הוראת פיזיקה
מיון:
נמצאו 21 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • סיכום

    דו"ח מיוחד זה חובר על ידי עשרה מדענים ואנשי חינוך מדעי בכירים ממקומות שונים בעולם, במטרה לקבוע את העקרונות שיעמדו בבסיס החינוך המדעי לכל התלמידים. במרכז הדוח ניצבת הטענה כי יש לסייע לתלמידים לפתח "רעיונות גדולים" של מדע ועל-אודות מדע שיאפשרו להם להבין את ההיבטים המדעיים של העולם סביבם ולקבל החלטות מושכלות בדבר יישומי המדע.

  • תקציר

    בספר פיזיקה בגובה העיניים מוצגים ניסויים נבחרים העוסקים בתפיסת מושגי יסוד פיזיקליים שונים. הניסויים פשוטים, ואפשר לבצע אותם גם ללא מכשור מתקדם. הם קשורים לחיי היום-יום, מה שמגביר את מידת העניין של התלמידים בהם ומזמן אפשרות לפיתוח חשיבה הגיונית-מדעית.

  • סיכום

    ספר זה סולל דרך דיאלוגית לבחינת הטבע הסובב אותנו ומציע מעדן אינטלקטואלי לאוהבי הדעת, למתעניינים במדע, בפילוסופיה ובהיסטוריה של המדעים. מחבריו מבקשים לבנות את לימודי הטבע על פיתוח ההבנה תוך דיאלוגים על חקר וגילוי בפיזיקה ובמתמטיקה, ותוך בנייה ופיתוח של פרויקטים מדעיים יצירתיים. בארגז הכלים שהספר פותח ניתן למצוא דיון מרתק על הדומה והשונה שבין מדעי הטבע הניסויים, הָאֶמְפִּירִיִּים – לבין המתמטיקה והלוגיקה, המדעים הָאַפְּרִיוֹרִיִּים. כלי חקירה נוספים מוצגים בדיון על האנלוגיה והסימולציה – מה בין משל ונמשל לבין התבוננות וחקר עולמנו.

  • תקציר

    במאמר זה, המחברים מתארים פרויקט שפותח עבור קורס בפיזיקה ברמת מתחילים. מטרת הפרויקט הייתה לעודד את התהליך היצירתי במדעים, מאחר ומדע מוזכר לעתים רחוקות בדיונים לגבי יצירתיות. המחברים ביקשו לערב סטודנטים בתהליך היצירתי על ידי הצבת אתגר קולקטיבי לכיתה. האתגר כלל עיצוב אמצעים ברי-קיימא שבעזרתם ניתן יהיה ליצור סרטים קצרים על נושא הקיימות (Munakata, Mika; Vaidya, Ashwin, 2015).

  • תקציר

    המטרה העיקרית של מחקר זה הייתה לקבוע את פרקטיקות ההוראה של מתכשרים להוראת הפיזיקה בבית הספר התיכון ביחס להעדפה שלהם להוראה מסורתית או קונסטרוקטיביסטית. ניתוח הממצאים של הסקר ושל הראיונות הראה שרוב המתכשרים להוראה בבית הספר התיכון החזיקו באמונות ביניים (מסורתיות ועד קונסטרוקטיביסטיות) לגבי הוראת פיזיקה (Demirci, Neset, 2015).

  • תקציר

    במאמר זה, החוקרים מציגים ומיישמים שיטת ניתוח שיח רב-שיכבתית בכיתות מדעים. שיטה זו מבוססת על המבנה של הפעילות האנושית (פעילות, מעשים, ופעולות) והיא מיושמת כדי לחקור קורס שיטות הוראה לפרחי הוראה בפיסיקה. החוקרים טוענים כי גישה כזו, המבוססת על נקודת מבט פסיכולוגית תרבותית, מעניקה הזדמנויות לבודקים לבצע ניתוח מפורט ומבוסס באופן תיאורטי של אירועי שיח (Drumond Rodrigo Vieira, Gregory J. Kelly).

  • סיכום

    בעשורים האחרונים, הוראה נתמכת מולטימדיה התפשטה לכל סוגי ורמות בתי הספר. כותבי המאמר, שהם גם מבצעי המחקר, דנו בשאלה האם קיימת אפשרות שדרך אפליקציה של חומרי לימוד בנושאים במדעי הטבע המבוססים על מולטימדיה ניתן להפחית את התנגדות התלמידים והגישה השלילית שלהם לנושאים אלה. כדי לענות על שאלה זאת, נערך מחקר שבו שימת הלב היתה נתונה לאפשרויות להסיר את הגישות השליליות לפיסיקה, שהיא הנושא הכי פחות פופולרי בבית הספר (Jan Zahorec).

  • לינק

    לאחרונה פורסם דו"ח הערכה של מכון סאלד שכותרתו; מקצוע הפיזיקה 2001, 2010, 2012. הדו"ח הוזמן ממכון סאלד על ידי קרן טראמפ ובשיתוף הפיקוח על הוראת הפיזיקה במשרד החינוך. דו"ח זה אמור לשרטט תמונת מצב עדכנית על מקצוע הפיזיקה, ומטרתו לספק לקרן מידע שיסייע לקבלת החלטות מושכלות. המחקר התבסס על ניתוח נתונים של מורים לפיזיקה שלימדו בשנים 2001 ו-2010 ועל שאלון נוסף שהועבר לאחרונה ( סיגל בן ארצי – קו לחינוך) .

  • לינק

    התיכון הווירטואלי, יוזמה משותפת של קרן טראמפ, משרד החינוך ומטח, נחנך בחודש ספטמבר 2012 באירוע חגיגי ומרגש, בהשתתפות תלמידי המחזור הראשון בפיזיקה. התלמידים הגיעו למטח מכל מרחבי הארץ: דימונה, שפרעם, קרני שומרון, שיטים בערבה ועוד. מטרת התיכון הווירטואלי היא להעלות את מספר התלמידים שיסיימו לימודי מתמטיקה ופיזיקה ברמה מוגברת, ולהביאם להישגים גבוהים. באירוע הפתיחה נפגשו התלמידים עם חבריהם לכיתה הווירטואלית, הכירו את סביבת הלמידה בתיכון הווירטואלי, האזינו להרצאה של מרצה בכיר לפיזיקה, התנסו בפעילויות חקר בפיזיקה (בניית פריסקופ וחקר של מטוטלת), עברו סדנת ניהול זמן, ולסיום קיבלו ערכת מעבדה, עט אלקטרוני וספר לימוד.

  • לינק

    מחקר זה בוחן את ההשפעה של טכנולוגיית TEAL הן על הביצוע של התלמידים והן על ההוראה של המורים בהקשר של הוראת פיזיקה באחד מבתי הספר התיכוניים (Shieh, Ruey S., 2012) .

  • לינק

    בספטמבר 2012 , עפ"י עיתון "הארץ", ישיק משרד החינוך את המיזם החדש של תיכון וירטואלי שהרעיון מאחוריו פשוט למדי: תלמידים מבתי ספר בכל רחבי הארץ ישבו מול מחשב במוסד החינוכי וילמדו במקביל בשיעור וירטואלי בקבוצות של כ-20 תלמידים, כ-4-3 שעות שבועיות. מספר דומה יילמד בתגבור באמצעות חונכים וירטואליים – שהם סטודנטים מצטיינים – בשעות אחר הצהריים. הצורך בפתיחת כיתות תקניות מרוכזות, כך מקווים, ייעלם.

  • לינק

    מה משותף לחוקי ניוטון ושירותי כיבוי אש? על שאלה זו מנסים להשיב תלמידי כיתה ח' בסניף תיכון אחוזה של ביה"ס הריאלי בחיפה, במסגרת לימודי הפיזיקה. בשיעורי פיזיקה לומדים התלמידים נושאים כמו "מכאניקה" ו"כוחות ותנ ו ע ה " . במה ל ך השיעורים גם עורכים התלמידים פרויקטמחקרי בנושא "חילוץ מגורדי שחקים", שבו מומחשים נושאי הלימוד.

  • לינק

    המחקרים שבדקו בעבר מדוע בנות מדירות את רגליהן ממדע זה גילו שהן נרתעות בין השאר מהאווירה התחרותית שיוצרים הבנים בשיעורים וכן כי ההעדפה של בנים מצד המורים או המורות מפריעה להצלחתן. החוקרים גם דיברו על הציפיות החברתיות השונות מבנות ומבנים . אבל בשנים האחרונות מתברר שלבנות יש גם השגות על דרך לימוד המקצוע, ובעיקר חסרה להן הרלוונטיות לחייהן הן. על רקע זה נולדה לפני כשנתיים תוכנית ניסיונית ללימודי פיסיקה שהדגש בה הוא מודעות ורגישות לבנות וצורכיהן. תוכנית זו, שיזמה היחידה לשוויון בין המינים במשרד החינוך, מופעלת בשני תיכונים בירוחם, וכן ברחובות, בדימונה ובגן יבנה ( תמר רותם).

  • לינק

    מטרת מאמר זה היא להציג את תרומת השימוש בבלוגים להכשרת מורים, כפי שהמרצה יורם אורעד היה עד לה במסגרת עבודתו בהכשרת מורים לפיזיקה. בשנים האחרונות הופכים הבלוגים לכלי המשמש בהקשרים חינוכיים, שחלקם נוגע לחינוך הגבוה. הם משמשים להעלאת רעיונות, מחשבות ועמדות בענייני חינוך, להצגת קישורים רלוונטיים ברשת, לתקשורת בין סטודנטים ובינם לבין המרצה שלהם, ועוד. נראה שהשימוש בבלוגים בחינוך הגבוה תורם לקידום בניית הידע של הסטודנטים, התקשורת ביניהם, ומעקב יעיל אחרי תהליך למידתם. נראה שהשימוש בבלוגים הקל על הסטודנטים את הפעלת הרפלקציות הנדרשות מהם במהלך לימודיהם, סייע להם ללמוד זה מזה ולפתח ידע קולקטיבי, ותרם לקידום התקשורת בינם לבין עצמם ובינם לביני. הבלוגים אפשרו מעקב יעיל אחר תהליך הלמידה של הסטודנטים. השימוש בבלוג האישי שלי סייע לי לגבש מחשבות בתחום הכשרת המורים ובתחום הדידקטיקה של הפיזיקה. בשימוש בבלוגים התגלו גם כמה קשיים אצל חלק מהסטודנטים, ביניהם רתיעה מהיותם של הבלוגים חשופים לעין כל ובעיות טכניות בהפעלת הבלוגים." ( יורם אורעד).

  • לינק

    בשכבת גיל ממוצעת בישראל יש כיום כ-120 אלף תלמידים. כמה מורים לפיסיקה יש בישראל? כ-850. מה מאפיין את המורים האלה? רובם מבוגרים יחסית – הגיל הממוצע עלה בעשור האחרון ל-50. כמה מורים צעירים לפיסיקה יש במדינת ישראל? עשרות בודדות. אולי פחות. אבי גולן הוא ראש יחידת התלמידים במכון דוידסון לחינוך מדעי. עד לפני שנתיים הוא היה מנהל תיכון בנרקו וייס בבית שמש, ובעברו גם היה מורה למדעים ולמתמטיקה בעירוני ו' בתל אביב ובתיכון פרקאוף באור יהודה. גולן טוען שבתוואי הנוכחי של פרישת מורים ותיקים לפיסיקה לעומת מספרים כה קטנים של מורים חדשים שמצטרפים – תוך חמש שנים יהיו בישראל פחות מ-500 מורים לפיסיקה. לפני 25 שנה – כשאוכלוסיית ישראל היתה קטנה בכ-40% (ומנתה כ-4.3 מיליון איש בלבד) היו בישראל כ-1,000 מורים לפיסיקה ( גיא רולניק ).

  • תקציר

    השפעת החדרת תכנית הלימודים החדשה בפיסיקה על הטמעתה במערכת החינוך הערבית בישראל נבדקה במחקר הנוכחי. ההשתלמויות במגזר הערבי נתפסו כבלתי מספקות, במיוחד בהשוואה לאלה הנערכות במגזר היהודי. נמתחה עליהן ביקורת נוקבת מצד המורים משתתפי המחקר הנוכחי. כמו כן לדעתם של מורים אלה מעמדם של המדרכים המחוזיים נדחק הצידה ונתפס על ידי אתר האינטרנט של מורי הפיסיקה. התזה המוצעת בעקבות תופעה זו היא שהאתר ממלא תפקיד דומיננטי של סוכן שינוי שניתן לכנותו "סוכן שינוי וירטואלי". הועלה לפיכך הצורך בשינוי מהותי בתפקידם המסורתי של המדריכים המחוזיים. מוצעת גישה אלטרנטיבית שתאפשר להם לחדש את מעמדם הדומיננטי כסוכני שינוי הפועלים בשיתוף הרמוני עם "סוכן השינוי הוירטואלי" ( ראפע ספדי).

  • לינק

    מאמר זה, שהתפרסם באחד מכתבי העת היוקרתיים בעולם בתחומי המדעים (כתב העת Science) מציג גישה להוראה בקורסי מבוא גדולים השונה לחלוטין מהשיטה הנפוצה ביותר- ההרצאה. הגישה המוצגת מחליפה את המודל המסורתי של הוראה בצורה של העברת מידע. במודל של הפעלת הסטודנטים ועידוד החשיבה במהלך השיעור. כותב המאמר , מרצה לפיסיקה באוניברסיטת הרווארד ויתר לחלוטין על המודל של הוראה בשיטה של העברת ידע. כיום הוא מטיל את מלוא האחריות לאיסוף המידע על הסטודנטים. הם צריכים לקרוא את החומר לפני שהם האים לכיתה, כך שזמן השיעור מוקדש לדיונים, לאינטראקציות בין הסטודנטים לבין עצמם ולזמן לעכל ולחשוב. פרופסור Eric Mazur מלמד דרך הצגת שאלות במקום ללמד דרך דיבורים. הסטודנטים מגיבים בעזרת מכשיר הקליקר שיש לכל אחד מהם. הקליקר הוא שלט עם מספרים ממוספרים מאחת ועד חמש.

  • לינק

    ג'יי הורוויץ כתב מאמרון חשוב על יישום מוצלח של Personal Learning Network בתחומי הכשרת המורים. במשך כחמישה חודשים, מתחילת שנת הלימודים הנוכחית, יורם אורעד, במכללת דוד ילין, מנהל חלק ניכר מקורס בהוראת הפיסיקה על גבי בלוג. בבלוג הזה הוא מעלה נושאים לדיון, והסטודנטים מגיבים לנושאים האלה, כאשר עיקר הפעילות היא פרסום רפלקציה על העבודה המעשית שלהם. מתוך תשעה הסטודנטים בקורס שבעה מנהלים בלוגים די פעילים (בערך 20 מאמרונים במשך חמישה חודשים). אפשר להגיד שהבלוג של יורם מהווה אתר של הקורס – אתר שמופק על תשתית קלה וידידותית, ואילו הבלוגים של הסטודנטים הם המחברות האישיות שבדרך כלל אינם זוכים לפרסום.

  • לינק

    המחקר עוקב אחרי הקורס "אור וצבע" בשנים תשס"ג–תשס"ה במכללת אורנים. המטרה הקורס (תכנית המכללה) היא, ללמד את הסטודנטים אופטיקה, כלומר לפתח את ההבנה המושגית בתחום – ידע תוכן (קורס דיסציפלינארי). השיעור מתבצע במעבדה לפיסיקה שבה נמצאים מחשבים. פרחי ההוראה מקבלים משימות בקורס: חלקן משימות מעבדה, חלקן נעזרות בסימולציה וחלקן משימות של נייר ועיפרון. ההסברים שניתנים על ידי הלומדים משתמשים בייצוגים חזותיים של מודל מדעי (אסנת אלדר)

  • לינק

    מטרה מרכזית של למידת מקצוע הפיזיקה בחטיבת הביניים היא הבנה איכותית של מושגים בסיסיים ושימוש בהם במתן הסברים ותחזיות לאירועים יום-יומיים פשוטים. חוקרים רבים מקרב קהיליית הוראת הפיזיקה מדגישים את החשיבות של רכישת מושגי יסוד בסיסיים בפיזיקה כבר בחטיבת הביניים (ראו Physics First), וטוענים שרצוי ללמד מושגים אלה בהקשרים הלקוחים מסיטואציות יום יומיות המוכרות לתלמידים (Pugh, 2004). המחקר המתואר להלן התבצע במסגרת הוראת נושאים פיזיקליים הנכללים בסילבוס של מדע וטכנולוגיה בחט"ב (רוני מועלם, בת-שבע אלון).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין