מחקר זה מצביע על קושי ניכר של 13 מנהלי בתי ספר יסודיים בישראל אשר מנסים לקדם סוגיות חברתיות וסביבתיות. כדי לצייד מנהלים בכלים שיסייעו להם להעלות מודעות סביבתית ולנסות להגיב למשבר האקלים, מומלץ לשלב את רעיון החינוך הסביבתי בתוכניות ההכשרה והפיתוח המקצועי של מנהלי בתי הספר ובחזון השנתי של משרדי החינוך והגנת הסביבה. שכן, המנהלים צריכים לחוש ולדעת שהם מקבלים תמיכה מהממונים עליהם.

שביל הגולן נחנך בשנת 2007 לרגל חגיגות 40 שנה להתיישבות הישראלית בגולן. המחקר בחן את המטרות של יזמי החינוך בתוכניות שהשתמשו בשביל במערכות החינוכיות והחברתיות של הגולן הפונות לאוכלוסייה המקומית. מאז נחנך שביל הגולן, הוא תפס מקום משמעותי מאוד במערכת החינוך האזורית. תוכניות הלימוד בשביל עשו שימוש במיתוג הסימבולי שלו כציר מחבר אזורית, במטרה לייצר זהות אזורית המדגישה את ייחודיות הגולן כאזור חשוב למגורים בהקשר היהודי־לאומי וכאזור טוב למגורים בהקשר האקולוגי־חברתי והביטחוני.

מאמר זה חוקר כיצד תפיסת הסיכון בקרב מורים המלמדים במסגרת יוזמת הלימוד החוץ-כיתתית, בית ספר יער (Forest School), גם מעצבת וגם מעוצבת על ידי ההבנות שלהם את הילדוּת, הפדגוגיה והזהות המקצועית שלהם עצמם. בהתבסס על פרספקטיבה קונסטרוקציוניסטית חברתית בפיתוח תיאוריה לגבי סיכון וילדוּת, המאמר טוען שהדאגות העכשוויות והרגישות יתר על המידה ביחס לפגיעוּת של ילדים נובעות הן מפחדים מהעולם המודרני והן מהנטייה להגנת-יתר שפחדים אלה מאיצים. במקום להתייחס לרגישות יתר זו כאי-רציונלית או פרנואידית, המאמר מתבסס על תיאוריות חברתיות-תרבותיות ועל שיטות איכותניות כדי לחקור כיצד הסיכון נתפס, מנוהל ומוצא לפועל בידי מורים במסגרת היוזמה שמטרתה להשיב על כנו את הסיכון לתוך חיי הילדים (Connolly, Mark; Haughton, Chantelle, 2017).

חוות "שולמית", המשרתת את בתי הספר היסודיים של רחובות, כבר ותיקה בשטח – אך ליזי עדני, המנהלת החדשה (המכהנת בתפקיד זה שנה), מפיחה בה רוח ערכית וחינוכית שמשתלבת עם עבודת האדמה ולימודי הסביבה. בחווה הלימודית הזו מבקרים מבקרים מדי שבוע 38 כיתות מ-15 מוסדות חינוך ברחובות, וצוות החווה מונה 10 מורים. "החווה היא בראש ובראשונה בית ספר ללימודי חקלאות וסביבה", מסבירה עדני. "המטרה היא לחשוף את הילדים לכמה שיותר מכל התחומים הרבים שאנו עוסקים בהם: איכות הסביבה, אורח חיים בריא, גידולי שדה ועוד. במקביל, המטרה היא גם להעמיק" (תמירה גלילי).

המחקר לגבי התנסות משמעותית בחיים מציע שהנוכחות של מודלים לחיקוי, פעילויות בחוץ ומדיה הקשורה לטבע מטפחים התנהגות לטובת הסביבה, אולם רוב המחקר הוא איכותני. בהתבסס על מדגם מקרי של תלמידים בחטיבת הביניים בצפון קרולינה, המחברים מצאו קשרים חיוביים מוגבלים בין הנוכחות של המודל לחיקוי ופעילויות בחוץ לבין ההתנהגות וקשר שלילי בין צפייה בתכנית טבע בטלוויזיה לבין ידע סביבתי. המנבאים החזקים ביותר להתנהגות ולידע סביבתי היו היחס מורה/תלמיד ורמות ההכנסה במדינה, בהתאמה (Stevenson, Kathryn T.; Peterson, M. Nils; Carrier, Sarah J.; Strnad, Renee L.; Bondell, Howard D.; Kirby-Hathaway, Terri; Moore, Susan E., 2014).

סרט וידאו הסמכם בקצרה את המחקר של אורלי מורג בטכניון. המחקר בחן את הלמידה המתרחשת בסביבה הטבעית במהלך טיולים בית ספריים אשר מתוכננים ומודרכים על ידי ארגון חיצוני. נבחנו דפוסי ההדרכה, התפיסות וההשקפות של המדריכים והתלמידים ומאפייני הלמידה הייחודיים לסביבה הטבעית. כתוצר של המחקר פותחה מסגרת עבודה המאפשרת לארגונים המדריכים את הטיולים כמו גם לבתי ספר, לתכנן ולהעריך את הטיולים ( אורלי מורג).

התכנית "חושבים מדע מבינים סביבה" פועלת, כתכנית מדעים בהתאם לסטנדרטים של משרד החינוך בכיתות ג', בכל בתי הספר בפרדס חנה כרכור, הן במגזר החילוני והן במגזר הדתי. במסגרת הלמידה בתכנית "חושבים מדע מבינים סביבה" ישנו דגש רב על למידה חוץ כיתתית. לעיתים קרובות הכיתה יוצאת לסיורים קצרים בחצר בית הספר או בשכונה הקרובה במהלך השיעורים, ומדי פעם ישנם סיורים ארוכים יותר בסביבת אזור המגורים של התלמידים. המטרה המיידית של התכנית היא ליצור אפשרות ללמידה טבעית, כלומר להמחיש את החומר הנלמד בכיתה במקום הטבעי שלו; בסביבה החוץ-כיתתית. בדרך זו ניתן ליצור תהליכי למידה משמעותיים, לגרות את התלמיד ללמידה אקטיבית ולגרום לחיבור ההיבט הרגשי של התלמיד – באמצעים אלה לתת מענה לעניין, לסקרנות וליצירתיות של התלמיד (דיין-מאירסון אורנה, עודד אורנה, רפפורט סוניה )