טכנולוגיה
מיון:
נמצאו 108 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • תקציר

    משבר הקורונה מחייב להגדיל את היקף למידה מקוונת במגוון טכנולוגיות. בהקשר זה ראוי לציין את TEC, המרכז לטכנולוגיה, חינוך ושונות תרבותיות (Technology, Education and Cultural diversity). מרכז זה, הפועל במסגרת מכון מופ"ת, מחבר תלמידים ומורים, סטודנטים ומרצים מהתרבויות ומהמגזרים השונים באמצעות למידה מקוונת ושיתופית בקבוצות קטנות ומעורבות, באמצעות כלים טכנולוגיים מתקדמים וייעודיים בסביבת האינטרנט.

  • תקציר

    גננת ומחנכת בבית ספר יסודי בקנדה מציגה כללים שמסייעים להשתמש באפליקציית אינסטגרם ככלי שיכול לקשר בין המוסד החינוכי לבין ההורים, לבנות אמון, לעודד מעורבות הורית, ליצור קהילה, לשקף אווירה כיתתית נלהבת ולשתף את הורים בתהליך הלימודי.

  • סיכום

    נקודת המוצא של ההרצאה מובנת מאליה ולמעשה דומה שאין עליה עוררין: עומס יתר של מידע הפך לגורם מפתח בעולמנו. הספריות, כאחד מהגורמים המחזיקים במידע, ניצבות עתה בפני אתגרים חדשים וקשים שכן עליהן להתמודד עם השינויים הרבים שחלו בעולם המידע ויפורטו להלן, ומכאן שכל דיון בעתידן של הספריות ובהמשך הצלחתן חייב לכלול התייחסות לעומס המידע.

  • סיכום

    מודל פדגוגיה מוטת עתיד מאפשר את התאמת מערכת החינוך למציאות המשתנה, כך שתוכל להיות רלוונטית לעולם שאותו יפגשו בוגריה בעתיד. פדגוגיה זו מבוססת על חקר העתיד ומניחה כי החינוך מושפע מהמציאות החיצונית שהוא פועל בה וכי עליו להכין את התלמידים לקראתה. יחידת הפדגוגיה מוטת העתיד במשרד החינוך בנתה מודל שנשען על זיהוי מגמות עתידיות המשפיעות על החינוך, הגדרת אתגרים לחינוך וגיבוש המלצות ופרסמה אותו בספר בן 410 עמודים, הזמין גם ברשת. סיכום זה יציג את מגמות העתיד החזויות, ואת ששת עקרונות הפעולה של מודל הפדגוגיה מוטת העתיד, המייצגים את התחומים שבהם על מערכת החינוך להתמקד כדי לשמור על רלוונטיות במציאות משתנה.

  • לינק

    עם התפשטות הטכנולוגיה והשתכללותה, הולכים הלימודים המקוונים ונעשים נפוצים. יש הסבורים כי מגמה זו עתידה להתעצם, ואף ממליצים למוסדות ולמערכות חינוך לאמצה אם ברצונם לשרוד. לימודים מקוונים מעניקים למשתתפים בהם גמישות (למשל במונחים של מקום וזמן הלימוד) ומאפשרים לתלמידים ליצור אינטראקציות עם אוכלוסיות מגוונות של מורים ושל לומדים אחרים, היכולים להימצא במרחק גיאוגרפי ותרבותי רב מהם.שאלת המחקר שהנחתה את הסקירה שלפנינו היא מה הם הגורמים שמשפיעים על חוללות עצמית (self-efficacy) בסביבת למידה מקוונת?

  • לינק

    טלפונים ניידים, טאבלטים ומכשירים דיגיטליים רבים אחרים מופיעים בחייהם של ילדיהם מרגע לידתם, אבל מהו מקומן של הטכנולוגיות הללו בשנות חייהם ובחוויות הלימודים הראשונות של הילדים? בעידן ה"טכנו-פעוט" אוסף מאמרים זה מתמקד בחקירת פוטנציאל השימוש בטכנולוגיות על-ידי ילדים, ולא בשאלה מה הטכנולוגיות יכולות לעשות בשבילם.

  • תקציר

    מוסדות להשכלה גבוהה רבים משתמשים בפלטפורמות למידה מקוונת ורשתות חברתיות לשם למידה דיגיטלית. על אף שהשימוש בכלים מקוונים ללמידה דיגיטלית גדל, המחקר אודות יעילות הפלטפורמות המקוונות אינו ממצה, עקב השינויים התכופים בכלים הטכנולוגיים ואי-בהירות מושגית אודות פלטפורמות הלמידה ומרכיביהן. הפלטפורמות המקוונות מאפשרות למורים ותלמידים להעלות חומרי לימוד, לבצע משימות, לקבל משוב ולנהל דיונים באמצעות כלים דיגיטליים. מחקר זה מראה שהשימוש בפלטפורמות למידה מקוונת אכן יעיל ככלי למידה במסגרת ההשכלה הגבוהה.

  • לינק

    יכולת מרחבית בגיל הרך מנבאת הישגים בקריאה, בחשבון, במדע ובטכנולוגיה ולכן מהווה נדבך ידע חשוב לקראת הכניסה לבית הספר. לפיכך, קיים צורך במציאת דרכי התערבות לקידום יכולת מרחבית בין ילדי גן צעירים. מטרת המחקר הנוכחי היא לבחון את יעילותה של התערבות טכנולוגית המשלבת רובוט דבורה בשיפור הישגים במבחני יכולת מרחבית (זיכרון חזותי ויחסים במרחב).

  • סיכום

    טכנולוגיה. זאת ה-מילה של התקופה הנוכחית, בחינוך ובתחומים אחרים. אבל כיצד משלבים אותה בבתי הספר ומשתמשים בה בצורה ראויה ויעילה? בדו"ח מיוחד של המרכז לחינוך דיגיטלי האמריקאי ניסו להשיב על שאלה זו.לפי מחברי הדו"ח מפברואר 2018, כדי להשיג חינוך טכנולוגי יעיל יש לשנות את המיקוד: במקום להתחיל עם התלמידים – שכיום נולדו לתוך התרבות הטכנולוגית ולכן מיטיבים להשתמש בה – יש להתמקד דווקא במבוגרים המלמדים אותם. ההכשרה המקצועית הדרושה להם אינה הכשרה מסורתית שבה יושבים אנשי ההוראה ולומדים חומר באופן פאסיבי; לכן, יש להעניק להם את ההזדמנות לקחת סיכונים, לשתף פעולה זה עם זה ולהשתמש בטכנולוגיה ככלי המאפשר ליצור סביבת לימודים מותאמת אישית.

  • תקציר

    שכיחות שילובה של למידה באמצעות טכנולוגיה מקוונת בכיתה גדלה בשנים האחרונות. המחקר הנוכחי מבקש להבין את עמדותיהם של מורים כלפי מדיניות של יחס 1:1 בין מספר התלמידים ומספר המחשבים הניידים בחטיבות ביניים ותדירות השימוש של תלמידים בטכנולוגיה מקוונת. בנוסף, מנסה המחקר למפות את חששות המורים בנוגע ליכולות תלמידי חטיבת ביניים להשתמש באמצעים ניידים וטכנולוגיות ניידות בסביבות למידה של 1:1. מסקנת המחקר היא שעל מנת להפחית את השימוש שעושים התלמידים באמצעים טכנולוגיים שלא למטרות לימודיות, על המורים להנחותם ולחזק את כישורי הלמידה של תלמידיהם, כגון חיזוק יכולת למידה מכוונת-עצמי.

  • לינק

    EDUCAUSE הוא מרכז מחקר וניתוח אמריקאי שמטרתו "לקדם את ההשכלה הגבוהה באמצעות שימוש בטכנולוגיית מידע", וחברים בו מוסדות להשכלה גבוהה ותאגידים המספקים שירותים טכנולוגיים למוסדות כאלה. מרכז זה מציע בין השאר מידע מקצועי, ייעוץ אסטרטגי בענייני מדיניות, יוזמות ומחקר יישומי בתחומי ההוראה והלימוד. בדו"ח מיוחד שהכין, מנה המרכז את עשר האסטרטגיות המובילות לדעתו בתחום ההשכלה הגבוהה ב-2018:

  • תקציר

    לטכנולוגיות המידע, לתקשורת הדיגיטלית ולרשתות החברתיות הזמינות יש השפעה ניכרת על עולם המשתמשים בהן, בעיקר על צעירים השולטים בהן היטב. צעירים אלה שוהים חלק ניכר מזמנם בבתי הספר, שאף ברובם מאובזרים בטכנולוגיות חדישות, בכל זאת יש פער בין עולמם המהותי של הלומדים במרחב הדיגיטלי לבין העולם הבלתי רלוונטי שהם חווים במרחב הבית-ספרי.

  • תקציר

    בצרפת התקבלה החלטה גורפת לאסור על הכנסת טלפונים ניידים לבית הספר מספטמבר 2018, ובידיעות אחרונות פנו להורים, מורים, תלמידים ואנשי מקצוע בכוונה לשמוע את עמדותיהם בסוגיה. המרואיינים התייחסו בדבריהם להחלטה הצרפתית כמו גם למצב הקיים בישראל: חוזר מנכ"ל משרד החינוך אוסר על שימוש בטלפונים במהלך שיעורים ומורה להשאירם בתיק כשהם כבויים, אך איסור זה אינו נאכף במקרים רבים.

  • לינק

    פוקימון גו נהפך ב-2017 ליישומון המצליח בכל הזמנים, והוא דוגמה לפופולריות האדירה של השימוש במציאות רבודה: טכנולוגיה המציגה מידע נוסף על המציאות הנראית בתמונה. במאמר זה מוצגת הטענה כי ניתן להשתמש במציאות הרבודה במערכת החינוך, באופן שיעצים את מעורבות התלמידים ואת הישגיהם.

  • תקציר

    המחקר בוחן האם כישורי חשיבה חישובית של תלמידים משתנים בהתאם לסוג המשחקים הדיגיטליים שהם משחקים. במחקר השתתפו 202 תלמידים בגילאי 15-11 אשר לומדים טכנולוגיות מידע, מתוכם 58% בנות ו-42% בנים.

  • סיכום

    פייסבוק ודומותיה הגדילו מאוד את מספרם של המשתתפים בשיח הציבורי, אך פעמים רבות גם דרדרו את רמתו. על מערכת החינוך להתמודד עם ההזדמנויות והסכנות במצב החדש

  • תקציר

    הרשתות החברתיות – והמדיה החברתית בכללותה – יצרו מהפכה של ממש במרחב הדיגיטלי. ערוצים אלה מאפשרים תקשורת אינטראקטיבית, שוויונית, לעיתים גם אינטימית, המאתגרת מבנים חברתיים, גבולות תרבותיים והיררכיות מוסדיות. נתונים מכל רחבי העולם מצביעים על כך שעיקר המשתמשים שאימצו ערוצים אלו הם צעירים ובני נוער, ילידי דור ה-Y ("ילדי המילניום") ועמיתיהם הצעירים ילידי דור ה-Z.

  • לינק

    כבר בתחילת המאה שעברה ביקש פילוסוף החינוך האמריקאי החשוב ג'ון דיואי להתמודד עם שאלת ההשפעה של הטכנולוגיה והמדע על החברה, ובעיקר עם השימוש השלילי שנעשה בהם. דיואי (1952-1859) שאף לחזק את הפעילות הדמוקרטית, לקדם את מדעי החברה, להעמיק את ההתבוננות האסתטית ולפתח גישה של "הומניזם דתי". מאמר זה בוחן רעיונות אלה ומציע בהתבסס על דיואי לראות בניסיון האסתטי-קונטמפלטיבי מרכיב הכרחי בריסון ובהכוונה של תוצרי המדע המעשי.

  • סיכום

    המחקר הנוכחי בוחן עמדות של מורים במערכת היסודית והעל-יסודית באזור כפרי במדינה דרום-מערבית בארה"ב בנוגע לשיתוף פעולה עם הורים לילדים עם מוגבלויות בהמשך להשתתפות המורים בתוכנית פיתוח מקצועי, הכוללת צפייה בסרט ודיון בו. שאלת המחקר היא אם מורים שהשתתפו בתהליך של פיתוח מקצועי מבוסס-טכנולוגיה פיתחו הבנה מוגברת של הנושאים שהטרידו את אותם הורים לאחר האזנה לסיפוריהם וככל שהתפתחה הבנה כזו, אם היא שרדה לאורך זמן. המחקר משיב בחיוב על שאלת המחקר ומפנה לתימות מרכזיות שעלו בריאיונות לפיהם ניתן ללמוד על מישורי התרומה של תוכנית לפיתוח מקצועי לתפיסות של מורים בנוגע לשיתוף הפעולה עם הורי התלמידים.

  • תקציר

    המחקר בוחן את המדיניות של טכנולוגיה חינוכית בישראל לאור הגעת עידן ה-ICT. המחקר מראה את הדרכים שבהן התפתחה המדיניות, ומזהה שני שינויים עיקריים שהתרחשו בשנים האחרונות: ההצגה של הענן החינוכי הלאומי , ומתן אפשרות למדיניות מדגם ( "bring your own device” (BYOD) המתירה לתלמידים להביא לכיתה את המכשירים שלהם. המחקר מנתח את הדרך שבה מקבלי ההחלטות הישראליים תופסים את הקשר בין חינוך, חברה וטכנולוגיה, ואת הכוחות המעורבים בעיצוב המדיניות (Slakmon, Benzi, 2017).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין