ישראל
מיון:
נמצאו 310 פריטים
פריטים מ- 41 ל-60
  • תקציר

    מטרת המחקר הייתה לבחון את תהליכי קבלת ההחלטות התעסוקתיות של עובדי הוראה (מורים וגננות) בעבר ובהווה לאורך עשור בקריירה שלהם. לשם בחינת מטרת המחקר, החוקרת אימצה את המושג "אוריינטציה כלפי העבודה", הבוחן את המשמעות שהעובד מייחס לעבודתו. סיפורי הקריירה של המשתתפים, שנאספו במהלך הראיונות, מוינו לפי "שלוש האוריינטציות": "ג'וב, ייעוד וקריירה". אולם, לאחר ניתוח הנתונים הוחלט להתמקד בתהליכי קבלת החלטות הנוגעות לתעסוקה של עובדי הוראה בעלי אוריינטציית ייעוד בלבד. במחקר נמצא כי עובדי הוראה מקבלים החלטות הנוגעות לתעסוקה מתוך "מחויבות לייעוד". מחויבות לייעוד, היא מושג חדש שעולה מהמחקר, ומוגדרת בהתבסס על סיפורים של עובדי ההוראה "כמחויבות לתחושת משמעותיות הנובעת ממכוונות לזולת".

  • לינק

    איגוד ההכשרה האירופי – ה-European Training Foundation – פרסם בחודש אפריל 2014 את דוח המחקר שצוות בראשות פרופסור גד יאיר הכין במכון לחקר הטיפוח בחינוך באוניברסיטה העברית בירושלים. החוקרים השותפים: קית' גולדשטיין וניר רותם. הדוח מתמקד בחינוך המקצועי בהיבט משווה: חינוך מקצועי במגזר הערבי, החרדי והרגיל.

  • לינק

    המחקר על אודות ספרי הלימוד בישראל במסגרת הצוותים הישראליים של רשת חקר ספרי לימוד ישראל-גרמניה מתבצע במכון מופ"ת. המכון מייצג את שיתוף הפעולה בין משרד החינוך הישראלי לבין האקדמיה. הרכב הצוותים הישראליים שנבחרו לחקור את ספרי הלימוד בישראל שיקף אותו שילוב – מטה, אקדמיה ושדה. כל אחד מהצוותים, האחראיים לתחומי הדעת גיאוגרפיה, היסטוריה ואזרחות, מורכב ממפקח-מרכז (המפקח הראשי של תחום הדעת במשרד החינוך), מחוקר מתחום האקדמיה ומחוקר נוסף, שהוא בדרך כלל מורה בכיר ששימש גם בתפקידי הדרכה והנחיה או שותפות בכתיבה ובהטמעה של תכניות לימודים ( אריה קיזל).

  • לינק

    בשנתיים האחרונים עבדו מיטב המומחים בישראל על פיתוח הספרייה הדיגיטאלית של מכון מופ"ת והתוצאה לא רק מרשימה אלא גם מועילה מאד לאנשי החינוך בישראל . הוצאת הספרים של מכון מופ"ת הנחשבת כאחת מהוצאות הספרים החינוכיות המובילות בישראל החלה לפני שנתיים במיזם ליצירת מאגר ספרים דיגיטאליים במקביל להוצאה לאור הרגילה בדפוס.

  • לינק

    תובנות מעניינות של ג'יי הורוויץ , מטובי המומחים בישראל לתקשוב חינוכי . "באתר נענע צפיתי בכתבה מסוף השבוע על תקשוב בתי הספר בישראל ששודרה בערוץ 10. למוד ניסיון מכתבות קודמות בערוץ בנושא החינוך, לא היו לי ציפיות רבות. אבל דווקא העובדה שהכתבה היתה בת 13 דקות עוררה בי התקווה שאראה משהו רציני יותר מאשר הביקורת הצפויה – חזרה נדושה על כך שכלים דיגיטאליים יקרים אינם משנים דבר בחינוך, ולכן מדובר בבזבוז כסף אדיר. אבל תקווה לחוד ומעשה לחוד – בסופו של דבר היו אלה 13 דקות של קלישאות, שבמידה רבה סתרו אלה את אלה." (ג'יי הורוויץ).

  • סיכום

    מטרת המחקר הנוכחי היא לבחון את לימוד השפות הזרות על פי בחירה בחטיבות הביניים ובחטיבות העליונות כדי להגיע להבנה מעמיקה יותר של מדיניות הלשון בישראל ושל הוראת שפות אלו מנקודת ראותם של התלמידים, מוריהם, בתי הספר והקוריקולום (מלכה מוצ'ניק, מרינה ניזניק, אנבסה טפרה, טניה גלוזמן).

  • לינק

    ד"ר אברהם פרנק , מומחה לחינוך ומנהל חדשני של ביה"ס תיכון בעבר, סבור שניתן לבצע שינוי, הוא מונה חמש דרכים שיכולות יחד להביא שינוי- גם בחינוך וגם בחברה כולה. טכנולוגיות שוות לכל נפש מאפשרות שיטות הוראה שמקפיצות תלמידים מכל שכבות האוכלוסייה.

  • לינק

    רשת בתי הספר "ידע הוא כוח" מסייעת לתלמידים ממשפחות מעוטות הכנסה בארה"ב לצמצם פערים חינוכיים. השנה נפתח סניף גם בקרית ביאליק. בתי ספר ברשת, המכונה ( KIPP (Knowledge Is Power Program, "תוכנית ידע הוא כוח"), הם חלק מהמערכת הציבורית בארה"ב והורי התלמידים אינם נדרשים לשלם כל תשלום נוסף ( ירדן סקופ ) .

  • לינק

    מחבר המאמר, ד"ר אלי אייזנברג ,( סמנכ"ל בכיר וראש מינהל למו"פ והכשרה באורט ישראל ) מציג מודל חדשני של בית הספר אורט יוצר-העתיד המיועד להוביל ולפרוץ דרך בתחומים הבאים: תכנים , מיומנויות וכישורים הנדרשים במאה ה-21 , ערכים, למידה, הוראה והנחייה, מבנה פיזי ועיצוב סביבתי. בית הספר החדשני של אורט לא יהיה ממיין ויקבל את אוכלוסיות התלמידים של קהילתו ואלה הרוצים להתחנך בו ויקדם את ניעותם החברתית והכלכלית.

  • לינק

    בשבוע שבו חל יום המורה הבינלאומי מצאנו לנכון לפרסם את ממצאי הסקר הבינלאומי אודות מעמד המורה שנבדק ב21 מדינות ברחבי העולם. אחת השאלות של הסקר הייתה אילו מדינות מעריכות את המורים שלהם בצורה ברורה ומבוהקת. באופן כללי, ממוצע אינדקס הסטאטוס של המורים בעולם הוא במקום שביעי מתוך 14 מקצועות ועיסוקים , כלומר , מקום טוב באמצע. בהשוואה למדינות העולם נמצא כי מעמד המורה בישראל בשפל . רק 8% מההורים בישראל היו ממליצים לילדיהם להיות מורים בהשוואה ל50% מההורים בסין . גם במצרים, תורכיה , יוון ודרום קוריאה זוכים המורים למעמד גבוה יותר והערכה רבה יותר בהשוואה למורים בישראל.

  • לינק

    האוניברסיטה הפתוחה השיקה ופתחה לציבור בישראל ב1 לאוקטובר 2013 את הפלטפורמה המתוקשבת החדשנית שפיתחה לקורסים מקוונים מסוג MOOC . ההשקה של קורסי הMOCC היא תוצאה של פיתוח טכנולוגי ופדגוגי מושכל וחדשני ע"י צוותים מנוסים באוניברסיטה הפתוחה שעבדו בשנה האחרונה באופן נמרץ ומעמיק לפיתוח הקורסים המתוקשבים המרתקים . הקורס המקוון הראשון מסוג MOCC ייפתח לקהל ב21 בנובמבר 2013 בנושא : המזרח התיכון בימינו.

  • לינק

    באוניברסיטה הפתוחה משיקים עתה קורסי MOOC -Massive Open Online Courses פתוחים ברשת בחינם לכל, במספר שפות. בפיתוח הקורסים המקוונים נעשו מאמצים רבים בשני כיווני פעולה עיקריים : פיתוח והתאמת פלטפורמות מתוקשבות יעילות ושיתופיות ללמידה מקוונת פתוחה ופיתוח חומרי למידה מרתקים ומאתגרים עבור הקורסים המקוונים מסוג MOOC . ה"מוקים" (MOOC ) של האוניברסיטה הפתוחה מתבססים על טכנולוגיות המאפשרות לסטודנטים ללמוד באופן עצמאי תוך שיתוף פעולה עם סטודנטים מרחבי העולם.

  • לינק

    מחקר זה בוחן את האינטראקציות של הסטודנט בקהילת למידה המבוססת על בלוג בקורס באוניברסיטה. בנוסף, מחקר זה בוחן את הדינמיקות של אינטראקציות קבוצתיות בסביבות אינדיבידואליות מבוססות בלוג בהשוואה לפעילויות לימודיות מבוססות wiki שיתופי. קהילת למידה של 56 סטודנטים לתואר שני כתבה בלוגים פרטניים וסיכומים קבוצתיים שבועיים תוך שימוש בסביבת wiki. התוצאות מראות שבחירת הסוג המתאים של תוכן הפוסט (כלומר, שיתוף בהתנסויות יותר מאשר מתן מידע, קריאה באופן מפורש למתן משוב, ומתן תגובות של הבלוגר עצמו) הגדיל את האינטראקציה של הסטודנטים העמיתים בבלוג (Blau, Ina, Mor, Nili and Neuthal, Tami, 2013).

  • לינק

    במשך שנים סבל המקצוע מתדמית ירודה, אולם בשנים האחרונות ניכר שיפור במעמד. יותר ויותר גברים בוחרים בהוראה, ואף חל זינוק בשיעור המורים בתיכונים שהם בעלי תואר שני. אחרי שנים של שיח ציבורי שהפך את המורה לקורבן, נראה שבשנים האחרונות דווקא עולה קרנו של המקצוע. אקדמאים ואנשי צבא רבים רוצים גם הם להיכנס לתחום, תלמידים רבים גודשים את המכללות להוראה וכותרות בנושא חינוך תופסות את השיח הציבורי הרבה יותר מבעבר. אולם תנאי השכר עדיין נותרו בעייתיים, מורים עדיין מרגישים שלא סומכים עליהם ולא בטוח שמקצוע ההוראה הפך למשאת נפשה של כל אם יהודייה עבור ילדיה.( מיכל רשף) .

  • לינק

    יעקב הכט עומד כיום בראש ארגון "רשת ערי חינוך" שמבצעת מהפכות עירוניות בישראל . יעקב הכט (54), אחד מגדולי אנשי החינוך, חושף את תמונת העתיד וממליץ להורים: "תהיו אמיצים, אל תפעלו בצורה אוטומטית". "להערכתי, אנחנו רגע לפני המהפכה. הדוגמה הטובה היו דבריו של נשיא אוניברסיטת פרינסטון לפני כחודשיים: 'היכונו, הצונאמי בדרך', והוא התכוון לכך שכל הקורסים מהסמסטר הבא יהיו און ליין ובחינם וזה לוקח את כל האקדמיה למקום חדש לגמרי. המאפיין הגדול של המהפכה הוא שכולם מפקפקים".

  • לינק

    החל משנת הלימודים הקרובה כל מנהל בית ספר שירצה להפוך את בית הספר שלו לחדשני ומיוחד יוכל לפנות ל"מנטור" – מנהל בית ספר אחר שכבר עשה זאת. דו"ח חדש של משרד החינוך חושף את בתי הספר החדשניים בישראל ולראשונה הופך אותם למרכזי הפצה – שיאפשרו להרחיב את מעגל החדשנות לבתי ספר נוספים. החדשנות נוגעת לתחומים שונים דוגמת מוסיקה, חינוך מדברי, בית ספר שהוא גן משחקים, כיתות תלת־גיליות, שילוב חילונים־דתיים, שיעורים במצלמה ומיקרופון ועוד. בדו"ח כ־40 מרכזי הפצה מתוך כ־150 בתי ספר וגני ילדים ניסויים בכל המגזרים ובכל המחוזות (יעל ברנובסקי).

  • לינק

    חינוך אזרחי (civic education ) הוא חינוך ליחסים נורמטיביים במרחב הציבורי המדינתי. נדמה שחובת המדינה לקדם חינוך מעין זה במערכת החינוך, אך לא ברור אם יש במדינת ישראל ליבה ערכית מוסכמת שהמדינה מעוניינת או מסוגלת לקדם. על רקע מבוכה זו מחברי המאמרים הכלולים בספר זה עוסקים בשאלות היסוד של חינוך אזרחי מדינתי. המחקרים מקוריים ומתפרסמים לראשונה כאן. הכותבים כולם משלבים איכות מחקרית גבוהה עם מחויבות אזרחית עמוקה ( דן אבנון, עורך) .

  • לינק

    אסופת המאמרים פרקטיקה של הבדל בשדה החינוך בישראל: מבט מלמטה מציעה דיון בסוגיית שוויון ההזדמנויות בחינוך מבעד למגוון גישות תיאורטיות ומחקריות – כאלה שמתבוננות במציאות "מלמטה", מרמת המיקרו, ואחרות, שבוחרות להתבונן בה "מלמעלה", מרמת המקרו. כמו כן האסופה משלבת בין מתודולוגיות מחקר "כמותניות" לבין מתודולוגיות מחקר "איכותניות". מפגשים תיאורטיים אלו מציירים תמונה מורכבת ועשירה של שדה החינוך בישראל ( יוסי יונה, ניסים מזרחי , יריב פניגר, עורכים) .

  • לינק

    הובלה חינוכית קהילתית בפקולטה לחינוך: בית הספר הראשון בישראל על פי מודל KIPP-Knowledge is Power Programהפרויקט מהווה יוזמה חינוכית חדשנית להקמת בית הספר הראשון בישראל על פי מודל KIPP – Knowledge Is Power Program, בשיתוף עם משרד החינוך ומרכז חינוך ליאו בק. התוכנית נועדה לתמוך בתלמידים מרקע סוציו-אקונומי נמוך, ולסייע להם לפתח ידע וכישורים אשר יסייעו להם להצטיין בלימודי התיכון, באקדמיה ובעולם התחרותי של המאה ה-21. תכנית הפיילוט של KIPP ישראל יצאה לדרך בקרית ביאליק ותתמקד בתלמידים מאוכלוסיות מוחלשות, באזור חיפה. חוד החנית של תכנית חדשנית זו הוא תהליך בקרת האיכות וההערכה המקצועית, אשר יתבצע בהובלת הפקולטה לחינוך באוניברסיטת חיפה.

  • לינק

    כמו באמריקה, התלמידים בישראל נבחנים כל הזמן – החל מכיתה ב’ במבחני מיצ”ב ‏(מדידה, יעילות וצמיחה בית ספרית‏), מבחני מפמ”ר ‏(מפקח מרכז מקצוע‏), מבחנים בינלאומיים ומבדקי שפה – והתיכון מוקדש לבגרויות. כמו באמריקה, הפערים בחינוך בישראל ענקיים – התלמידים בפריפריה והתלמידים הערבים מקבלים פחות ( ליאור דטל) .

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין