התכניות האקדמיות להכשרה להוראה בישראל פועלות במסגרת "המתווים המנחים" שהמועצה להשכלה גבוהה החליטה עליהם בשנת 2006 בעקבות המלצות ועדת אריאב, שהוקמה לבחינת עקרונות ההכשרה האקדמית להוראה. המתווים החליפו את "הדגם המנחה", שפורסם בדצמבר 1981, ששימש בסיס לתהליך המכלול של המכללות ולהפיכתן מבתי מדרש (סמינרים) למוסדות אקדמיים. המדיניות הנהוגה בארץ אימצה את דמות המורה הקלינאי, אם כי היא מתחילה לחקות מספר דגמים אמריקניים דוגמת ה-TFA. הדגם הפיני אינו מקובל עליה. על אף שהמתווים ממליצים על התפיסה הפרקטית-רפלקטיבית, אין הם רואים במחקר שעורכים המתכשרים את בסיס ההכשרה. ההוראה אינה נתפסת בהם כמקצוע המחייב לימודי תואר שני מחקרי, על כל המשתמע מכך. ההנחה שהכשרה מבוססת-מחקר היא מודל שלפיו לומד המורה איך ללמד את תלמידיו וכיצד להפוך גם אותם ללומדים אוטונומיים ועצמאיים, אינה נחלת הכול. נוסף על כך, המתווים אינם תומכים באידיאל המורה הכולל, אינם דורשים מהמורה להכיר את הדידקטיקה המאפיינת את ההוראה הכוללת ואינם מדגישים את מרכזיותו של תחום הדעת בבניית אופיו של התלמיד. מחבר המאמר סוקר גם מספר תכניות הכשרה ניסוייות בהקשר הישראלי ( שלמה בק) .

המחקר הנוכחי בדק את התוכנית "למידה משולבת של בית ספר וקהילייה" שנבנתה כהרחבה של הדגם המקובל של התנסות מעשית למתכשרים ולמתמחים. במיוחד נחקרו תפיסותיהם בדבר תרומת התוכנית להתפתחותם המקצועית. המדגם כלל 9 חונכים ו-14 מתכשרים, שנבדקו בחמש קטגוריות: התפתחות כשירות אישית-מקצועית, הבנת דרישות המערכת, פרקטיקות של הוראה, התנהגות תלמידים ופרקטיקות רפלקטיביות ( Hudson, S & Hudson, P) .

התוכנית הנחקרת – תוכנית הכשרה חמש-שנתית שכללה התנסות מעשית בשני בתי-ספר מאמנים, חטיבה ותיכון. בכל בית ספר מאמן מונה מורה-מתאם שהשתתף בביצוע התוכנית. הסטודנטים היו אחראים לכל ההוראה בתחומי ההתמחות שלהם לכל אורך הסמסטר. הם עבדו בזוגות, תכננו ולימדו בעבודה שיתופית. אחת לשבוע התקיים יום למידה במוסד ההכשרה, שהתמקד בקשר בין תיאוריה למעשה. הלימודים כללו סמינרים בנושאים מרכזים שונים(למשל, תיאוריות מוטיבציה ויצירת מוטיבציה בכיתה, תיאוריה ומעשה בהקשר של מדידה והערכה בכיתה וכדו'). כל סמינר חולק לשלושה: 1)מדעי החינוך, 2) דידקטיקות מקצועיות ו-3) ניתוח התנסויות הוראה שתועדו במהלך ההתנסות ( Waege, K., & Haugalokken).

טענת הכותבים היא שהתנסות מקצועית במסגרת ההכשרה מהווה בעיה סבוכה ונפתלת במונחים של מטרות, מבנה ודרכי הפעלה, והיא חוזרת ונחקרת ונדונה שוב ושוב. הכותבים משתמשים בעדשות הקונצפטואליות wicked" problem " בחקר שאלת המורכבות של ההתנסות המעשית המקצועית בהכשרת מורים(ITE) העומדת באופן מתמיד בדיון ובמחלוקת וכיצד יכולות עדשות אלה לקדם תשובות ( Southgate, E., Reynolds, R., & Howley, P ) .

האם פרחי הוראה יכולים להשתמש בתיאורית וריאציה (שהיא למעשה, תיאורית למידה והתנסות, המסבירה איך לומד יכול להגיע לראיית, הבנת, או התנסות כפי שהם משתקפים בניסיון), לצורך תכנון וסקירה של שעורים? פרחי ההוראה למדו לתואר בחינוך בשפה האנגלית (שאינה שפת אימם), שאחד מסממניה היה הוראת עמיתים, ושיתוף פעולה של המורים בתכנון, הוראה ורפלקציה על שעורים ( Keith Wood) .

המאמר מציג מחקר על אמונות מתכשרים להוראה בהקשר של תפיסת ההוראה כעיסוק בעל היבטים מוסריים (MWT = the moral work of teaching). הממצא המרכזי: לדעת מתכשרים להוראה דיגום (modeling) הוא הדרך המרכזית שבאמצעותה ניתן להקנות ללומדים ערכים מוסריים. המדגימים יכולים להיות מורים, הורים, בני אותו גיל ואחרים. השתמעות מרכזית: על תוכניות ההכשרה לשלב לימודים של הוראה כעיסוק בעל היבטים מוסריים ולהכשיר מורים לכך מתוך הבנה שדיגום היא רק אחת הדרכים לעשות זאת (Sanger, M.N., & Osguthorpe, R.D).

האמונה המרכזית בהקשר שלח חינוך אתי שנמצאה במחקר היא מקומו המרכזי של הדיגום בתהליך זה. הוראה מובחנת ממקצועות אחרים בחלקו מחמת האופי האתי שלה((Warnick & Silverman, 2011. הפער, המתועד במחקרים במדינות רבות, בין העובדה שהוראה היא כזו מצד אחד לבין העדר מובחן של תשומת לב מפורשת לענייני אתיקה בתוכניות ההכרה מצד שני הוא העומד בבסיס מחקר זה. היבט נוסף המופנה למורי-המורים הוא החשיבות של ההכשרה "בצמוד לצרכים הלימודיים של המתכשרים" ולמקומן של האמונות שלהם על חינוך מוסרי כחלק מההבנה של צרכים אלה, תוך מעבר מתפיסת דיגום כפשוטו(חיקוי) לדיגום קוגניטיבי. למשל: קיום תצפיות בדיגום משמעותי של שיעור בכיתות וניתוחו ע"י פירוק היבטי הדיגום; צפייה בפעולות של מורה ועדויות לכך שתלמידים מתייחסים אליהן ומתן הסברים להתייחסויות אלה(קשר צופה-נצפה).( Sanger, M.N. & Osguthorpe, R.D ) .

קיימים מודולים רבים ושונים לבקרה וויסות עצמי בלמידה אשר מציעים תבניות ומבנים אחרים, וכולם חולקים את אותן הנחות יסוד. התוצאות מצביעות על כך שפרחי הוראה ששקלו והתנסו גם בבעיות וגם בהצלחות בטרם התחילו ללמד, שיפרו את אסטרטגיות הוראת SRL שלהם ואת ארגון סביבות SRL המעשיות בהשוואה לפרחי הוראה ששקלו והתנסו רק בהתנסויות מאותגרות בעיות בטרם התחילו ללמד. המחקר הנוכחי מעלה את הצורך לאחד למידה שיטתית הבנויה מהתנסויות בעייתיות והתנסויות מוצלחות, בתכניות ההכשרה וההכנה של מורים טירונים כאמצעי לפיתוח ולקידום היכולות שלהם ללמד את עקרונות הSRL לתלמידים ( Michalsky, T., & Schechter, C) .

נראה שקיימת הסכמה רחבה בעולם על כך שהמורים במאה העשרים ואחת חווים אתגרים ובעיות המצריכים שינוי ושיפור בהכשרתם. במאמר בהיר וממוקד, מציג אנדריאס שלייכר, יועץ מיוחד למדיניות חינוכית ומנהל המחלקה להערכת תלמידים ב-OECD, את עמדתו בעניין. שלייכר אומר, ובצדק רב, שהאתגרים הרבים והדרישות הרבות ממורים כיום, הם רבים מאד ואין זה משנה עד כמה טובה הכשרת המורים בטרם כניסתם לעבודתם – אי אפשר לצפות שהיא תכין אותם לכל האתגרים שיעמדו בפניהם במהלך הקריירה שלהם ( יורם אורעד )

מאמר זה בוחן את אופיין של הדילמות של מורים מאמנים משלוש קבוצות לאומיות שונות (יהודי, דרוזי וערבי), שבהן הם נתקלים בעבודתם בבתי ספר ערביים ישראליים, כיצד הם מנהלים דילמות אלה בפועל וכיצד האופי של דילמות מסוימות עשויות להתקשר לאסטרטגיות הניהול שלהם(Lily Orland-Barak; Roseanne Kheir-Farraj; Ayelet Becher, 2013).

במאמר זה, המחברים מסתמכים על "מסגרת המעורבות" (Engagement Framework) של (Pittaway (2012), ומשתמשים בה כדי לבחון את הממדים האישי, המקצועי, האקדמי, האינטלקטואלי, והחברתי של המעורבות של מורי המורים בסביבה מקוונת (Dyment, Janet; Downing, Jill; and Budd, Yoshi, 2013).

מאמר זה בוחן האם מודלים של למידה בינתחומית אפקטיביים יותר בשיתוף הלומדים באמצעות יצירת תנאים שמעניינים, מניעים, מערבים ומעוררים השראה בקרב התלמידים באמצעות מגוון של פדגוגיות אפקטיביות. מאמר זה מדווח על חקר מקרה של שתי קבוצות הכוללות 292 מתמחים בהוראה לבית הספר היסודי במהלך שנתיים שהשתתפו במודל של למידה בינתחומית (Birchinall, Liz, 2013).

בהרצאה של רובנה רוסנסקי הוצגו ראיות משיעורים בקורס 'חקר ההתנסות', המדגימות שיח הערכה בקהילת הלמידה ( פרחי הוראה והחוקרת, כמדריכה פדגוגית וכמורה מאמנת ) סביב התנסויות בניהול שיח הערכה בכיתה וראיות המעידות על תמורות בתפיסות ( רובנה רוסנסקי ).

ארתור לוין, לשעבר נשיא המכללה למורים באוניברסיטת קולומביה ויו"ר התוכנית לניהול בחינוך באוניברסיטת הרווארד, הגיע לישראל בחודש שעבר ( דצמבר 2012 ) לרגל כנס החינוך הבינלאומי של מכללת לוינסקי לחינוך. כיום הוא נשיא אחת הקרנות הגדולות לחינוך בארה"ב – קרן וודרו ווילסון, המנהלת סכומי עתק למען עתיד החינוך. הוא מודאג ממצב החינוך בארה"ב ובישראל, במיוחד ביחס לזירה העולמית. ארתור לוין, מנהל קרן שמסייעת למורים חדשים, טוען כי יש לו פתרון: גיוס אקדמאים ומדענים להוראה, הכנה טובה יותר של מורים להוראה באזורים חלשים ותמריצים רבים למי שעושה זאת ( רונית דומקה ) .

חוקרים קוראים למאמצים מחודשים כדי לבחון גם איזה ידע יש ללמד בתכניות להכשרת מורים ביחס לטכנולוגיה, וגם כיצד להכין מורים בצורה הטובה ביותר לשימוש יעיל של ידע זה כדי לתמוך בהוראה ולמידה. מחקר זה משווה את החשיבות של נושאים טכנולוגיים מנקודות המבט של מורי מורים ומורים. מהלך מחקר דו-שלבי בשיטות מעורבות עושה שימוש בסקרים ובמחקרי מקרים מרובים (ראיונות, מסמכים) כדי לאסוף נתונים גם ממורי מורים וגם ממורים בפועל ( Ottenbreit-Leftwich, A. T., Brush, T. A., Strycker, J., Groneth, S., Roman, T., Abaci, S., vanLeusen, P., Shin, S., Easterling, W., & Plucker, J ) .

החוקרות תכננו קורס אקדמי בשם 'התמודדות עם גיוון', אשר נבנה על בסיס קורס בכתיבה וקריאה אקדמית עבור סטודנטים לאנגלית (ELL- English Language Learners) בשתי מכללות לחינוך (המכללה לחינוך ע"ש דוד ילין; מכללת סכנין להכשרת עובדי הוראה). מטרות הקורס היו שלש: לחשוף את הסטודנטים לחומר תיאורטי בעל ערך הקשור לנושא 'התמודדות עם גיוון', לספק אמצעים ליישום העקרונות וכישורי התקשורת בהם התעסקה הספרות ולהעצים את הסטודנטים דרך שימוש בכלים טכנולוגיים בכיתה, בהם הם יוכלו לעשות שימוש בעתיד. ההשערה הייתה שלימודים מבוססי תכנים במסגרת שיתופית ישפיעו על עמדותיהם של מורים לעתיד כלפי 'האחר'. ההשערה הייתה שלימודים מבוססי תכנים במסגרת שיתופית ישפיעו על עמדותיהם של מורים לעתיד כלפי 'האחר' ( יהב עליזה, יזבק אבו אחמד מנאל) .

באופן כללי, נמצא שמרבית התכניות התאימו להרכב שנקבע במתווה הבסיס, תוך ביטוי של שונות בהדגשים של רכיבי התכנית השונים (למשל, מספר שעות נמוך יותר בלימודי ההכשרה להוראה בחוגים עתירי השעות בדיסציפלינות). לא נמצאו הבדלים משמעותיים בין התכניות בשכבות הגיל השונות, אולם נמצא כי תכניות הלימודים במגזר הערבי מכילות יותר שעות לימוד ברכיבי ההכשרה להוראה מאשר במגזרים הממלכתי והממ"ד. נמצאו הבדלים משמעותיים בהדגשים שניתנו בקורסים לששת תחומי הליבה התוכניים ( ח. קופרמינץ ב. פרסקו, נ. פייגין, ר. טלמור, ר. לידור ).