השוואות בינלאומיות
מיון:
נמצאו 56 פריטים
פריטים מ- 41 ל-56
  • תקציר

    המאמר מפרט את המאמצים של החוקרים להעריך ולהשוות את למידת נושא החשמל בשלוש מדינות. לא מפתיע שהערכות נרחבות וגדולות מימדים נראות בעיני החוקרים כמקורות משמעותיים של מידע על היעילות של חינוך מדעי. אולם, הערכות אלה אינן מספקות מידע על הסיבות ליעילות ייחודית או חשוב מזה, פחות מידע, מאחר והערכות אלה מבוססות על מדידות חד פעמיות של הישגי התלמידים. כדי לזהות סיבות ליעילות של חינוך מדעי, חייבים לחקור את למידת התלמידים כתוצאה של הוראת מדעים (Geller, Cornelia. Neumann, Knut Boone, William J. Fischer, Hans E).

  • לינק

    מטרת הסקירה הנוכחית הינה סיכום הידע העדכני בנושא גודל כיתה ויחס תלמידים למורה, תוך התייחסות הן להישגים לימודיים והן למשתני אקלים. בשיח הציבורי בישראל מקובל לטעון לקשר חזק בין כיתות קטנות ובין הישגים גבוהים, יחסים טובים בין מורים לתלמידים ואקלים כיתתי נעים ומזמן ללמידה. לעומת זאת, רבים טוענים כי אין כל קשר בין גודל הכיתה למשתנים אלה. מחקרים עדכניים בנושא אינם תומכים באף אחת מהטענות הגורפות, אלא מראים תמונה מורכבת: קיים אפקט ברור אך חלש, בעיקר בתחום ההישגים הלימודיים, הבולט בהקשרים מסוימים יותר מאחרים. הממצאים מחדדים צורך בהשקעה דיפרנציאלית של משאבים (איתי אשר).

  • תקציר

    במאמר זה, מחקר אמפירי משווה את יעילות ההוצאה על חינוך בין עשרים מדינות אירופאיות במהלך השנים 2006 עד 2009. התוצאות הראו שהיעילות הממוצעת נותרה יציבה באופן בסיסי באותה תקופה (Agasisti, Tommaso, 2014).

  • תקציר

    הדאגה המוגברת לגבי איכות בתי הספר העלתה ניסיונות נרחבים ומוגברים לרפורמה חינוכית בעת האחרונה. בחינות של ההנחות הבסיסיות לגבי האופן שבו בתי הספר מאורגנים, נשלטים ומובלים תרמו לשינויים במדיניות חינוכית בשבדיה, בפינלנד, בנורבגיה, בדנמרק ובארה"ב (Bjork, Lars G.; Johansson, Olof; Bredeson, Paul, 2014).

  • מאמר מלא

    ברוב המדינות, שיפור המעמד החברתי כלפי מעלה באמצעות החינוך (ניידות חברתית) נוטה להיות נמוכה יותר בדורות הצעירים (רן שפירא).

  • מאמר מלא

    השפעתו של אנדריאס שלייכר, מנהל מבחני פיזה, על החינוך חוצה מדינות, יבשות וימים. והיא חייבת להדליק נורת אזהרה (יולי תמיר).

  • לינק

    תכניות ומטרות למידה באוניברסיטאות בעולם הולכות ומתפתחות וכוללות ידע, כישורים ועמדות רבים יותר הקשורים לאופי הבין-לאומי של מגוון רחב של מקצועות ועיסוקים, ולתהליכי גלובליזציה בולטים. כיום מצופה מבוגרי חינוך גבוה לדעת יותר על העולם שמחוץ לסביבתם, כולל ארצות מוצאם, כדי שיוכלו לתפקד כאזרחים בעלי מודעות ואחריות ולפעול אישית ומקצועית בהקשרים בין-לאומיים. מחקרי מעקב והערכה על למידה ותכנון בין-לאומיים אינם רבים. במאמר זה מוצגת סקירת מאמרים בנושא תוך ניסיון להדגיש מגמות חדשות במחקר המאירות את התחום של למידה בחו"ל מאפייניה ותרומותיה (Richard Edelstein).

  • סיכום

    הספר הוא אוסף של מאמרים ומחקרים שנכתבו על ידי רבים מהמומחים המובילים בהשכלה הגבוהה הבין-לאומית, המשתפים את התובנות שלהם לגבי ההיבטים השונים של גלובליזציה בהשכלה הגבוהה. הספר עוקב אחר המגמות העיקריות דרך עדשות שונות: במונחים של העולם כשלם, במונחים של האזורים העיקריים ושל האתרים הלאומיים והמוסדיים, ובמונחים של ההשלכות עבור קשרים חוצי גבולות של כוח ועבור הכללה חברתית. מספר פרקים גם מעבדים מחדש את הכלים הקונבנציונליים שלנו לגבי פרשנות, בייחוד ביחס לניידות של אנשים ושל תכניות ומוסדות חינוכיים (Bernhard Streitwieser).

  • לינק

    הבנק העולמי פיתח בשנה האחרונה מערכת כלים מתוקשבים יעילה וחדשנית שמאפשרת השוואה בין נתוני ההתקדמות של מערכות חינוך בעולם . המערכת הידועה בשם SABER , The Systems Approach for Better Education Results (SABER) צוברת נתונים כמותיים ואיכותיים על מערכות החינוך בעולם, בעיקר נתונים המבוססים על מתודולוגיית evidence-based global standards. באמצעות הפקת דו"חות ממערכת SABER ניתן לראות את ההתקדמות של מערכות חינוך בעולם בתחומי המורים, התלמידים , ההורים . התחומים כוללים גם את התפתחות ילדים , אוטונומיה בית-ספרית ופיתוח כוח אדם להוראה .

  • לינק

    מדינות משתמשות יותר ויותר בטווח של טכניקות כדי להעריך את התלמיד, את המורה, את בית הספר, את המנהל ואת מערכת החינוך. דו"ח חדש זה של OECD מספק ניתוח השוואתי בינלאומי וייעוץ לגבי מדיניות למדינות לגבי כיצד ניתן לשבץ את הסדרי ההערכה במסגרת עבודה עקבית כדי לשפר את האיכות, את ההגינות ואת היעילות של בית הספר.

  • לינק

    המטרה של מחקר זה היא לנתח את מאפייני התוכן של תכניות הלימודים בטכנולוגיה חינוכית עבור החינוך היסודי שפותחו על ידי הממשלות.נערך ניתוח איכותני של מסמכים לגבי תכנית הלימודים הלאומית בטכנולוגיה חינוכית בנורבגיה, בפלנדריה ובאנגליה (Aesaert, Koen; Vanderlinde, Ruben; Tondeur, Jo; van Braak, Johan, 2013).

  • לינק

    אף על פי שקיימת הסכמה בין סין, ארה"ב וגרמניה החשיבות של הטמעת התקשוב בבתי הספר, סין מצליחה יותר בהטמעת התקשוב החינוכי בכיתה בהשוואה לארה"ב ולגרמניה. סיבה אחת לפער היא שבארה"ב קיים חוסר בהכשרה הטכנולוגית הניתנת למורים, הבעיה העיקרית היא שלמורים לא ניתנה הכשרה מספקת לגבי הטמעת התקשוב החינוכי בכיתה באופן אפקטיבי (Ryan Lytle, 2012),

  • לינק

    מחקר זה בחן הנעות ראשוניות שונות ודומות ללמד בין 257 פרחי הוראה אמריקניים ו-542 פרחי הוראה סיניים תוך שימוש בסקאלת FIT-Choice. בשתי המדינות, המשתתפים הונעו להיכנס להוראה בשל ערכי התועלת החברתית שלהם. פרחי ההוראה האמריקנים דיווחו על הנעות גבוהות באופן ניכר מערכי התועלת החברתית, יכולות להוראה, ערכים פנימיים וחוויות קודמות של הוראה ולמידה, והנעות לגבי קריירה בנסיגה נמוכה יותר(Lin, Emily, Shi, Qingmin, Wang, Jian, Zhang, Shaoan, Hui, Liu, 2012).

  • סיכום

    כדי להבין את המוטיבציות הראשוניות המשפיעות על כניסת מורים למערכת ועל התמדתם בה, בתוך ובין סוגים שונים של דגמים ומסגרות עבודה, יש צורך בכלי מתוקף, מהימן ומקיף שיהיה מעוגן בתיאורית מוטיבציה, ויאפשר למדוד ולהשוות מוטיבציות של פרטים שונים במסגרות שונות, וליצור ולקבל קורלציות ותוצאות של ממדים מוטיבציוניים. כותבות המאמר פיתחו כלי כזה ומתמקדות בו. נדגמו מורים מתכשרים ומתחילים מאוסטרליה, ומארה"ב ומתכשרים בשלבי הכשרה שונים מגרמניה ומנורבגיה. רוב המשתתפים היו בעלי תואר אקדמי שהושג לפני או במהלך ההתכשרות להוראה ( Watt, H.M.G., Richardson, P.W., Klusmann, U., Kunter, M., Beyer, B., Trautwein, U. & Baumer, J.).

  • לינק

    אם חשבנו כי רק באירופה מתעוררות התנגדויות של מומחי חינוך להשוואות הבינלאומיות של מבחני הישגים כגון פיז"ה ואחרים הרי שגם בארה"ב קוראים מומחים בתחומי החינוך תיגר על המגמה הזו . מחבר המאמר הנוכחי טוען כי "המרוץ לצמרת העולמית", התכנית החינוכית של ממשל אובמה, מבוסס על הנחות כוזבות, מדע מטעה והתעלמות מוחלטת מהתלמידים ומהמורים ובאופן שבו הם לומדים. המחבר מציע הגדרה מחדש של המורה/המחנך האיכותי מתוך נקודת מבט אנתרופולוגית. הוא משתמש בטענה של גירץ (Geertz, 1983) כי הדבר החשוב ביותר באנתרופולוגיה הוא היכולת להיכנס לתוך מוחם של אנשים אחרים ולהבין דברים מתוך תפיסת המבט שלהם. מכאן, המחבר טוען כי "הוראה איכותית" משמעה "לדעת מתי" גישה מסוימת להוראה מתאימה. זה, במידה רבה, ישתנה בהתאם למיקום, לזמן, לנסיבות ולנקודת המבט הפלורליסטית-תרבותית. המחבר מסכם כי כדי להשיג רפורמה בחינוך, אין צורך לשאוף לתחרותיות, אלא להבנה ( Jason Margolis ).

  • סיכום

    זהו דוח מחקר-סקר המציג ממצאי מחקר וסקירת מחקרים על התפתחות מקצועית של מורים. במחקר נבדקה התייחסות ותפיסת מורים את ההתנסות המקצועית המוצעת להם וזו – הרצויה בעיניהם, גם בהשוואה לנעשה בארצות אחרות בעולם (ארצות ה-OECD). הכותבים עשו שימוש בנתונים של סקר שנעשה בשנים 2003 -2004 ובחנו את תמונת ההזדמנויות והתמיכות להתפתחות מקצועית ברמה פדרלית והמדינתית בארה"ב (בכל המדינות בארה"ב). מדובר במדגם של יותר מ-130,000 מורים בבתי ספר ציבוריים ופרטיים במדינה. הכותבים גם בחנו ממצאים על תפיסות מורים (בארבע מדינות בארה"ב) את ההתפתחות המקצועית שלהם בהשוואה לסטנדרטים של התפתחות מקצועית שנבדקו ב-2008-2007. הסקירה כוללת מגוון מאמרים מהעולם העוסקים בתחום (Wei, R. C., Darling-Hammond, L., Andree, A., Richardson, N., Orphanos, S).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין