המאמר מדווח על גישה חדשה להתגברות על חסמי השפה והתרבות להשתתפות בקורסי מוּק (Massive Open Online Course – MOOC). ההנחה היא שהצבה זה לצד זה של אנגלית כשפת ההוראה, המשמשת לאינטראקציה עם חומרי הקורס, והשפה המועדפת של הלומד כשפת ההשתתפות, המשמשת לאינטראקציה עם עמיתים ועם מסייעים, עדיפה על פני שימוש ב"אנגלית בלבד" לצורך השתתפות בקורס מוּק(Jean-Francois Colas, Peter B. Sloep, and Muriel Garreta-Domingo, 2016).

מחקר זה בוחן כיצד קבוצת פרחי הוראה מהונג קונג משתמשים בפייסבוק וב-Google Sites מיוזמתם כדי למלא את צרכיהם האקדמיים והרגשיים-חברתיים במהלך פרקטיקת ההוראה שלהם. המחקר כולל את הגורמים להנעה ולעיכוב המשפיעים על ההשתתפות המקוונת של הסטודנטים. מחקר גישוש זה מונחה על ידי מודל של למידה בלתי פורמלית וספרות מחקר הקשורה להשתתפות מקוונת ולתחושת קהילה (Deng, Liping, & Tavares, Nicole Judith, 2015).

מחקר זה בחן את האופן שבו השימוש בשתי פלטפורמות וירטואליות ללמידה – קבוצת פייסבוק ואתר אינטרנט של קורס במערכת ניהול למידה – משפיע על תפיסות סטודנטים לגבי השתתפות ולמידה. המחקר מתבסס על התיאוריה הקונסטרוקטיבית-חברתית. נמצא כי ניתן להשתמש בפייסבוק, אף על פי שלא נוצרה במקור למטרות חינוכיות, כסביבה וירטואלית לצורך דיון ושיתוף ידע. סטודנטים דיווחו שהיו מעורבים באינטראקציה ובהשתתפות פעילה בקבוצת הפייסבוק והעריכו את תרומתה העיקרית להתנסות הלמידה האישית שלהם. רוב הסטודנטים אימצו את קבוצת הפייסבוק עבור הקורסים האקדמיים העתידיים שלהם, מבלי לוותר על אתר האינטרנט של הקורס, החיוני כמקור עיקרי לחומרי הקורס ולתמיכה בתהליכי למידה קוגניטיביים אינדיבידואליים (Kurtz, Gila, 2014).

מחקר זה בחן שיתוף פעולה בשש קבוצות של הערכת עמיתים בתוך ועידה א-סינכרונית במחשב. התוצאות מציינות שלא התרחש שיתוף פעולה באופן אוטומטי בוועידה שהתקיימה באופן א-סינכרוני במחשב. שיתוף פעולה דורש השתתפות משום ששיתוף פעולה לא התרחש בשתי קבוצות שבהן הייתה השתתפות נמוכה של הסטודנטים; אולם, ההשתתפות לא מובילה לשיתוף פעולה, כפי שהוכח באמצעות הפוסטים שהעלו הסטודנטים ושלא זכו לתגובות מצד חבריהם. שיתוף פעולה דורש אינטראקציה אבל אינו מסתכם באינטראקציה, דבר שהוכח על ידי רמות שונות של שיתוף פעולה על פני דפוסים אינטראקציוניים שונים. הנוכחות החברתית מסייעת להבין את שיתוף הפעולה באמצעות ביסוס של קהילת למידה חמה וקולגיאלית כדי לעודד אינטראקציה והשתתפות (Huahui Zhao; Sullivan, Kirk P. H.; Mellenius, Ingmarie, 2014)

מאמר זה דן במודל של צוות תמיכה בלמידה מקוונת (e-learning) כחלק מאסטרטגיה חדשה של למידה מקוונת בהשכלה העל-תיכונית(Cochrane, Thomas; Black, Becca; Lee, Michelle; Narayan, Vickel and Verswijvelen Miranda, 2013).

מטרתו של מחקר זה הייתה לבחון כיצד יוזמה של שילוב מחשבים ניידים ( 1:1) השפיעה על למידת התלמידים בבית ספר תיכון כפרי במערב התיכון. ממצאי המחקר מציעים ששילוב של מחשבים ניידים ( 1:1) בכיתה משפיע בצורה חיובית על השתתפות התלמידים בכיתה ועל למידת התלמידים. לכן, יש צורך שהמורים יישמו פרקטיקות מחשוב מתאימות כדי להגביר את למידת התלמידים (Keengwe, J., Schnellert, G., & Mills, C. ).

המחשב עבר את הסף ונכנס לכיתה. "קיימת הסכמה כי לטכנולוגיה הדיגיטאלית נועד תפקיד חשוב בתהליכי ההוראה-למידה-הערכה והניהול בבית הספר" (וידיסלבסקי ואח', 2010 ). עתה צריכים בתי הספר לקיים בירור לגבי מקומו בתהליכי ההתפתחות החברתית- ערכית והרגשית של הילדים. בירחון זה מתמקדות הכותבות לימור הררי , מלכה וידיסלבסקי ודליה שמש בתפקידו של בית הספר בהתייחס להשפעת הטכנולוגיה הדיגיטאלית על ההיבטים הבין אישיים והתוך אישיים של הילדים תוך הארת נקודות לחשיבה, לדיון ולעשייה בהתייחס למרחב הדיגיטאלי. על בית הספר לגבש תכנית פעולה שמטרתה להבטיח את השתתפותם הפעילה של ההורים ביצירת המרחב הבטוח לילדים.; לידע אותם לגבי התכנית החינוכית שבית הספר מפעיל; לפתח כלים שיסייעו לילדים, יכוונו אותם ויבטיחו את שלומם, תוך דיון עם ההורים באירועים חריגים ממשיים או בדויים, להזמין את ההורים להרצאות ולסדנאות משותפות להם ולילדיהם, לקבל משוב מההורים לגבי הצלחת הפעולות הנעשות. ניתן לשתף את ההורים בחלק מפעולות הלמידה של המורים הן כלומדים והן כמלמדים ( לימור הררי , מלכה וידיסלבסקי ודליה שמש ).