השכלה גבוהה
מיון:
נמצאו 175 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • תקציר

    עם המעבר מהתיכון למערכת ההשכלה הגבוהה, סטודנטים רבים שרויים בציפיות שגויות לגבי הטבע וההוויה של הלימודים המתקדמים ונשארים במערכת בחוסר רצון. הם עלולים להקשות על המרצים לנהל את השיעור ולפגוע באווירה הלימודית באופנים הבאים: התעסקות במכשיר הנייד או ב- Tablet, הקמת רעש, חוסר הקשבה, איחורים לשיעורים, השמעת הערות סרקסטיות או מזלזלות, נמנום במהלך השיעור, אי הכנת שיעורי בית, זיוף נוכחות, העתקת מטלות ועוד.

  • סיכום

    עידן טראמפ עלול לסמן שסע עמוק ומתמיד בין אלה שיש להם תואר אקדמי לבין אלה שאין להם תואר כזה. מי שידחה בצורה גורפת את החינוך האקדמי עלול למצוא את עצמו מבודד מבחינה תרבותית, כלכלית ופוליטית. מבחינת החברה בכללותה, ההתקפה על ידע ועל אמת עלולה להיות הרסנית

  • תקציר

    מוסדות רבים להשכלה גבוהה רואים את עצמם כאחראיים גם על פיתוח מנהיגות סטודנטים. לא בכדי בעשורים האחרונים הפכו תוכניות לפיתוח מנהיגות סטודנטים נפוצות יותר באוניברסיטאות ברחבי העולם. עם זאת, אין הסכמה גורפת על ההגדרה ועל ההבנה של המונח "מנהיגות". עירפול זה הוביל לחוסר בהירות באשר לדרכי הפיתוח של המנהיגות בחינוך הגבוה.

  • תקציר

    מאמר זה סקר 35 מחקרים שהעריכו את יעילות מבחני הבית בהשכלה הגבוהה ומצא כי שיטת היבחנות זו מסייעת לסטודנטים לפתח מיומנויות של חשיבה מעמיקה, ניתוח אנליטי, ביקורת רפלקטיבית ועצמאות אקדמית. מבחני בית עשויים לסייע לסטודנטים להפיג מתחים ולהפחית חרדת בחינות. עם זאת, מרצים וראשי מוסדות רבים מתנגדים נחרצות לשימוש במבחני בית. לטענתם, הם מהווים כר-פורה להתנהגויות חמורות, ואף פליליות, כגון העתקה, התחזות לסטודנט אחר, גניבה ספרותית וקניית עבודות – בעיקר בקרב סטודנטים לתואר ראשון. על רקע זה, מוצעות חמש המלצות למרצים ומוסדות חינוך אשר עוברים להשתמש במבחני בית.

  • סיכום

    בעשור האחרון חלה עלייה במידת מעורבותן החינוכית של קהילות דתיות, פונדמנטליסטיות ומסוגרות בחברה המודרנית. המפגש הבין-תרבותי המתקיים במסגרת מוסדות ההשכלה הגבוהה מציע ללומדים הדתיים מסגרת מעוררת מחשבה המאתגרת את אמונותיהם באמצעות העקרונות החילוניים-רציונליים של המחשבה המדעית.

  • סיכום

    אלן בלום, מרתה נוסבאום ואנדרו דלבאנקו טענו כי משבר הדמוקרטיות המערביות הוא משבר ערכים הנובע מהזנחת החינוך ההומניסטי ומניוונו במערכת ההשכלה הגבוהה. מעמדה זו עולה כי ירידת קרנם של מדעי הרוח באקדמיה, במערכת החינוך ובציבוריות הישראלית כולה היא סימפטום של מחלה הגורמת גם להסתאבות ולהתפוררות הסולידריות בחברה הישראלית. מחלה זו, הנפוצה בארץ ובעולם, היא ניאו-ליברליזציה של חייה הרוח והתרבות והכפפת החינוך, ההשכלה והשיח הערכי-נורמטיבי לאידיאולוגיית השוק "החופשי" ולהיגיון התועלתני של "שורת הרווח".

  • סיכום

    זכאות פסיכולוגית כללית  (entitlement) נחשבת למרכיב מוכר של נרקיסיזם ומתוארת כאמונה יציבה ובלתי מעורערת של אדם בכך שהוא זכאי, "שמגיע לו", יותר מבני אדם אחרים (Campbell et al., 2004). תחושה זו באה לידי ביטוי בתחומים ובשדות מגוונים: בבית, בעבודה וכיו"ב. זכאות אקדמית, לעומת זאת, academic entitlement, נחשבת לספציפית לתחום האקדמי (Greenberg et al., 2008) ואיננה מחייבת זכאות בעוד תחומים. יתכן שאדם ירגיש זכאי באקדמיה אך לא במקומות אחרים.

  • תקציר

    מאמר זה מציג מחקר שעשה שימוש בנתונים אודות ציוני עבודות גמר של תואר ראשון ותזות (לתואר שני) באוניברסיטה פולנית גדולה, כדי לזהות אפליה אפשרית ביחס למגדר או למשיכה גופנית. כדי לבחון סוגיה זה, התמקד החוקר בפער בין הציונים שהעניק המנחה האישי, המכיר את הסטודנט/ית, לבין ציוני השופט החיצוני, שעל  פי רוב לא מכיר ולא אמור להכיר את הסטודנט/ית/ מכאן גם הונח שלמרכיב המשיכה הגופנית אין השפעה ולמגדר יש השפעה אך היא פחותה, כיוון שלא תמיד ניתן לדעת לאיזה מגדר שייך הנבחנ/ת.

  • תקציר

    מחקרים אודות ההשכלה הגבוהה הצביעו באופן קונסיסטנטי על הצורך לאתגר את הסטודנטים כדי למנוע שעמום ולעודד למידה. במיוחד זיהו המחקרים שלושה גורמים שהשפעתם על איכות הלמידה מכרעת: רמת מורכבות גבוהה, מידת עצמאותם של הסטודנטים וציפיות המרצים. אך אליה וקוץ בה: לעתים קרובות המרצה אינו יודע אל נכון כיצד בדיוק לאתגר את התלמידים. יתרה מזו, בפועל הצבת האתגרים עלולה להתנגש עם משימות אחרות, או עם תחומי אחריות אחרים המוטלים על המרצה ובכך ליצור דילמה קשה עבור המרצה המעוניין מצד אחד לשפר את איכות ההוראה אך מבלי למעוד בשל כך במוקשים אחרים.

  • לינק

    שחקן חדש נכנס לזירה האקדמית בדמותם של אתרי האינטרנט המציעים עבודות אקדמיות למכירה וכותבים להשכרה. אתרים אלה ועובדת היותם נפוצים למדי מעלים שאלות רבות, פרקטיות, פדגוגיות ומוסריות.

  • תקציר

    פרופ' שלמה בידרמן, יו"ר ועד ראשי המכללות הציבוריות, התראיין ל"גלובס" והביע את עמדתו בשורה של עניינים הנוגעים לאקדמיה בישראל, מדמותו של הסטודנט העכשווי, דרך חשיבותה המתמעטת של המילה הכתובה ועד לסכנה שפתיחת מכללות רבות מדי תוריד את הרמה.

  • סיכום

    רשימה זו דנה בקשר שבין השתתפות בקורסים מקוונים פתוחים לכל (MOOCs) לבין הרשמה למוסד להשכלה גבוהה שבמסגרתו הם הוצעו. הרשימה מביאה מחקר עדכני המאיר את הקשר הזה ומאמצת את תיאוריית הלמידה כדי להסביר באיזו מידה עשויים לומדים שסיימו קורסים מקוונים בהצלחה לרצות להירשם ללימודים במוסד להשכלה גבוהה.

  • סיכום

    מאמר זה דן בתפקיד הטכנולוגיות החדישות של כתיבה אקדמית וביחסיהן המורכבים ביצירת שינויים רחבים בדפוסי הכתיבה של חוקרים ומרצים. המחקר, המתואר במאמר מבוסס על ראיונות עם חוקרים בשלוש דיסציפלינות שונות (מתמטיקה, היסטוריה ושיווק) בשלוש אוניברסיטאות באנגליה. ראיונות אלה בחנו כיצד מקורות הכתיבה השונים משפיעים על האופן שבו חוקרים משתמשים בטכנולוגיות המידע וכיצד הדברים שאותם חוקרים אוהבים ולא אוהבים בכתיבה ובטכנולוגיות משקפים את הסוכנות (agency) שלהם ואת יצירת הידע. המאמר מספק תובנות חשובות על הקשר שבין טכנולוגיות מידע לכתיבה באקדמיה.

  • תקציר

    הביקורת על מסחורה ההולך והגובר של ההשכלה הגבוהה הולכת ומעמיקה ככל שהשלכות היגיון השוק על הפדגוגיה מתבררות. המאמר הנוכחי מנתח את אחד מהגורמים המרכזיים בתהליכי המסחור של האקדמיה: הסטודנט-צרכן. כותבי המאמר מציעים פרשנות פסיכואנליטית של הנרטיבים של הסטודנט, בתרבות חינוכית בה הסטודנט מובנה כצרכן ריבון. הממצאים עולים מראיונות עומק שביקשו לחקור את חוויות הבחירה האקדמיות של הסטודנטים. הפרשנות הביקורתית המוצעת במאמר מראה כיצד אידיאולוגיית שוק במסגרת ההשכלה הגבוהה מעצימה ביטויים של תשוקות נרקיסיסטיות ושל אינסטינקטים תוקפניים המחזקים את תגובות שביעות הרצון וחוסר שביעות הרצון המשמעותיות כל כך לשוק העכשווי של מוסדות ההשכלה הגבוהה. המאמר טוען כי ביסוד הנזק שנגרם לפדגוגיה בעקבות תפיסות נאו-ליברליות בלתי מבוקרות מונחים סיפוקים ותיסכולים נרקיסיסטיים.

  • תקציר

    מאמר זה בוחן את מצב ההשכלה והתעסוקה של צעירות וצעירים ערבים החל בבית הספר התיכון, עבור בלימודים האקדמיים וכלה בצעדיהם הראשונים בשוק העבודה, ומנסה לאפיין את השינויים שהתרחשו בתחומים אלו בשנים האחרונות ואת הבעיות הקיימות בתחומים אלו כיום. הפרק בנוי באופן כרונולוגי: הסעיף הראשון יעסוק בהשכלה תיכונית, הסעיף השני – בתוצאות מבחני הפסיכומטרי, ולאחר מכן ייבחנו ההבדלים בין המגזרים והמגדרים בתחומי הלימוד באקדמיה, ונתוני התעסוקה והשכר של כל קבוצה. החלק האחרון יסכם את התוצאות העיקריות וידון בצעדים האפשריים לשיפור המצב בעתיד הקרוב.

  • תקציר

    חניכה היא מתודה המשמשת לחינוך מקצועי ובעת קבלת עובדים חדשים לעבודה. פעולת החניכה מבוססת על החלפת ידע וניסיון בין מנחה ומונחה ומעודדת העמקת מחשבות וידע. מאמר זה מבקש לבחון כיצד חניכה יכולה לשמש ככלי פדגוגי לשילוב תאוריה ופרקטיקה במסגרת ההשכלה הגבוהה ולהראות שחניכה תורמת רבות לסטודנטים המונחים. נמצא שהשפעות החניכה קיימות גם לאחר סיום לימודי המונחים ופנייתם לחיים מקצועיים.

  • סיכום

    רשימה זו דנה בתרומתם של סקרי הוראה הממולאים על-ידי סטודנטים לאיכות ההוראה בהשכלה הגבוהה ובאתגרים הנוגעים לתוקפם ולמהימנותם. הרשימה מציעה מספר המלצות כדי להגדיל את חשיבותם היחסית של סקרים אלה.

  • תקציר

    מחקר זה מתמקד ביישום טכניקה פדגוגית ככלי לשיפור למידתם של סטודנטים. כאשר סטודנטים אינם עונים על כל השאלות שניתנו במבחן, למידתם תשתפר במידה רבה יותר אם תינתן להם הזדמנות שניה לענות על השאלות שהם החמיצו מאשר אם התשובות תאמרנה ישירות מפי המורה. המאמר הנוכחי בחן את השפעת מתן הזדמנות שניה לענות על שאלות מבחן על ביצועי הסטודנטים בהמשך הקורס. נמצא שכאשר הסטודנטים הינם רפלקטיביים ביחס לחומרי הקורס שלא הובנו היטב וכאשר הם מקבלים משוב מיידי מטעם המורה, הבנתם את החומר הנלמד משתפרת ועימה גם ציוניהם בהמשך הקורס.

  • תקציר

    מחקר זה בוחן את הסיבות לשימוש באתרי מדיה חברתית כתקשורת בין חוקרים בקרב מדגם של 6139 חוקרים איטלקיים במטרה לנתח אילו גורמים משפיעים בעיקר על עמדות אלה. ההנעות לשימוש במדיה החברתית נותחו בקשר לתדירות השימוש ולגורמים כמו מגדר, גיל, שנות הוראה, תואר אקדמי מקצועי ותחום הדיסציפלינה (Stefania Manca and Maria Ranieri, 2017).

  • תקציר

    בעת שמנהלני האוניברסיטה מגיבים לדרישות ההולכות וגוברות של השוק החינוכי להציע הזדמנויות רבות יותר ללמידה מקוונת, יכולתם ליצור סביבת הוראה ולמידה יציבה מבחינה כלכלית, ברת-קיימא אך עדיין עשירה, ראויה לתשומת לב מידית ומתמשכת. מחקר כלל-אוניברסיטאי הכולל 130 משתתפים בחן את הצרכים והתפיסות לגבי למידה מקוונת בקרב סגל ההוראה, סטודנטים ואנשי צוות כחלק מהערכת הצרכים של יחידת הלמידה המקוונת. התוצאות מציעות שסגל ההוראה מכיר בחשיבותה של למידה מקוונת, שסטודנטים חושקים בה בשל נוחיותה, וכי תמיכה טכנולוגית בזמן אמת הייתה בעדיפות עליונה. אולם, הן המשאבים הבית-ספריים הן האוניברסיטאיים אינם מותאמים דיים כדי לענות על דרישות אלו ונותרים ברובם נפרדים ולא משולבים (Chow, Anthony S.; Croxton, Rebecca A. , 2017).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין