שינויים דמוגרפיים בחברה הישראלית ותכניות לימודים בהכשרת מורים – ניתוח תוכן וניתוח היסטורי משווה

מקור: שגריר, ל', ועירם, י' (2005). שינויים דמוגרפיים בחברה הישראלית ותכניות לימודים בהכשרת מורים – ניתוח תוכן וניתוח היסטורי משווה. בתוך:  ר' לידור, ב' פרסקו, מ' זילברשטיין, מ' בן-פרץ (עורכים). צמתים במחקר חינוכי - שיקולי דעת של חוקרים (עמ' 322-301) תל אביב: מכון מופ"ת

הפרק מבוסס על עבודת הדוקטורט של המחברת הראשונה בהנחיית המחבר השני: "תמורות בתכניות הלימודים במדעי החינוך של מסלול בית הספר היסודי במכללות להכשרת מורים – על רקע שינויים בחברה הישראלית (2000-1970)", אוניברסיטת בר-אילן (תשס"א)

המפגש בין גלי העלייה לבין החברה הישראלית הוליד צורך לטפל בנושאים ערכיים מהותיים ומעשיים בחינוך, ולטפל בבעיות שנוצרו בבתי הספר בשל פער בין ילדי הוותיקים לילדי העולים. בחברה שבה עולה צורך לשינויים ולרפורמות בדרכי חינוך או בתכניו, יכולה להיות הכשרת המורים נתיב מרכזי להטמעתם.
על מערכת ההכשרה להוראה לעורר מודעות וליידע את המורים לעתיד באשר לתפקידי האזרח במדינה, באשר לתוכני תכניות הלימודים ולצרכים החברתיים בחברה (איכילוב, 1987; קרמר-חיון, 1997; Cuban, 1992)
מערכת הכשרת המורים בכל מדינה מוצגת על ידי תכניות הלימודים שהיא מפרסמת, כיוון שהן מכילות את השקפות העולם על מהות ואופי כישוריהם של המורים ועל תהליכים ודרכים להכשרתם (Wilkin, 1996). מכאן שזיהוי שינויים ותמורות בתכניות לימודים יכול ללמד על שינויים שחלו לאורך השנים, החל משינויים בתוכני הלימוד ועד לשינויים בתפיסות העולם החינוכיות של מוסד.

סקירת הספרות בפרק בוחנת שלושה תחומים:
תכניות לימודים – בפרק זה המונח "תכנית לימודים" כוונתו היא לסילבוס, להבדיל מן המונח הרחב יותר קוריקולום.
תכניות הלימודים במוסדות להכשרת מורים הן מסמכים מרכזיים המשקפים השקפות עולם מקצועיות, מוסדיות וחברתיות באשר לכישוריהם ומיומנותם של המורים לעתיד, ובאשר לדרכי ההכשרה המתאימות (Wilkin, 1996). כמו כן באמצעות תכנית לימודים ניתן להחדיר שינויים במוסדות הלימוד באמצעות שינוי תכנים, שינוי מבנה הלימודים ועוד.
שינויים דמוגרפיים בחברה הישראלית
גלי העלייה לישראל הטביעו חותמם על הפערים העדתיים והמעמדיים בחברה הישראלית. הערכים המסורתיים של העולים עמדו מול הערכים הדומיננטיים בחברה הישראלית, שבפניה ניצבה דילמה של דרישה לכור היתוך של כלל האוכלוסייה מחד גיסא, או שימור הפלורליזם החברתי מאידך גיסא (הורוביץ וליסק, 1990)
מערכת הכשרת המורים
בשל שינויים חברתיים המתרחשים כל העת, קשה לקבוע מה חייב המורה לדעת בשלב הכשרתו ולקראת מה צריך להכשירו. קיימת רבגוניות גוברת בצרכים האנושיים של האדם המודרני בחברה טכנולוגית-מודרנית, וקשה למערכת ההכשרה לחזות את צורכי המחר של החברה (קומבס וחב', 1981)

מטרות המחקר

1. זיהוי שינויים ואופיים כפי שהם באים לידי ביטוי בתכניות הלימודים שפורסמו לאורך השנים במוסדות ההכשרה הנבדקים – בהתייחס לשינויים דמוגרפיים שחלו בחברה הישראלית תוך השוואה בין הממצאים העולים מן העשורים השונים ובין הממצאים העולים מן המוסדות השונים.
2. בחינת השינויים שחלו בתכניות הלימודים על רקע שינויים דמוגרפיים באותן 30 שנים.

הנחת המחקר

אירועים חברתיים, פוליטיים, חינוכיים ואחרים שחלו בחברה הישראלית ישפיעו על תכניות הכשרה בתוקף היותן כלי המכוון את הכשרתו של המורה לעתיד.

שיטות המחקר

ניתוח תוכן – כלי שבאמצעותו נבחן הטקסט הכתוב, ובסיועו מובאים לידי ביטוי מרכיבים רבים בעבודה החינוכית, המשמשים את כל המעורבים בחינוך.

ניתוח היסטורי משווה – ניסיון לתעד, לפרש ולהבין את התהליך באמצעותו קבוצות חברתיות בוחרות, מארגנות ומעבירות ידע ואמונות באמצעות מוסדות חינוך בזמן מסוים. הניתוח צריך לחשוף את מטרותיהם ומניעיהם הפוליטיים והכלכליים של מובילי החינוך; השינויים שנוצרו במבנה החינוך, בחקיקה החינוכית ובאימוץ או דחיית רעיונות חינוכיים. תפקיד נוסף לניתוח ההיסטורי הוא בחינת רעיונותיהם של מתכנני הלימודים, הרקע החברתי והתרבותי שלהם, ומידת התאמתם למדיניות ולתפיסת העולם החינוכית של מוסדות החינוך (עירם, תשנ"א)

אוכלוסייה המחקר

874 תוכניות הלימודים הפורמליות, המוצהרות (Goodlad & Klein, 1979), של קורסים במדעי החינוך, במסלולים להכשרת מורים לבית הספר היסודי של שלושה מוסדות הכשרה: מוסד בעל זיקה לתנועה הקיבוצית (כיום מכללת סמינר הקיבוצים), מוסד מהמגזר הממלכתי-דתי עם זיקה לציונות הדתית (מכללת תלפיות), ומוסד מהמגזר הממלכתי עם זיקה לציונות הכללית (מכללת לוינסקי לחינוך).

כלים

נבנתה סכימה ייחודית לניתוח תכניות לימודים המכונה: "סכימה לזיהוי שינויים בתכניות להכשרת מורים". מבנה הסכימה ומרכיביה מתבססים על סכימת ניתוח תכניות הלימודים שמציגים הוואי וזימפר (Howey & Zimpher, 1989).

הסכימה כוללת שלושה ממדים מרכזיים:

  • ממד ראשון בוחן את מאפייני החברה הישראלית ומאפשר לגלות בתוכניות הלימודים השתקפויות של החברה, התרבות והעולם הישראלי.
  • ממד שני בוחן את תפיסות העולם החינוכיות של מוסד ההכשרה ומאפשר לגלות בתכניות הלימודים השתקפויות של תפיסות עולם בנושאי הכשרה מרכזיים.
  • ממד שלישי בוחן ערכים כלליים המודגשים במוסד המכשיר ומאפשר לגלות בתכניות הלימודים השתקפויות של תפיסות עולם ערכיות-חברתיות כלליות.

כל אחד מהממדים כולל קטגוריות אחדות, שבמדידתן נבדקה תדירות הופעתו או העדרו של כל קריטריון. (באמצעות סולם הערכה בן 3 דרגות)

הליך

בשלב הראשון נערך איסוף תכניות הלימודים במדעי החינוך ובדיקתן כמסמכי טקסט לניתוח שנבחנו על פי התכנים והיקפם באמצעות סכימת הניתוח. בתהליך הבדיקה נאספו נתונים באשר לקיומם את העדרם של שינויים.
בשלב השני נערכו השוואות מהיבטים שונים בין הנתונים שנאספו מתכניות הלימודים של המכללות הנחקרות, והוסקו מסקנות העולות מהם.
בשלב השלישי לאחר איסוף המסמכים בוצע הליך של זיהוי מבנה כל תכנית על חלקיה: רציונל, מטרות, תכנים, ביבליוגרפיה, הערות דידקטיות, חובות הלומד ועוד. נבחן נפחם של החלקים השונים, סדר הצבתם ומידת פיזורם.

ממצאים עיקריים

הוסקו מסקנות בהיבט המוסדי, הנושאי והתקופתי. בפרק זה מוצגים הממצאים והמסקנות שעלו מן הניתוח בהיבט הנושאי בהתייחס לאירועים דמוגרפיים שחלו בישראל לאורך שלושים השנים הנבדקות)

ממצאי המחקר מורים על כך שמידת ההתייחסות לשינויים דמוגרפיים שחלו בחברה הישראלית בתכניות הלימודים של המכללות אינה אחידה ומשתנה בין מוסד ומוסד ובין עשור לעשור.

במוסד ההכשרה מן המגזר הממלכתי בעל הזיקה לציונות הכללית לא נמצאו בתכניות משנת ה-70 של המאה ה-20 התייחסות להיבטים הדמוגרפיים של החברה בישראל.
בשנות ה-80 נמצא בסך הכל כי הקריטריון הבוחן התייחסות לשינויים דמוגרפיים נמדד בממוצע ב-7% מן התכניות של מכללת לוינסקי בתכניות משנות ה-90 נמדדה התייחסות משתנה ולא עקבית למאפיינים הדמוגרפיים, סך הכל בממוצע 8.4%. (בתכניות התייחסות כללית בלבד לנושא העלייה).
ניתן לומר שתכניות הלימודים במדעי החברה אינן מקדישות מקום נכבד לשינויים הדמוגרפיים המתחוללים במדינה. עם זאת, ראוי לציין כי בקטגוריה העוסקת במבנה החברתי של האוכלוסייה בישראל נמדדו לקריטריון הבוחן התייחסות למאפיינים דמוגרפיים מספר המופעים הגדול ביותר. (בהשוואה לשאר הנושאים כמו עדות, מנהגים וכיו"ב)

במוסד ההכשרה מן המגזר הממלכתי בעל הזיקה לתנועה הקיבוצית נמצא כי בתכניות משנות ה-70 של המאה ה-20 אין התייחסות למאפיינים הדמוגרפיים של החברה בישראל.
בתכניות משנות ה-80 נמדדה התייחסות גבוהה לשינויים דמוגרפיים.הקריטריון נמדד בסך הכל בממוצע ב-24% מכלל התכניות של סמינר הקיבוצים.
בשנות ה-90 נמצא כי הקריטריון הבוחן התייחסות למאפיינים דמוגרפיים נמדד בממוצע ב- 17.3% מהתכניות, כלומר ירידה של כ-6% לעומת שנות ה-80. (נמדדה גם התייחסות ספציפית לעליות מסוימות)

במוסד ההכשרה מן המגזר הממלכתי דתי לא נבדקו תכניות לימודים משנות ה-70 וה-80 של המאה ה-20. בתכניות הלימודים משנות ה-90 נמדדה התייחסות למאפיינים דמוגרפיים ב-14% מכלל התוכניות שנבדקו. ההתייחסות לנושא היתה כללית ועוסקה בעיקר בין ותיקים ועולים.
בבחינת הקריטריונים המרכיבים את הקטגוריה העוסקת במבנה החברתי הייחודי של מדינת ישראל נמצא כי לקריטריון המעמדות החברתיים נמדדה ההתייחסות הגבוהה ביותר בתכניות הלימודים של מכללת תלפיות (17.2%).

דיון ומסקנות

ההבדלים שנמצאו בין המכללות ובין העשורים בהתייחסות למאפיינים הדמוגרפיים עולים בקנה אחד עם תפיסות העולם המוצהרות של המוסדות. בשנות ה-90 נמצאה ירידה במספר התכניות המתייחסות לנושא. ניתן ללמוד מכך, שמאפיינים דמוגרפיים אינם עומדים על הפרק כנושא מרכזי, ואולי הוא נדון ומטופל במסגרות אחרות במכללות, מחוץ לקורסים במדעי החינוך.

בכל העשורים מופיעה התייחסות במספר הגבוה ביותר של תכניות במכללת סמינר הקיבוצים – בהשוואה לתכניות מכללת לוינסקי משנות ה-80 ולתכניות מכללת לוינסקי ותלפיות משנות ה-90. הבדל זה משמעותי וניתן למצאו מתאים להצהרות בדבר תפיסת העולם ומדיניות המכללה, כפי שהן באות לידי ביטוי במסמכים הרשמיים שלה (ידיעונים ושנתונים). השקפת העולם של המכללה היא שעל המורה להיות מעורה בחיי החברה וסביבו, לקחת חלק פעיל בחיי החברה ולפעול למעורבות חברתית. בשתי המכללות האחרות תפיסת העולם המוסדית מציגה מחויבות בעיקר לתהליכי ההכשרה ובפרקטיקה של המתכשר להוראה. מקומם של הנושאים החברתיים בא אחר כך.

נמצא, אם כן, שלמאפיינים הדמוגרפיים בחברה הישראלית זיקה והשפעה על תוכני תכניות הלימודים במכללות שנבדקו. לדעת המחברים מקור ההשפעה הוא העובדה שהמתכשרים להוראה מתמודדים עם נושאים דמוגרפים עוד בשלבי ההכשרה, בעת התנסותם המעשית בבתי הספר. בנושאים פוליטיים ואחרים מתמודד לרוב מחנך הכתה ופחות המתכשרים להוראה. העבודה המעשית היא חלק נכבד ממערכת ההכשרה להוראה ובמסגרתה נפגשים פרחי ההוראה עם ילדי הכתה. הרכב ומגוון אוכלוסיית הלומדים בכיתה (כולל עולים חדשים) משפיע על דרכי ההכשרה וההסתגלות של המורים לעתיד.

עוד עולה מן המחקר כי אין שינויים מהותיים בתפיסות העולם של מוסדות ההכשרה לאורך השנים. מכללה שבחרה בנושא החברתי כנושא מרכזי במדיניותה ובתפיסת עולמה, שומרת על עמדתה לאורך השנים, גם אם חלו שינויים בחברה הישראלית.

השימוש בסכימת הניתוח הייחודית המוצגת במחקר "סכימה לניתוח תכניות לימודים בהכשרת מורים", סייע בהשגת תמונה כוללת וספציפית כאחת. כפועל יוצא הכלי יכול לשמש ככלי לניתוח ולבחינת תכניות לימודים קיימות לצרכים שונים, וכלי מכוון למתכנני תכניות לימודים חדשות במכללות להכשרת מורים. הסכימה עשויה לשמש בסיס לבניית יסודות בהכשרת המורה והמחנך העתידי, המעורה ומעורב בחיים המתהווים של החברה, והמוכן לקראת הוראה בהתאם לצרכי החברה, התפתחויותיה ודרישותיה.

ביבליוגרפיה

איכילוב, א' (1987). חינוך לאזרחות בדמוקרטיה: מדיניות ותכנים. בתוך: תכנון מדיניות החינוך, ניירות עמדה והחלטות ועדת הקבע של המזכירות הפדגוגית (עמ' 283-315). ירושלים: מרש החינוך והתרבות.

הורוביץ, ד' וליסק, מ' (1990). מצוקות באוטופיה – ישראל חברה בעומס יתר. תל אביב: עם עובד.

עירם, י' (תשנ"א). תולדות החינוך – תחומי מחקר. בתוך: ר' שפירא וא' כשר (עורכים), רשפים – היבטים היסטוריים פילוסופיים וחברתיים של החינוך (עמ' 105-120). תל אביב: אוניברסיטת תל אביב.

קומבס, א"א, בלום, ר"א ניומן, א"ג ווואס, ה"ל (1981). חינוכם המקצועי של מורים. תל אביב: מסדה.

קרמר חיון, ל' (1997). הוראה והכשרת מורים – הרהורים במסע אל העתיד. בתוך: נ' אפרתי ור' לידור (עורכים), הכשרת מורים: שמרנות, התפתחות וחדשנות (עמ' 13-39). תל אביב: מכון מופ"ת.

Cuban, L. (1992). Curriculum stability and change. In P.W Jackson (Ed.), Handbook of research on curriculum (pp. 216-247). New-York: MacMillan.

Goodlad, J, I,, Klein F.M., & Tye, K.A. (1979). The domains of curriculum and their study. In J.I. Goodlad (Ed.), Curriculum inquiry: The study of curriculum practice (pp. 43-76). New-York: McGraw Hill.

Howey, K.R., & Zimpher, N.L. (1989) Profiles of preservice teacher education inquiry into the nature of programs. Albany, NY: State University of New York Press.

Wilkin, M. (1996). Initial teacher training: The dialogue of ideology and culture. London: Falmer Press.

המאמר נמצא במרכז המידע הבין-מכללתי שבמכון מופ"ת

    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?

איכילוב, א’ (1987). חינוך לאזרחות בדמוקרטיה: מדיניות ותכנים. בתוך: תכנון מדיניות החינוך, ניירות עמדה והחלטות ועדת הקבע של המזכירות הפדגוגית (עמ’ 283-315). ירושלים: מרש החינוך והתרבות.
הורוביץ, ד’ וליסק, מ’ (1990). מצוקות באוטופיה – ישראל חברה בעומס יתר. תל אביב: עם עובד.
עירם, י’ (תשנ"א). תולדות החינוך – תחומי מחקר. בתוך: ר’ שפירא וא’ כשר (עורכים), רשפים – היבטים היסטוריים פילוסופיים וחברתיים של החינוך (עמ’ 105-120). תל אביב: אוניברסיטת תל אביב.
קומבס, א"א, בלום, ר"א ניומן, א"ג ווואס, ה"ל (1981). חינוכם המקצועי של מורים. תל אביב: מסדה.
קרמר חיון, ל’ (1997). הוראה והכשרת מורים – הרהורים במסע אל העתיד. בתוך: נ’ אפרתי ור’ לידור (עורכים), הכשרת מורים: שמרנות, התפתחות וחדשנות (עמ’ 13-39). תל אביב: מכון מופ"ת.
Cuban, L. (1992). Curriculum stability and change. In P.W Jackson (Ed.), Handbook of research on curriculum (pp. 216-247). New-York: MacMillan.
Goodlad, J, I,, Klein F.M., & Tye, K.A. (1979). The domains of curriculum and their study. In J.I. Goodlad (Ed.), Curriculum inquiry: The study of curriculum practice (pp. 43-76). New-York: McGraw Hill.
Howey, K.R., & Zimpher, N.L. (1989) Profiles of preservice teacher education inquiry into the nature of programs. Albany, NY: State University of New York Press.
Wilkin, M. (1996). Initial teacher training: The dialogue of ideology and culture. London: Falmer Press.
המאמר נמצא במרכז המידע הבין-מכללתי שבמכון מופ"ת

yyya