המימשק החדש של מאגר חומרי הלמידה "קישורן" הוא שיפור מהותי של שימושיות מאגר מידע חינוכי חשוב זה ושדרוג מידעני יעיל ביותר . מבחינת השימושיות ( usability) תהליך דליית המידע הוא עתה מאד אינטואיטיבי וקל מאד. ההתמצאות והניווט מאפשרים עתה לכל מורה גם ללא הדרכה קודמת להפעיל בצורה מושכלת ומיטבית את מנגנון החיפוש הפרמטרי ( עמי סלנט) .

רעיון תפישתי יוצא דופן. כיצד ניתן לשפר את תהליך החיפוש באינטרנט ? וויקיבריינס הוא מנוע חיפוש שעובד לפי אסוציאציות ולא אזכורים, והוא למעשה מתבסס על סיעור מוחות משותף לכלל המשתמשים. כותבים מילה ומקבלים מספר אסוציאציות שונות למילה. בנוסף, בצד העמוד, מקבלים אסוציאציות שהופיעו כאשר סטודנטים אחרים חיפשו את אותה המילה. התוכנה לומדת מהמשתמשים מה חשוב ומה פחות חשוב, ומשתפרת בהתאם באופן קבוע. המשתמש מכניס למעשה אסוציאציות ולא תוכן, ולכן התוכנה מדרגת את התוכן הקיים ומסדרת אותו בהתאם.

מחקר זה ניסה להשוות בין ההשפעות של שימוש במשאבי מידע פתוחים ברשת לשימוש במשאבי מידע נבחרים מהרשת על הכוונות של התלמידים ביחס לשימוש שלהם במערכת המידע. הניסוי נערך על ידי מיקום תלמידים מקורס מחשבים בבית הספר התיכון בסביבות למידה מבוססות רשת עם משאבי מידע פתוחים ברשת או משאבי מידע נבחרים כדי למצוא תשובות למספר שאלות לגבי "מערך תכנות מובנה". תוצאות הניסוי הראו שתלמידים בעלי הישגים נמוכים השיגו התקדמות משמעותית תוך שימוש במשאבי המידע הפתוחים ברשת או תוך שימוש במשאבי מידע נבחרים מהרשת ( Hsu, C., Hwang, G., Chuang, C., & Chang, C).

מאו"ר הנו מאגר של מידע וקישורים לחומרי למידה המצויים ברשת האינטרנט. המאגר פתוח לכל, חופשי לשימוש בחינם ומאפשר לחפש, לשתף ולשמור חומרי למידה מקוונים באמצעות ממשק עברי.חומרי הלמידה המצויים במאגר זמינים לשימוש המורים וניתן לשלבם כחלק ממערכי שיעור וסביבות הלמידה המתוקשבות. המאגר הישראלי מאו"ר מקושר ל merlot — מאגר חומרי למידה ותיק מאוניברסיטת קליפורניה שבארצות הברית -שמכיל רבבות פריטים. נכון להיום, מכיל מאו"ר קרוב ל -5,000 פריטים בעברית מסוגים שונים- קורסים ומערכי שיעור, ספרי לימוד מקוונים, משימות מתוקשבות, סביבות למידה, תרגילים ודפי עבודה, סרטונים, מצגות, הרצאות מוקלטות ועוד ( סיגל בן עמרם).

מנוע החיפוש גוגל מציע כלים בעלי פוטנציאל משמעותי מאד ללמידה ולהוראה. גילה קורץ, נדב בדריאן ונעמי פורת הקימו אתר בשם ללמד עם גוגל, העונה לצורך להנחות אנשי חינוך לגווניהם בשימוש בשילוב כלי גוגל בלמידה והוראה ואף מציגים דוגמאות לשילוב חינוכי של כלי גוגל. באתר מוצגים תיאורים קצרים של אתרי גוגל רבים ובהם גוגל סייטס, יומן גוגל, גוגל סקולר, בלוגר, יוטיוב ועוד. מוצגות הנחיות פשוטות, קצרות וידידותיות לשימוש באתרים אלה לצורכי חינוך. מופיעים גם סרטונים קצרים המסבירים על שימוש באתרי גוגל שונים.

נכון כי חיפוש בטקסטים הוא דבר חשוב אבל התופעה הנצחית של "תמונה אחת שווה אלף מילים" קיימת גם בעידן מנועי החיפוש והיא הולכת ומתגברת משעה לשעה. מבין סוגי המדיה השונים אינטרנט ( כגון טקסט, תמונות או וידאו) הגידול של התמונות /צילומים הוא המהיר ביותר . עפ"י אמדנים שונים יש כיום כ10 מיליארד תמונות ברשת האינטרנט. הסקירה נחלקת לשניים : א.מנועי חיפוש ושיטות חיפוש לאיתור תמונות ב. מאגרי תמונות, כלומר האתרים שבהם לכל תמונה או צילום יש מזהה דיגיטאלי קבוע ( עמי סלנט).

מצגת העוגן של ההרצאה בכינוס "מידע 2012 " במלון הילטון תל אביב ה15 למאי 2012 . ההרצאה מציגה הבזקים מהירים בנושאי מאגרי נתונים בעולם . בעלם רוויי מידע התמונה המתקבלת מהצגת נתונים היא לעתים משמעותית יותר מכל תמה או סוגיה טקסטואלית ולכן יש ביקוש גובר למאגרי נתונים בעולם . יחד עם זאת , מרבית המשתמשים אינם מודעים לקיומם של מאגרי נתונים וחושבים בטעות שהכול יימצא באמצעות גוגל . בהרצאה יוצגו הסוגים השונים של מאגרי נתונים בישראל ובעולם. מוצע לקרוא את הסקירה המלאה ( עמי סלנט).

היו כבר ניסיונות לפתח מנוע חינוך נפרד לתחום החינוך , אך המורים והתלמידים חזרו "הביתה" לגוגל . עם זאת, הניסיון הפדגוגי מלמד כי חיפוש בגוגל הוא לא בהכרח חקר במשמעות החינוכית של התהליך שרוצים להקנות לתלמידים . מנוע החיפוש החדש Instagrok לקח אתגר זה ברצינות והוא מנסה להתמודד עם תהליך החיפוש באינטרנט בדרך יותר נכונה מבחינה חינוכית ומבחינה קוגניטיבית. במקום רשימות מצאי של מקורות מידע , הוא מנסה ליצור הבניית מידע . לצד הצגה תבניתית של המידע הוא מציע גם מפת מושגים דינאמית באמצעותה אפשר בצורה אסוציאטיבית להמשיך ולחקור את הנושא. השימוש במפת מושגים דינאמית קרוב יותר לתהליך חקר מאשר חיפוש סטנדרטי בגוגל.

יש הטוענים שטכנולוגיה מפריעה ליכולת למידה מעמיקה. רשת האינטרנט מציעה פיתויים רבים ובאמצעות שיטת הקישורים מאפשרת לנו לדלג מדף לדף בלי לסיים קריאה של אף דף. הטענה היא כי הקריאה הופכת לרוחבית ומרפרפת וכי אנו מאבדים את יכולת ההעמקה שלנו בקריאה לאורך זמן בטקסט אחד ארוך ומעמיק. יותר מכך יש האומרים כי ההסתגלות לאופן הקריאה החדש גורם לפגיעה של ממש ביכולות קוגניטיביות כגון ריכוז וזיכרון. גם המעבר מתורה שבע"פ לתורה שבכתב פגע בזיכרון שלנו – אין ספק שאנחנו זוכרים פחות ויודעים פחות טוב לספר סיפורים, האם זה פגע ביכולת שלנו לכתוב? האם זה פגע ביכולת שלנו לחקור? ביכולתנו לפתח פיתוחים טכנולוגיים? ( ד"ר דפנה רבן ) .

כפי שנטען בעבר , תלמידים וילדים הנראים לכאורה בקיאים מאד באינטרנט ובתפעול היישומים באינטרנט אינם יודעים כיצד לחפש ולהעריך בצורה נכונה את מקורות המידע באינטרנט. הבעיה מדווחת בספרות המקצועית כבר למעלה מעשור . עם זאת, גם כיום בעידן הרשתות החברתיות ומנועי החיפוש המשודרגים באינטרנט מרבית התלמידים אינם מפנימים את שיטות החיפוש המידעניות הנכונות באינטרנט וגם אינם מודעים לכך בכלל. התלמידים וגם הסטודנטים באוניברסיטאות אינם מודעים כלל למורכבות של עולם החיפוש באינטרנט. על כך מדווח מחקר חדש בראשותו של Bing Pan בארה"ב. על פי המחקר התלמידים נוטים להציב פקודות חיפוש רחבות מדי במנוע החיפוש ובחור את התוצאות הראשונות המופיעות ברשימה.

בעשור האחרון צבר ביה"ס "אולפנת נווה חנה" ניסיון רב , שיטתי ומועיל בהקניית מיומנויות מידע לתלמידות הלומדות בביה"ס תיכון איכותי זה בגוש עציון. ראובן ורבר, ממובילי תכנית הלימודים הבית ספרית הייחודית להקניית אוריינות מידע מסביר במצגת שלו את עקרונות השיטה ואת ההיערכות הקוריקולרית בביה"ס לקידום ולהטמעה של מיומנויות מידע של תלמידים , כולל הערכת מיומנויות מידע של כיתות ותלמידים בתוך הכיתות.

בחלק הראשון סוקרת הסקירה את ההתפתחויות בתחומים הבאים: מהותה של המשימה המידענית ומרכיביה, השפעת טכנולוגיות הWEB 2.0¬ על הקניית מטלות מידעניות , הערכה ביקורתית של מקורות מידע לאחר ביצוע החיפוש, לאופייה של המטלה המידענית המקוונת כיום: מה בין איה למאיה? שלבי העיבוד של מקורות מידע לאחר איסוף במנועי החיפוש : מיזוג מידע . חלק ב' : דגמים ודוגמאות בבתי הספר בישראל, מטלות מקוונות שפותחו ע"י מורים בבתי הספר על מנת להפעיל תלמידים במשימות מידעניות . מטלות חיפוש אינטגרטיביות , ומטלות הערכת מקורות מידע במרחב לימודי שפותחו בפלטפורמת MOODLE בבתי ספר בישראל .

המידען דניאל ליפסון כתב בבלוג שלו הערכה מועילה על מאגר המידע החינוכי EBSCO – Education Research Complete. זהו מאגר מקיף מאד בתחום החינוך ותחומים נלווים. המאגר ממפתח 2150 כתבי עת אבל היתרון הגדול שלו היא כתבי העת בטקסט מלא. מדובר על 1200 כתבי עת בתחומים רלוונטיים. המאגר כולל גם 500 ספרים אלקטרוניים ומונוגרפים בטקסט מלא. כמו כן הרצאות מכנסים בנושא חינוך. המאגר מקיף את כל תחומי החינוך החל מגיל הרך ועד להשכלה הגבוהה. תחומים נוספים כלולים כמו חינוך לשפות ולבריאות, מבחנים, מינהל החינוך, מימון, מדיניות ונושאים חברתיים.

בשנים האחרונות, בעקבות פריחת אתר YouTube ודומיו; ובעידן ווב.2.0 המתאפיין, בין השאר, בתוכן שיוצקים הגולשים עצמם לרשת – חלה עלייה תלולה בכמות קבצי הוידיאו המועלים לאתרים. במקביל, קהל הגולשים מצפה כיום יותר לתכנים ויזואליים בכל התחומים: קליפים של מוסיקה, הומור ואנימציה, סרטי תעודה המופקים ישירות לאינטרנט, סרטי הדרכות בכל תחום (מבישול ועד אחזקת הבית), ראיונות, הרצאות מכנסים או שיעורים וקורסים ועוד. כל אחד מוזמן להעלות (upload) סרטים בכוחות עצמו, על מנת לשתף בידע ולהגדיל את המאגר. (דורש תהליך רישום פשוט) התופעה לא פסחה גם על תחום החינוך. הוידיאו נגיש יותר בכיתות הלימוד במוסדות החינוך, והופך להיות אמצעי הוראה בעל חשיבות. לאור זאת ריכזנו שורה של מקורות מידע ומנועי חיפוש יעילים היכולים לסייע לחיפוש מידעני של קטעי וידאו . הרשימה המידענית הוכנה לצורך קורסים במידענות במכללות ובאוניברסיטאות.

מאחר ורשת האינטרנט מכפילה את היקפי המידע הטקסטואלי שלה כל 8 חודשים , בעיית הערכת הרלבנטיות המידע בחינוך חוזרת ועולה כמיומנות חשובה שצריך לתת עליה את הדעת בחינוך. סוגיית הערכת מקורות מידע על ידי תלמידי תיכון היא סוגיה מורכבת כי העקרונות להערכת איכות המידע משתנים מעת לעת/ המחקר הנוכחי, שנערך בהולנד , ביקש לבדוק כיצד תלמידי תיכון פותרים בעיות של מקורות מידע בחיפוש באינטרנט וכיצד הם מעריכים את מקורות המידע על יסוד קריטריונים שניתנו להם. הממצאים מלמדים כי התלמידים מבינים את חשיבות הערכת המידע על סמך קריטריונים מונחים , אך לא תמיד מיישמים זאת. מסקנת המחקר : ההתמודדות עם הערכת מידע על ידי תלמידים אינה התמודדות טכנית של רשימת קריטריונים , אלא תוצר של חשיבה ביקורתי שיש להקנות להם באופן מושכל ושיטתי עוד לפני תהליך החיפוש וההערכה . ללא הטמעה של חשיבה ביקורתית לאורך זמן אין תלמידים מסוגלים להעריך את איכות המידע באינטרנט (Amber Walraven, Saskia Brand-Gruwel, Henny P.A. Boshuizen ) .

הפורטל הגדול של משרד החינוך, כשמו כן הוא – "שער רחב ידיים" הכולל מגוון קישורים לחומרי למידה – הוראה והערכה שפותחו במשרד החינוך ובגופים ומוסדות חינוכיים במהלך השנים. פרטי המידע בפורטל הגדול כוללים: תכניות לימודים, חומרי הוראה למידה, פעילויות לימודיות, מאגרי מידע, כלי הערכה, מאמרים, מצגות, מערכי שיעור, מבחנים דפי עבודה ועוד. החומרים בפורטל הגדול עוסקים בתכנון לימודים בכל תחומי הדעת, מקצועות הלימוד, סוג חינוך, מגזר חינוכי ושלבי חינוך ומוצגים לקהל המשתמשים באופן נוח וקל לשימוש. החומרים הקיימים בפורטל הגדול מסווגים לשניים: א. חומרים שפותחו במשרד החינוך , ב. חומרים שפותחו באופן עצמאי בגופים ומוסדות חינוכיים שונים .

אנשי פיתוח מישראל ומארה"ב הגו רעיון חדשני של ספריית יעץ (reference) ממוחשבת ומקיפה, שתוכל לסייע למשתמשים, לסטודנטים וגם לחוקרים באיתור מהיר של מידע יעץ. מאגר המידע שהם הקימו נקרא www.Answers.com , ויתרונו הוא בכך שהוא מספק מידית מגוון פירושים ממקורות מידע רבים. האינפורמציה במאגר זה עולה בבהירות על עמוד אחד. האתר, שמרביתו כתוב בשפה האנגלית, כולל הגדרות מילים ומושגים ואפשר להגביל את החיפוש למונחים בתחומי דעת שונים ( עמי סלנט) .

בסטנדרטים החינוכיים של הגדרות המידענות נכתב "מזהה את המידע הדרוש לצורך השלמת המשימה" (כדי לפתור את בעיית המידע). מכאן, חשוב לחזור ולהסביר כי השלב של "הגדרת הצורך" הוא שלב המתבצע לפני שניגשים לחיפוש המידע בפועל. שלב זה איננו נתון לבחירה ובלעדיו לא יתבצע תהליך מידעני שלם ומוצלח. המטרה היא להפנים את ההבנה שבתהליך מידעני, אנו קודם כל חושבים לאיזה מידע נזדקק כדי להתמודד עם הבעיה ובהתאם לכך אנו מנסחים שאלות ומתכננים מהלכים לאיתור המידע. השאלה ל "איזה מידע" נזדקק טומנת בחובה חשיבה מורכבת, משום שמדובר על היבטים שונים של המידע – לאיזה תוכן של מידע נזדקק? לאילו סוגים של מידע? לאילו מקורות מידע? באילו כלים כדאי להשתמש כדי להגיע אל המידע לו אנו זקוקים? קבלת החלטות בשאלות הללו מותנית בהבנה של הבעיה והצרכים הנגזרים ממנה.