למידה אותנטית
מיון:
נמצאו 83 פריטים
פריטים מ- 21 ל-40
  • לינק

    המאמר דן באתגרים של יצירת התנאים עבור למידה אותנטית במקרה של הלומדים במילניום החדש . הבניית הלמידה מוגברת על ידי סביבות הלמידה, לא רק תוך התייחסות לסביבת הלמידה הפיסית, אלא גם לכל המרכיבים (פיסי, קוגניטיבי, רגשי ופעילותי) של מצב הלמידה. (CIOLAN, L., 2013) .

  • לינק

    בשנתיים האחרונות פועלת בחטיבות הביניים ובתיכונים בעיר חולון תוכנית שמטרתה הטמעה של תפיסה פדגוגית בהשראת בתי ספר היי-טק היי (High Tech High, HTH) בסן דייגו. תוכנית הטמעה זו נערכת בהנחיית המכון לחינוך דמוקרטי, מחלקת החינוך של עריית חולון ומשרד החינוך, והיא מיועדת להוביל לשינוי בתהליכים פדגוגיים בבתי הספר בעיר. בשנה האחרונה לוותה העשייה בבתי הספר בתהליך הערכה מעצבת שהתמקד בתהליכי ההטמעה של השינוי הפדגוגי בקרב מנהלים ומורים, וכן הערכה מסכמת של התוכנית בסוף שנת הפעילות, שכללה גם את אוכלוסיית התלמידים. תוכנית ההערכה שליוותה את תהליך ההטמעה נגעה לכלל האוכלוסיות שהיו מעורבות במחקר: הצוות החינוכי המוביל, מנהלי בתי הספר, מנחי המכון לחינוך דמוקרטי, המורים והתלמידים. מסמך זה מתמקד בעמדותיהם של התלמידים בלבד בנוגע לתוכנית ולחוויות הלמידה כלמידה משמעותית ( יעל שטימברג, חגית ששון).

  • סיכום

    טיעון מדעי הוא תהליך שבו מדענים מעורבים בשיח שמטרתו פיתוח ידע משותף על עולם הטבע. היבט מפתח בטיעון דורש מהמדענים להשתמש בראיות כתמיכה בטיעונים שלהם. השתתפות של תלמידים בפעילויות טיעון עוזרת להם לרכוש הבנה עמוקה של התכן המדעי, דבר ששעורי מדעים מסורתיים אינם יכולים לספק. סוג שעור זה כולל בכל שלב, חקר מבוסס על נסיון ומקורות המפנים לתכנית הלימודים K-12. היעד והתכלית של שעור זה הם, שהתלמידים ילמדו על מינים בטבע הנתונים בסכנת הכחדה באזור מגוריהם, לנתח ולפרש נתונים ניסיוניים, לבנות הסבר המנמק מדוע המינים שהם בחרו, הם החשובים ביותר לבריאות הכוללת של הסביבה האקולוגית ואז לתקשר עם עמיתים ולהעביר להם את הטיעונים שלהם ( Horton, Jessica, Golden, Barry Parmly, Jilynn ).

  • לינק

    בית הספר של החיים" של אלן דה בוטון גורם לתורים ארוכים בלונדון. מה לומדים שם? על החיים מתוך החיים. רעיון לא רע לבתי הספר שלנו . ב"בית הספר של החיים" (The School of Life), מרכז לימודי המיועד לאנשים בוגרים, היומיום מרכיב את תכנית הלימודים. דרך הרצאות, סדנאות וגם מפגשים של אחד־על־אחד לומדים בו התנהלות משמעותית יומיומית. בית הספר זוכה להצלחה כבירה בכל אירופה, ואף מחוצה לה. עד היום למדו בו בערך 70,000 איש. "בית הספר של החיים" מזוהה עם אלן דה בוטון (יעל דקל) .

  • לינק

    למידה אותנטית היא למידה "בעולם האמיתי". למידה זו מתמקדת במעשים האותנטיים ובתלמידים הפותרים בעיות מסובכות ומוצאים פתרון עבורן תוך שימוש במגוון פעילויות כגון: משחק תפקידים, חקר מקרים, ולמידת עמיתים שיתופית. ניתן להתאים את סביבת הלמידה שלה כדי לטפח אירועי למידה שונים. חוקרי הלמידה מטפטפים את המהות של למידה אותנטית באמצעות עשרה אלמנטים של תכנון, להלן סקירה של אלמנטים אלה.

  • לינק

    רותי סלומון, מומחית להטמעת תקשוב בחינוך ופלטפורמות מתוקשבות, בסקירה מועילה על הטמעת תקשוב בביה"ס בגישת חקר כוללת וקונסטרוקטיביסיטת. כותבת רותי : " קיבלנו החלטה – נקיים תכנית שנתית של פיתוח והפעלת חקרשת בכל שכבות בית הספר מ-א' עד ו' סביב ציר מרכזי של הנושא השנתי "מנהיגות פורצת דרך ( רותי סלומון) .

  • תקציר

    המרשתת, הגמרא, המוח – מציעים מטפורה חדשה להבנת העולם: רשת הלמידה כרשת אינה יכולה להתפתח במסגרת המבנה הקשוח של ההוראה הבית ספרית מסקנה: צריך הוראה אחרת: תואמת למידה, תואמת רשת ( שלמה בק) .

  • לינק

    משהו חסר תקדים קורה ברמת הגולן: חבל ארץ שלם מתארגן למהפכה חינוכית. המורים ינחו, התלמידים יחקרו, הרמה תהפוך לבית ספר . מהפכת החינוך ברמת הגולן מתחילה באי־נחת (ככה מתחילות מהפכות) של פרופ' שמואל שמאי מהמכון לחקר הגולן ומהחוג לחינוך של מכללת תל חי. הסטודנטים שהוא פגש בשני המקומות האלה הדאיגו אותו: "ואל תבין אותי לא נכון", הוא אומר, "יש להם ציונים טובים בבגרות ובפסיכומטרי והם מאוד נחמדים, אבל הם לא יודעים לשאול שאלת מחקר ולענות עליה בעזרת כלים מדעיים. במילים אחרות, הם לא יודעים לחשוב" (איתי גודר ).

  • לינק

    מחברת המאמר טוענת שהיא יכולה להיפרד מהעולם עכשיו, אחרי שראתה למידה פעילה בכיתה מודרנית של המאה ה-21. הלמידה ממש מבעבעת דרך הקירות הפיזיים של הכיתה. הלמידה מוגברת על ידי כמות האנשים המשתפים פעולה, המתנסים, המתרגלים, המתקשרים והיוצרים. הלמידה הפעילה היא לא על כלים טכנולוגיים אלא איזה שימוש יכולים תלמידים לעשות בהם כדי ללמוד דרכים חדשות. הלמידה היא על משימות אותנטיות, המאפשרות לתלמידים לתרום באופן אישי ועצמי ולהביא אותם להכרה שחומרי הלמידה שלהם נמצאים בעולם האמיתי ( Silvia Rosenthal Tolisano ) .

  • לינק

    ג'יי הורוויץ מציע לנו זווית ראייה נוספת על למידה ותקשוב חינוכי , כלומר , תפיסה בריאה ורצויה של התקשוב החינוכי. כותב ג'יי הורוויץ: "כותבי המסמך דואגים שתוך כדי אימוץ התקשוב על מנת לקדם מטרות לימודיות קולו של הלומד לא יישמע. בגלל זה, הם מונים מספר "זכויות" שחשוב להכיר בהן "( ג'יי הורוויץ ) .

  • לינק

    במאמר זה, המחבר מפרט רשימה של עשרה מאפיינים של למידה אותנטית שהכינו ריבס ועמיתיו (Reeves et al., 2002). רשימה זו מהווה, לדעתו של המחבר, ערכת כלים שימושית עבור כל מורה שרוצה להבטיח שהוא תומך בכיתתו בלמידה אותנטית (Steve Wheeler, 2012).

  • לינק

    אירועי למידה מתמשכים בביה"ס , הנקראים לעתים גם "הפנינג של חווית למידה" יוצרים בבתי הספר אווירה ייחודית שתורמת רבות למוטיבציה של התלמידים וללמידה מעמיקה יותר. צוות עיתון "קו לחינוך" מתאר בגיליונו (מ15 לנובמבר 2012) שני אירועי למידה מתמשכים ייחודיים אשר השפעתם על המוטיבציה של התלמידים היא משמעותית. הראשון נערך בתיכון ברנר אשר בקיבוץ בית ברנר. 50 תלמידים למדו במסגרת לימודי היסטוריה לחמש יחידות לבגרות את הנושא של תולדות ארצות הברית. אחד הפרקים הקשים והמאתגרים בתוכנית הלימודים עוסק בלימוד הממשל האמריקני, שסדריו נגזרים מן החוקה שנוסחה בסוף המאה ה 18- .. שיאה של הלמידה בא לידי ביטוי באירוע הדמיה מחיי ארה"ב אליו הוזמנו גם ההורים ( "קו לחינוך" ) .

  • לינק

    מאמר זה חולק את הממצאים ממחקר פעולה שיתופי (Participatory Action Research) בן שלוש שנים סביב הבחירה, היישום והאפקטיביות של טכנולוגיות חינוכיות לשם הגברת הלמידה בהכשרת מורים של סטודנטים בשנתם השנייה הלומדים הוראה לבית הספר היסודי (Latham, Gloria and Carr, Nicky, 2012) .

  • לינק

    כאשר למידה נתפסת כתוצר, ואותה אמת מידה ביצועית חלה על כל התלמידים, הנחיית הלמידה ניתנת לצמצום להוראה כחותכן עוגיות: אותם חלקי מידע והדרכה נראים מספיקים עבור כל התלמידים. ניתן לראות זאת גם בפרקטיקות כיתתיות: לתת תבנית לתלמידים ולבקש מהם שיעתיקו אותה – באם מדובר בפרויקט "אמנות", הערות, שעורי בית, חיבור או כל דבר אחר. לא נותר מקום רב לייחודיות או להבחנות, משום שהתוצרים נתפסים כאמת המידה של הלמידה – אשר כמובן אינה משקפת את המציאות, אך עשויה לספק את המנהלים וקובעי המדיניות ( Smith, N.C ) .

  • סיכום

    מנוע ההיסטוריה הוא כלי עזר חינוכי שפותח לאחרונה בארה"ב במטרה להקנות לסטודנטים או תלמידי תיכון יכולת ללמוד היסטוריה תוך כדי חקר פעיל של מקורות מידע מנקודת מבט של היסטוריון העוסק באיסוף ממצאים ובכתיבה של אירועים ותהליכים . מדובר במאגר מידע חינוכי ממוחשב המתייחס בעיקר להיסטוריה של ארה"ב. המאגר הממוחשב מאפשר לקבוצת תלמידים או צוות סטודנטים לחקור אירועים שונים מתולדות ההיסטוריה של ארה"ב על ידי איסוף חקר וכתיבה משותפת. מבחר עבודות חקר קצרות ( תיאור וניתוח של אירוע היסטורי ) שנכתבות על ידי הסטודנטים או תלמידי התיכון מאוחסנות במאגר השיתופי המקוון ומאפשרות לתלמידים להמשיך לחקור ולקבל מידע היסטורי בחתכים שונים . כל אירוע היסטורי מתוחקר שנכתב ע"י קבוצת הלומדים עובר בקרת איכות ומאוחסן ע"י כיתות שונות וצוותי לומדים מרחבי ארה"ב למאגר ההיסטורי המצטבר. ניתן לחפש במאגר הממוחשב עפ"י מגוון חתכים ומילות מפתח (תגיות) כך שהמאגר גם מאפשר לימוד פעיל של היסטוריה ע"י יצירת תכנים וגם התנסות מידענית בהקשר היסטורי .

  • לינק

    המורה והמחנכת רותי בן ישי כותבת בבלוג שלה באתר "שלובים" על דרכי ההוראה הפעילות בהן נקטה במהלך שנת הלימודים על מנת ליצור עניין ומוטיבציה אצל התלמידים. במסגרת לימודי ההיסטוריה בכיתה ז' עם עבדה עם התלמידים על פרויקט מרתק בנושא הצלבנים ( רותי בן ישי) .

  • לינק

    מורים או מרצים המעוניינים לשלב את שיטת הלמידה מאותגרת הבעיות בכיתות או בקורסים שלהם יוכלו להיעזר במחוון מועיל שיסייע להם ביצירת המעורבות הנכונה של הלומדים בתהליך. המחוון המיועד לרפלקציה עצמית והכוונה של המורים הניגשים לתהליך הPBL מונה את השיקולים העיקריים אותם יש לקחת בחשבון כגון השאלות המנחות בתהליך למידת הPBL , האם תכני הלימוד יוצרים העמקה של הלמידה, איך בודקים את התרומה של תלמידים השותפים בצוות למידת PBL? האם הידע שצברו הלומדים משתקף ובא לידי ביטוי בפלטפורמת הלמידה המתוקשבת המתעדת את התהליך והידע שצברו ? (Peter Skillen).

  • לינק

    למידה מבוססת בעיות, נותנת בידי הלומדים דרך למידה ניסויית תוך שימוש במגוון טכנולוגיות וכלים. דרך הוראה זאת מקדמת את הפיתוח של כישורים אנליטים וסיבתיים מאחר והסטודנטים לומדים איך ללמוד כדי למצוא ולפתח פתרונות לבעיות אמיתיות בעולמנו. המחקר הנוכחי מוסיף לידע הקיים בנושא על ידי עשיית שימוש ביומני סטודנטים, בנוסף לכלים האחרים, כדי לבחון את האימפקט של PBL על מגוון ביצועי הסטודנטים. לצורך ניתוח התוצאות, נעשה שימוש בשיטה מעורבת בתכנון מחקר (mixed method research design) אשר מחברת גישות איכותיות וכמותיות לצורך איסוף הנתונים, הניתוח והעיבוד שלהם. במחקר זה, המורים סייעו לתהליך הלמידה על ידי הנחיית התלמידים דרך השלבים השונים של הלמידה מבוססת בעיות, חיבור הסטודנטים לבעיה, בניית המבנה, ביקור הבעיה, ביקור חוזר של הבעיה, יצירת תוצר והצגה והערכת הביצוע. התכנית מסייעת בפיתוח כישורי עצמאות. כן היא תורמת לבניית אווירת קהילה בכיתת הלימוד. הלומדים/סטודנטים הרגישו בנוח והם הציעו רעיונות, מבלי לפחד שהם יכולים לטעות ( Anthony R. Trude, Maria M. Ferreira ).

  • לינק

    באמצעות אנלוגיה ללמידת משחק והוראת משחק (בייסבול, כדורגל וכו´) חושף פרופסור דייויד פרקינס את התנאים החיוניים ביותר ללמידה ואת העקרונות היעילים ביותר להוראה. התנאי הראשון ללמידה והעיקרון הראשון להוראה הוא מכלול. תלמידים לומדים היטב כאשר הם מבינים את המכלול שאליו שייך התוכן הנלמד; מורים מלמדים היטב כאשר הם מאפשרים לתלמידים להבין את המכלול ( דיוויד פרקינס) .

  • לינק

    המודל דיאלוג יצירתי בבית חינוך רמות חפר עושה שימוש בתוכנית הלימודים של משרד החינוך, כמו בבתי ספר אחרים, אלא שלדרך הלמידה המקובלת , המסורתית, נוספו דרכי למידה המקנות מיומנויות נוספות. הדרך הזו כוללת כמה שלבים : עבודת חקר בקבוצות , הגשת תוצרים והצגת המסקנה והתוצר בפני קהלים שונים במסגרת בימת שיתוף. התלמידים , מכיתה ז' עד י"ב , נבחנים במהלך שנות לימודיהם בדרך זו ואף ניגשים לבגרויות על פי מודל הדיאלוג היצירתי ב14 מקצועות מגמה וכן באזרחות, ספרות ואנגלית. המודל שנועד לפתח את האינטלגנציות הרגשיות והבינאישיות של התלמידים , מציע דרך הערכה חלופית ללמידה ( רווית שרף) .

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין