דרכי הוראה
מיון:
נמצאו 795 פריטים
פריטים מ- 721 ל-740
  • לינק

    אירוע מתמטי מאופיין בכך שבמרכזו עומדת סוגיה אקטואלית בתחום החינוך המתמטי המציבה, על פי רוב, בעיה, דילמה, עימות, קיטוב או מתח כלשהו. בכל אירוע תלמיד שואל שאלה או אומר אמירה ועל המורה להגיב לדברי התלמיד. אירועים מתמטיים המשולבים במהלך ההוראה בכיתה תורמים הן לגיוון ההוראה והן להשבחתה. ניתן לשלב אירועים מתמטיים כפתיחה לנושא מסוים כדי לבדוק את הידע של התלמידים. ניתן לשלב אירועים מתמטיים במהלך נושא לימודי כדי למנועי תפיסות מוטעות וכדי לשרש תפיסות כאלה. ניתן לשלב אירועים מתמטיים בסיום נושא כדי לבדוק כיצד התלמידים מבינים פן מסוים בנושא לאחר הלימוד. ניתן גם לשלב אירועים מתמטיים לנושא הנלמד בכיתה כדי לחזור על חומר שלמדו קודם וכדי לעורר דיון מתמטי. (צביה מרקוביץ)

  • רפרנס

    המחקר בדק את תמונת העולם המקצועית של מורים ושל פרחי הוראה ובחן אם יש ביניהם הבדלים מהותיים. תפיסת העולם של הנבדקים נבחנה בעזרת מגוון מדדים: זיכרונות מההוראה, עקרונות שמאמינים בהם, דימוים שמסכימים איתם, ממדי השפעה על הפרט ועל המערכת ותובנות הקשורות לתחומי הדעת שאותם הם מלמדים. הממצא העיקרי מצביע על כך כי עיקר מעייניהם של המורים הוא בקיום מסגרת נאותה בה התלמיד יוכל לפתח את כישוריו ותחושת מסוגלות עצמית ורמה ערכית-מוסרית גבוהה. בקרב פרחי ההוראה מסתמנת מגמה שונה. הם אינם פנויים לדאוג לתלמיד כפרט ומקדישים עדיין מאמץ לרכישת הידע הדיסציפלינרי ולשליטה בדרכי ההוראה שלו. (רחל ארנון)

  • לינק

    מאה שנים מנסים מחנכים עברים להקנות יחס אמוציונלי לתנ"ך וללימודו, ולשווא. אם באמת חשובה למישהו ידיעת התנ"ך, יש להמיר את הציפייה לאהבה במתן ביטוי ברור ומוסכם לחשיבותו. ואם לא – יש להוציא את התנ"ך מתוכנית הלימודים. כך לפחות לא ישנאו אותו. המאמר נכתב ע"י פרופסור יאירה אמית מאוניברסיטת תל אביב. (יאירה עמית)

  • לינק

    מצגת מעניינת ומאתגרת של הדר נץ ממכללת אורנים העוסקת בשיח כיתתי. המצגת מכסה את הנושאים הבאים: מאפייני השיח הכיתתי, דיאלוג ולמידה, הרצף השכיח בשיח הכיתתי, ז'אנרים של שיח כיתתי. הדיאלוג בכיתה הוא במקרים רבים מדומה, המורה גורמת לתלמידים להאמין כי מתקיים דיון נושאי בעוד שהלכה למעשה התלמידים מוערכים על בסיס של יחסים בין-אישיים והתנהגות. ממחקרים המצוטטים במצגת נמצא כי דיאלוג לכאורה ומונולוג בתחפושת דיאלוג נמצאו כז'אנרים הדומיננטיים. במצגת מובאים דוגמאות למונולוג בתחפושת דיאלוג, כיצד מורים יכולים לעצור את אינרציית המונולוג ולעודד דיאלוג?

  • לינק

    למה מינוס כפול מינוס שווה פלוס? היבטים דידקטיים – כיצד בוחרים דרכים להצדיק ולשכנע. ההיבטים הדידקטיים בבחירת דרכים להוראת כפל במספרים מכוונים, שישכנעו את התלמיד ויצדיקו את פעולת החשבון במספרים מכוונים. חשיבות הדיון: מתן מענה לשאלות כיצד יש לפעול כאשר הדרך התוך-מתמטית שנבחרה לא הובנה ע"י התלמיד? האם לא כדאי להכיר גם אמצעי המחשה כלשהו, מודל חוץ-מתמטי אותו ניתן ל"שלוף" בעת הצורך, כזה שיצדיק את הפעולות החשבוניות על המספרים המכוונים? ואם כן, מה הקריטריונים לבחירת מודל כזה. (יהודית בר-תקווה)

  • לינק

    התוכנית "כשרים והקשרים במתמטיקה" פותחה על ידי צוות היחידה לחינוך מתמטי, באוניברסיטה העברית בירושלים. התוכנית מכילה את כל הנושאים והמיומנויות הנדרשים לפי תוכנית הלימודים של משרד החינוך. היא בנויה על עקרונות דידקטיים ומתמטיים מוכחים שהביאו מספר מדינות מערביות למקומות ראשונים במבחנים המשווים הבינלאומיים. יש בה הקפדה על רכישת מיומנויות החשבון המקובלות תוך עידוד פיתוח חשיבה מתמטית, יצירתיות, ובקורתיות. הלמידה מבוססת על סיטואציות-בעיה בנושאים השונים המפורטים בתוכנית הלימודים, ומובילה לפיתוח מיומנויות חישוב, תובנה מספרית, ומיומנויות השיח המתמטי, כל זה תוך שימוש במגוון אמצעי הוראה וחומרי למידה ידידותיים.

  • סיכום

    המחקר בוחן את תהלך ההתפתחות המקצועית של מורי מורים למתמטיקה במהלך סדנת השתלמות חמש שנתית שנערכה בצפון הארץ (במסגרת פרוייקט מח"ר 98). מטרותהמחקר היו: א. לנתח ולהבין את תהליך התפתחות והתגבשות הידע המקצועי של המורים למתמטיקה כחברי הקהילה הלומדת. ב. לבחון את מידת הישימות של המודל התיאורטי המשולב של המחקר בהקשר ספציפי של ההשתלמות. במרוצת הזמן הלכה והתחזקה ההנחיה של קבוצת המורות המנחות (תמי ורחל) אשר ליוו מקרוב את המורות למתמטיקה הרגילות (רחל וחנה) וסייעו להן לארגן בעצמן סדנה למורים למתמטיקה ולמלא תוך כדי כך את התפקיד של מורי מורים למתמטיקה. מסימני ההיכר של הפרויקט היה חילופי הידע בין המורים הותיקים בסדנאות ובין המורים שהצטרפו למסגרת ההשתלמות (Zaslavsky , Orit. Roza Leikin).

  • מאמר מלא

    פעילות לתלמידים הבנויה כמשפט ציבורי בו מציגות את עמדותיהן מספר קבוצות בעלות אינטרסים שונים בנושא הצבת כלובי דגים במפרץ אילת. דוגמא לדיון בסוגיות אקטואליות בעלות הקשר ביולוגי. מובאת כאן הצעה לטיפול בנושא זה מהיבטים שונים. רעיון זה יכול להיות מיושם בטיפול בסוגיות אחרות כמו השתלות, הנדסה גנטית בצמחים ובייצורים אחרים, זיהום חופים, יעוץ גנטי – של מי המידע? כביש חוצה ישראל וכדומה. הפעילות מתאימה כפעילות סיכום לנושא אקולוגיה או לכלל התלמידים שלמדו אקולוגיה (אפרת לינק).

  • לינק

    המודעות למגוון של סגננות למידה התפתחה בארץ בזמן האחרון ועשוייה לגרום לשינויים מהותיים בתחומי תוכניות הלימודים, דרך ההוראה ודרך הערכת התלמידים. לכן, על המחנכים לדעת מהם סגנונות הלמידה השונים של התלמידים ואיך מפתחים את סגנון ההוראה שלהם כדי להתאימו לזמנים החדשים. המאמר עוסק בשני נושאים: א. סקירת התיאוריות והמחקר של סגנונות למידה. ב. הדגמת מודל אחד שנוי ליישום בבתי הספר MAT-4 של ברנס מקארתי (1990). (מלודי רוזנפלד)

  • לינק

    המחברים פורסים לפנינו את ניתוח הנתונים שנאספו מתוצאות המחקר TIMSS 1999 בו השתתפה ישראל. התוצאות שהתקבלו בישראל עוררו בדאגה רבה הובילו ליוזמה של מהלך הוראתי בשם:'פיתוח החשיבה הכמותית במתמטיקה ובניית מודל ספיראלי ללמידה' – מהלך המלוּוה בניסוי מבוקר (יעקב כץ, עופר רימון)

  • סיכום

    מחקר של ד"ר ענת רביב , תכנית לימודים אינטרדיסציפלינארית כמנוף לקידום "תלמידים תת-הישגיים בעידן התפוצצות המידע . תכנית לימודים בינתחומית המבוססת על התיאוריה הפיידוצנטרית בשילוב שיטות הוראה והערכה חלופיות כשיטה אלטרנטיבית לטיפול בבעיית תת-הישגיות במערכת החינוך. (ענת רביב)

  • מאמר מלא

    מחקר זה בחן את המודל החדשני שפותח בבית-החינוך הניסויי "רמות חפר", המכונה "דיאלוג יצירתי". מודל "הדיאלוג היצירתי" הוא מודל הוראה–למידה תהליכי, המיועד להבניה פעילה של ידע וכולל שלושה שלבים עיקריים, המלוּוים בפעילות מתמדת של רפלקציה, הערכה ומשוב. שלושת שלבי התהליך הם: עיבוד הידע בעבודת חקר קבוצתית. ייצוג הידע באמצעות תוצר. הצגת הידע לפני קהלים שונים. המחקר התמקד בשאלת חדשנותו של המודל ובאפשרות להפיצו במערכת החינוך (אסנת, ספורטה)

  • לינק

    רבים ממפתחי ההדרכה המתוקשבת מסכימים כי האמצעי האפקטיבי ביותר להטמעת הנלמד מושג באמצעות אינטראקציה בין קבוצת לומדים. משחקי E-mail בנויים מסביבים שונים. בסיבוב הראשון נשלח נושא כלשהו לקבוצת לומדים על נושא זה כל אחד מחברי הקבוצה נדרש להגיב בצורה אינדבדואלית בסיבוב האחרון נפגשת קבוצת הלומדים בפורום כלשהו לעיבוד החומרים ולהסקת מסקנות.

  • לינק

    קורס בפדגוגיה לסטודנטים במסלול היסודי (ג'-ו') המתמחים בהוראת המתמטיקה. בקורס נלמדים ההגיונות המרכזיים בהוראה (הגיון החיקוי, העיצוב והפיתוח), האסטרטגיות בהוראה, דרכי ההוראה הנגזרות מהן, ייערך ניתוח משווה של תפיסות חינוכיות שונות. יושם דגש על העקרונות של דרכי הוראה אלטרנטיביות: הוראה פרונטלית, למידה שיתופית והוראה מותאמת; עקרונות אלו וילוו בדרכי ישום בהוראת המתמטיקה. על-פי התיאוריות יפותחו שיקולי דעת פדגוגיים להתאמה בין דרכי ההוראה השונות לבין הילד, המורה והתכנים. במסגרת התרגיל יתנסו הסטודנטים באופן אישי בתכנון יחידות הוראה והפעלתן על פי האלטרנטיבות השונות, התאמת שיטות הוראה וחומרי למידה, והתאמת אמצעי הוראה על-פי שיטות הוראה שונות לכיתה הטרוגנית. קורס זה נלמד במקביל להתנסות המעשית בבית הספר בהיקף של שש שעות שבועיות (ראיסה גוברמן גלבוב).

  • לינק

    הקורס "לראות במרחב" המועבר במכללת דוד ילין, עוסק בפעילויות במרחב התלת ממדי, שמטרתן המרכזית היא פיתוח יכולת מרחבית, ביחד עם יכולת ניתוח וחשיבה רפלקטיבית. הדגש בקורס זה הוא על האספקט החזותי והאינטואיטיבי ולא על האספקט הדדוקטיבי הפורמלי של גיאומטריית המרחב. (ניצה כהן)

  • לינק

    הקורס במכללה לחינוך ע"ש קיי מיועד לסטודנטים שנה ג' המתמחים במתמטיקה במסלולים של בית ספר יסודי וגיל הרך. מרכז הקורס הוא פורום מתוקשב ועל הסטודנטים להגיש לפורום מספר אירועים מתוך ההתנסות שלהם בשעורי מתמטיקה. הם מגיבים לאירועים של האחרים על פי לוח זמנים מוגדר ומתפתח דיון מתוקשב בין המשתתפים סביב הנושאים העולים מהאירועים. במספר המפגשים הקיימים במכללה (5 בסמסטר) אנחנו דנים בשאלות המתמטיות העולות מהאירועים וגם בנושאים המתמטיים-פדגוגיים. הסטודנטים מציינים את התרומה של החשיפה הזאת לאירועים של החברים, והתפתחות הראייה שלהם לחשיבה של ילדים ולקשר בין החשיבה של הילדים לבין דרכי ההוראה שלהם (שיין , רות)

  • לינק

    בכל מהלך הקורס מכללת סמינר הקיבוצים עוסקים בצורה פעילה בפתרון בעיות בעזרת מחשב. הבעיות בסמסטר ב' מורכבות יותר, וכוללות פרקים ממתמטיקה נומרית. הבעיות והנושאים נבחרו מתחום המתמטיקה הרלבנטי לתלמידי המסלול. במהלך סמסטר א' יכיר הלומד את מושג האלגוריתם, וילמד לכתוב אלגוריתמים ליצירת סדרות אינסופיות וסופיות, בעיקר על פי נוסחאות נסיגה. במהלך סמסטר ב' פתרון הבעיות נעשה בצורות שונות (פתרון רקורסיבי, פתרון קומבינטורי, פתרון בעזרת האיבר הכללי וכו'). חלק מהבעיות לקוחות מתוך פרקים ממתמטיקה נומרית, כגון: מציאת שורש ריבועי ושורש שלישי של מספר, קירובים למספר פאי, וזאת במטרה להביא להעשרת תמונת העולם המתמטי של הלומדים בפרקים ממתמטיקה שימושית בת-זמננו תוך שילוב המחשב (הופמן, רונית)

  • לינק

    תכנית מב"ר היא תכנית ייחודית לתלמידים בעלי פוטנציאל לימודי המוגדרים כתת-משיגים. התכנית מבוססת על לימודים עיוניים במסלול בגרות רגיל, בניסיון למצוא פתרון נכון לתלמידים אלה, בדרך של חיזוק כישוריהם ויכולותיהם להתמודדות מוצלחת עם חומר הלימוד ועם בחינות הבגרות. כדי להשביח את דרך ההוראה בכיתות המב"ר יש להרחיב את הרפטואר של דרכי ההוראה וסוג המשימות כך שיתאימו למגוון רחב יותר של יכולות ויגיעו לתלמידים רבים יותר. המאמר מציע הצעות שונות להתוויית קווי עבודה של המורה בכיתת המב"ר. המטלות חייבות להיות מעניינות, מאתגרות, שוברות שגרה, אך לא קשות מדי. ניסוח המטלות חייב להיות בהיר ומובן. דף המטלה – לא עמוס מדי. כל מטלה צריכה להיות מלווה במחוון מפורט. (אמירה רום)

  • לינק

    הבנייה מתוקשבת של הפקת לקחים שיתופית אצל מורים המיישמים דרכי הוראה חדשניות. מצגת נלווית להרצאה בכנס השנתי של מיט"ל: תקשוב בהוראה אקדמית, אוניברסיטת תל אביב, 26.2.2004. (בת שבע אלון, עידית ירושלמי)

  • לינק

    ככל מיומנות אחרת, גם ההוראה הסינכרונית מחייבת לימוד, אימון ותרגול עד לרכישתה. אחרי שליווינו עשרות רבות של מורים ברכישת המיומנות בהוראה במערכות סינכרוניות מורכבות ("כיתה וירטואלית"), ניכר כי הצלחת השיעור, בהינתן טכנולוגיה יציבה, טמונה ביכולת המורה להמיר את המתודות אותן הוא מכיר ובהן הוא משתמש בכיתה רגילה, על גבי הפלטפורמה החדשנית הזו. במאמר זה ננסה לבחון את התחושות (והחששות) שאנו שומעים ממורים סינכרוניים בתחילת דרכם ולהציג .את התשובות שאנו ממליצים להשיב למורים אלו בדרך ליכולת הוראה אפקטיבית.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין