מאמר זה סוקר את הרעיונות העיקריים שקושרו להגברת הלמידה של התלמיד ולתמיכה בתלמיד ותוארו בפרקים נבחרים מתוך המהדורה השנייה של הספר "המדריך ללמידה מרחוק" (West, Richard).

מטרתו של מחקר זה היא לבחון ולאמת את הטענה שמשחקי מחשב יכולים לתפקד כמעוררי הנעה המשפיעים על למידת אנגלית ויכולים לשמש ככלים ללמידה, זאת כאשר משתמשים במשחקי מחשב כמשימות פורמליות בכיתה וכמשימות מהנות לאחר שעות הלימודים לצורך למידת שפה ולמטרות חינוכיות. המשתתפים בפרויקט מחקר זה נדרשו לבחור משחקים מקוונים בחינם במהלך השבוע הראשון. לאחר מכן, החוקרים בדקו את הקשרים בין המשחקים לבין המטרות של למידת שפה (Lin, Grace Hui Chin; Tsai, Tony Kung Wan; Chien, Paul Shih Chieh).

כמה תובנות משמעותיות שמציע המורה ומומחה התקשוב אודי מלכה לשילוב טכנולוגיה בהוראה על סמך הניסיון והתובנות של 10 שנות פעילות בתחומי התקשוב החינוכי. העצות אינן מתייחסות להוראה של קהל יעד מסוים או מקצוע מסוים אך הן יכולות להביא תועלת רבה למורים המשלבים תקשוב וטכנולוגיות תקשוב ההוראה בכיתה או בביה"ס או במכללה. אולי התובנה החשובה ביותר היא מס' 8 : טכנולוגיה משנה את שיטת ההוראה – לא ניתן לשלב טכנולוגיה מבלי לשנות את שיטת ההוראה. ניתן להשתמש בטכנולוגיה כתחליף ללוח בכיתה למשל אבל אז אין בה באמת מסר של שינוי. השתמש בטכנולוגיה כערך מוסף וכדרך מעניינת להעברת השיעור ( אודי מלכה) .

שאלת המחקר העיקרית היתה מה היא האפקטיביות של משחק תפקידים מקוון בהוראת המתמטיקה באינטרנט . משחק התפקידים המתוקשב נערך באמצעות צ'ט וקורא ליצירה של דמויות (זהויות מקוונות) על ידי כל לומד מקוון והתפקיד ששיחק . בתהליך המחקר של למידה מקוונת בחינוך למתמטיקה, Rosa דן בתפקידה של הבניית זהויות מקוונות. המחברים מאפיינים כיצד תהליך זה, באופן כללי, משתמש בתהל יכי המחקר האיכותני, ובאופן ספציפי, מקושר להבניה של ידע מתמטי במרחב הקיברנטי. התוצאות מציעות: (א) שהמרחב הקיברנטי באינטרנט הוא הסביבה הטבעית בהקשר של משחק תפקידים מתוקשב מקוון; (ב) שתהליך המשחק בלמידה המקוונת בחינוך למתמטיקה מעלה היבטים חדשים חשובים להבנתנו את הידע המתמטי כהבניה חברתית; (ג) החקירה המתמטית הופכת למשחק; (ד) נבדקי המחקר הם מי שהם רוצים להיות בעודם נמצאים במשחק, כלומר יש התכווננות (Rosa, Maurcio; Lerman, Stephen).

הספר " ניהול מאוזן ותקין של עומס העבודה של מורים ומרצים המעורבים בלמידה מקוונת" מציע אסטרטגיות מעשיות, עצות ודוגמאות לגבי קביעת סדר עדיפויות, איזון וניהול עומס העבודה בהוראה מקוונת. הספר, המתבסס על סקרים וראיונות עם מורים ומרצים מצליחים המעורבים בלמידה מקוונת, הוא ספר פורץ דרך וחיוני עבור מורים ומרצים, מתכנני למידה, מפתחי סגל ההוראה (faculty developers) ואחרים המעורבים בלמידה מקוונת. הספר מציע אסטרטגיות, עצות ודוגמאות ותהליך בן ארבעה שלבים לזיהוי האתגרים ולחשיבה מחדש, לקביעת סדר עדיפויות, ולניהול מאוזן ותקין של עומס העבודה של מורים ומרצים המעורבים בלמידה מקוונת.

לא קל להיות מורה מקוון מיטבי. דרוש כאן שילוב של כישורים ומיומנויות רבות: ראשית, הכישורים הפדגוגיים להוראה, הדרושים לכל מורה ומנחה, מקוון או לא: היכולת לבנות מערך שיעור מותאם ללומדים, המעביר את הידע בצורה הנכונה, והיכולת להפעיל את הלומדים בכדי להבנות ידע. כותבת גילה לוי עצמון : "ומתוך ההתנסות שלנו בבניית יחידות לימוד מתוקשבות, התבהרו לי דרישות נוספות למורה המקוון: למורה הבונה שיעור מקוון חייבות להיות מיומנויות לא רק של מומחה תוכן, אלה גם של מפתח הוראה: בחירת האמצעים הטכנולוגיים הרלוונטיים ביותר לנושא והשימוש בהם בצורה היעילה ביותר" ( גילה לוי עצמון) .

אנו יודעים מעט יחסית על הדילמות של אותם מורים המתמודדים עם שילוב התקשוב בכיתה עפ"י תפיסות של חדשנות פדגוגית. מה שלמדנו מהדיווח החשוב שהביא ג'יי הורוויץ הוא שיש פער מהותי בין כוונות המערכת החינוכית בנוגע חדשנות בתקשוב בחינוך ובין המציאות בפועל הנכפת על המורה בכיתה. מתברר שכאשר המערכת החינוכית מדברת על חדשנות הכוונה היא למשהו שונה ממה שהמורה המוזכר בדיווח עושה בכיתה שלו. המורה המתוקשב החדשני בתפיסתו ( כפי שמתואר במאמרון) משתדל להמשיך ליישם את התפיסה החינוכית שלו בעזרת התקשוב. לא אמרו לו שעליו להפסיק לעשות את מה שהוא עושה. אבל הזמן שעומד לרשותו לעשות זאת הצטמצם מאד. לפני שהוא יכול לעסוק בפעולות שמושכות אותו (ואת תלמידיו) עליו קודם להשלים שיעורים נוספים. אם בעבר חש המורה המתוקשב החדשני שהוא חלק מקבוצה של אנשי חינוך שמפלסים דרך חדשה באמצעות התקשוב, עכשיו הוא חש שהמערכת כולאת אותו לתוך פינה צדדית של המתרחש החינוכי.

מאמר זה מפרט מחקר איכותני תיאורי לגבי התפיסות של הלומדים/סטודנטים את האיכויות של מחנכים מקוונים יוצאי דופן. המשתתפים תיאור אינטראקציות שהיו להם עם מורים מקוונים שאותן הם רואים כאינטראקציות למופת. הניתוח התמטי חושף איכויות של מורים מקוונים למופת/לדוגמא. המאמר משווה ממצאים לגבי מצוינות בהוראה מקוונת עם ממצאים ממחקר מוקדם יותר שהתמקד במחנכים למופת/לדוגמא פנים אל פנים. קווי הדמיון והשוני בין מחנכים מקוונים למופת לבין מחנכים פנים אל פנים למופת נחקרים. מחקר זה התמקד בהבנת מחנכים מקוונים למופת במטרה לגלות באילו שיטות ואסטרטגיות הוראה השתמשו אותם מורים שמזוהים על-ידי הסטודנטים שלהם כאפקטיביים בצורה יוצאת דופן וכיצד ניתן להשוות זאת לגישות שבהן השתמשו מחנכים לדוגמא בכיתה. נראה כי ניתן להעביר אסטרטגיות רבות שבהן משתמשים מחנכים לדוגמא בכיתה לסביבת הוראה מקוונת עם תוצאות חיוביות דומות. במיוחד, יש צורך במחנכים, אם בכיתה או מקוונים, שיאתגרו ויאשרו את הערך האישי של לומדים ( Margaret Edwards, Beth Perry, Katherine Janzen) .

במהלך העשור האחרון נעשו מאמצים לשלב תקשוב חינוכי (ICT-Information and Communication Technology) בכל האספקטים של ההוראה והלמידה ברחבי בתי הספר בנורבגיה ובמדינות רבות נוספות. אולם, על אף מגמה זו מחקרים מראים כי מורים רבים מתקשים עם אימוץ השיטה החדשה, וכי מהפכת ה- ICT מהווה אתגר להתפתחותם המקצועית. המחקר הנוכחי מתמקד בגורמים ברמת המורה, ומתאר כיצד ובאיזו מידה משתמשים המורים בתקשוב חינוכי בתהליך ההוראה. מאמר זה עוסק באופן בו גורמים ומשתנים כגון הנושא הנלמד, ניסיון הוראה, מגדר וגיל משפיעים על השימוש בתקשוב חינוכי בקרב המורים. החשיבות של המחקר הנוכחי היא בכך שהוא מנתח בצורה מעמיקה את עמדות מורים בביה"ס תיכון לגבי תהליכי התקשוב וניתן ללמוד ממנו בכל היערכות קיימת או עתידית של תכניות תקשוב ארציות ( Wikan, Gerd and Terje Molster).

דרך הבלוג של ג'יי הורוויץ הגענו למאמרון מעניין של ליסה ליין . ליין מלמדת היסטוריה במכללה בדרום קליפורניה. בנוסף להוראת ההיסטוריה היא גם מנחה מרצים בשימוש בתקשוב בעבודתם. יש לה ניסיון רב בהוראה בקורסים מקוונים ובשילוב התקשוב בתהליכי למידה באופן כללי. המאמרון החדש שלה מכיל רשימה של תכונות שבעיניה מאפיינים את המרצה החדשן בתחום ההוראה המקוונת. היא מונה, למשל, פתיחות – הנכונות לשתף אחרים בניסיונות, הבנה של היסודות התיאורטיים של הלמידה המקוונת, השתתפות בגופים מקצועיים שעוסקים בתקשוב, ועוד. הנקודה האחרונה שלה אולי המעניינת ביותר: תובנה של המרצה כי הוראה מקוונת היא תחום דעת בפני עצמו. אחרי שהיא מונה את התכונות הרצויות ליין מוסיפה רשימה נגדית – תכונות שבעיניה מעידות על העדר של יוזמה חדשנית. באופן כללי מדובר בתכונות שמצביעות על התייחסות ללמידה מקוונת כלא יותר מאשר שימוש בנאלי בסביבת LMS.

פרק זה באסופת המאמרים מבוסס על מחקר, שבדק את תפיסת האקלים הלימודי-חברתי בקרב סטודנטים, הלומדים בקורסים מתוקשבים. רוב המחקרים המוסדיים בנושא תקשוב מתמקדים במספר הקורסים הנלמדים, במספר הסטודנטים המשתתפים ובמחסומי המרצים בהוראה מקוונת. הם כמעט שאינם מתייחסים לאופן שבו אפשר לנצל את ההוראה נסמכת-הטכנולוגיה, כדי לשדרג את ההוראה ואת הלמידה, ולהשתמש בממדים המקוונים כדי להשביח נושאים פדגוגיים שונים. מתוך ההכרה שהטכנולוגיות החדשות יצרו שינוי פרדיגמטי, יש לצאת למשימת גילוי והטמעה של פדגוגיות חדשות, המתאימות באופן ייחודי לטכנולוגיות החינוכיות החדשות. כדי לשפר את ביצועי המרצים בהוראה, יש לחזק את ההיבטים הפדגוגיים של הכלים הטכנולוגיים החדשים; יש להציע תכנית, המטמיעה את הכלים החדשים כחלק בלתי נפרד מהפרקטיקה של ההוראה ולא כאמצעי עזר חיצוני לתהליך ההוראה והלמידה. מחברי פרק זה סבורים כי המחשב והאמצעים הטכנולוגיים האחרים לעולם לא יחליפו את המורה; עם זאת, מרצים שישלטו בהיבטים הפדגוגיים של המחשב וירתמו אותם להשבחה של איכות ההוראה והלמידה – יחליפו את המרצים שלא יעשו כן (דוידוביץ, ניצה ודן סואן).

מחקר זה עוסק בעקרונות שצריכים להנחות א מעצב המטלה השיתופית המקוונת בעת התכנון, הפיתוח והעיצוב של המטלה ובעת הגדרתה ללומד, וכן בדרכים להפעלתה ובמקומו של המנחה במהלכה. התהליכים והכללים המתוארים כאן מבוססים על הניסיון שנרכש באוניברסיטה הפתוחה בשילוב פעילויות שיתופיות מקוונות בלמידה מרחוק. במאמר זה נפרשה המורכבות של הפיתוח וההפעלה של מטלה שיתופית מקוונת. אם לרגע היה נדמה שלמידה שיתופית כרוכה בהעברת האחריות ללמידה ללומדים, ושלכן היא משחררת בפועל את מעצב המטלה ואת המנחה מאחריות על התהליך, הרי שכל הנאמר לעיל מבהיר עד כמה מרכזי ומהותי תפקידם של אלו- לפני, במהלך, ובתום המטלה. תכנון קפדני של המטלה השיתופית וניהולה המוצלח, תוך מתן מרחב תמרון ועצמאות ללומדים בהבניית הידע, מהווים גורמי מפתח ביצירת התנאים המתאימים להפעלה אפקטיבית ומוצלחת של תהליכי למידה שיתופיים מקוונים( מישר-טל, חגית).

למרות השקעה תקציבית גדולה ניכר בישראל חוסר במחקרים אמפיריים הבודקים את שילוב הלוח האינטראקטיבי (לו"א) בהוראה. המחקר הנוכחי בחן היבטים פדגוגיים של שילוב לו"א, כפי שבאים לידי ביטוי בפועל בהוראה. נבחנו שיעורים שהכינו 43 עובדי הוראה/ מורים מבתי ספר יסודיים, שסיימו באביב-קיץ 2010 קורס להתפתחות מקצועית לקראת שילוב לוח אינטראקטיבי בכיתתם. באמצעות מחוון נבדקו מידת התאמתם של כלים טכנולוגיים למטרות פדגוגיות, עידוד אינטראקטיביות לסוגיה, תפקיד המורה במהלך השיעור, אופן עיצוב של קבצי הלוח והעברת מסר מולטימדיה הוראתי. הממצאים הראו התאמה בין כלים טכנולוגיים לבין רעיונות פדגוגיים. עובדי ההוראה/המורים השתמשו בכלים רבים ייחודיים ללוח אינטראקטיבי פרט לאפשרות תיעוד הנעשה בשיעור – פונקציה מהותית לטכנולוגיה זו. בשיעורים שהוצגו נעשה שימוש רחב בלמידה מסתעפת באינטרנט , אך לא בלמידה המסתעפת בקובץ הלוח עצמו. בנוסף, עובדי ההוראה עודדו אינטראקציות בין לומדים ללוח אינטראקטיבי, אך לא תמכו במידה מספקת באינטראקציה בין הלומדים עצמם ( אינה בלאו ).

לכאורה, אין המחקר הנוכחי אודות הנוכחות של המרצה בקורסים מקוונים, מחדש את הידע המצטבר שלנו על קורסים מקוונים. אך קריאה נוספת בממצאי המחקר מגלה כמה חידושים שכדאי להכיר בהם מבחינת גורמי הצלחה וכישלון של קורסים מקוונים. מתברר כי לסטודנטים הלומדים בקורס מקוון חשובים יותר מידת ההיענות ובהירות המטלות של המרצה מאשר מתכונת ארגון התכנים באתר הקורס. הסטודנטים מעריכים מאד את זמן התגובה של המרצה המקוון, אך (וכאן אולי החידוש) אינם מרגישים בנוח במתכונת של קורס מקוון סינכרוני שבו המרצה נמצא מנגד בזמן אמת ומעדיפים בוודאות למידה מקוונת אסינכרונית. כלומר, למרות התפתחותן הטכנולוגית המהירה של פלטפורמות מתוקשבות סינכרוניות (כגון תוכנת אלומינייט) אין הסטודנטים מייחסים חשיבות לנוכחות מקוונת סינכרונית של המרצה והם מעדיפים משוב נכון וברור במתכונת של קורס אסינכרוני בו הם לומדים בזמנם החופשי. נוכח ממצאי המחקר הנוכחי נשאלת השאלה האם לא עדיף להשקיע במיומנויות של מרצים להעברת קורס מקוון אסינכרוני מאשר להשקיע בתשתיות של פלטפורמות סינכרוניות ( Kathleen Sheridan & Melissa A. Kelly).