ליווי מורים מתחילים
מיון:
נמצאו 28 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • סיכום

    החונכות הבית ספרית מהווה אבן דרך חשובה בתהליך הסוציאליזציה הרגשית, החברתית והמקצועית של המורים המתחילים בבית הספר והיא מצריכה למידת עמיתים, יחסים בינאישיים וכבוד הדדי. בנוסף להטבת השכר הנלווית, רוב החונכים נענים לבקשת מנהל בית הספר לשמש כחונכים מתוך מניעים פנימיים, כמו: נכונות לתרום למערכת, לקדם תהליכים בית ספריים, לטפח את דור המורים הבא, למצוא עניין או אתגר, סיפוק אישי, להנחיל את ה"אני מאמין" החינוכי וליישם פדגוגיות חדשניות.

  • סיכום

    המתכשרים שרואיינו למחקר צלחו את השנה הראשונה בהוראה וסיפרו שהתוכנית המזורזת עזרה להם וסיפקה את הכלים הבסיסיים. ואולם, מה שהחזיק אותם בפועל היה התמיכה לה זכו מצד המורה-חונך, המורים העמיתים או הצוות הניהולי. עבורם, תחושת השליחות המקצועית והפן האנושי העוטף הם שסייעו להם בצליחת השנה הראשונה בהוראה הן מבחינה פרקטית וחברתית-רגשית.

  • תקציר

    כינון מנגנון של ליווי והנחיה לאורך הקריירה יכול להניב לגננות העצמה רגשית, תמיכה מקצועית, הצמחה פדגוגית וצבירת ניסיון. במקביל, קביעת תקן של מנחה עשויה להציע לאנשי חינוך נתיב קריירה נוסף, משמעותי ומאתגר. חשוב לציין כי המחסור במנחים פדגוגיים אינו נובע מאטימות או חוסר-רצון. אלא, משכר זעום, עומס עבודה, מגבלות זמן ומקום והיעדר מנגנוני תמרוץ. בפועל, המנחה והמונחה יכולים לבצע שיחות, תצפיות, הדגמות, כתיבה, קריאה, מישוב, ניסוי וטעייה ועוד.

  • תקציר

    בבתי ספר ובמחוזות לימוד רבים תהליכי קליטה וליווי של מורים מתחילים נעשים ללא משנה סדורה ובלי חשיבה אסטרטגית. רוב המורים שנכנסים כיום למערכת החינוך הם בני דור המילניום, והדרך להמריץ אותם, ולהפוך אותם למנהיגי בית ספר בעתיד, היא ייחודית. עם כניסתם לתפקיד, על מנהלי בית הספר למצוא את הדרכים למלא את צורכיהם, לטפחם ולקדמם. לשם כך, ג'ניפר אברמס, יועצת חינוכית וחוקרת מנהיגות, מציעה שש אסטרטגיות מיטביות לגיוס, קליטה וליווי של מורים מתחילים.

  • תקציר

    על רקע ראיונות עומק שערכה עם מורים שנשרו ממקצוע ההוראה, מציגה ג'יימי בונאטו, מורה למתמטיקה בעלת ניסיון של 18 שנים ובעלת תואר שלישי בחינוך עם התמחות במנהיגות חינוכית, שבע פעולות פרקטיות בהן בתי ספר, מנהלים ומפקחים יכולים לנקוט על מנת להשאיר את המורים במערכת.

  • סיכום

    מחקר זה סקר את מידת הסיפוק מהעבודה, הלחץ בעבודה ותחושת המסוגלות העצמית בקרב 297 מורים בשווייץ שסיימו את ההכשרה להוראה לפני 10-7 שנים. נמצא כי למורי קריירה שנייה יש תחושת מסוגלות עצמית גבוהה יותר ממורי קריירה ראשונה. תחושת המסוגלות העצמית המפותחת עשויה להוביל לסיפוק ממקצוע ההוראה ומהווה מרכיב חיוני בהצלחתם של מורי קריירה שנייה ובאי-נשירתם מהמערכת.

  • תקציר

    האם החונכות למורים מתחילים מסייעת להם לאורך זמן? מחקרים רבים מצביעים כי התשובה על כך חיובית. החונכות האינטנסיבית קידמה הוראה יעילה בכיתות, שבמסגרתה הועברו תכנים רבי ערך והוגברו המעורבות והמוטיבציה של התלמידים.

  • תקציר

    מחקר זה ניתח את התמודדותן של 47 מורות ישראליות, בנות 24 עד 30, בשנתן הראשונה בתפקיד באמצעות כתיבת משוב, השתתפות בפורום מקוון ורישום עצות שנתנו עמיתיהם המנוסים. הוצעו שלוש שיטות עבור מורות חדשות להחזיק מעמד ולהצליח בתפקידן החדש: 1) טיפוח תקשורת בין-אישית חיובית עם תלמידים, הורים ומורים. 2) קבלת ייעוץ, תמיכה וביקורת. 3) פיתוח אישי ובניית חזון חינוכי.

  • לינק

    המסמך "אופק חדש: הצעד הבא" 2020-2015, שעיקריו מתפרסמים כאן לראשונה, מציג את המורה המאפשר: מה נדרש ממנו כדי להיות כזה, ומה נדרש מהרשויות כדי לאפשר למורה למצות את יכולותיו ולהשפיע על איכותה של החברה העתידית בישראל (רמי הוכמן, מיכל גלר).

  • לינק

    הסקירה בוחנת 15 מחקרים אמפיריים שנערכו מאמצע שנות ה-80 על ההשפעות של תוכניות ליווי וקליטה(induction ) – תמיכה, הדרכה ואוריינטציה – על מורים מתחילים. רוב המחקרים שנסקרו מספקים ממצאים אמפיריים לטענה שתמיכה וסיוע למורים מתחילים הן בעלות השפעה חיובית בשלושה היבטים: מחויבות והתמדה במקצוע, דרכי הוראה של המורה בכיתה והשיגי תלמידים. הסקירה הנוכחית כוללת מחקרים והרחבות לסקירות קודמות של המחברים (Ingersoll & Kralik, 2004, Strong, 2009) ומטרתה לספק לחוקרים, לקובעי מדיניות ולמחנכים הערכה אמינה ועדכנית של מה שידוע או לא ידוע על היעילות של תוכניות הליווי, הקליטה והחונכות למורים מתחילים. בסקירה נעשה גם ניסיון להגדיר פערים בבסיס המחקר ולהצביע על שאלות רלוונטיות שלא טופלו עדין באופן רציני ( Ingersoll, R. M., & Strong, M).

  • לינק

    כ 80%- מהמורים המתמחים סבורים, כי הסיוע המוענק להם על ידי המורים החונכים הוא רב. זהו אחד ממצאי מחקר שערך ד"ר שרגא פישרמן, ממכללת אורות ישראל. מאמר המסכם את המחקר, מתפרסם בספר חדש של מכון מופ"ת ואגף התמחות וכניסה להוראה במשה"ח בשם; " להיות מורה – בנתיב הכניסה להוראה". בספר אסופת מאמרים ומחקרים, החושפים את ההתמודדות של המורים המתחילים עם בעיות ואתגרים שונים במהלך ההתמחות ובכניסה להוראה, מנקודת מבטם של המורים עצמם, החונכים ומנהלי בתיה"ס. מדובר בספר ראשון העוסק כולו בתוכנית ההתמחות בהוראה ובחניכה, שהונהגה במערכת החינוך לפני כעשור. לאחרונה הורחבה החניכה למורה החדש עד לשנתיים לאחר תום שנת ההתמחות. במחקר השתתפו 58 מורות מתמחות . 38% מהן בחינוך היסודי ו 62%- בחינוך העל יסודי. בחלק המחקר שעסק בעבודת החונכים, דיווחו כ 80%- מהמתמחות כי הן נפגשות עם המורה החונך לפחות פעם בשבוע. מרבית המורות ציינו, כי המורה החונך סייע להם במיוחד בתחום תכנון השיעורים.

  • לינק

    בארה"ב נערך מחקר לגבי מורים חדשים בעלי תארים במדעים אך חסרי הכשרה פדגוגית או בעלי הכשרה מעטה בחינוך. מחקר זה מצא שהמאמנים ששהו בכיתות עם המורים החדשים סיפקו את התמיכה האפקטיבית ביותר למורים החדשים. קורסים בשיטות של מדעים שניתנו על-ידי האוניברסיטה סייעו מאוד למורים החדשים. לעומת זאת, חונכים אקדמיים לתוכן המדעי והחונכים הפדגוגיים של המורים שלא שהו בכיתה בעת שהמורה החדש לימד לא גרמו להתפתחות המורים המתחילים ולא הובילו להישגי התלמידים ( Donna R Sterling, Wendy M Frazier).

  • לינק

    המחקר המתואר הוא חלק מסקר רחב שבדק את היישום של תוכנית לקליטת מורים מתחילים בבתי ספר תיכוניים באנגליה. ההתפתחות המקצועית של מורים בפועל יכולה להשתפר אם מוסדות ההשכלה הגבוהה ייטלו חלק בתוכניות אלה. הדבר עשוי לתרום לכל המשתתפים הנוגעים בדבר – מתכשרים להוראה, מתמחים וחונכים, אנשי המחוזות ומדריכים פדגוגיים. רצוי שהשותפים ימצאו דרכים למצב עצמם כנותני התפתחות מקצועית אמינים תוך אימוץ תרבות המחקר הדומיננטית באוניברסיטאות. בעיית הזהות – הצורך של המורה לנוע בין תפקידיו כמכשיר מורים, כחלק מקהיליית המורים וכאיש אקדמיה וחוקר. תוכניות הכשרת מורים בסקוטלנד באופן מסורתי מגיבות למדיניות ממשלתית ולא מובילות ומחדשות. הן חלשות במונחים של יצירת סדר יום משלהן ( O' Brien, J., & Christie, F).

  • לינק

    במחקר, מסוג ריבוי-חקרי-מקרה, השתתפו שתי גננות, שתי מורות כיתה א' ושתי מורות כיתה ב', כולן עובדות הוראה מתחילות. מטרתו הייתה לעקוב לאורך שנה אחר עבודת המורות, שהונחו ע"י חונכים בבית הספר, ושלוש מהן קבלו חונכות נוספת מחונכים שהם מורים מצטיינים בתוכנית שנבנתה ע"י החוקרים. המטרה המרכזית הייתה לזהות גורמים שעשויים להשפיע על היכולת והרצון של מורים מתחילים לבצע דרכי הוראה יעילות יותר בהצלחה. כדי שמורים מתחלים ינצלו וייבנו מתוכניות חונכות עליהם להיות פתוחים לביקורות ולהצעות ובעלי כשירויות מספיקות לרפלקציה-עצמית. יש קשר בין הכשירויות של מורים מתחילים בפתיחות ומטה-קוגניטיביות לבין היכולת של החונכים שלהם. השיעור והתוכן של תקשורת חונך-מורה מתחיל חשובים, כמו גם יכולות ההוראה והדגמתה ע"י החונכים ( Roehring, A.D., Bohn, C.M., Turner, J.E., & Pressley, M).

  • מאמר מלא

    עיקרי הדיון בכנס המרחב הפתוח של משרד החינוך במאי 2008 בנושא של תפיסת הסטאג' וליווי המורה בשנתו הראשונה. במיפגש העלו מנהלי בתי ספר את קשיי ההתמודדות שלהם עם קליטת המורים המתחילים וההיערכות הנדרשת שלהם לנושא. כמו כן הועלו רעיונות שונים לשיפור המצב הקיים של תמיכה במורים החדשים. המנהלות והרכזות שהשתתפו במיפגש הציגו מודלים מעניינים לתמיכה וצמיחה של מורים חדשים כדרך התמודדות ייחודית שלהן להתמודדות עם המצב הבעייתי וטעון השיפור של קליטת מורים חדשים בבתי הספר. חלק מן הטענות היו שאין קשר בין המד"פיות ( מדריכות פדגוגיות ) לבין בתי הספר בהן מתנסות הסטאז'ריות.

  • לינק

    למרות שהספרות המקצועית העוסקת בליווי מורים חדשים המליצה באופן מסורתי להפריד בין תמיכה לבין הערכה, הולכת ומתגבשת כיום ההכרה כי ההערכה היא חלק אינטגראלי לקידום קליטת המורים ומדידת איכות המורים החדשים. בעקבות הכרה זו החלו גורמים בעולם העוסקים בליווי וקליטת מורים חדשים להתעניין בתוכניות ליווי מורים מתחילים המשלבות בצורה נכונה תמיכה, התפתחות מקצועית, הערכה ואחריותיות. המחקר הנוכחי ניסה לבחון את המאפיינים של אותם תוכניות הליווי חדשניות בארה"ב שאכן ניסו למזג ולשלב תמיכה והערכה. התוכניות שנחקרו הן Peer Assistance and Evaluation Program בסינסינטי ותכנית Santa Cruz New Teacher Project. הממצאים מלמדים כי השילוב בין תמיכה והערכה תוך כדי ליווי מורים מתחילים אינו פוגם כלל בתוכניות הליווי ואינו פוגע ביחסי האימון הנרקמים בין המנחים והמורים החדשים בתכנית הליווי והקליטה בבית הספר (Brian Yusko & Sharon Feiman-Nemser)

  • סיכום

    תוכניות ליווי של מורים חדשים בארה"ב מקבלות עתה בארה"ב עדיפות גבוהה יותר במדיניות הכשרת המורים שם. הנשירה הגבוהה של מורים חדשים בכלל ומורים למדעים בפרט היא בעיה קריטית איתה מנסים להתמודד גורמי החינוך בארה"ב. כחלק מההיערכות המחודשת הם מתקצבים גם מחקרים שנועדו לבחון בצורה מעמיקה את בעיות הליווי בקליטה של מורים מתחילים. כך לדוגמא, הם תקצבו במענק מחקר משמעותי של 1.4 מיליון דולר את מחקריה של פרופ' Julie Luft מאוניברסיטת אריזונה אודות פיתוח מקצועי וליווי בקליטה של מורים מתחילים בתחומי המדעים. ממצאי מחקריה של פרופסור לופט שנערכו בשלושת השנים האחרונות יוצגו במהלך 2008 בפני גורמי החינוך האחראים להכשרת מורים בארה"ב.

  • תקציר

    מחקר שיטתי המתעד וחוקר את דפוסי התמיכה הניתנים למורים מתחילים במהלך שלבי הליווי בשנה הראשונה בהוראה בבתי ספר בארה"ב. הרקע למחקר הוא השיעור הגבוה של נשירת מורים מתחילים בארה"ב (29% נושרים בסוף השנה הראשונה). שאלת המחקר הייתה מה היא רמת התמיכה במהלך הליווי בשנה הראשונה וכיצד מגיבים המורים החדשים לתמיכה זו. שיטת המחקר: ראיונות עומק עם קבוצת מורים חדשים. העוגן המחקר התיאורטי: המודל שלSmith and Ingersoll מ-2004 לליווי בקליטה והנחייה של מורים חדשים. ממצאי המחקר מלמדים כי דפוסי התמיכה במורים חדשים בארה"ב אינם יציבים וקבועים ואינם עונים על צרכי המורה החדש. בחלק מן המקרים המורים החדשים מקבלים תמיכה במהלך הליווי, אך ליווי זה אינו מתאפיין בהכרח במשוב ביקורתי, ומתאפיין בחוסר התייחסות כולל מצד מנהלי בתי הספר (Sara Winstead Fry)

  • מאמר מלא

    תוכניות ליווי מורים מתחילים זוכות היום לקבל בעולם המערבי תשומת לב והדגשים חזקים יותר בעקבות התובנה כי יש לפעול באופן מערכתי למניעת נשירת מורים מתחילים. הביטוי העיקרי של שינוי מדיניות זו הוא ללא ספק המקרה של תוכניות ליווי המורים המקיפה והנמרצת של העיר ניו יורק. תכנית הפעולה המיוחדת להמרצת תוכניות ליווי המורים נערכה בשיתוף פעולה בין מחלקות החינוך בעיריית ניו יורק, מרכז לפיתוח מורים באוניברסיטת קליפורניה ואיגודי המורים. לתכנית הייעודית הוקצה תקציב של 36 מיליון דולר לתכנון מחודש של מערך הליווי הפדגוגי של המורים החדשים בהובלה פדגוגית של מרכז פיתוח המורים באוניברסיטת קליפורניה. המסמך הרצ"ב שיצא לאור על ידי צוות משותף של אוניברסיטת קליפורניה ואנשי החינוך בניו יורק מסכם את הפרויקט, המודל הפדגוגי, דרכי העבודה והערכת יישום התכנית.

  • סיכום

    מחקר זה מתמקד במודל ההדרכה של מתכשרים להוראה במסגרת ההתנסות המעשית שלהם המכונה "ליווי דידקטי". מודל זה פועל במחלקה לחינוך באורנים, העוסקת בהכשרת מורים לביה"ס העל-יסודי. מטרת המחקר הייתה לבחון את תרומתו של מודל הליווי הדידקטי להתפתחות המקצועית של המתכשרים להוראה וכן, לבדוק את מידת שביעות הרצון מהמודל מנקודת המבט של המתכשרים להוראה (דינה לרון ,לילך לב ארי).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין