הוראת כימיה
מיון:
נמצאו 13 פריטים
פריטים מ- 1 ל-13
  • תקציר

    מאמר זה מציג מחקר המתמקד בהבדלים בין אמונות של מורים לכימיה יהודים וערביים לגבי הוראה ולמידה של כימיה בבתי ספר תיכון בישראל. המטרה העיקרית של מאמר זה היא לקבוע האם לשתי הקבוצות של המורים לכימיה עם רקע תרבותי-חברתי שונה בישראל יש השקפות שונות לגבי חינוך באופן כללי ולגבי הוראת כימיה במיוחד. הממצאים מספקים עדות לכך שבכיתות ישראליות בכימיה, האמונות של מורים ערביים שונות מאלה של המורים היהודים, אף על פי ששתי הקבוצות חיות באותה מדינה ופועלות באותה מערכת חינוך (Markic, Silvija; Eilks, Ingo; Mamlok-Naaman, Rachel; Hugerat, Muhamad; Kortam, Naji; Dkeidek, Iyad; Hofstein, Avi).

  • תקציר

    מאמר זה שואל מהי המטרה של חינוך למדעים? מה אנו רוצים שהסטודנטים יידעו ויהיו מסוגלים לעשות, וכיצד אנו משיגים מטרות אלה? מחברת המאמר טוענת שמטרה מקיפה אחת היא לסייע לסטודנטים להבנות הסברים מכניסטיים סיבתיים של תופעות. המשמעות לכך בכימיה היא שאנו פועלים כדי לסייע לסטודנטים להשתמש בהבנה שלהם את האינטראקציות ברמה המולקולרית כדי להסביר ולחזות אירועים מקרוסקופיים. יתר על כן, בעוד שהבניית הסברים היא מטרה חשובה לכשעצמה, הפעולה של הבניית הסברים מסייעת לסטודנטים לפתח הבנה עמוקה יותר, ומספקת סוג של שביעות רצון אינטלקטואלית ששינון עובדות אינו יכול לספק Cooper, Melanie M. , 2015).

  • תקציר

    מחקר זה בחן את האפקטיביות של עבודת המעבדה בחינוך למדעים עם מערך מחקר של מבחן מקדים ומבחן שאחרי כן. שישים ושמונה כיתות ט', שכללו 1773 משתתפים, הוקצו רנדומלית לשלוש קבוצות ניסוי ולקבוצת ביקורת. בקבוצת הניסוי הראשונה נלמד נושא הכימיה של העמילן בבית הספר בלבד, בקבוצת הניסוי השנייה נלמד נושא זה רק במעבדה המספקת שירותים למרכז למדעים (Science Center Outreach Lab), קבוצת הניסוי השלישית הייתה מסגרת משולבת שכללה הן ביקור במעבדה והן למידה בכיתה, והקבוצה הרביעית הייתה קבוצת ביקורת (Itzek-Greulich, Heike; Flunger, Barbara; Vollmer, Christian; Nagengast, Benjamin; Rehm, Markus; Trautwein, Ulrich, 2015).

  • סיכום

    הלמידה בעזרת רשת מחשבים ואמצעי מולטימדיה אחרים, הביאו לרמות גבוהות יותר של הבנה. מספר מסגרות למידה משותפת שכמעט אינן ניתנות ללמידה בדרך המסורתית יכולות להילמד ולהטמע באופן טוב יותר בסביבה מקוונת. כימיה כקורס בסיסי כפי שהוא נלמד היום, במוסד בו עובד החוקר, לוקה בחסר בשיטת ההוראה. החוקר התכוון במאמר למצב כזה ומראה איך הביא וקידם את החלק המעשי שלוקח קדימה את התיאוריה של למידה מקוונת משותפת בקורסי כימיה בסיסיים כמו, כימיה אנליטית וניסיונות כימיים (Bin Jiang).

  • תקציר

    שתי דוגמאות שונות לחלוטין, של מחקר פעולה נבחרו מישראל וגרמניה עזרו להמחיש את הגיוון של הנושא. המקרה הישראלי מתמקד בעיקר בהתפתחות המקצועית של קבוצת מורים . הדוגמה הגרמנית מחדדת בפיתוח של תכנית לימודים מתאימה ותכנון מערכי שעור להפצה רחבה. השוואה של שני פרויקטים אלה, מבוצע בתוך מסגרת תיאורתית אשר מסווגת את הכיוונים השונים של מחקר הפעולה וההתפתחות המקצועית המשלימה של המורים. מטרת מאמר זה היא לשקף על פוטנציאל עצמי משותף, בצורות שונות של מחקר פעולה על הוראת מדעים, הכוללת את ההיבט של התפתחות מקצועית של מורים ( Mamlok-Naaman R, Eilks I ) .

  • לינק

    הוראת מדעים באמצעות סימולציות מחשב היא משימה מורכבת. חקר מקרה זה בוחן כיצד מורה מנוסה למדעים לימד כימיה תוך שימוש בסימולציות מחשב ואת ההשפעה של ההוראה שלו על תלמידיו. הנתונים נאספו תוך שימוש בתצפיות בכיתה על-פני שלושה סמסטרים, ראיונות עם המורה, וסקרים שנערכו בקרב התלמידים. המורה השתמש בדפוס של "צור-הערך-התאם" (generate-evaluate-modify) (ראשי תיבות GEM) כדי ללמד כימיה, וטכנולוגיית סימולציה (T) ששולבה בכל שלב של GEM (או T-GEM). ניתוח של הסקרים שעליהם ענו התלמידים הציע ששילוב של T-GEM הגביר בקרב התלמידים את ההבנה הקונספטואלית של כימיה. המחבר מציע ש-T-GEM ואמצעי העזר שלו מהווים פדגוגיה קיימת ואפקטיבית להוראת מדעים בעזרת הטכנולוגיה ( Khan, Samia).

  • לינק

    בניסיון לשלב משאב משמעותי המבוסס על טכנולוגיות מידע ותקשורת (ICT) בבתי ספר תיכוניים, יש לשקול חסמים פוטנציאליים רבים. רבים מהחסמים הללו סובבים סביב המורה היחיד ולכן הם מהווים נקודת פתיחה חשובה בהבנת תהליך השינוי בבתי הספר. עבודה זו מתארת ניסיונות לשלב משאב המבוסס על טכנולוגיות מידע ותקשורת (ICT) – מעבדת כימיה וירטואלית (Virtual Chemistry Laboratory) בתוך פרקטיקה של מספר מורים למדעים בתוך מערכת החינוך האירית. מאמר זה משתמש באלמנטים משני המחקרים ובספרות רלוונטית בניסיון לפתח מודל שיתאר את השילוב של משאב תקשוב חינוכי ICT בקרב מורים שונים למדעים. המודל שמוצג במאמר זה מזהה ארבעה סוגים של מורים ביחס לשילוב תקשוב חינוכי ICT בפרקטיקה שלהם ( Dermot Donnelly, Oliver McGarr, John O’Reilly).

  • לינק

    אחת ממטרותיה של תוכנית הלימודים החדשה בכימיה לבית ספר תיכון בישראל מיומנויות חשיבה ברמה גבוהה היחידה "אנרגיה בקצב הכימיה" אשר פותחה בטכניון היוותה את הבסיס למחקר העוסק בלמידת אנרגיה ודינאמיקה בתהליכים כימיים. חלקו של המחקר הדן בפיתוח מיומנות ההנמקה ויוצג כאן עוסק בשאלות הבאות: 1. כיצד תופסים המורים לכימיה את הדרישה להנמקה ביחידת הלימוד? 2. האם וכיצד לימוד של יחידה משולבת מגוון ייצוגים, בנושא אנרגיה ודינאמיקה בתהליכים כימיים, משפיע על פיתוח מיומנות הנמקה, בהשוואה ללמידת אותם הנושאים על פי תכנית הלימודים המסורתית? 3. באיזה אופן באות לידי ביטוי רמות ההבנה בכימיה בפתרון משימות הדורשות הנמקה. משתתפי המחקר כללו 19 מורים, 140 תלמידים שהיוו את קבוצת הניסוי ולמדו על פי היחידה החדשה ו-50 תלמידים אשר למדו על פי תכנית הלימודים הקודמת והיוו קבוצת השוואה ( אדית וייסלברג , יהודית דורי ).

  • לינק

    מורים רבים, במיוחד בתחום הוראת המדעים, שואלים את עצמם את השאלה הבאה: מדוע התלמידים, אף המוכשרים שבהם, אינם מצליחים לשאול שאלות רבות, מגוונות ומקוריות? אחת התשובות לכך היא, שהתלמיד חושב באופן אוטומטי ומציע פתרונות מוכנים המאוחסנים בזיכרונו.לכן, אם התלמיד ילמד לחשוב באופן יצירתי, אזי יוכל בעת הצורך לנטוש את דפוסי החשיבה הקיימים ולשאול שאלות באופן מסתעף. במחקר זה נעשה שימוש בכלי חשיבה שפותחו על ידי חוקרים מתחום החשיבה: Robert J.Swartz , David Perkins. Edward de Bono. הייחודיות של מחקר זה הוא שימוש בכלי חשיבה גנריים להשבחת מיומנות החקר שאלת שאלות בניסוי חקר בכימיה. המחקר נערך בקרב כ – 100 תלמידות במהלך שנתיים. הקניית הכלים לחשיבה יצירתית נעשתה בזמן קצר ( צילה ארן).

  • לינק

    הפרויקט החמש-שנתי "בגרות 2000" בחן אפשרות להחליף את שיטת המבחן החיצונית המסורתית של בחינת הבגרות, בהערכה חלופית שזורה בלמידה בחלק ממקצועות הלימוד. עשרים ושניים בתי ספר ממגזרים שונים השתתפו בפרויקט שנועד לקדם הבנה עמוקה, מיומנויות חשיבה ברמות גבוהות והפעלת תלמידים בשיטות הוראה והערכה חלופיות. המאמר מתאר מחקר שבוצע במהלך השנה החמישית של הפרויקט, שבו נחקרו עמדותיהם של מנהלים, מורים ותלמידים באמצעות שאלונים, ראיונות ותצפיות. במחקר השתתפו כל המורים והמנהלים שהיו מעורבים בפרויקט וכן התלמידים משישה בתי ספר שנבחרו כמדגם מייצג של תלמידי הפרויקט (ניצה ברנע, צביה קברמן, יהודית דורי)

  • תקציר

    התכנית "חושבים כימיה" פותחה בעבודת צוות של מרצים דיסציפלינריים לכימיה ושל מרצה להוראת המדעים. התכנית נוסתה ע"י המחברים בקורס דיסציפלינרי במכללת סמינר הקיבוצים. תכנית ההוראה מיועדת להיות חלק מהתכנית להכשרת סטודנטים להוראת מדע בבית הספר העל יסודי. התכנית משלבת בין מטרות שנועדו לביסוס ולהעמקה של ידע מדעי לבין מטרות שנועדו לפיתוח תפקודי חשיבה גבוהים, תוך הבניית ידע פדגוגי תלוי תוכן בהוראת הכימיה. (יהודית וינברג, אילנה אבישר, יוסי צפדיה)

  • רפרנס

    במסגרת השתלמות ארוכת טווח (שלוש שנים) בטכניון התנסו כחמישים מורים למדעים בחטיבת הביניים בהוראה/למידה משולבת אירועים, שהדגש בה הושם על הרחבת בסיס הידע שלהם בכימיה. תחילה התנסו המורים כתלמידים בניתוח אירועים ולאחר מכן קיבלו פרויקטים אשר כללו פיתוח ועיבוד פעילויות לימודיות לתלמידיהם. הפרויקטים התבססו על חקר אירועים, ובסוף התהליך התבקשו המורים ליישמם בכיתותיהם. בניתוח הפרויקטים מבוססי האירועים אשר קיבלו המורים במהלך שלוש שנות ההשתלמות נמצאה עלייה הדרגתית ביכולתם הכללית של המורים לתכנן ולעבד פעילות לימודית מגוונת בגישה מערכתית משולבת בחקרי אירועים (הרשקוביץ אורית)

  • לינק

    מחקרים שנערכו לפני שנים ספורות באנגליה במהלך עשר שנים, מצביעים על כך ש 96%- מן התלמידים זוכרים למידה חוץ-כיתתית במשך שנים רבות, אם כי עובדה זו אינה מצביעה על כך שלמידתם זו משמעותית יותר מזו שיכלו להשיג בחדר הכיתה. מחקרים אחרים הראו שקיים מתאם בין אורך השהות מחוץ לחדר הכיתה לבין ההשפעה החיובית על למידת התלמידים. נמצא גם שנדרשת הכנה מתאימה של הכיתה לפני היציאה מחדר הכיתה. במחקרים מישראל נמצא גם כי חווית הלימוד מחוץ לכיתה חייבת כמובן להיות נתמכת ומקושרת לפעילות כיתתית לאחריה. לסיכום– במחקרים מובעת דאגה מכך שלמידה חוץ-כיתתית מוגבלת ומאוימת על ידי מגבלות שונות שהוזכרו לעיל. יחד עם זאת, המחקרים מצביעים בוודאות על מידה מסוימת של תועלת העשויה לנבוע מלמידה כזו. מכל מקום, למידה חוץ-כיתתית, אם תתקיים, עליה להיות מתוכננת בקפידה, תוך התחשבות במגבלות ובמכשולים שתוארו, ומגובה בעבודה בית ספרית וכיתתית לאחריה, ואז ניתן יהיה להפיק ממנה את מירב התועלת. הסקירה מתייחסת בעיקר להוראת המדעים מחוץ לכיתה ( חיה פרומר).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין