בבית-החינוך הניסויי "רמות חפר" פוּתח מודל המכונה "דיאלוג יצירתי". "הדיאלוג היצירתי" הוא מודל הוראה-למידה תהליכי, המיועד להבניה פעילה של ידע וכולל ארבעה שלבים עיקריים:.עיבוד הידע בעבודת חקר קבוצתית. ייצוג הידע באמצעות תוצר. הצגת הידע לפני קהלים שונים.רפלקציה, הערכה ומשוב. רמות חפר, הנו בית-ספר תיכון ניסויי. 5 שנות ניסוי מקיים בית-הספר מרכז השתלמויות ניסויי, במטרה ללמד ולהעביר את הניסיון החדשני למערכת החינוך. בית-הספר פיתח במשך שנות הניסוי, דרך למידה, המבוססת על דרכי הוראה והערכה חלופיים. בעזרת אגף הניסויים ובעזרת המפקחים על המקצועות השונים, ממירים ברמות חפר את בחינות הבגרות הרגילות בדרך היבחנות אחרת, התואמת את דרך הלמידה.

שאילת שאלות ע"י מורים היא סוגיה פדגוגית ידועה , אך לא תמיד יודעים המורים או המרצים כיצד לשאול את השאלות הנכונות היכולות לעורר עניין . נקודת המוצא שמעלות עדנה וחברותיה המורות המלמדות בבתי ספר בארה"ב, היא ששאלת השאלות בדרך הנכונה יש בה כדי לעורר שיעור מעניין או ליצור שיעור שגרתי הנתפס ע"י התלמידים כמשעמם. דבר ראשון , יש לשאול שאלות פתוחות שמובילות את התלמידים לשאול בעצמם שאלות נוספות ולעורר דיון בכיתה. שאלות טובות צריכות לעורר את הסקרנות של התלמידים. לצורך כך אפשר להשתמש בתמונות , ממצאים, יצירות אמות וכדומה ( ובוודאי שלמורה המתוקשב באינטרנט יש כאן יתרון משמעותי) . רצוי להתמקד בשאלות שמעוררות חשיבה אצל התלמידים ומובילות אותם להמשיך לחקור בנושא. המלצה חשובה : יש לתת לתלמידים די זמן על מנת להתמודד ולענות על השאלה. אל תאפשרו לתלמידים הראשונים שמצביעים לענות , אלא בקשו מהתלמידים לחשוב רגע ולנסח את תשובותיהם במחברת או במחשב.

פרופסור האוורד ריינגולד הנחשב לאבי תפיסת הקהילות הוירטואליות באינטרנט ממשיך ללמד באוניברסיטת ברקלי בקליפורניה וגם המהפכנות הפדגוגית שלו לא דעכה, להפך. בקורסים המתוקשבים שלו הוא משלב דרכי הוראה מאתגרות ויוצרות עניין. במערכת הויקי המתוקשבת של הקורסים הוא משתמש בראש ובראשונה במיפוי מושגי כדרך הוראה קוגניטיבית מעמיקה ומעוררת. כל הסטודנטים הלומדים אצלו נדרשים לתמצת ולבטא את עיקרי הממצאים שהם קוראים במפות מושגיות או "מפות מוח" שהם מעלים באתר הקורס WIKI) ). עפ"י תפיסתו של ריינגולד, המפות המושגיות שמתווים הלומדים יוצרים אצלם מיומנות של יצירת הקשרים בין תהליכים ותופעות ובכך ההבנה של הנושאים הנלמדים הנחקרים על ידם היא מעמיקה יותר. כאשר פרופסור ריינגולד מנסה להעריך את עומק הבנת הסטודנטים הלומדים אצלו הוא פשוט מסתכל ובוחן את תרשימי המפות המושגיות שיצרו או שיפרו באתר הקורס. פרופסור ריינגולד פרסם לאחרונה מאמר חדש על הדרכים שיש לנקוט בכיתה על מנת לעורר את העניין של הסטודנטים הלומדים באוניברסיטה ובמכללות. המאמר התפרסם בגיליון האחרון של כתב העת EDUCAUSE Review ( אוקטובר 2010 ) .

איך להקנות מיומנויות של הוראה מצטיינת? מאחר ואליזבט גרין גרין מה"ניו יורק טיימס" אינה מתמודדת במאמרה עם שאלה חשובה זו מציעה פרופסור נירה חטיבה שתי הצעות מעשיות המבוססות על ידע של אחרים ושלה: א. יש להקים מאגר ארצי נגיש של סרטי הדגמה. ב. יש להעניק למורים, במסגרת בית הספר, השתלמויות קבוצתיות וייעוץ אישי ביישום מיומנויות הוראה בכיתה. פרופסור נירה חטיבה מציעה להקים רשות ארצית שתעסוק בצילום שיעורים של מורים מצטיינים וראיונות עמם בכל תחומי התוכן ובכל רמות בית הספר ובהכנת סרטי הדגמה של מיומנויות הוראה של ידע פדגוגי כללי, של ידע פדגוגי של תחום התוכן ושל סוגי הידע האחרים החשובים להוראה טובה. כל הסרטים הללו יעמדו לשימוש המורים בספריית בית הספר ובמוסדות אחרים ובאתר אינטרנט נגיש למורים. הסרטים יהוו גם תשתית להשתלמויות קבוצתיות, רצוי במסגרת בית הספר, שבהן ינתחו ויישמו מיומנויות של הוראה טובה. עוד מוצע ע"י פרופסור נירה חטיבה : הקמת מערך של ייעוץ קבוצתי ואישי: כל בית ספר יעסיק רכז פדגוגי שיהיה אחראי לכל הפעילויות לקידום ההוראה בבית הספר (חטיבה, 2008א). התפקיד כבר קיים אמנם, אך הוא אינו מוגדר ואינו מתוקצב כראוי.

כבר פרסמנו על המהפכה השקטה המתחילה להירקם מבחינת דרכי ההעברה וההכנה של מצגות לתלמידים וסטודנטים , אבל מגיעות עוד עדויות מגורמים חינוכיים שונים בחו"ל על יעילות התפיסה החדשנית של Prezi מבית היוצרים של ארכיטקטים בבודפשט. הצגת המצגות בתפיסה של Prezi היא מרחבית ולא לינארית ויש בה כדי לשפר את ההתעניינות של הלומד כי זיכרונו מטיב לקלוט בראייה מרחבית ולא לינארית. הנה דוגמא של מצגת שנערכה לאחרונה בארה"ב על עיקרי התפיסה של טקסונומית בלום . המצגת פותחה באופן יחידני על בסיס תוכנת Prezi. עדיין אין מחקרים אמפיריים על יתרונות התצוגה המרחבית מבחינת סטודנטים או תלמידים , אך מדיווחים אקראיים של מורים ומרצים שמגיעים מארה"ב ומהונגריה עולה כי רמת התעניינות הקוגניטיבית של הלומדים היא ערנית יותר.

המדריך "למידה דרך תנועה" מיועד לספק כלים יישומיים לאנשי חינוך המעוניינים לשלב פעילות גופנית עם ניתוח יישומי של התנהגות, למטרות חינוכיות מגוונות. הספר מתאר "חיבור דידקטי" בין החינוך הגופני לבין ניתוח יישומי של התנהגות ומביא הסבר תיאורטי קצר ורציונאל ליעילותו של קשר זה. תכניו מתמקדים בהקניית מיומנויות שליטה וניהול עצמי, שיתוף פעולה, מוטיבציה ללמידה ועוד. מפורטים בו ההליכים היישומיים שניתן להחיל על מסגרות חינוך שונות, וכמו כן הוא מפרט את התהליכים שיושמו בפועל בבית הספר "הוד" (ומיושמים היום בהצלחה בבתי ספר בישראל ובמדינות אחרות), לצד נתונים אמפיריים אשר תועדו במהלך יישום התכנית. מוצגים בו דפי עבודה המהווים בסיס ליישום התהליכים הדידקטיים, שניתן יהיה להתאימם ולעשות בהם שימוש במסגרות חינוך דומות. נכתב ע"י ד"ר איתן אלדר.

על השאלה העיקרית של המאמר – "האם הוראה טובה ניתנת ללמידה?" – גרין משיבה בחיוב וטוענת שיש לזהות את הידע המהווה בסיס להוראה מצטיינת ולהקנות למורים בבתי הספר ולסטודנטים במוסדות להכשרת מורים את הידע הזה. אליזבט גרין, הכתבת לענייני חינוך של עיתון "הניו יורק טיימס" מתארת במאמרה את פעילותו של דאג למוב בבתי ספר בניו יורק. למוב גילה שהתכונה החיונית של הבאת התלמידים לריכוז היא מיומנות נרכשת של המורה. מדובר במיומנות שאפשר להתמחות בה, להתאמן עליה ולרכוש אותה כשם שמתאמנים ורוכשים יכולת נגינה. גרין גילתה שמורה זקוק למומחיות בשלושה סוגי ידע: ידע כללי של הוראה (לדוגמה: ידע הטכניקות של למוב); ידע של "איך ללמד את הידע של תחום התוכן" (לדוגמה: ידע של הנושאים המתמטיים שהמורה אמור ללמד בכיתה); ידע של הוראת תחום תוכן מסוים (לדוגמה: הטכניקות שפיתחו דבורה בוֹל וצוותה). המאמר מתייחס גם לפעילותה של החוקרת דבורה לוונברג בול, שבדקה את תחום התוכן והשליטה של מורים בהוראת המתמטיקה. המסקנה של בול וצוותה: ידע של תחום תוכן מסוים אינו מספיק להוראה יעילה שלו, הכרחי גם ידע פדגוגי של איך ללמד את אותו נושא.

הגב' נסרין זערור מלמדת את מקצוע מוט"ב בבית-ספר תיכון בדרך מאתגרת ומעוררת עניין . היא חושפת את התלמידים לנושאים מעניינים וחשובים לדוגמה, הקרינה, מחלת הסרטן, האנרגיה, הסביבה ועוד בתחילת כל שיעור היא מקשרת את הנושא לאירוע אקטואלי וכך נוצרת אווירה של עניין. בנוסף היא מנסה לגוון את דרכי ההוראה. דוגמא נוספת לדרכי הוראה היא הלמידה סביב המשחק הלימודי. בשנה האחרונה פיתחו התלמידים משחקים לימודים מאוד מעניינים ועניינו את כל התלמידים האחרים. מה שהעלה בקרבם את הדימוי העצמי שלהם. מאמר וראיון עם המורה נסרין זערור מתוך כתב העת מוט"ב כעת, גיליון מס' 6, תש"ע, 2010.

מסמך הנחייה של משרד החינוך מחודש אוגוסט 2010 לגבי מטרות ודרכי הוראה הנדרשים ע"י המורים כיום בכיתה מבחינת הבניית הידע ומבחינת פיתוח החשיבה. על מנת לחזק את יכולת ההשוואה של תלמידים ואת היכולת שלהם להעביר תבניות חשיבה המאוזכרות במסמך זה לתכנים אחרים, על המורה להיות ער לתכנים מתאימים נוספים (חלקם מחיי היומיום וחלקם מתחומי תוכן נוספים), בהם יוכל לחזור ולתרגל עם התלמידים את יכולת ההשוואה שרכשו. דיון מטה-קוגניטיבי שיעסוק בעקרונות ההשוואה ובהיבטים הכלליים שלה יסייע אף ליכולת ההעברה. במסמך מובאות דוגמאות שונות.