השכלה גבוהה
מיון:
נמצאו 177 פריטים
פריטים מ- 21 ל-40
  • תקציר

    מחקר זה בוחן את הסיבות לשימוש באתרי מדיה חברתית כתקשורת בין חוקרים בקרב מדגם של 6139 חוקרים איטלקיים במטרה לנתח אילו גורמים משפיעים בעיקר על עמדות אלה. ההנעות לשימוש במדיה החברתית נותחו בקשר לתדירות השימוש ולגורמים כמו מגדר, גיל, שנות הוראה, תואר אקדמי מקצועי ותחום הדיסציפלינה (Stefania Manca and Maria Ranieri, 2017).

  • תקציר

    בעת שמנהלני האוניברסיטה מגיבים לדרישות ההולכות וגוברות של השוק החינוכי להציע הזדמנויות רבות יותר ללמידה מקוונת, יכולתם ליצור סביבת הוראה ולמידה יציבה מבחינה כלכלית, ברת-קיימא אך עדיין עשירה, ראויה לתשומת לב מידית ומתמשכת. מחקר כלל-אוניברסיטאי הכולל 130 משתתפים בחן את הצרכים והתפיסות לגבי למידה מקוונת בקרב סגל ההוראה, סטודנטים ואנשי צוות כחלק מהערכת הצרכים של יחידת הלמידה המקוונת. התוצאות מציעות שסגל ההוראה מכיר בחשיבותה של למידה מקוונת, שסטודנטים חושקים בה בשל נוחיותה, וכי תמיכה טכנולוגית בזמן אמת הייתה בעדיפות עליונה. אולם, הן המשאבים הבית-ספריים הן האוניברסיטאיים אינם מותאמים דיים כדי לענות על דרישות אלו ונותרים ברובם נפרדים ולא משולבים (Chow, Anthony S.; Croxton, Rebecca A. , 2017).

  • תקציר

    ד"ר רוברט לי מור (Robert Lee Moore) היה ללא ספק אחד מהמורים הטובים ביותר למתמטיקה אי פעם. הוא פיתח שיטת הוראה ייחודית שתוכננה ללמד את הסטודנטים שלו לחשוב כמו מתמטיקאים. השיטה שלו לא תוכננה להעביר ידע מתמטי מסוים, אלא ללמד את הסטודנטים שלו לחשוב. כיום, שונתה שיטתו והיא מתמקדת בשימוש במעורבות הסטודנט לקראת המטרה של העברת ידע מתמטי במקום המטרה של ד"ר מור ללמד את הסטודנטים לחשוב (Jones, Stephen L. , 2017).

  • תקציר

    קורסי המוּק (Massive Open Online Course – MOOC) קודמו כמנגנון להגברת הנגישות להשכלה הגבוהה עבור אוכלוסיות מוחלשות (underserved populations). אולם, אנו עדיין יודעים מעט על הנתונים הסוציו-דמוגרפיים של המשתתפים בקורסי המוּק באופן כללי ועוד פחות מכך על המשתתפים מאוכלוסיות מוחלשות בקורסי המוּק בפרט. כדי להרחיב את הבנתנו לגבי המשתתפים בקורסי המוּק, כולל אלה העומדים להפיק את המירב מקורסים בחינם בקולג', מחקר זה מסתמך על מדגם של 2,634 משתמשים בקורסי מוּק בארצות הברית שהשתתפו לפחות ב-398 קורסי מוּק שונים שהוצעו על ידי 129 אוניברסיטאות שונות ועל ידי 22 ספקים שונים (Stich, Amy E.; Reeves, Todd D.., 2017)

  • לינק

    מעבר המכללות לחינוך לוועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת) מעורר שאלות רבות וחשובות בנוגע להשלכותיו. ביום שלישי 20.12.16 נערך במכון ון ליר בירושלים ערב עיון בהשתתפות מנכ"ל משרד החינוך לשעבר זבולון אורלב, ראשי ונשיאי מכללות ונציגי משרד החינוך והמועצה להשכלה גבוהה. ערב העיון תועד בצילום וידיאו (מכון ון ליר).

  • תקציר

    ספרות המחקר טרם עסקה כראוי בנושא הערכת למידה והוראה בפרויקטים בהיקף קטן ובמימון פנימי במערכת ההשכלה הגבוהה. על מנת להעריך נכון למידה והוראה, יש לתכנן היטב את תכנית ההערכה. מחקר זה בוחן תכנית הערכה קיימת ובאמצעות שיטות מחקר של מחקר פעולה מציג תכנית חלופית יעילה יותר. בעקבות המחקר, תכנית הערכת למידה והוראה לפרויקטים במסגרת ההשכלה הגבוהה קוצרה לשישה שלבים בלבד. בכך, המחקר תורם לשיפור החדשנות בהערכת למידה והוראה בהשכלה הגבוהה.

  • תקציר

    מאמר זה מדווח על ההתנסויות של שני מרצים העובדים באוניברסיטת טסמניה (University of Tasmania), שנדרשו ללמד קורסים בחינוך בסביבה חוץ-כיתתית (outdoor education) ובחינוך לקיימות (sustainability education) באופן מקוון. תוך שימוש בגישת חקר מקרה (אוטו-)אתנוגרפית, המרצים רואיינו במטרתה לחקור את התפיסות, האתגרים, הדילמות האתיות, המתחים, ההזדמנויות וההתנסויות שלהם במרחב זה (Smith, H. A.; Dyment, J. E.; Hill, A.; Downing, J., 2016).

  • לינק

    המאמר חוקר את תהליך השינוי שמרצים באוניברסיטה צריכים לעבור כדי להיות בקיאים בגישות של למידה פתוחה (open education). בהתבסס על סקירת ספרות ועל ראיונות שנערכו עם מספר מומחים מובילים בתחום של משאבים לימודיים פתוחים (open educational resources) ושל למידה פתוחה, המאמר מציע הגדרה מקורית ל"מרצה פתוח" המתחשבת בכל המרכיבים של עבודת המרצים: עיצוב למידה, משאבי הוראה, גישות פדגוגיות ושיטות להערכה של פעילויות המרצים (Nascimbeni, Fabio; Burgos, Daniel, 2016).

  • סיכום

    המאמר מתמקד בשינויים בהשכלה הגבוהה במדינות שונות בעולם, וסוקר את קווי המדיניות העיקריים כלפי ההשכלה הגבוהה במדינות מערביות בשני העשורים האחרונים. במאמר מובאות המגמות המורכבות ולעיתים אף הפרדוקסליות המתרחשות במערכת ההשכלה הגבוהה, ומוצגים דרכי הפעולה המרכזיות שנקטו מוסדות החינוך הגבוה בתגובה לשינויים תחיקתיים וציבוריים. המאמר בין השאר מתמקד בנושאים הבאים: תהליכי גיוון מוסדי ואידיאולוגי במערכת ההשכלה הגבוהה, שינויים בתקציב ובשכר הלימוד ושינויים בדרכי המשילות והניהול של המוסדות הללו. ברור שלכל אלה יש השפעה גם על עיצוב הידע המדעי ופיתוחו. כל אלה תורמים לשינוי בתפקידם של המוסדות להשכלה גבוהה בחברה. המאמר בוחן את ההשלכות של השינויים שנסקרו בהקשר הישראלי, ומצביע על הצורך שיעדי ותפקידי ההשכלה הגבוהה צריכים להיות מותאמים למאפיינים ולצרכים החברתיים הייחודיים והמקומיים של החברה הישראלית (יזהר אופלטקה).

  • סיכום

    המאמר מתייחס לרפורמות בהשכלה הגבוהה במדינות שונות ומשמעותן למערכת החינוך, בדגש על מה שאפשר ללמוד מהשינויים האלה על התהליכים המתהווים בישראל. במאמר מובא תיאור של השינויים במוסדות להשכלה גבוהה – תהליכים לנגישות להשכלה גבוהה, מדיניות ממשלתית, שינוי בדרכי ניהול, קביעתם של מדדי איכות ותהליכי גלובליזציה, כפי שאלו משתקפים במערכת השכלה גבוהה במדינות מערביות דוגמת ארצות הברית, אנגליה, קנדה ואוסטרליה. במאמר נבחנת משמעותם של השינויים למעמדם של מוסדות להשכלה גבוהה. בסופו מציע המאמר כיוונים לחיזוקה האקדמי של מערכת ההשכלה הגבוהה בזירה הבין-לאומית בכלל ובישראל בפרט, הנוגעים לאקרדיטציה, רלוונטיות לשוק העבודה, אימוץ אמנת בולוניה ובנייה של מערך סיוע לסטודנטים מאוכלוסיות חלשות (ניסן לימור, עמי וולנסקי).

  • לינק

    מי מצליח להגיע להשכלה גבוהה בישראל, ומה צריך לעשות כדי להנגיש אותה לאוכלוסיות חדשות? מחקר חדש בוחן שאלות אלה ומצביע על חסמים בכניסה להשכלה גבוהה (רונן בר-אל, יובל ארבל ויוסי טובול).

  • תקציר

    מחקר קודם מצא שתחום ההשכלה גבוהה, בייחוד בארה"ב, נשלט על ידי גישות פונקציונליסטיות, עדיפות לנתוני סקרים, והשימוש המצוי בכל מקום בשיטות כמותיות מתקדמות כדי לחקור תופעות חינוכיות. מטרת מחקר תיאורי זה היא להבהיר מדוע התחום בנוי בדרך זו. בהתבסס על כך שחוקרים מצאו שלימודי דוקטורט משפיעים על הדרך שבה מלומדים חושבים, עורכים ומפיצים את מחקרם, כותבי המאמר חוקרים את ההיסטוריות החינוכיות של מחברים שפרסמו מאמרים בתחום מתוך אמונה שבחינת ההתפלגות של השיוכים המוסדיים בקרב מחברים עשויה לשפוך אור על השליטה של גישות מסוימות ליצירת ידע בתוך התחום (Daniel B. Saunders, Ethan A. Kolek, Elizabeth A. Williams & Ryan S. Wells , 2016).

  • לינק

    במרכז התכנית: תוספת של כ-2 מיליארד ₪ יופנו להקמת תשתיות מחקר ועידוד המצוינות המחקרית-מדעית תוך הפיכת מדינת ישראל למעצמת ידע (BIG DATA) ולמובילה בתחומי המחקר הבסיסי ובכלל זה מדעי המחשב; תוספת של כ-1 מיליארד ₪ לשילוב אוכלוסיות ייחודיות במערכת ההשכלה הגבוהה, ובכלל זה: ערבים, חרדים, המגזר האתיופי ותושבי הפריפריה (סה”כ התקציב לשילוב יעמוד על 2.3 מיליארד ₪ ); הכשרת הון אנושי איכותי והתאמתו לצרכי המשק והתעסוקה; קידום הבינלאומיות במערכת ההשכלה הגבוהה במסגרתה יגיעו אלפי סטודנטים מאמריקה, אירופה והמזרח הרחוק ללמוד בישראל (המועצה להשכלה גבוהה).

  • סיכום

    רוב חברי הסגל מתירים לסטודנטים להשתמש בטלפונים ניידים, ב"קליקרים" (clickers), ובמחשבי כף יד אחרים למטרות מוגבלות מאוד בלבד (כמו מענה על סקר) – אם בכלל. לעומת זאת, השימוש במחשבים ניידים הפך לכל כך נפוץ עד שחברי סגל רבים מתחילים לתהות באם הימצאותם בכל מקום ובכל עת מפריעה ללמידת סטודנטים (James M. Lang, 2016).

  • תקציר

    ניתן להתייחס לאוצרות דיגיטלית כאל יכולת ליבה בהשכלה הגבוהה מאחר והיא תורמת לביסוס תחושת מטא-אוריינות (דרישה חיונית לתפקוד אופטימלי בסביבת מדיה מודרנית) בקרב סטודנטים. האוצרות הדיגיטלית נכנסת בהדרגה לתכניות הלימודים בהשכלה הגבוהה המכוונות לטיפוח אוריינות מדיה חברתית. מורים מתבקשים לשלב למידה בלתי פורמלית ופורמלית, ומאחר שמרבית האנשים משתמשים באוצרות באופן בלתי פורמלי בחיי היומיום שלהם על מנת לאסוף מידע רלוונטי, זה עשוי להיות קל למדי לאמץ אוצרות דיגיטלית בהוראה ובלמידה. אולם, מורים זקוקים לתובנה ניכרת בשילוב כלים בלתי פורמליים מגוונים לאוצרות דיגיטלית בפרקטיקות חינוכיות (Ungerer, Leona M., 2016).

  • לינק

    תוך התעכבות על נושא איכותם של קורסים מקוונים, פתוחים ורבי–משתתפים – או קורסי מוּק (Massive Open Online Course – MOOC) – המאמר מציג כמה רפלקציות לגבי שאלות מקדימות: האם עלינו להעריך קורסי מוּק באופן שונה מלמידה מקוונת (e-learning)? מה בנוגע להבדל בין הבטחת האיכות של קורסי מוּק לבין הגברת האיכות שלהם? מהם הפרמטרים שבהם ישתמשו האוניברסיטאות על מנת להעניק הכרה (קרדיט) רשמית לקורסי מוּק? המאמר מנתח את הספרות המדעית שפורסמה העוסקת במחקרים המשמעותיים ביותר בנוגע לאיכות קורסי מוּק ובייחוד אלה שהוקדשו להגברת האיכות (Ghislandi, Patrizia, 2016).

  • תקציר

    מאמר זה חוקר גישה של 'פדגוגיה תחילה' ללמידה מוגברת טכנולוגיה אשר פותחה בידי אוניברסיטת שפילד האלם (Sheffield Hallam University) כשיטה לעידוד השימוש וההתנסות בטכנולוגיה בפרקטיקת ההוראה ולקידום שילובה של פרקטיקה חדשנית. באמצעות גישה מייעצת על פיה כל חברי הסגל הוזמנו לתרום, אוניברסיטת שפילד האלם יצרה "תפריט גישות להוראה" (Teaching Approaches Menu) המשקף את הפרקטיקה במוסד והיכול לשמש לחקירת פרקטיקות ההוראה וטכנולוגיות התמיכה המתאימות על ידי יחידים או כחלק מדיון מסייע (Glover, Ian; Hepplestone, Stuart; Parkin, Helen J.; Rodger, Helen; Irwin, Bria, 2016).

  • לינק

    ג'יי הורוויץ אינו חושך שבטו "מהיומרה ומהיוהרה", כדבריו, של מקדמי קורסי המוּק: "בכתבה קצרה חדשה ב-Chronicle of Higher Education פיל היל סוקר את השינויים שחלו בניהול של Coursera ושל Udacity…היל ממשיך ומסביר שגם אם ה-MOOC לא חולל את השינוי המיוחל בהשכלה הגבוהה הוא העלה את קרנה של הלימוד המקוון, כך שהיום מוסדות להשכלה גבוהה מתאמצים מאד לבנות קורסים מקוונים איכותיים. זה ללא ספק תהליך מבורך, אבל קיים מרחק רב מאד בין קורסים מקוונים איכותיים במוסדות להשכלה גבוהה לבין המהפכה ש-Coursera ו-Udacity הבטיחו. די להזכיר שבשנת 2012 סבסטיאן תרון, מייסד Udacity, הצהיר שבעקבות הצלחת מודל ה-MOOC תוך 50 שנים יהיו רק עשרה מוסדות של השכלה גבוהה בעולם…היו שהוקסמו מהתחזית הזאת, והיו שראו בו חלום בלהות. מה שבטוח, והיום זה ברור לחלוטין, הוא שמדובר בהגזמה פרועה שלא תתממש…" (ג'יי הורוויץ).

  • לינק

    פרופ' יחזקאל טלר שיגר מכתב חריף להנהלת המועצה להשכלת גבוהה שבו גינה את ההחלטה לאחד את המכללות לחינוך עם האוניברסיטאות. פרופ' טלר: מדובר בהצעה גרועה שלא ייצא ממנה כלום. המל"ג: ההחלטה התקבלה לאחר הליך בחינה מקצועי ומעמיק שנעשה בשיתוף כל הגורמים הרלוונטיים (אורנה נירנפלד).

  • תקציר

    מאמר זה בוחן את החשיבות היחסית של בחירת תחומי דעת (subject choice) ושל הישגים בחטיבה העליונה בהסברת אי-השוויון החברתי בנגישות להשכלה הגבוהה בסקוטלנד ובאירלנד. שתי מדינות אלה שונות במידת הבידול בתוכנית לימודים (curriculum differentiation), בדרגת הסטנדרטיזציה בבחינות בית-ספריות ובקריטריונים לכניסה להשכלה הגבוהה. בפרט, בסקוטלנד בחירת תחומי הדעת בחטיבה העליונה מבודלת יותר (הן במונחים של מספר הן בסוג תחומי הדעת הנבחרים) והקצאת המקומות בהשכלה הגבוהה מתוקננת (standardized) פחות ותלויה יותר בתחומי הדעת שנלמדו בבית הספר מאשר באירלנד (Iannelli, Cristina; Smyth, Emer; Klein, Markus, 2016).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין