדו על מיחזור וסיווג מוצרים באמצעות אתר אינטרנט הדרכתי המבוסס על כלי ההוראה של חקררשת – WebQuest. במחקר השתתפו 103 תלמידי כיתה ו', אשר חולקו לשלוש קבוצות, בהתאם לאופי ההדרכה שקיבלה כל קבוצה: הדרכה מסורתית, הדרכה מסורתית בשילוב עם WebQuest והדרכה המשלבת בין WebQuest ליציאה למרחב הפתוח. תרומה מרכזית של מחקר זה היא הצגתה של שיטת הוראה חדשה, המאפשרת את השילוב הדינאמי של ה- WebQuest בתחום ההדרכה שמחוץ לכיתה. תוצאות המחקר מעידות כי השילוב של חקררשת מחוץ לכיתה אכן תורם לתהליך הלמידה. שתי תוצאות נוספות הינן: 1. כאשר כללו את ה- WebQuest במצבים אמיתיים, הוקנתה לתלמידים ההזדמנות לרכוש מידה רבה יותר של ניסיון וידע. 2. במהלך המחקר, השלימו התלמידים מטלות לימוד שונות והביעו את דעותיהם וחוויותיהם האישיות מלמידה באמצעות חקרשת, תהליך המטפח בקרבם חשיבה ביקורתית ועצמאית. ממצאים אלו יש בהם כדי לתרום להתפתחות הלמידה וההוראה תוך הבנה כי חקרשת ניתן לביצוע מחוץ לכיתה באמצעות אמצעי תקשורת שונים ; למשל, ביכולתם של מורים להעניק לתלמידיהם גישה למקורות מידע רשתיים נוספים כגון טלפונים סלולאריים מן הדור החדש, מחשבי לוח אישיים וכמובן אינטרנט, אשר ילוו אותם בסיורי שטח במוזיאונים, גני חיות וכולי, ובזאת ישפרו את חוויית הלימוד מחוץ לשטח בית הספר באופן ניכר ( Chang, Cheng-Sian; Chen, Tzung-Shi; Hsu, Wei-Hsiang ).

אם עד כה הכרנו בארה"ב את התפתחות בתי הספר התיכוניים הוירטואליים (אשר היקפם גדל כל הזמן) , לאחרונה החלו גם בתי הספר התיכונים הרגילים בארה"ב להציע קורסים מקוונים לתלמידים במקום מפגשי פנים-אל-פנים בבתי הספר. התומכים של מהלך זה מצביעים על יתרונות ממשיים של שילוב למידה מקוונת בתוך מערך ביה"ס מסורתי. המורים בביה"ס המלמדים פנים-אל-פנים מכירים את התלמידים ויכולים לסייע להם בתמיכה במהלך הלמידה המתוקשבת מהבית או ממעבדות המחשב בביה"ס. המדיניות החדשה של מחוזות החינוך בארה"ב היא ליצור דרישה למכסה של שעות למידה שבוגר תיכון יידרש ללמוד בקורס מקוון כחלק מלימודיו בביה"ס התיכון הרגיל. הכוונה היא שעד שנת 2015 כל בוגרי התיכון בארה"ב יידרשו ללמוד כמה קורסים בתיכון באופן מתוקשב בלמידה מרחוק. ממקורות מידע אחרים דווח כי ממשל אובמה תומך בכיוון התפתחות מתוקשב זה ורואה בו חלק מתוכניות העתיד שלו לחינוך.

מטרת המחקר הינה להשוות בין מאפיינים של למידה מתוקשבת – בבית לעומת בכיתה. לצורך מטרה זו, כל פעולות התלמידים אשר למדו בסביבה מתוקשבת במדעים תועדו בקובצי יומן, ונותחו באמצעות שיטות של כריית נתונים ברשת. תוצאות המחקר מצביעות על כך שהלמידה המתוקשבת מתרחשת הן בכיתה והן בבית, ומכאן ניתן להסיק כי הרחבה של גבולות הזמן והמקום של הלמידה וכן יצירת רצף של למידה כיתה-בית ניתנות להשגה. אף-על-פי-כן, הממצאים מצביעים גם על הבדלים בין הלמידה בכיתה לעומת הלמידה בבית: התלמידים נוטים להקדיש זמן רב יותר ללמידה בבית, 30% יותר מאשר ללמידה בכיתה. כמו כן, קצב הלמידה שלהם בבית איטי יותר והביצועים שלהם טובים יותר (יש להם פחות תשובות שגויות). עוד נמצאו במחקר הבדלים בהתנהגויות למידה בין גילאים שונים, בכיתה ובבית, בהיבטים של משך זמן הלמידה, כמות המשימות שבוצעו וכמות התשובות השגויות ( רחל מינץ ,רפי נחמיאס, משה לייבה, גלית בן-צדוק).

הרצאתו המרתקת של ד"ר דני בן צבי ביום העיון המשותף למכון מופ"ת ולאגף חינוך יסודי: "בדק בית לשיעורי בית" , 15 בפברואר 2009. ד"ר דני בן-צבי הציע נציע מספר עקרונות למודל ללמידה מחוץ לשעות בית הספר המבוסס על הקטנת המחיצות בין עבודה בכיתה ועבודה מחוץ לכיתה, שינוי בתפיסת מרכיב הזמן, רב-תחומיות, למידת חקר אותנטית בקבוצות, בחירה, ומעגלי הגשה ותיקון, משוב ורפלקציה. ד"ר דני בן צבי טען והדגים בהרצאתו במכון מופ"ת כי שימוש מושכל בטכנולוגיות מתקדמות לחקר ולתקשורת מאפשר שינוי זה בתהליכי הלמידה. הוצגו דוגמות מתוקשבות של מודלים חלופיים המבוססים על עקרונות אלה. אחת המעלות של קיום שיעורי בית בעלי אופי כזה הוא שהם עשויים להוות חלק משינוי כולל של פני הלמידה וההוראה בבית הספר.

זוהי מתודת למידה שבה התלמיד והמורה אינם נמצאים באותו המרחב באופן פיזי אלא מרוחקים זה מזה במקום ולעיתים גם בזמן. הדגש באופן למידה זה הוא על התלמיד שהופך לאקטיבי יותר בתהליך הלמידה בניגוד למצב בכיתה שבו בדגש הוא על חומר הלימוד המועבר והמורה והתלמיד הוא הרבה יותר פאסיבי. מתודה זו של למידה שקיבלה תנופה משמעותי כתוצאה מהתפתחות האינטרנט, מביאה עימה שינויים רבים לתלמיד ולמוסד המלמד. לתלמיד: יכולת ללמוד מן הבית מבטלת למעשה בעיית נגישות בשל מרחק גיאוגרפי או בשל אילוצי עבודה ומאפשרת גמישות גדולה בשעות הלמידה. למוסד: מוסדות חינוך מסורתיים מוצאים עצמם בתחרות הולכת וגוברת מול מוסדות שמאמצים מתודה זו ונאלצים למצוא פתרונות. מקורות מידע מחקריים מעודכנים צורפו בסוף העבודה על ידי צוות פורטל מס"ע.

המחקר הנוכחי בדק את עמדות הסטודנטים להוראה ביחס לערוצי ההעברה השונים בקורסים מתוקשבים משולבים (blended learning) בשתי מכללות אמריקאיות נפרדות. שאלת המחקר הייתה אילו מערוצי ההעברה (למידה פנים-אל-פנים , פורום מתוקשב, תקשורת סינכרונית בזמן אמיתי מרובת-משתתפים על בסיס CHAT ) תורמת יותר לתחושת הקהילתיות של הלומדים בקורס. ממצאי המחקר מלמדים כי תחושת הקהילתיות (שילוב של אווירת הקורס, אמון הדדי, עניין הלמידה ואינטראקציה) הייתה גבוהה יותר בערוץ ההעברה של ה-CHAT ונמוכה בערוץ של הפורום המתוקשב. הסטודנטים רואים בפורום המתוקשב אמצעי להתעדכנות ולהעברת הודעות ופחות כאמצעי לאינטראקציה ושיתופיות, לכן גם לא נוצרו בפורומים המתוקשבים אינטראקציות משמעותיות ושיתופיות בין הסטודנטים להוראה. לעומת זאת, ערוצי הchat- וערוצי מפגשי פנים-אל-פנים בקורס תרמו הרבה יותר לאינטראקציה בין הלומדים ולתחושת קהילתיות בקורס (Gillian Lord, Lara Lomicka).

זהבה ויצמן, מורה למדעי המחשב בבתי ספר בצפון ממליצה על למידה מתוקשבת המשולבת עם פגישות פא"פ. היא מציינת כי יכולתה כמורה הפועלת כמנחה של כיתה לעקוב ולזהות קשיים של התלמיד גדלה בלמידה מתוקשבת, התלמיד מעלה את התוצרים שלו למערכת ניהול הלמידה מקבל הערכה מעצבת, מתקן, משפר ומעלה שנית, וכך בתהליך של תיקון ושיפור, לה כמנחה יש תיעוד והבנה על הדרך בה התלמיד מתמודד או לא מתמודד עם הקשיים. התלמידים נחשפים באתר לתשובות שתלמידים אחרים מקבלים, יכולים ללמוד מפרויקטים שתלמידים משנים קודמות יצרו, ונמצאים באתר. כאשר בנוסף ללמידה המתוקשבת, מצטרפות פגישות פא"פ. במפגשים אילו, מתקיים דיון קצר בתחילת השיעור.

במסגרת מחקר בלמידה מבוזרת הוצע מודל לאבטחת בחינה מבוזרת, הקרוי DODA-Distributed Observerable Dependable Audition – מבחן מבוזר מושגח ומהימן, הנותן מענה מספק לכלל הסיכונים בבחינה מבוזרת. המטרה ביישום מודל זה, היא קיום בחינה מבוזרת, על ידי שימוש בהיצע רב-ממדי מספק של אמצעים טכנולוגיים הנותנים מענה לסיכונים החזויים. ניסויים באב-טיפוס שמומש עפ"י המודל והארכיטקטורה המוצעות, מראים כי ניתן להגיע לרמת מהימנות ואבטחה הקרובה לזו הקיימת בבחינה מסורתית בכיתה. לפיכך, בהערכות מתאימה, תוך שימוש באמצעים נתונים, ניתן לקיים בהצלחה בחינה מבוזרת ובכך להביא ליישום מלא יותר של חזון הלמידה המבוזרת.