כמנחת סטאז' זה שנים במכללת תלפיות, מציגה ד"ר מיכל אונגר את עמדותיה לגבי תהליך הנחייתו של המורה המתחיל בשנתו הראשונה. היא מתייחסת לנושאים האלה: מהות התמיכה בסטאז'רים ,מועד ההתחלה של סדנת הסטאז' ,הכשרת מנהלים חונכים ולא רק מורות חונכות.מהות התמיכה במפגשים עם המורים המתמחים המתקיימים פנים-אל-פנים במכללת תלפיות באה לידי ביטוי בשני מישורים: 1 . לעזור למורה החדש להגיע לתובנות חדשות הנוגעות לרקמת היחסים שבינו לבין התלמידים, של התלמידים בינם לבין עצמם ובין הגופים השונים הקשורים למערכת החינוך כמו גם, לסייע לסטאז'ר לגייס את מיומנויותיו , את אישיותו ואת הידע האישי שלו למציאת פתרון אופטימאלי לבעיות המתעוררות.2. לקיים בסדנה תהליך של עיבוד מידע אשר מביא למודעותו של הסטאז'ר את אמונותיו ואת תפיסותיו הקודמות.

לצורך ההנחיה בנתה דבורה ורדיגר ממכללת תלפיות מודל להעצמת מנחי הסטאג' המתבסס על שילוב בין שני מודלים הלקוחים מתחום ההדרכה בפסיכולוגיה. המודל האחד לקוח מתחום ההדרכה הקלינית – המודל של ת' קרון, המתייחס לממד הדיאלוגי שבתלת-שיח. המודל השני לקוח מתחום הפסיכולוגיה החינוכית – המודל של ז' אוסטרוויל, המתייחס למודל קונסולטציה אינטגרטיבית מובנה (מקא"מ). הכותבת מציגה את עקרונות השיח הקבוצתי, המשלב בין שני המודלים הלקוחים מתחום הפסיכולוגיה: המודל הראשון לקוח מתחום ההדרכה בפסיכולוגיה קלינית – במסגרת ההדרכה מתקיים למעשה תלת-שיח בין שלושה מרכיבי המשולש: מטופל-מטפל-מדריך, כאשר באופן ממשי יש תקשורת בין שני צמדים בזמן נתון: מטופל-מטפל ומטפל-מדריך. לעומתה מתרחשת תקשורת 'מועברת', שאינה צמודה לאירוע המתרחש באופן ממשי בזמן ובמרחב. התקשורת ה'מועברת' קשורה לנושאים כמו: יחס, עמדות, רגשות ומרחב ההתייחסות. התקשורת ה'מועברת' מתבטאת במודע או לא במודע, ומידת ההתייחסות אליה תלויה במשתתפים בהדרכה( דבורה ורדיגר ).

במעשה המרכבה של בניית צוות בכלל וזה החינוכי בפרט, קיימים אספקטים שבעזרתם מתגבשים פרטים לכלל צוות, המציב לעצמו מטרות ויעדים וחותר להשגתם. אספקטים אלה מצויים בתחומי התשתית עצמה, הזרועה בגורמים חברתיים, קוגניטיביים ורגשיים, באמצעות שפה משותפת הן של הלשון הדבורה, או אף בזו המשתקפת באמצעות אמונות ומושגים משותפים. כל אלה מייצרים "גאוות יחידה", שיש בה כדי למנף את העשייה כולה.כך קורה בצוות הסטאז' של מכללת 'תלפיות' חולון, הנפגש אחת לשישה שבועות לישיבה שתוצאותיה הן: העמקת הידע ומיומנויות ההדרכה ; גיבוש הצוות והבאתו לאותה 'גאוות יחידה. הפגישה מתחלקת לשני חלקים מרכזיים: קבלת החלטות הקשורות בסדרים ובפרוצדורות, הדרכה על הדרכה – סופרוויז'ן – הזמן הנכבד המוקדש לחלק זה וההתייחסות אליו מעידים נאמנה על חשיבותו הרבה בעיני הצוות. הכיצד? מבחינתנו, זה "השאור שבעיסה". הוא המתסיס ומלבה את אש היצירתיות והעשייה שבעבודתנו, גורם לנו להיות מודעים לכל צעד שאנו מתכננים או עושים."( רבקה רינסקי ) .

הספר מסכם בצורה מקיפה ושיטתית את המחקרים השונים על הנחיית מורים חדשים במהלך ההתמחות המקצועית שלהם בבית הספר. מתוארות תוכניות הליווי במהלך ההתמחות המעשית מורים מתחילים בארה"ב והשלכותיהם על איכות המורים, יעילות ההוראה והתפתחות המורים . פרקי הספר מגבשים סינתזה של מחקרים שנערכו על ליווי מורים חדשים והנחייתם במהלך השנים האחרונות.

הנחיית מורים מתחילים מסייעת להם רבות בהתמודדות בשלבי הקליטה הראשונה ומקנה להם הכוונה לפיתוח מיומנויות פדגוגיות להשבחת הוראתם , יחד עם זאת , תהליך ההנחיה הוא ביסודו מצב סימבולי של יחסים שבו גם המנחים יוצאים נשכרים מתהליך ההנחיה. המורים המאמנים המעורבים בתהליך ההנחיה של פרחי הוראה מקבלים בעקיפין עידוד לרפלקציה מקצועית, התחדשות מקצועית ותסיסה מחשבתית המאירה את ההתנסות הפדגוגית מזוויות שונות ומעודכנות. יחד עם זאת , ההנחיה של מורים חדשים באמצעות מורה מאמן אינה מספיקה, יש צורך במיומנויות מעמיקות יותר של המנחים שמשפרות את יכולות התמיכה והשיח שלהם. יש צורך במקרים רבים ללמד בצורה שיטתית ומודעת את המורים המאמנים כיצד לפתח, להשביח ולהפנים כישורי ההנחיה. המחקר הנוכחי מתאר תהליך של הכשרת מורים מאמנים למשימות הנחייה של מורים מתחילים באוסטרליה (Beutel, Denise A. and Spooner-Lane, Rebecca S. (2008 ).

ככל שחשיבות ההנחיה מקבלת תוקף מחקרי בהתפתחות המקצועית של מורים , כך הולכת וגדלה ההתעניינות בהנחיה מתוקשבת כאמצעי לביצוע התמיכה והליווי של מורים ותיקים באינטרנט. מטרת המאמר הנוכחי הייתה לסקור מחקרים על הנחייה מתוקשבת למורים , בעיקר מורים הנמצאים בתהליכי השתלמות והתפתחות מקצועית. נבדקו גישות ואמצעים שונים להנחיה מתוקשבת כגון הנחייה מתוקשבת סינכרונית באינטרנט , הנחייה מתוקשבת מבוססת דוא"ל והנחייה מתוקשבת מבוססת פורומים מקוונים. ממצאי המחקרים שנסקרו מלמדים כי למרות הקצב האיטי באימוץ טכנולוגיות ההנחיה המתוקשבת בבתי הספר, אלו שנעזרו בה דיווחו על התנסות חיובית מאד ושינוי עמדות בעבודה המקצועית בעקבות כך. לא נמצא עדיין אישוש אמפירי ( איכותני או כמותי ) לשיפורים מהותיים בעבודת המורים ( אין מחקרים שערכו תצפיות על מנת לגלות שינויים בעבודת המורה בעקבות ההנחיה המתוקשבת ). נוכח חשיבות ההנחיה המתוקשבת להתפתחות המקצועית של המורים ממליצים עורכי הסקר להרחיב את היריעה בתחום ולבצע מחקרים מעמיקים אשר מהם ניתן לקבל תובנות נוספות על האפקטיביות הפדגוגית של ההנחיה המתוקשבת.

אחת התוכניות החינוכיות בעולם הראויות להערכה היא מערכת המנחים של פרויקט הכיתות הנבונות בקוויסלנד, אוסטרליה. מדובר בתכנית שיטתית ורציפה המופעלת ע"י רשויות החינוך באוסטרליה להנחיית מורים באמצעות רשת של מורים עמיתים המגיעים מבתי הספר. העיקרון, אולי, מוכר ממדינות אחרות, אך באוסטרליה מקפידים כי המנחים יהיו מורים מצטיינים מבתי ספר המקדישים יום בשבוע להדרכת עמיתיהם בתחומי הצטיינותם הפדגוגית. עדיפות ניתנת למורים מיומנים בתחומי יישומי התקשוב ושילוב האינטרנט בהוראה. המטרה שלהם ממוקדת וברורה, להביא לשינוי אצל המורים בשטח המלמדים בכיתות על מנת להפוך את מתכונת ההוראה והלמידה לחכמים יותר.

מחקר שיטתי המתעד וחוקר את דפוסי התמיכה הניתנים למורים מתחילים במהלך שלבי הליווי בשנה הראשונה בהוראה בבתי ספר בארה"ב. הרקע למחקר הוא השיעור הגבוה של נשירת מורים מתחילים בארה"ב (29% נושרים בסוף השנה הראשונה). שאלת המחקר הייתה מה היא רמת התמיכה במהלך הליווי בשנה הראשונה וכיצד מגיבים המורים החדשים לתמיכה זו. שיטת המחקר: ראיונות עומק עם קבוצת מורים חדשים. העוגן המחקר התיאורטי: המודל שלSmith and Ingersoll מ-2004 לליווי בקליטה והנחייה של מורים חדשים. ממצאי המחקר מלמדים כי דפוסי התמיכה במורים חדשים בארה"ב אינם יציבים וקבועים ואינם עונים על צרכי המורה החדש. בחלק מן המקרים המורים החדשים מקבלים תמיכה במהלך הליווי, אך ליווי זה אינו מתאפיין בהכרח במשוב ביקורתי, ומתאפיין בחוסר התייחסות כולל מצד מנהלי בתי הספר (Sara Winstead Fry)

מטרת המחקר הייתה לבדוק כיצד מורים בכיתה משפיעים על איכות הדיון ועומק הלמידה בכיתה שלמדה בתוכנית לימודים חוקרת עתירת מדעים וטכנולוגיה. המחקר עקב אחרי מורים בכיתה שיישמו תוכניות לימודים חדשנית בתחומי החקר ומנגד בדק את ההישגים של הכתות והתלמידים שלמדו אצל אותם מורים. בהשוואה בין שני המורים שלימדו בתכנית הלימודים החקרנית נמצאו הבדלים מהותיים בהישגי התלמידים. נמצא כי למורה יש תפקיד מפתח בתכנית לימודים חוקרת וטיב הנחייתו בכיתה והובלת הדיון בין הלומדים קובעים את עומק ההבנה המדעית של התלמידים. כלומר, שתי כיתות נפרדות של תלמידים הדומות בהרכב הדמוגראפי של התלמידים הגיעו לתובנות שונות לחלוטין כתוצאה מאסטרטגיות הוראה מותאמות שנקטו המורים. כלומר, בתוכניות לימודים מתמחות וגבוהות יש לאסטרטגיות ההוראה של המורה ולפרשנות הפדגוגית שלו השפעה הרבה יותר משמעותית מאשר בתכנית לימודים רגילה. (Agnes Stylianou ,Jessica Goldstein).