מחקר מטא-אנליטי זה מאתר, ממפה ומנתח 132 פרסומים אקדמיים-מחקריים אשר בוחנים בינה מלאכותית במערכת ההשכלה הגבוהה ברחבי העולם. באמצעות כך, נבחנת היעילות הפוטנציאלית של הבינה המלאכותית, כמו גם השפעתה על סטודנטים, מרצים ומוסדות אקדמיים. נמצא שהבינה המלאכותית חודרת אל מוסדות ההשכלה הגבוהה ומסתמנת כגישה יעילה ובעלת פוטנציאל נדיר. אולם, עדיין מדובר בפונקציה התחלתית, ניסיונית ואופציונאלית שאינה מיושמת בכול המוסדות.

מחקר זה בחן השפעה של למידה מבוססת טכנולוגיה על הישגיהם של 82 תלמידי כיתה ב' בפינלנד. נמצא כי כיתות שהתנסו בלמידה מבוססת טכנולוגיה הגיעו להישגים גבוהים בהפרש ניכר, שכללו כישורים מתמטיים, השיגו ציונים טובים, חישבו תרגילים בדיוק רב ומצאו תשובות בזריזות יתרה.

תחום הטכנולוגיה החינוכית נחקר רבות ובעיקר בהיבטים של אפקטיביות הטכנולוגיה ללמידה, תפיסות של מורים ותלמידים, חסמים בהטמעת הטכנולוגיה וביקורת על השימוש בטכנולוגיה. עם זאת, תעשיית הטכנולוגיה החינוכית כשדה ארגוני או כתעשייה כלכלית קיבלה תשומת לב פחותה בהרבה. דיסרטציה זאת, שנכתבה על ידי ד"ר אסף עמית בחוג לסוציולוגיה של האוניברסיטה העברית, מתארת את תהליך היווצרות התעשיה בשנים 2016-1977 ואת הפעילות היזמית, מקורותיה והשפעותיה על התפתחות התעשיה והתעצבותה לאורך השנים.

ככל שמוסדות להשכלה גבוהה מגבירים את ההיצע של הקורסים והמסלולים המקוונים, מלאכתם של המרצים הופכת להיות תלויה יותר ויותר במעצבי הוראה (Instructional designers). במוסדות האקדמיים שמעסיקים מעצבי הוראה, הם נמנים עם הסגל המנהלי ומוטל עליהם לפתח תכנים וממשקים ללמידה מקוונת, לספק תמיכה מרחוק לקהל הסטודנטים, להקל על המרצים את המעבר מהוראה פרונטלית למקוונת ולעזור לתכנן ולהכין קורסים.

המאמר הנוכחי מתמקד במערכת הקלטת הרצאות המכונה ClassBoost שנכנסה לשימוש בכמה שיעורים במכללה לחינוך בישראל. מטרת המחקר היא להשלים מחקר קיים על השימוש במערכות LCT, הפעם בהוראה, ולהעלות השלכות מעשיות, במיוחד עבור מכללות אקדמיות לחינוך.

הסיבות לכישלון ההטמעה של התקשוב בביהס נבעו ניגוד אינטרסים או בטיב תהליך קבלת ההחלטות. ההרצאה חשפה את עמדות שלושת הגורמים השותפים לתהליך הטמעה: "המטה"-הדרג הקובע קרי משרד החינוך ,מדגישה את חשיבות המורה בשטח ורכזי התקשוב,בתי הספר עצמם ,בהם חשיבות טיפח ההוראה-למידה בבית הספר בראש מעייניהם והספקי הטכנולוגיה שמן הסתם המנדט שלהם הוא הטמעת הכלי הטכנולוגי אותו הם מספקים "מכאן שמורכבות תפקיד רכז התקשוב גדולה מזו המוגדרת ע"י משרד החינוך במינויו".

המינהל למדע ולטכנולוגיה במשרד החינוך ממשיך באופן נמרץ ושיטתי בקידום מיזם הספרים הדיגיטליים במערכת החינוך בישראל . ההיערכות האחרונה דווחה באתר למינהל מדע ולטכנולוגיה במשרד החינוך בחודש נובמבר 2013 .קווי ההיערכות העיקרית הם עפ"י הודעת המינהל "כשירות לציבור, מעמיד אגף טכנולוגיות מידע לרשות ספקי הספרים הדיגיטליים בתכנית הניסוי פלטפורמה למתן תמיכה בתהליך ההטמעה עבור מורים, הורים ותלמידים על מנת לקדם ולהקל בהטמעת התהליך" ..

כדי להצליח לעשות דבר מה קשה, יתכן שיהיה עליך להיכשל תחילה (וללמוד מכישלון זה) , הניסיון לסייע לקהילות מבודדות ועניות לשפר את בתי הספר שלהן ואת החינוך שהן מציעות לילדיהן הינו מאמץ שאינו טריוויאלי. אם ניתן היה להתגבר בקלות על האתגרים הקשורים, ניתן היה לצפות שהיו מתגברים על רבים יותר. למרבה הצער, מקומות כאלה עשויים שלא להיות זרים לפרויקטים 'כושלים' מסוגים שונים, והסיבות לכישלונות כאלו עשויות להיות מגוונות ומורכבות. ההיסטוריה של השימוש בטכנולוגיה בחינוך מציגה גם היא 'כישלונות' רבים. אכן, 'כישלון' הוא מאפיין מגדיר של פרויקטים טכנולוגיים רבים… כולל המצליחים שבהם. מרכיב מרכזי להצלחה הוא לעיתים קרובות היכולת, והנכונות, להכיר וללמוד מהכישלון—ואז לשנות מסלול כנדרש. כיצד ניתן ללמוד מכישלון? מחויבות ללמוד דרך ניסוי וחזרה, בתמיכה של מעקב והערכה נמרצים וסדירים, עשויים ודאי לסייע. הגמישות להיות מסוגל לבצע שינויים, והענווה להודות שיתכן שאינך יודע הכל בשלבי התכנון לגבי הדבר אותו אתה מקווה להשיג, עשויים לסייע גם כן ( Trucano, M) .

מיומנויות המאה ה-21, "פדגוגיה דיגיטלית", "מחשב לכל ילד", ועוד פרויקטים רבים נועדו לקדם את הלמידה המתוקשבת במערכת החינוך. הרציונאל מאד ברור – בעולם מתוקשב כל כך מערכת החינוך אינה יכולה לדרוך במקום, ועליה להתאים את עצמה ולהכשיר את תלמידיה לעולם שמתנהל בצורה מקוונת. עם זאת, כל מי שמצוי בתחום יודע שהמצב בשטח רחוק מלהיות מספק. בבתי ספר רבים אין ציוד מתאים; גם בבתי ספר מצוידים – לא תמיד נעשה בו שימוש בעל ערך; גם כאשר יש שימוש פדגוגי מתקדם בציוד, בדרך כלל מדובר על מספר מצומצם של מורים שאינם משפיעים על התרבות הבית ספרית. בסקירה מוצגות טעויות מרכזיות שנעשות בתהליכים של הטמעת התקשוב בבתי הספר.

מחקר זה בוחן באיזו מידה השליטה של המורה באוריינות מחשב ומידע משפיעה על תהליך הבניית הידע בסביבה מקוונת. במחקר השתתפו 203 מורים שהצטרפו שנכנסו בשנה זו לתוכנית התקשוב החדשה "התאמת מערכת החינוך למאה ה 21. ממצאי המחקר מצביעים על מורכבות התהליך של הבניית ידע בסביבה מתוקשבת ומדגישים את חשיבות התלות בין כל מרכיבי התהליך בינם לבין עצמם ולבין שליטה באוריינות מחשב ומידע של המורה. בעקבות ממצאי המחקר מומלץ לפתח ולקדם אצל המורה את אוריינות מחשב ומידע באופן תמידי, ישיר ומפורש וכחלק אינטגרלי מתהליך הפיתוח המקצועי שלו במציאות משתנה זו ( רוני דיין , נגה מגן נגר , רונית נחמיה).

הפרויקט הוגדר כפרויקט רב-שנתי, שהחל בשנת הלימודים תשס"ו (2006) ביישובים הבדואיים חורה ולקייה. הוא נערך בשיתוף עם המסלול הבדואי לבית הספר היסודי והמרכז להורות ולמשפחה במכללת קיי. במשך כשנתיים הם תכננו את הפרויקט, קבעו את המטרות והיעדים והציגו אותם בפני צוות מיח"ם המורחב. הם קיבלו משוב, חזרו ושדרגו את התכנית, ובסוף התהליך הפעילו אותה בבית ספר אחד שנעתר לבקשתם. הפרויקט הופעל בשלוש כיתות א' עם מספר מצומצם של מחשבים ניידים. במקביל העבירו השתלמות למורים על סביבת למידה מתוקשבת וכיצד להכין חומרי לימוד מתוקשבים. ההשתלמות נערכה בתוך בית הספר ( אלבדור, אברהים ).

הלוח האינטראקטיבי (לו"א) מאפשר מגוון רחב של פעולות הוראה למידה תוך כדי התחברות למחשבי התלמידים בבית (ברקוביץ, 2011 ). השימוש בלו"א מרחיב למורה את האפשרויות ליצור שעורים מגוונים כאשר הוא מממש את מלוא הפוטנציאל הטמון בטכנולוגיה דיגיטלית .(Schuck & Kearney, 2007 ). אולם יש ללוח החכם גם חסרונות כמו בעיות טכניות, קשיי צפייה מרחוק, וחוסר נגישות מספקת לתלמידים. מני-איקן ועמיתותיה ( 2011 ) מציינות חסרונות המתמקדים במורים כמו חוסר מיומנות בשימוש, מחסור בחומרי למידה דיגיטליים וזמן רב הנדרש להכנת מערכי שעור. האם הכנסת לו"א היא שינוי קוסמטי או מהותי (בלאו 2009 ), בלאו ( 2011 ) מצאה שהלוח האינטראקטיבי תומך בגישות פדגוגיות שונות של מורים שהתאימו את הגישה לצרכי המקצוע ולצרכי הלומד ( שלומית חדד, אביקם גזית ).

מערכת החינוך החלה מהלך של התאמה למאה ה 21- . המחקר הנוכחי בחן תהליכי הוראה-למידה ב"כיתות חכמות". הישגים לימודיים ומעורבותתלמידים בשיעורי מתמטיקה, כישורי שפה, אנגלית וטכנולוגיה בקרב 180 תלמידי כיתות ה'-ו' הושוו בין שלושה תנאי ניסוי: למידה בשילוב לוחאינטראקטיבי (לו"א), בשילוב מקרן וללא טכנולוגיה. בנוסף, בוצעה הערכה באמצעות מחוון של שיעורים בשילוב לו"א שהוכנו ע"י ארבע מורות מבית ספר יסודי במקצועות שפורטו לעיל. המחוון בדק: בחירת פונקציות טכנולוגיות למימוש הרעיון הפדגוגי, אינטראקציות לסוגיה, גישה פדגוגית, שימוש בהוראה דיפרנציאלית, הקפדה על כללי עיצוב דיגיטלי ואופן השימוש במולטימדיה ( דולי חושקובר, אינה בלאו ).

למעלה מ 220 מיליון ש"ח מיועדים בתקציב משרד החינוך לשנת 2012 להתאמת מערכת החינוך למאה ה-21, כחלק מתקציב רב-שנתי של מיליארדי שקלים. משאבי עתק אלה מיועדים להצטיידות בתי הספר, להשתלמויות ולהטמעה של תכניות לימודים וסביבות מתוקשבות. מנגד, חוקרים ואנשי חינוך משקיעים מאמץ רב בפיתוח תיאוריות ופרקטיקות פדגוגיות להטמעה יעילה ואפקטיבית של התקשוב במערכת החינוך. ובתווך, נמצאת ה"קופסה השחורה" של תהליכי השינוי המיוחלים. המונח "קופסה שחורה", בהקשר לתהליכי שינוי, מתאר את נקודת המבט על מערכת כלשהי אשר רק חלק מהנתונים שלה גלוי לעין בעוד שאופן השינוי והתהליכים המהותיים המתחוללים בה – נותרים בגדר תעלומה. (ניצן אליקים, 12/2/12)

מאמר זה מנסה לפרק את הבעיה של הגדרת המסגרת הקונספטואלית הרחבה עבור יישומים של טכנולוגיות דיגיטליות במסגרות חינוכיות ובמסגרות הכשרה, וגם לבחון את המכשולים הטבועים ביישום שלהן. המחברים מזהים חלק מהפערים העיקריים במחקר, והם דנים בחלק מהאתגרים שיש ביישום של למידה מתוקשבת (Sarah Guri-Rosenblit, & Bego?a Gros., 2011).