המסמך כולל שני חלקים: חלק ראשון: עקרונות המשתקפים במסמך של הבנות שהתקבל ע"י 38 מדינות בארה"ב. וחלק שני: תשובות לשאלות העולות בעקבות הצגת המסמך. מאמצים עכשוויים ליצור מערכת של סטנדרטי-ליבה בארה"ב עוגנו בשאיפה לעמוד טוב יותר במבחנים בינלאומיים ע"י קביעת יעדי למידה הקיימים במדינות גבוהות-הישגים מחוץ לארה"ב ( Darling-Hammond, L., & Pecheone, R. et al) .

המאמר מתייחס להתנהלותם של מעריכים בתהליכי הערכה של תוכניות והחלטות מדיניות בהקשרים חברתיים-פוליטיים שבהם הם עובדים. המאמר מדגיש את ההיבטים האתיים של התהליך. אתיקה, לפי המאמר, עוסקת בדרך שבה אנו מתנהגים או צריכים להתנהג כפרטים ובאינטראקציות עם אחרים בחברה. ברמה אחת מדובר במוסריות אישית, בצדק או באי-צדק שבפעולותינו: יושר, כנות, נדיבות, כבוד לאחר, היות מכובד. ברמה אחרת מדובר גם בעקרונות משותפים לכלל לגבי הדרך בה צריך להתייחס לאנשים : כבוד לאדם, כבוד לאמת, שוויון, צדק חברתי, חופש ואוטונומיה.כמעריכים וכאנשי מקצועי מתקיימים גם עקרונות לגבי הדרך בה עליהם לבצע ולפרסם את ההערכה. אין מדובר רק בשאלה של עמדה מוסרית. מדובר בשאלה רחבה יותר של הדגשת המשמעות של פעולה אתית ועידוד קיומה של פרקטיקה צודקת בשדה המקצועי המדובר. יש לשים לב להבחנה בין פרקטיקות מקדמות לבין כאלה העוצרות הערכה אתית. המאמר מדגיש את הצורך בשינויים בנהלי שדה כדי להבטיח עשייה אתית בהתנהלות ובדיווח על הערכה , למשל, הבחנה בין אנונימיות לבין סודיות ופרטיות( .Simons, H).

חקר תהליך השיפוט של בודקי הבחינות הוא תחום מוזנח למדי במחקר החינוכי בכלל ובמחקרי הערכה בפרט. לכן, מחקרה המאלף של Victoria Crisp על תהליכי השיפוט של בודקי בחינות באנגליה יש בו כדי לתרום רבות להבנת תהליכי ההערכה והמגבלות הקוגניטיביות שלהן. במחקרה האיכותני ניתחה Victoria-Crisp את תהליכי השיפוט של 6 בוחנים מיומנים בתחומי הגיאוגרפיה. שיטת המחקר התבססה על זיהוי קוגניטיבי של תהליכי השיפוט כפי שביטאו זאת המורים הבוחנים/בודקי הבחינות בקול רם. ממצאים ראשונים מצביעים על כך שתהליך מתן הציון הוא הרבה יותר מורכב מאשר היה ידוע עד כה ויש חשיבות להבנייתו הנכונה והמאוזנת. הניתוח הקוגניטיבי זיהה את דפוסי ההתנהגות המעריכה של הבוחנים ובעקבותיו הוצע מודל אפשרי להערכה נכונה ומתן ציונים ע"י מעריכי בחינות. ( ד"ר Victoria-Crisp היא המומחית המובילה באנגליה להיבטים פסיכולוגיים של תהליכי הערכה, היא המדענית הראשית של Cambridge Assessment) .

המאמר הוא סקירה מנתחת של מחקרים העוסקים בנושא יעילות ואיכות ההוראה. מהם התנאים הבית-ספריים המשפיעים על יעילות ההוראה? – המאמצים להיטיב את ההוראה ואת הישגי התלמידים בעיקר בבתי ספר באוכלוסיות חלשות במיוחד דורשים, בין היתר, התמקדות בתנאי העבודה של המורים ובהם: העסקת מורים המלמדים בתחום ההתמחות שלהם, זמן פנוי לעבודה עם עמיתים, נגישות ללמידה, לחומרי למידה ולטכנולוגיה וקבלת משוב מסייע על ההוראה. בתי ספר שהתאפיינו בהוראה איכותית היו בעלי מחויבות קבוצתית ללמידת תלמידים במסגרות קולבורטיביות, שהעדיפו עבודת מורים שיתופית ולא אינדיווידואלית, ושההנחה היא שניתוח, הערכה וניסוי בתיאום עם עמיתים הם התנאים הטובים ביותר שבהם מורים מתקדמים. כפי שנראה כלי הערכת יעילות ההוראה הקיימים היום הם פחות מהימנים לשיפוט המורה הבודד מאשר להערכה של כיתות ובתי ספר שלמים. דגש יתר על מבחנים מתוקננים (Standardized tests) להערכת תלמידים ומורים מסתכן בהתמקדות רבה מידי בהגדרה צרה של כשירויות בסיסיות על חשבון ההתפתחות הנדרשת ממורה ומלומד במאה ה-21. להגדרת יעילות הוראה יש צורך בכלי הערכה חדשים ובתהליכים שיאפשרו איסוף של מדידות רבות של צמיחה אקדמית לאורך זמן ( Barnett, B).

מטרת מבחני המיצ"ב היא לאפשר לבית הספר בקרה על תהליכים לימודיים ועל רמת הישגים של תלמידיו בהשוואה לתלמידים אחרים בארץ. אולם מחקרים רבים שנערכו בשנים האחרונות בארצות הברית מראים כי למבחנים סטנדרטיים יש שורה של השפעות שליליות על התנהלות בתי הספר. פרופסור דיוויד ברלינר, אחד מחוקרי החינוך הבכירים בארצות הברית, הציג נתון פרדוקסאלי המראה שעליה בהישגים במבחנים הסטנדרטיים אינה מעידה בהכרח על למידה טובה יותר, ולא זו בלבד אלא שהיא אף עלולה להעיד על למידה מועטה יותר. אחת הדרכים הפשוטות ביותר שבעזרתן יכולים בתי הספר להעלות את ציוני התלמידים היא לימוד אינטנסיבי יותר של החומר הנכלל במבחן ותרגול רב יותר. למעשה מדובר בהשקעת זמן רב בכמות קטנה של חומר לימודים. בדרך כלל הדבר נעשה על חשבון מקצועות לימוד אחרים או אפילו על חשבון נושאים אחרים (שאינם נכללים במבחן) מתוך אותו מקצוע. כך באמצעות, לימוד ושינון של חומרי הבחינה יכול בית הספר להעלות את ציוני תלמידיו גם אם בפועל רכשו התלמידים פחות ידע. ההכנה למבחני המיצ"ב אינה פוגעת רק בתכנית הלימודים, היא גם מערערת את היסודות שעליהם בנוי המבחן. מה המשמעות של השוואת הציונים בין שני בתי הספר? האם תוצאה טובה יותר של בית ספר אחד על פני האחר מעידה שבביה"ס זה התהליכים הפדגוגיים טובים יותר וההוראה אפקטיבית יותר? או אולי התלמידים בבית הספר זה עברו הכנה יעילה יותר למבחן ? ההכנה למבחן פוגעת , למעשה, בתוקף המחקרי של תוצאותיהם ( יריב פניגר) .

ספר זה מביא לקורא הישראלי נושאים שונים וגישות שונות בהערכת תכניות ופרויקטים ממיטב החוקרים בתחום. מלבד היותו כתוב בעברית ייחודו בכך שהוא מציג עבודות הערכה שנעשו בארץ בהקשר החברתי והתרבותי של ישראל. פועל יוצא מכך הוא שהשדה שבו נעשתה ההערכה מוכר לקורא. בספר מוצגות גישות פרקטיות ותיאורטיות לתחום ההערכה, כמו הערכה בפעולה, שימוש במודל הלוגי, שימוש בוידיאו בהערכה, הערכת מיזמים מורכבים או שימוש בחשיבת מערכות בהערכה. לצד אלו מוצגות סוגיות כמו הערכה בשיתוף, שימוש בנתונים, מקומה של אתיקה בהערכה, מקומן של המטרות, מי הם המעריכים בישראל ומה מקומה של התיאוריה בהערכה ( עורכות: מירי לוין-רוזליס, ריקי סויה ).

עולמם של המורים רווי בהערכה. מאז ראשית האנושות הערכה היא חלק מתהליך ההוראה. למרות זאת, ההתפתחויות העצומות שחלו וחלות במדידה החינוכית , הן מבחינת רמתה המקצועית ובעיקר מבחינת היקף חדירתה למערכת החינוך וההשפעה עליה , שינו אך במעט את תהליכי הערכת התלמידים על ידי המורה בכיתה. יתרה מזאת, אין למורה יכולת להשפיע על אופי ההערכה והמדידה הנעשות על ידי גורמי חוץ במערכת, גם לא כאשר הוא ותלמידיו הם מושאי ההערכה. ההכשרה להערכה ולמדידה שהמורים זוכים היא לקויה ביותר, הן בהיקפה והן ברמתה. אם ניתן להסיק על גיבוש זהות מקצועית של מורים על פי ההכשרה שהם מקבלים, הרי הערכה אינה נכללת בזהות זו.הכשרה מקצועית ויצירת זהות מקצועית ניתנות להבנה, במושגי בורדייה (BOURDIEU) כהפנמת השייכות לשדה ורכישת הכלים וסוגי ההון המתאימים למשחק בו. על פי בורדייה, ההון שהמורים אוחזים בו הוא הון תרבותי, ומכאן גם נגזרת זהותם המקצועית. אולם שדה ההערכה , בנוסף להיותו שדה מקצועי, הוא גם שדה כוחני. בשדה ההערכה החינוכית בישראל כמו בעולם, משחקים כוחות פוליטיים משמעותיים ביותר. אולם מושאי ההערכה המרכזיים, שעלולים להיות מושפעים ממעשה ההערכה יותר מכל אחד אחר , קרי המורים, אינם חלק מהשדה, ומיומנויות הערכה למימיהן אינן חלק מזהותם המקצועית. ממצאי המחקר הנוכחי מראים שמערכת הכשרת עובדי ההוראה בישראל אינה מעריכה נכון את סוג ההון שהמורים נזקקים לו בשדה ההערכה, אינה תופשת אותו כחלק מזהותם , ואינה מקנה להם אותו, ובכך משאירה אותם חסרי כלים להתמודדות בשדה ההערכה (מירי לוין-רוזליס, אורית לפידות) .

כתבה שהתפרסמה בינואר 2010 באתר האינטרנט של ה-BBC מדווחת על דוח של ועדת חינוך פרלמנטארית שהתפרסמה בינואר 2010 . הוועדה כמובן איננה ממליצה לבטל הערכות, וגם לא מבחנים. אבל לשון הכתבה מעניינת ביותר מבחינת מה שמתואר בתור הכיוון הרצוי כדי להגיע להערכה משמעותית. הועדה ממליצה לחזק את ההערכה הבית ספרית המבוססת על שיקולי ההערכה של מורים. הוועדה ממליצה על עוד יסוד חשוב בהכנת הערכות – לא למסור את מלאכת ההערכה לידיים חיצוניות, אלא לסמוך על המורים – "trust the teachers". שינוי מערכתי כזה לא רק יחסוך כסף רב אלא גם יחסוך את הזמן הרב שמקדישים המורים להכנת התלמידים לבחינות הנורמטיביות החיצוניות.

תלקיטי עבודות (פורטפוליו) של סטודנטים משמשים יותר ויותר להערכה של יכולות הסטודנטים בהשכלה הגבוהה, אבל התוצאות לגבי תוקף המבנה של הערכת התלקיטים הן מעורבות. מטרתו של מחקר זה היא לזהות האם הקריטריונים להערכה יכולים לשפר את התוכן, את הטיעון ואת התקשורת במהלך שיפוט של תלקיטי העבודות של הסטודנטים. ששה מורים/מרצים נתנו ציונים ל-32 תלקיטי עבודות של סטודנטים. המורים/מרצים עבדו בצמדים, כאשר פעם אחת הם נתנו ציונים ללא שימוש בקריטריונים להערכה ופעם אחת המורים נתנו ציונים לפי קריטריונים להערכה. ניתן לסכם שהאיכות של הערכת המורה את תלקיט העבודות היא נמוכה, ושהשימוש בקריטריונים להערכה יכול להגביר את האיכות הזו ( Marieke Van der Schaaf; Liesbeth Baartman; Frans Prins ).

שלוש הטיפולוגיות המוצגות במאמר הנוכחי של פרופסור תמר לוין משקפות את השינויים הפרדימגטיים שחלו בשני העשורים האחרונים בתחומי ההערכה השונים. שינויים אלו מתבטאים גם בהיבט המתודולוגי ומהיבט זה הם מצביעים על מעבר מהערכה המתבססת על מידע כמותי, ספציפי וסטנדרטי אל הערכה הנשענת על מתודולוגיה המכירה בצורך להתגמש, לחפש מגוון של דרכים ואמצעים, לגלות רגישות להקשר, ולהוקיר את התכונות הערכיות של חקירה איכותנית. כך, אפוא, במקום לנסות לאתר את "האמת" באמצעות עוצמתו שלל מומחה או שופט יודע-כל, אנו עדים לצמיחתו של תהליך שיתופי של מתן פרשנויות, העושה שימוש במתודולוגיה מעורבת תוך התייחסות לריבוי של צרכים, בעלי עניין, שיטות, מדדים וקריטריונים. הממצאים בסדרת המחקרים שתוארו במאמר זה מראים כי רוב התלמידים התייחסו להערכה בבית הספר כאל תהליך מכני וסטנדרטי המתמקד בעיקר בתוצרים , ולא בתהליכים שהתלמידים חווים ואשר ייחודיים להם. התלמידים תיארו את ההערכה הקיימת בבתי הספר ככמותית בעיקרה , ככזו אשר מאלצת אותם להתבונן על עצמם מבעד לעדשה של מספרים וסמלים ואינה מובילה אותם לראיית עצמם כבני אדם לומדים. הממצאים מצביעים על כך שהתלמידים משוועים להערכה הוליסטית ומגוונת יותר, שתספק להם משוב מנחה ומעצים.

המחקר הנוכחי שהוצג בכנס מיט"ל 2009 מציג קשיים של סטודנטים בקורסים מתוקשבים לצד קשיים של מרצים המעבירים את הקורסים. איסוף נתונים באמצעות SWOT . המתודולוגיה : קשיים של סטודנטים העולים מתוך שאלות פתוחות באמצעות ניתוח SWOT , קשיים של מרצים העולים מתוך שאלות פתוחות ( ניתוח SWOTׂ). מיפוי הקשיים של הסטודנטים והמרצים. הערכה משולבת: הערכה חוקרת ע"י נקודות חוזק/חולשה ( ניתוח SWOT ) . המחקר הנוכחי מתבסס על המודל העוסק בתכנון סביבות למידה שמציג ברנספורד ( Bransford, 2000 ) . ברנספורד מציג מודל המורכב משלושה מרכיבים: עולם התוכן , עולם הלומד, ועולם ההערכה ( צייכנר אורית, עובד רונית, אינגריד ברט, חיים טיטלבאום).

במאמר מורחב זה שנכתב ע"י פרופסור מנוחה בירנבוים, הוצגו בקצרה עקרונות הל"ל ( הערכה לשם למידה ) ואופיינו שלביו של תהליך הל"ל מיטבי. בהמשך מוצגים הערכים של תרבות הוראה-למידה –הערכה (הל"ה) בכיתה אשר חיוניים לקיום הל"ל מיטבי. ערכים אלו נגזרים מתרבות של "קהילה מקצועית בית ספרית (קמב"ס) חקרנית המונעת ע"י מהלכי הערכה שוטפים. המאמר ניסה לבסס את הטיעון כי לאיכות הקמב"ס יש השפעה ישירה והשפעה עקיפה על איכות ההל"ל. השפעה ישירה – בכך שאופי הלמידה והעבודה השיתופית בין חברי הקהילה מזמן את התנאים הנחוצים ליישום מהלכי הל"ל מיטביים, והשפעה עקיפה-באמצעות השפעתה של הקהילה המקצועית הבית ספרית ( קמב"ס ) על הערכים ועל תרבות הלמידה בכיתה ועל אמנותיהם של הלומדים, אשר חיוניים להצלחת ההל"ל.

מצגת שליוותה את הרצאתם המעניינת של ד"ר יעל שטימברג ובועז מרמלשטיין מהאוניברסיטה הפתוחה בכינוס מיט"ל 2009. מהי הוראה משמעותית בסביבת למידה נתמכת וידאו? מהם המרכיבים המרכזיים באמצעותם נוכל להעריך את איכות ההוראה בסביבה זו. מהם אותם רכיבי הוראה שיכולים להפוך את הצפייה בשידורים ובהקלטות לחוויית למידה משמעותית יותר ? במצגת מוצגים העקרונות לאיסוף מידע מסייע : מהי למידה משמעותית באמצעות וידאו? ( ראיונות , שאלונים , תצפיות בקורסים) , מה הם המרכיבים המרכזיים שהופכים מפגש וידאו למפגש מוצלח? במוקד ההרצאה הייתה הצגת עקרונות הכלי להערכת ההוראה באמצעות וידאו ( כלי ממוין הכולל רכיבים של הערכה כגון : המנחה עודד לחשיבה ביקורתית תוך כדי השיעור, המנחה עודד סטודנטים להעלות שאלות , המנחה יצר סיכומי ביניים במהלך השיעור) . הכלי להערכת ההוראה באמצעות וידאו מבוסס על 4 נדבכים עיקריים : תוכן, הערכה, אינטראקציה , ארגון וניהול . כך לדוגמא , הנדבך של אינטראקציה בודק אינטראקציה חד-כיוונית לעומת מסתעפת מגוונת . הנדבך של הערכה בודק : הערכה אחידה , חיצונית , לסיום לעומת מגוונת, בקרה אישית, מעוררת לחשיבה, מתמשכת . הנדבך של ארגון וניהול הלמידה בודק בקרה לעומת אחריות משותפת.

פרופסור דוד נבו יוצא חוצץ נגד תפיסת האחריותיות ((Accountability שהשתרשה בישראל כיבוא מארה"ב ונעשתה רעיון מרכזי בדוח של ועדת דברת בפרט ובמערכת החינוך בכלל (מבחני המיצ"ב, למשל). לדעתו של פרופסור דוד נבו, מי שמדבר בגנותה של אחריותיות אינו מדבר בהכרח בגנותה של הערכה, ואף לא בגנותה של הערכה חיצונית. כדי שייעשה שימוש קונסטרוקטיביסטי יותר בהערכה בחינוך, יש לשנות את שיח ההערכה, יש לשנות את תפיסתנו בדבר מהות ההערכה, היבטיה השונים ותפקידיה הפוטנציאליים בחינוך. זה שנים מציע פרופסור דוד נבו את הרעיון של הערכת דיאלוג, כשילוב של הערכה פניית והערכה חיצונית ואף רואה בו ברכה בבתי ספר שונים בארץ ובעולם.

בשנת 2007 הנהיג משרד החינוך הבריטי תכנית חדשנית להערכה עצמית של בתי ספר המחייבת את הנהלות בתי הספר והמורים לבצע הערכה עצמית של ההתקדמות הפדגוגית ותוכניות העבודה שלהם. לצורך כך פותח אתר אינטרנט המאפשר לבתי הספר לגשת בעצמם למערכת ההערכה העצמית הממוחשבת ולהפעילה. נתוני ההערכה העצמית שגיבשו בתי הספר מועברים אח"כ למשרד החינוך כבסיס לקבלת החלטות האם לבצע גם פיקוח חיצוני /בקרה חיצונית על ביה"ס. המחקר הנוכחי בדק את התפיסות התובנות של בתי הספר באנגליה לגבי התהליך עברו מבחינה ההערכה העצמית. ממצאי המחקר מלמדים כי עדיין תרבות הערכה בית-ספרית ברורה בבתי הספר והשונות בין בתי הספר היא רבה מאד. על הקשיים ביצירת תרבות הערכה בית-ספרית משפיעים גורמים ומשתנים כמו התנגדויות מורים , מוטיבציה , אתוס בית ספרי , מנהיגות ביה"ס ורמת המקצועיות של המורים. יצירת תרבות הערכה בית ספרית מחייבת שילוב נכון בין אתוס בית-ספרי ומוטיבציה של מורים לנתח ולשפר תהליכיפ פדגוגיים. המחקר התבסס על ראיונות עומק שנערכו עם מורים ומנהלי בתי ספר באנגליה במהלך 2008-2009 ( Hall, Christine, and Noyes, Andrew) .