כלים פתוחים
מיון:
נמצאו 259 פריטים
פריטים מ- 201 ל-220
  • לינק

    לקראת סוף 2010 אנשי גוגל הוסיפו אוסף כלים פתוחים לניהול סימניות ויצירת מאגרי סימניות פרטיים או ציבוריים. התפיסה של יצירת מאגר ייעודי ושיתופי לניהול סימניות אינה חדשה והיא באה לידי ביטוי כבר לפני 8 שנים באמצעות כלים מתוקשבים פתוחים לניהול סימניות. אבל המנגנון החדש של גוגל הוא ידידותי יותר ויציב יותר ואין סיכוי שהוא ייעלם כמו שירותי המידע האחרים שנפתחו לפני כמה שנים באינטרנט.באמצעות הכלים הפתוחים של גוגל אפשר בקלות לנהל מאגר סימניות ע"י תיוג שם האתר , כתובת, מילות מפתח ותיאור האתר או מקור המידע . תכונה נוספת במערכת הכלים הפתוחים היא יצירת רשימת תגיות/מילות מפתח (labels) מבוקרת המתעדכנת במקביל למאגר ומופיעה בטור השמאלי בצורה נוחה מאד לעיון ודלייה.

  • לינק

    המאמר בוחן את שילובם של כלי עזר מקוונים בהוראה בכיתות מדעים בחטיבות הביניים והשפעתם על תהליך הלמידה. לפי מסקנות המאמר, יכולתם של תלמידים לזכור, להבין, ליישם, לנתח ולהעריך השתפרה בעקבות הכנסת עזרי למידה מקוונים, והן התלמידים והן המורים העריכו את השפעתם לטובה (Robin Kay).

  • לינק

    כבר דיווחנו בעבר על השילוב של רשתות חברתיות בכיתות לימוד בארה"ב, אך הנתונים שמגיעים עתה ממערכת החינוך בארה"ב מלמדים כי מערכות אלו הולכות ונעשות נפוצות כסביבת למידה מתוקשבת בבתי ספר רבים בארה"ב. היישום הממוחשב באינטרנט הנקרא Edmodo , דומה במהות פעולתה למערכת המיקרובלוגים של טוויטר , אבל היא מוסיפה אפשרויות פעולה רבות יותר מבחינת המעקב אחרי אינטראקציות בכיתה.מערכת Edmodo נבנתה במיוחד למורים ולמחנכים כרשת תקשורת חברתית ייעודית. המישק המתקדם של התוכנה הידידותית הזו מאפשר גם שיוך למעקב קבוצתי של מורים או תלמידים ( כיתה או קבוצת למידה) . גם תלמידים יכולים ליצור שיוך למעקב קבוצתי. השילוב של מערכת Edmodo עדיף על פני השימוש במערכת פייסבוק כי מדובר במערכת ייעודית וסגורה של עדכונים ואינטראקציות בין תלמידי הכיתה החברים בלעדית ברשת הייעודית . מהדיווחים עולה כי השימוש במערכת Edmodo משפרת משמעותית את האינטראקציה בין התלמידים והמורה ולמעשה יוצרת מציאות של מערכת למידה מתוקשבת מותאמת תלמידים ( PLN ).

  • לינק

    שאלת העיצוב ההוראתי דורשת שיקולים מורכבים באילו כלי מוודל יש ללמוד וכיצד יוצרים תיאום בין הסביבות השונות. בהרצאה דן ד"ר רפי דוידזון כיצד מעצבים בתוך סביבת מוודל סביבה המאפשרת למידה אישית, קבוצתית ובמליאה, תוך העברת השליטה על הלמידה לידי הלומד.קישור להרצאתו של ד"ר רפי דוידזון ממכללת קיי – 1000 פנים למוודל. בהרצאה זו יוצא רפי מתיאוריית הקונקטיביזם להוראה בפועל תוך שימוש בכלים המצויים במוודל. ההרצאה ניתנה באמצעות כלי להוראה סינכרונית המצוי במוודל – "אלומינייט", הסרטון מהווה הקלטה של אותה הרצאה מעניינת.

  • לינק

    סקירת המידע הנוכחית שנכתבה במיוחד לקראת הכינוס מיומנויות המאה ה21 במכון מופ"ת (מיומנווית המאה ה 21 בהוראה ובהכשרת מורים , 14 לאפריל 2011 ) מתמקדת בסוגיות הבאות: האם הכתיבה המתוקשבת בבתי ספר חוזרת להיות משמעותית יותר בתהליך הלמידה, , מעבד התמלילים בביה"ס כמוקד ההתנסות, חשיבות תכנית עבודה שנתית לטיפוח כתיבה מתוקשבת בבית ספר יסודי, יצירה סביבה מדמה (סימולציה) לטיפוח כתיבה בסביבה מתוקשבת, כתיבה שיתופית בסביבה מקוונת- כלים פתוחים, יצירת בלוג כיתתי או בלוג לימודי אישי לטיפוח הכתיבה , שלבים בפיתוח בלוג כיתתי שיתופי להקניית מיומנויות כתיבה , תפקיד המורים והמשוב בטיפוח כתיבה מתוקשבת מבוססת בלוגים, הבלוג והמוטיבציה לכתיבה,כתיבת בלוגים ע"י תלמידים כתהליך חקר. השילוב של בלוג לימודי כאמצעי לטיפוח כתיבה עדיין אינו נפוץ במערכת החינוך בארץ באותה מידה כמו שימוש במעבדי תמלילים בבתי ספר, אך משנה לשנה אנו עדים ליוזמות מתפתחות של מורים המשלבים בלוגים כאמצעי להקניית מיומנויות כתיבה ( עמי סלנט) .

  • לינק

    בעידן של התאמת מידע ללומד או לחוקר חשוב שאנשי חינוך יכירו גם את הכלים המתוקשבים באינטרנט להתאמת מידע אישי ומקצועי.סביבות אלה נקראות PLE (סביבה מותאמת אישית – Personal Learning Environment). מכיוון שמדובר באתרים, ניתן לעבור ממחשב למחשב ובכניסה אחת להיות נגיש לכל אתרי העבודה שלך. ברשומה זו מתארת ד"ר מירב אסף אפליקציות שונות שעשויות להפוך את הדף הגוגל האישי לשער כניסה יעיל יותר לעבודה, וכן לתאר סביבות נוספות שהופכות את האינטרנט לסביבה מתואמת אישית.

  • לינק

    הכלי המתוקשב המומלץ בבלוג "שבבי הדרכה" מאפשר לכם לנהל לוח למידה (כמו לוח וגיר רגיל) על גבי הרשת תוכלו להזמין את הלומדים שלכם לכתוב על הלוח (על ידי שליחת לינק) תוכלו גם לייבא ללוח מסמכים, אתרי אינטרנט, תמונות, קול ואף אתרי אינטרנט. על כל אלו תוכלו אתם והלומדים שלכם להמשיך לכתוב. ניתן גם להעלות קבצי OFFICE מהמחשב שלכם לאזור התצוגה על מנת להציגו ללומדים בקבוצה באינטרט.

  • לינק

    אתר ההדרכה שהקימה אוניברסיטת אדלפי נחשב אולי כאחד מאתרי ההדרכה היעילים באנגלית לשימוש מושכל ויעיל בפלטפורמה של MOODLE לניהול אתר חינוכי. יש בו הנחיות ברורות ומאירות עיניים באנגלית להקמת קורס מתוקשב, ליצירת חומרי למידה ושיבוצם לאתר הקורס , לשיבוץ וידאו באתר , לבניית מטלות מקוונות ולהפעלת פורומים בפלטפורמה של MOODLE . כמו כן, הבאנו קישורים לחומרי הדרכה מעולים בעברית בכל הנוגע ליישום והפעלת מערכת MODDLE. האיכות של המדריכים שנכתבו בישראל בעברית עולה על המדריך של אוניברסיטת אדלפי והשיטתיות של חומרי ההדרכה שנכתבו בעברית ע"י גורמים שונים ראויה להערכה והוקרה.

  • לינק

    שרות Zipcast החדש פותח לאחרונה ע"י חברת מאגר המצגות סליידשר כמענה לצרכי מרצים , מורים ואנשי הדרכה המבקשים לערוך מפגש עמיתים מקוון באינטרנט . באמצעות הפלטפורמה החדשנית של זיפקאסט ניתן להעביר הרצאה עם מצגת באינטרנט לקבוצת לומדים ותוך כדי כך לשמוע את קול של המרצה ולראות את המצגת. ניתן גם להציג סרט וידאו ללומדים. בנוסף יכול המרצה ליצור אינטראקציה סינכרונית עם הלומדים בזמן אמת באמצעות מערכת מוטמעת של צ'אט קבוצתי . היתרון של השירות החדשני הוא בכך שלא צריך להוריד קבצים למחשב בבית וגם לא להתקין שום תוכנה. השירות המקוון החופשי עובד כולו בדפדפן האינטרנט וניתן להפעילו במקביל ליישומים אחרים במחשב שלכם.

  • לינק

    המחקר המתואר מתמקד בהטמעת מערכת ה- Moodle בהקשר לתהליכי העצמת ההוראה-למידה בשתי מכללות להכשרת מורים מובילות בישראל ההטמעה התבצעה באתרים המלווים קורסים פנים אל פנים, ובחלקה בקורסים מקוונים במלואם או במודלים משולבים ( blended learning ). המערכת הוטמעה בשנת הלימודים תש"ע ונמצאת בהרצה, וממשיכים תהליכי אפיון הצרכים האקדמיים הנדרשים בשתי המכללות. מודל ההטמעה שונה בין שתי המכללות ונגזרות מכך סוגיות הקשורות לתהליכי הטמעת ה- Moodle במכללות והשפעתן על היקף השימוש באתרי קורסים (אתרים מלווי קורסים, קורסים מעורבים וקורסים ללמידה מרחוק); שימושים פדגוגיים שעושים המרצים במערכת ה- Moodle ( תכנים, הפעלות ואינטראקציה וניהול הקורס והלמידה); ודפוסי שימוש שניתן לזהות במערכת. הממצאים הצביעו על הלימה בשימושים הנפוצים שמבצעים המרצים ברכיבי ה- Moodle בין שתי המכללות. בשתיהן נעשה שימוש נפוץ במשאבים, בפורומים ובמטלות. נראה כי המרצים מעדיפים לעשות שימוש ברכיבים מוכרים ממערכות קודמות. יתכן שההבדלים בין שתי המכללות נובעים מהבדלי דגשים במהלך סדנאות ההכשרה של המרצים. עם זאת, מתקבל אישור לכך שמערכת ה- Moodle אכן נותנת מענה לכל סוגי הלמידה: החל מפדגוגיה הבנייתית-חברתית, וכלה בפדגוגיה שמרנית, שבה המרצה הוא מקור הידע והוא המספק משאבים ללמידה ( Rice, 2006 ). לפיכך, בעוד שהציפייה הייתה שה- Moodle יעודד שימוש ברכיבים ייחודיים שלא היו בנמצא בממשקים קודמים, בפועל נעשה שימוש באותם רכיבים מסורתיים. נראה כי רכיבים אלה עונים על צורכי ההוראה והלמידה, ומשמשים עוגן עבור המרצים בתהליך הטמעת המערכת החדשה ( אלונה פורקוש-ברוך ,ענת שמלא ).

  • לינק

    יש דרכים שונות לשלב תקשוב בביה"ס תיכון , אפשר להמתין עד שביה"ס יתקין פלטפורמה מתוקשבת כגון MOODLE או מערכת למידה מתוקשבת אחרת , אך אפשר גם ליזום לבד שורה של צעדים לשילוב התקשוב בהוראה בכיתה. יוזמתו של המורה Jim McFarland המלמד בביה"ס תיכון אמריקאי ראויה לציון. כבר לפני 5 שנים החל המורה להפעיל פורום מתוקשב לכיתה שהוא מלמד שם הוא מעלה מטלות מקוונות ודורש מהתלמידים להגיב ולהעלות את את העבודות שלהם. בשנה האחרונה יזם המורה Jim McFarland מהלך מתוקשב נוסף וחייב את כל הלומדים בכיתה לפתוח יישום מקוון של ניהול קבצים בשם Google Docs המאפשר לכל תלמידי כיתה גישה למסמכים משותפים וקבצים. התלמידים יכולים לעבוד על אותו מסמך ביחד, לכתוב אותו, לערוך ולתקן. עוד מהלך תקשובי שנקט המורה הקמת דף מידע ייעודי ברשת חברתית (Facebook page ) ובו הודעות שונות לקראת הבחינות שצריכים התלמידים לעבור.

  • לינק

    ינאי זגורי , מפתח הדרכה ממליץ בבלוג שלו על כלי מתוקשב שיכול להביא תועלת לאנשי חינוך . "הכלי הוא מערכת בניית סקרים ומבדקים. הוא מבוסס על ממשק פשוט ומהיר, נדרש מספר דקות להבין כיצד הכלי עובד. את המבדקים שתבנו בעזרת כלי זה ניתן לשמור ולהפיץ על גבי הרשת, לאפשר ללומדים שלכם להיכנס למבדק בעזרת סיסמה או באופן חופשי ואף לקבל נתונים סטטיסטים רבים על ביצועי הלומדים. ברוב תוכנות הכלי תוכלו להשתמש בחינם. בקיצור… שווה לנסות )"

  • לינק

    באופן כללי , קיימת אמנם ירידה בשנתיים האחרונות ביישום החינוכי של WIKI בחינוך , אך ינאי זגורי, מומחה הדרכה , ממליץ על כלי מתוקשב חדש לבניית WIKI . "דברנו על שילוב WIKI בלמידה. המעבדה של גוגל "מבשלת" לנו בימים האחרונים כלי נחמד ונוח לבניית WIKI . הכלי באמת ידידותי ונוח והיתרון העיקרי שלו הוא האפשרות לשלב את הערכים שנוצרים בו גם באתרי אינטרנט אחרים". מאוד נוח לשימוש, עובד על גבי הרשת (כמובן) וחינמי (כמובן),.

  • לינק

    מטרת מאמר זה היא להציג את תרומת השימוש בבלוגים להכשרת מורים, כפי שהמרצה יורם אורעד היה עד לה במסגרת עבודתו בהכשרת מורים לפיזיקה. בשנים האחרונות הופכים הבלוגים לכלי המשמש בהקשרים חינוכיים, שחלקם נוגע לחינוך הגבוה. הם משמשים להעלאת רעיונות, מחשבות ועמדות בענייני חינוך, להצגת קישורים רלוונטיים ברשת, לתקשורת בין סטודנטים ובינם לבין המרצה שלהם, ועוד. נראה שהשימוש בבלוגים בחינוך הגבוה תורם לקידום בניית הידע של הסטודנטים, התקשורת ביניהם, ומעקב יעיל אחרי תהליך למידתם. נראה שהשימוש בבלוגים הקל על הסטודנטים את הפעלת הרפלקציות הנדרשות מהם במהלך לימודיהם, סייע להם ללמוד זה מזה ולפתח ידע קולקטיבי, ותרם לקידום התקשורת בינם לבין עצמם ובינם לביני. הבלוגים אפשרו מעקב יעיל אחר תהליך הלמידה של הסטודנטים. השימוש בבלוג האישי שלי סייע לי לגבש מחשבות בתחום הכשרת המורים ובתחום הדידקטיקה של הפיזיקה. בשימוש בבלוגים התגלו גם כמה קשיים אצל חלק מהסטודנטים, ביניהם רתיעה מהיותם של הבלוגים חשופים לעין כל ובעיות טכניות בהפעלת הבלוגים." ( יורם אורעד).

  • לינק

    המרצה או המורה שיחפוץ ללמד בצורה מקוונת באינטרנט יכול עקרונית לפנות לשני כיווני פעולה שונים: א. לעשות שימוש באחת ממערכות הלמידה המתוקשבות לניהול קורסים מסוג LMS ב. לנצל כלים פתוחים באינטרנט אשר יכולים לסייע לו להקים בעצמו את הקורס מתוקשב עפ"י צרכי ההוראה הגמישים שלו וסביבת העבודה הטבעית של הלומדים/סטודנטים. אודי מלכה החליט לבחור באופציה השנייה והקים מערכת מתוקשבת ללמידה המכירה בסביבה המתוקשבת הטבעית והמידית באינטרנט של הסטודנטים הלומדים אצלו. לפני שלוש הקים אודי מלכה סביבת עבודה אינטרנטית אישית הכוללת גם אתר אינטרנט המיועדים לצורכי הוראה ובנויים מאוסף כלים של חברת Google. במהלך הזמן הוא שינה ושיפר את הסביבה המתוקשבת בהתאם לצורכי ההוראה שלו וצרכי הלימוד של התלמידים אותם הוא מלמד. סביבת הלימוד ואתר האינטרנט הוטמעו כחלק אינטגרלי מצורת הלימוד בכל הקורסים שהוא מלמד.

  • לינק

    איך אפשר לוותר על היתרונות של Google Docs, גישה מכל מקום בעולם, שיתוף מהיר של מסמכים, יכולות עריכה משותפת ועוד… הכירו את Offisync: תודות לתוסף הקטן הזה לחבילות ה Office, תוכלו להציג, לערוך ולסנכרן את המסמכים שלכם ב Google Docs בעזרת התוכנות השונות ב Microsoft Office. בנוסף, נוכל לקבל את האפשרות לבצע חיפוש במנוע החיפוש של גוגל, גם של אתרים וגם של תמונות, ישירות מתוך הממשק של תוכנת ה Office – ואפילו להוסיף את הטקסט או התמונה שמצאנו ישירות לתוך המסמך שאנחנו עורכים, בלי לפתוח את הדפדפן בכלל (אוהד צבעוני).

  • לינק

    הכלי 'דיגלו', מאפשר לערוך דיון סינכרוני כתוב וממופה בין קבוצת תלמידים. הכלי המתוקשב פותח ע"י קבוצת כישורים באוניברסיטה העברית המורכבת מחוקרים, מפתחים ומורים, בראשות פרופ' ברוך שוורץ. קבוצת הפיתוח והמחקר באוניברסיטה העברית משלבת מחקר חינוכי ופיתוח כלים טכנולוגיים והטמעתם במרחב הכיתה דרך השתלמויות מורים בניהולם של ראומה דה-גרוט וד"ר ראול דרכמן. "המטרה שלנו היא לפתח כלים טכנולוגיים שיאפשרו שיח דיאלוגי, ארגומנטציה וחשיבה ביקורתית במסגרת הלמידה בכיתה", מסבירה דה-גרוט. "השילוב של הכלים והשיטות הפדגוגיות נעשה בשיתוף של מורים ותלמידים על מנת להתאים רעיונות ומושגים שעלו במחקר עם צרכים אמיתיים שעולים מן השטח".

  • לינק

    בלוג הכיתה של המורה והמחנכת דורית כץ דרוקר , כיתה ג'1 בבית הספר 'בן גוריון' ברחובות, עלה לרשת והתחיל במסעו המרתק. במקום לכתוב המלצות לספרים במחברת הכתיבה, או להדפיסן בתוכנת עיבוד תמלילים- כך שרק היא המורה, קוראת, ההמלצות מתפרסמות על דפי הרשת, התלמידים קוראים את המלצות חבריהם וכך נחשפים לספרי קריאה נוספים מסוגות שונות ומעשירים את חוויית הקריאה שלהם. התלמידים גם מגיבים להמלצות המתפרסמות בבלוג וכאן באה לידי ביטוי השיתופיות שנוצרת על ידי קריאת ההמלצות המתפרסמות בבלוג והתגובות- משובים אליהן. פתיחת הבלוג לוותה ב'חבלי לידה' רבים, אך עם כל שלב נוסף וההתמודדות עם המהמורות שבדרך, עלתה והתפתחה תחושת הסיפוק וההצלחה.

  • לינק

    השיפורים האחרונים מנובמבר 2010 הופכים את הכלים הפתוחים של גוגל דוקס למשובחים וידידותיים יותר. ניתן עתה להעלות קבצים ע"י גרירה פשוטה מתוך אחת המחיצות במחשב שלכם . כמו כן , ניתן לראות בקלות את כל שינויי העריכה במסמכים משותפים לאורך כל הגרסאות של הקבצים שהועלו למאגר השיתופי של גוגל דוקס. שיפור נוסף : קלות של סרטוט איורים ( אפשרויות הכנת תרשימי זרימה היא עתה פשוטה ונוחה מאד). כמו כן , מאגר תבניות המסמכים (templates) התרחב משמעותית. גם אפשרויות החיפוש במאגר השיתופי של גוגל דוקס השתפרו : ניתן גם לחפש מסמכים עפ"י טווחי תאריכים, כגון מסמכים שנוספו לפני תאריך מסויים או אחרי תאריך מסוים. כמו כן , נמצאת לקראת סיום הפיתוח מערכת חדשה לכתיבה ועריכה של מסמכים, אשר תכלול גם רכיב של CHAT לרב-שיח בזמן אמיתי בין כותבי המסמכים. כמו כן , ניתן עתה לייבא בקלות לתוך מערכת גוגל דוקס קבצים מסוג Word 2007 files docx .

  • לינק

    על החשיבות של יצירת רשת חברתית מתוקשבת בכיתה מעבר לפייסבוק כבר נכתבו בשנה האחרונה כמה וכמה מאמרים. עכשיו , יש סיכוי לקדם את הנושא הזה בזכות תת-מאגר חדש שפתחה ג'ין הארט ובו סיווג של כל הכלים הפתוחים האפשריים לטובת המשימה של הקמת רשת חברתית לכיתה בביה"ס או לשכבה. הרשימה המעודכנת שגיבשה ג'ין הארט מסווגת את מרבית הכלים הפתוחים שניתן להשתמש בהם ליצירת דינאמיקה בין-אישית של סביבת הכיתה בביה"ס. מרבית הכלים הפתוחים הם באנגלית , אך יש לציין כי מכון מופ"ת "גייר" לאחרונה ( בזכות פעילותה המבורכת של הגב' סוזן צעירי) את מערכת הELGG לעברית כפי שניתן לראות ברשת שלובים החדשה של מכון מופ"ת. מדובר בתוכנה מסוג קוד פתוח. כלומר, ניתן להתקין אותה בחינם גם על שרתי אינטרנט אחרים בארץ.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין