המחקר המוצג במאמר בדק את הקשר בין מדדי יעילות ארגונית בבתי ספר לבין ההתקדמות בהישגי תלמידים מתחילת שנה ועד סופה, בשלושה נושאים : תחומי למידה בסיסיים ( מוטוריקה גסה , תפיסה חזותית , התפתחות לשונית ואחרים), הבנת הנקרא ומתמטיקה . במחקר השתתפו שמונה בתי ספר לחינוך מיוחד , ארבעה במגזר היהודי וארבעה במגזר הערבי, ונבדקו גם ההבדלים בין שני המגזרים . מן הממצאים עולה כי : א. ככל שהמורים תפסו את ממדי היעילות של בית הספר כגבוהים יותר, כך הייתה התקדמות התלמידים רבה יותר בתחומי הלמידה הבסיסיים ובהבנת הנקרא. ב. המורים בבתי הספר במגזר היהודי העידו על מידה רבה יותר של יעילות מזו שהעידו עליה המורים במגזר הערבי. ג. ההבדל בין המגזרים במדדי היעילות היה נמוך בהרבה מן ההבדל בהתקדמות התלמידים : במגזר הערבי הייתה התקדמות נמוכה במידה ניכרת מזו שהייתה במגזר היהודי (סאאיד ,בשארה. חנה שחר).

התוכנה "כתיבה בסמלים" לחיזוק מיומנויות אורייניות, שפתיות ותקשורתיות נועדה לסייע לילדים עם בעיות קריאה ותקשורת המתקשים בשימוש בסמלים גראפיים ואורתגראפיים בתהליך הקריאה והכתיבה. מטרת המחקר לבדוק את השפעת הכנסת התוכנה "כתיבה בסמלים" לבתי ספר על השימוש בה על ידי צוותי ההוראה ועל התלמידים. בפרויקט השתתפו שישה בתי ספר מהחינוך המיוחד, שלושה קיבלו הדרכה אינטנסיבית להטמעת התוכנה במשך שנתיים, אחד קיבל הדרכה חלקית ושניים קיבלו השתלמות בסיסית בלבד. 80 תלמידים עם מגוון צרכים מיוחדים נבחנו במבדק לבחינת התקדמות יכולותיהם של התלמידים בתחום האוריינות והתקשורת. הממצאים מלמדים כי חלה התקדמות משמעותית ביכולות האורייניות והתקשורתיות של הילדים. צוותי ההוראה גם דיווחו על עליה בשימוש בתוכנה על ידי צוות ההוראה ועל ידי הילדים (אורית חצרוני, סיגל ריינדרס-כפרי, אורית אלמוג)

מצגת שיטתית ומאירת עיניים של דליה פילוסוף. רכישת חשבון תלויה בבניה עקבית של מבני חשיבה . התנאים ההכרחיים לרכישת מיומנות החשבון הם אבני יסוד שפתיים מספיקים ( כלים מילוליים) ומושגי מרחב וזמן. במתמטיקה נדרשת יכולת שימוש בכלים מילוליים בכל שלבי החשיבה: בקלט, בעיבוד ובפלט. השפה המילולית מאפשרת תקשורת ויכולת אחסון ושליפה של הידע באופן יעיל. שימוש מדויק בשפה הוא שיביא לדיוק מחשבתי . המצגת מציגה ומנתחת היבטים מתודולוגיים של מתמטיקה וקריאה : תהליכים לשוניים. במצגת מוצגים זו מול זו מיומנויות הנדרשות בקריאה ומיומנויות הנדרשות בחשבון והקשר ביניהן( דליה פילוסוף).

פרק זה יסייע למורה להפעיל שיקולי דעת איך ללמד את תלמידיו, עם הצרכים המאוד ייחודיים ופיזור שונוּת רחב ביותר. התאמת השיטה לרכישת קריאה, בהלימה המירבית לסגנון החשיבה האופייני, לערוצי עיבוד המידע החזקים, בנושאים המעניינים והרלוונטיים לתלמיד ולנטיותיו. המסמך המקיף והמקצועי שנכתב ע"י צוות האגף לחינוך מיוחד במשרד החינוך מכסה היטב את הנושאים הבאים: רציונאל, על חשיבות הוראת " קרוא וכתוב", מודלים תיאורטיים על התפתחות תהליכי קריאה וכתיבה, עקרונות הוראת "קרוא וכתוב", על גישות ושיטות להוראת "קרוא וכתוב".

במכללות להוראה בולטת כיום מגמה של ריבוי פונים להוראה בחינוך מיוחד הן ביחס למסלולי ביה"ס האחרים והן ביחס לכמות האוכלוסייה בעלת הצרכים המיוחדים במערכת החינוך. מחקרים רבים בחינוך דיברו על המוטיבציה של פנייה להוראה בחינוך רגיל, אולם בחינוך המיוחד כמעט ולא נחקר נושא זה. בהרצאה הוצג מחקר איכותי שמטרתו לבחון באמצעות סיפורי חיים מה הניע סטודנטים להוראה, לבחור בהוראה בחינוך המיוחד. אוכלוסיית המחקר כללה עשרים סטודנטים לחינוך מיוחד. כלי המחקר הוא אוטוביוגראפיה, ניתוח החומר בוצע בגישת ההשוואה המתמדת שיטה זו מבוססת על שיוכם של נושאים, אירועים והתנסויות לקטגוריות, ההשוואה המתמדת מובילה ליצירת סגולות תיאורטיות של הקטגוריה (רבקה הלל לביאן)

המחקר בודק עמדות מורים כלפי שילובם של תלמידים בעלי סוגים שונים של לקויות ואת תפיסת הכישורים ללמד תלמידים אלה כמו כן נבדקו גורמים המשפיעים על תפיסות וצורכי הכשרתם של המורים. הנבדקים היו 270 מורים, שהשיבו לשאלון שעובד מאנגלית. הממצאים גילו היררכיה של העדפות להשמה בכיתות משולבות; קבלה של תלמידים עם צרכים חינוכיים קלים, ודחייה של תלמידים עיוורים, חרשים ותלמידים בעלי לקויות קוגניטיביות, רגשיות והתנהגותיות. נמצא מתאם גבוה בין תפיסות מיומנויות הוראה לבין תפיסת הנכונות לשלב תלמידים אלה בכיתה. המורים דיווחו על כישורים בתחום של עבודה בצוות ותמיכה בתלמיד ומיעוט כישורים וצורכי השתלמות בתחום של התאמת תוכניות לימודים, ניהול כיתה, עקרונות השילוב ועוד. ניסיון, הכשרה ורישוי נמצאו קשורים לעמדות המורים ולתפיסותיהם. (איתן כהן)

מאמר זה מתאר מודל טיפולי-ייחודי המשלב מורה–מטפל, שמטרתו להתמודד עם בעיות סוציאליזציה אצל תלמידים עם צרכים מיוחדים, ולפתח בתלמיד מודעות לרגשותיו ,למחשבותיו ולהתנהגותו. כמו כן, נועד המודל לסייע לו לרכוש כלים למיקוד, שליטה, בקרה, וויסות וארגון תפקודי- רגשי. דרך העבודה המתוארת במאמר זה מבוססת על אירועים יום יומיים בשגרת בית הספר ובכיתה ועל מצבים תפקודיים- רגשיים של התלמידים, המעובדים ע"י מחנכת הכיתה והמטפל הכיתתי – במסגרת שני "שיעורים טיפוליים" שבועיים המתקיימים באופן קבוע בכיתת הלימוד לאורך השנה. מתכונת ה"שיעורים הטיפוליים" המתוארת במאמר מציעה מודל טיפולי- חינוכי ייחודי בדרך הפעלתו, המבקש לגשר על הפערים בין "העולם הטיפולי" המתקיים בחדר הטיפול שמחוץ לכיתה, לבין המציאות והדינאמיקה המתרחשת בתוך הכיתה ( עופר תמנע).

בשנה האחרונה יצאו לאור שני ספרים חשובים בתחומי החינוך המיוחד בארה"ב. הראשון, מדריך דיאגנוסטי לאיתור ליקויי למידה ובעיות למידה כולל הגדרות, זיהוי תבחינים, סיווג תבחינים של ליקויי למידה ומידע נוסף המהותי לזיהוי קשיי למידה וליקוי למידה. מדריך זה יצא בהוצאת Jossey-Bass בשנת 2007. המדריך השני יצא בהוצאת SAGE נועד לסכם ולגבש את הידע המעודכן בתחומי החינוך המיוחד מבחינה מחקרית ומבחינת החידושים המחקריים וההתנסויות המועילות בתחום. ניתן לראות את תוכן העניינים של הספרים החדשים בקובץ המצ"ב מצד ימין או בקישור בסקירה.

כדי לספק קונטקסט לתפקיד של טכנולוגיות מסייעות בחינוך מיוחד, המאמר סוקר את התפתחות מתן חינוך לילדים בעלי צרכים מיוחדים בגאנה והגורמים שהשפיעו על המדיניות הנוכחית לכיוון של הוראה מכילה נתמכת טכנולוגיות. המאמר מאיר את הגישה לפיה הוראה מכילה מייצגת דגם חדשני בהוראה בחינוך המיוחד, דגם שיש בצידו רווחים לילדים בעלי הצרכים המיוחדים ולעמיתיהם שאינם כאלה. חלק אינהרנטי מדגם הוראה זה היא ההבנה שסיוע לא צריך להיות מוגבל רק לבעלי הצרכים המיוחדים אלא – לשיפור בית הספר כולו כדי לסלק מחסומים המונעים למידה מכל התלמידים ( Hooker, M).

המאמר עוסק בתאורית העצמי במערכת החינוך. רבים מהילדים המאובחנים או מאופיינים כילדים היפראקטיבים או הסובלים מלקויות למידה שונות, הופכים להיות נטל קשה על המערכת החינוכית כיוון שאנו יוצרים איתם אינטראקציות שליליות ובלתי מותאמות. אנו דורשים מהם ללמוד באופן שאינו טבעי להם, ודורש מהם מאמץ רב, אנו מעריכים ומקדשים התנהגויות ויכולות שאינן עולות בקנה אחד עם ההתנהגיות והיכולות שהם חזקים בהם, ולבסוף קובעים שהם "לא תקינים" וזקוקים להכוונה, לטיפול, ולתמיכה. עמדה זו אינה לוקחת בחשבון את מקומה של המערכת החינוכית ביצירת הקושי ואת תפקידה לא רק לאבחן את הקושי שנוצר, אלא גם למצוא ולהכשיר מחנכים ללמד בגישות שהן יותר מותאמות למי שלומד דרך גופו, דרך קשר, דרך חשיבה ודרך ההתנסות והחוויה. אם נצליח להבין יותר טוב כיצד מרגישים ופועלים ילדים אלו, נוכל ליצור עבורם סביבות למידה מותאמות ואינטראקציות חינוכיות חיוביות (נופר ישי-קרין ומירב חן)

המחקר בודק עמדות מורים כלפי שילובם של תלמידים בעלי סוגים שונים של לקויות, את תפיסת הכישורים ללמד תלמידים אלה ותפיסת מיומנויות כלליות של שילוב. כמו כן נבדקו גורמים המשפיעים על התפיסות וצורכי הכשרתם של המורים. הממצאים גילו היררכיה של העדפות להשמה בכיתות משולבות: קבלה של תלמידים עם צרכים חינוכיים קלים, ודחייה לש תלמידים עיוורים, חרשים ותלמידים בעלי לקויות קוגניטיביות, רגשיות והתנהגויות. נמצא מתאם גבוה בין תפיסת מיומנויות ההוראה לבין תפיסת הנכונות לשלב תלמידים אלה בכיתה. ניסיון, הכשרה ורישוי נמצאו קשורים לעמדות המורים ותפיסותיהם. (איתן כהן, יונה לייזר)

ניתן לומר כי העולם נחלק לשתי גישות עיקריות בהתייחס לשילוב תלמידים בבתי ספר: א. הגישה הדיכוטומית שלפיה נתפס השילוב כעומד בסתירה לחינוך הרגיל -ארה"ב ב. •התפיסה כי שילוב משמעותו "אי אפליה", קבלת השונה וזכותו להשתלב מההיבט הלימודי, החברתי, התרבותי והאישי ( שונית רייטר) .

מצגת ההרצאה של ד"ר סמדר תובל מציגה מחקר אתנוגרפי שבחן את מיקומו של האבחון הפסיכולוגי בבית הספר היסודי כמנתב ילדים שנכנסו למערכת החינוך הרגילה אל מערכת החינוך המיוחד. במהלך הניתוב לחינוך מיוחד מעורבים הייצוגים החברתיים הבאים: הכלה; בידול; וריבוד חברתי. צוות ביה"ס חי בקונפליקט שבין שתי מטרות מרכזיות שלו שאינן מתיישבות. בין מטרת הכלה ובין מטרת הריבוד החברתי. לטענת תובל נראה שההחלטה על שליחת ילד לאבחון היא הסוואה להחלטה להוציאו לחינוך המיוחד והאבחון הופך למעין טקס שהוא המשוכה האחרונה לפני הבידול.

גן מכשיר כיתה א' בניהולה של אסתר שנלר, קולט תלמידים בעלי לקויות למידה ומסייע לשילובם בבתי-ספר רגילים. נמצאים שם ילדים עם מגוון בעיות: היפר-אקטיביות (ADHD) , תסמונות אוטיזם (PDD), דיסלקציה, דיסגראפיה, קשיי שפה, בעיות התנהגותיות-חברתיות, בעיות רגשיות, דימוי עצמי נמוך וליקויים נוספים המקשים על השתלבותם בכיתות א' בבתי-ספר רגילים. בגן המשתייך למערכת החינוך המיוחד, לומדים הילדים ארבעה ימים בשבוע, ואילו יומיים בשבוע הם משולבים בכיתות א' בבתי-ספר רגילים. בגן הם מקבלים טיפול ותמיכה מצוות רב תחומי, הכולל פסיכולוגית חינוכית, קלינאית תקשורת, מרפאה בעיסוק, תרפיסטית במוסיקה, פסיכולוגית חינוכית ועובדת סוציאלית, ובמקביל הם לומדים נושאים הנלמדים בכיתות הרגילות. בתחילת השנה נקבעת תוכנית לימודים אישית, מותאמת לצרכים הייחודיים של כל אחד מהילדים, שההורים הם שותפים פעילים ביישומה (דלית מורג)

הפרק התשיעי בקובץ מחקרי AERA בעריכת Cochran-Smith & Zeichner נכתב ע"י פרופסור Maureen C. Pugach והוא דן במכלול של הכשרת סטודנטים להוראה ופרחי הוראה ללמד ילדים בחינוך המיוחד. פוגאץ סוקרת את המחקרים הרלבנטיים בשנים האחרונות לגבי אינטראקציות של הכשרת מורים לחינוך המיוחד. לאחר מכן סוקרת פרופסור פוגאץ מחקרים על מערכת האמונות של סטודנטים להוראה בתחומי החינוך המיוחד וגם סוקרת מחקרים שנועדו להעריך קורסים ספציפיים בהכשרת מורים לחינוך המיוחד.

פרויקט חברות וירטואלית מכוון לתרום לצמצום הבידוד החברתי של תלמידים שיש להם צרכים מיוחדים. במהלך הפרויקט התלמידים רוקמים קשרים עם תלמידים בני גילם מן החינוך הרגיל, שהתוודעו אל הפרויקט במסגרת מחויבות אישית. הפרויקט מפגיש בין התלמידים ופותח להם ערוץ לדו-שיח ישיר. בהתכתבות בדואל עם חבר/ה אחד/ת במהלך שנת הלימודים, התלמידים יוצרים קשר אישי, מעלים נושאים יומיומיים המעסיקים אותם, חולקים דעות, "מדברים" על חברות, על תחביבים, על סרטים ועל שאר נושאים המעסיקים את בני גילם. כל הפעילות של “חברות וירטואלית” מתקיימת באתר הפרויקט, ורק בסיום הפרויקט המשתתפים נפגשים פנים אל פנים. ממצאי מחקר הערכה מלמדים כי הפרויקט תרם לשיפור יכולת הכתיבה של תלמידים עם צרכים מיוחדים: בעקבות הפרויקט יותר קל להם לכתוב והם כותבים מכתבים ארוכים יותר. ממצאים אלה נתמכים הן על-ידי המורים לחינוך מיוחד הן על-ידי התלמידים עם צרכים מיוחדים עצמם. ממצא נוסף קשור לפיתוח המודעות של התלמידים מהחינוך הרגיל כלפי אוכלוסיית התלמידים עם צרכים מיוחדים (יעל יונדלר, חני שלטון, טלי פרויינד)

המחבר מתנגד לשליליות המובנית ב"שיח המוגבלויות" המזהה ילדים מסוימים בעלי לקויות, אוטיזם והפרעות אחרות על בסיס מה שהם אינם יכולים לעשות לעומת מה שהם כן מסוגלים לעשות, ומציע לקדם תפיסה של אינטליגנציות מרובות ו"שונות עצבית" בפרט. ההנחה הבסיסית של התפיסה היא כי מערכת עצבית שונה היא נורמלית בקשת הרחבה של שונות בין בי אדם, בדומה לשונות תרבותית, גזעית, ג'נדריאלית וכיו"ב. מחנך בעל גישת neurodiversityיכבד את הילד השונה ויחפש דרך למצוא עבורו את הנישה האקולוגית המתאימה, שבה נכסיו וכישרונותיו ישגשגו ויפרחו וחסרונותיו יומעטו ויוצנעו. (Thomas Armstrong)