המאמר עוסק במשמעות שמעניקות סטודנטיות בדואיות להוראה, כפי שהיא באה לידי ביטוי בדו-שיח המתקיים ביניהן לבין הקהילה שהן חיות בה ואשר בה התחנכו. המחברת מציעה את סיפוריהן של המתכשרות להוראה כבסיס לניתוח המעמד המשתנה של האישה הבדואית וקהילתה. לטענת המחברת הנשים מאמצות שיח המסגל את החינוך ואת ההוראה אל מהלך חייהן. הן מעניקות משמעות לפנייתן להוראה בצל סיפורה של החברה הבדואית, הנמצאת בתהליכי שינוי עמוקים. (ענת פסטה-שוברט)

המאמר הנוכחי מתאר מחקר איכותני שמטרתו לבדוק כיצד מתמודדים פרחי הוראה עם תהליך יצירת פורטפוליו דיגיטאלי ומה הם מפיקים מהתהליך. המחקר נערך בקרב קבוצה של פרחי הוראה הלומדים בתכנית חמש שנתית להכשרת מורים באוניברסיטה אמריקאית. מרבית פרחי ההוראה אינם מודעים למורכבות של בניית הפורטפוליו הדיגיטאלי והנטייה הראשונית שלהם היא לבנות את הפורטפוליו בצורה חד-ממדית ומקוצרת. במהלך ההנחיה של מורי המורים יש לחשוף אותם לעקרונות של מורכבות ההוראה כפי שצריכה לבוא לידי ביטוי בפורטפוליו הדיגיטאלי. אחד הממצאים המעניינים הוא כי תהליך הכנת הפורטפוליו הדיגיטאלי חיזק את הזדהותם של פרחי ההוראה עם מקצוע ההוראה (Milman, Natalie Bׂ)

מחקר זה דן בדמותם של שלושה דיוקנאות מורים בעיני סטודנטים להוראה: המורה האידיאלי, מורה המורים ודיוקנם של הסטודנטים להוראה כמורים, על רקע סקירת הדיוקנאות השונים של המורה בספרות המחקר ובהגות. המחקר בוחן את תפיסת דמויות אלה בקרב שתי תת – קבוצות של סטודנטים להוראה: פרחי הוראה במכללה אקדמית להכשרת מורים ומורים -סטודנטים, המשלימים תואר ראשון במכללה להכשרת מורים או במכללה אזורית המחקר העלו, כי קיימות שתי קטגוריות -על מרכזיות בתפיסת דיוקנאות המורים אצל הסטודנט להוראה: האחת – תכונותיו האישיות, והאחרת – הידע שלו, הדיסציפלינרי והדידקטי. בעיני פרח ההוראה, קטגוריית -העל הבולטת בדיוקן המורה האידיאלי היא תכונותיו האישיות. התכונה הבולטת פחות בדמותו של המורה האידיאלי היא ההשכלה הכללית ורוחב האופקים. תכונתו של המורה האידיאלי כסוכן חיברות, המקדם נושאים חברתיים, אינה מוזכרת כלל. לטענתם, שיפרו הסטודנטים במהלך ההכשרה את תכונותיהם כמורה "אמפתי וקשוב", "בעל ידע בשיטות הוראה" ו"מנהיג ", אך כמעט ולא שיפרו את הידע הדיסציפלינרי שלהם ואת השכלתם הרחבה (נירית רייכל ,שרה ארנון )

מעבר מהוראה בבית הספר להוראה בהכשרת מורים מציב קשיים בהסתגלות לציפיות ההשכלה הגבוהה, אי-ודאות לגבי תפקידים מקצועיים, קושי להסתגל לכשירויות הפדגוגיות הנדרשות לעבודה עם לומדים מבוגרים ודאגות בדבר ההתאמה של הידע האקדמי והמקצועי הדרוש. המאמר תורם להבנת האתגרים העומדים בפני מורי-מורים חדשים בבניית זהויותיהם המקצועיות בהשכלה הגבוהה. הממצאים מראים שלמרות הצלחה בהוראה ובאימון מתכשרים להוראה בבתי-ספר לרוב המרואיינים נדרשו שנתיים עד שלוש כדי לבנות את זהויותיהם המקצועיות החדשות. המעבר מתפקוד כמורה וכמורה חונך למתכשרים בשדה לתפקוד כמורה-מורים בהשכלה הבוהה עשוי להיראות כשינוי קטן, אך מן המחקר עולה שזהו מעבר המאופיין במתחים רבים ( Murray J., & Male, T).

המאמר דן במושג "רפלקציית ליבה"(core reflection) המכוון לרפלקציה מעמיקה יותר מהמקובלת, אם כי אין הכוונה לצלילה לתוך החיים הפרטיים, אלא לחיזוק היכולת להכניס שינויים בתבונה. מדריך פדגוגי צריך להיות בעל יכולת לזהות ולקדם התפתחות של רפלקצית ליבה כחלק מההתערבויות הפדגוגיות המנחות שלו. חלק מכך צריך להיות הכיוון של התמקדות, עם המונחה, בסיטואציה האידיאלית ובגורמים המגבילים את מימושה, וגילוי אמפתיה לגבי שניהם. גם היכולת לעשות קונקרטיזציה צריכה להתאפיין במיקוד ברמה של זהות ושליחות בהצגת שאלות כמו: מהי הסיטואציה האידיאלית שאתה שואף אליה? מה אתה רוצה להשיג? או: מה מונע ממך מלהתקדם? ( Korthagen, F. & Vasalos, A).

המחקר מעריך את ההשפעה של בתי ספר להתפתחות מקצועית על מתכשרים להוראה תוך השוואתם לבוגרי הכשרה מסורתית בשלב קבלת היתר ההוראה. מקורות הנתונים היו הערכות הוראה של מתכשרים ששימשו לניתוח כמותני של הממצאים ותלקיטים ששימשו לניתוח איכותני. הניתוח הסטטיסטי הראה שבוגרי ה- PDSקבלו ציונים גבוהים יותר באופן מובהק בהיבטים של תכנון והכנת חומרים, הוראה בהירה של התכנים, שאילת שאלות, הפעלת שגרות, יכולת לעסוק בכמה מטלות בו זמנית, תקיפות והגינות, הערכה באמצעות תצפית, שימוש במגוון כלי הערכה, תיעוד, תקשורת עם תלמידים ( Castle, S., Fox, R.K. & O'Hanla Souder, K) .