בכדי להוביל את הלומד ללמידה משמעותית יש לקשר את הידע הנרכש לידע הקודם. באמצעות מיפוי מושגים יכול המורה לבדוק את הידע הקיים אצל התלמיד במהלך ההוראה ולקשר מושגים חדשים למושגים שכבר קיימים במבנה הידע שלו (יעקבי, 1993). מפות המושגים מציגות באופן חזותי את המושגים והקשרים ביניהם כפי שהלומד מבין, לכן מפות המושגים של התלמידים מאפשרות למורים להבחין בין קשרים תקפים ללא תקפים או לגלות קשרים חסרים בין המושגים. ניתן להבחין בתפיסה המוטעית כאשר הקשר בין שני מושגים יוצר משפט לא תקף. הפעילות המובאת כאן משולבת במהלך לימוד המבנית "מוח תרופות וסמים", אך מתאימה ליישום במבניות אחרות (רויטל דרורי).

המעבר מהכיתה הפרונטלית, בה קיים מבנה חברתי של בידוד ויחידנות, אל הכיתה השיתופית – בה קיימים יחסי קרבה ואינטראקציה בין-אישית, דורש את הכשרת התלמידים והמורים לסוציאליזציה של כיתה שיתופית (הרץ-לזרוביץ 1995, 1996). בשיטת אל"ש (אוריינות בלמידה שיתופית) מציעות פרופסור הרץ-לזרוביץ וד"ר ברוריה שד"ל מאוניברסיטת חיפה, לפעול בדרכים המשלבות את המרכיבים הבאים: מיסוד זהות קבוצתית, בניית צוותים בכיתה, חלוקת תפקידים, הכשרת תלמידים מנחים לקבוצות. (רחל הרץ-לזרוביץ, ברוריה שדל)

עבודת מחקר זו עוסקת בשיטה החינוכית המכונה Case Based Teaching וביישומה הממוחשב. שיטת הוראה זו מבוססת על הגישה לידע Case Based Reasoning, המתמקדת בחשיבה המבוססת על ניסיון קודם. גישה זו משלבת התייחסות לזיכרון, לחשיבה וללמידה. הזיכרון עפ"י גישה זו משתנה באופן דינאמי עם כל התנסות חדשה, והוא מהווה מצבור של רישומי התנסויות שחווה האדם המלווים במערך קידוד עפ"י אינדקסים. מחקר זה דן בשאלה מהו האופן האופטימאלי להצגת האירועים לתלמיד מבחינת האפקטיביות על הלמידה, כפי שהיא מוגדרת בגישת ה- Case based reasoning ומבקש לתת מענה לשאלה זו מאינטרס אקדמי והן מאינטרס מעשי (זינגר, גילה).

המחקר התפתח מתוך רצון לבחון ולהעריך את יכולתם של תלמידים וסטודנטים לשאול שאלות בהקשר המדעי-טכנולוגי-סביבתי-חברתי (STES) ובעקבות כך להסיק מסקנות לגבי דרכי ההוראה/למידה ותכני הלימוד הרלוונטיים. מטרת המחקר הייתה להעריך יכולת שאילת שאלות של סטודנטים במהלך קבלת החלטות בהקשר לבעיה רלוונטית מחיי היום-יום בעלת היבטים מדעיים – טכנולוגיים – סביבתיים – חברתיים. יכולת שאילת השאלות נבחנה בשני שלבים של קבלת החלטה: בשלב ראשוני לאחר הצגת הבעיה ובשלב של איסוף מידע הנדרש לבחירת האלטרנטיבה הרצויה לצורך קבלת ההחלטה. שאלות המחקר היו: 1. מהו מספר השאלות הממוצע שנשאלו על-ידי הסטודנטים בשלבים השונים? 2. מהי רמת החשיבה של השאלות שנשאלו? (אורי צולר, אורית הרשקוביץ, דוד בן חיים)

המחקר המוצג כאן הוא מחקר גישוש בין-מכללתי בתחום החינוך לחשיבה ביקורתית שנערך בקרב שתי קבוצות של סטודנטים לתקשורת משתי מכללות לחינוך, "אורנים" ו"אחווה", בשנה"ל תשס"ב. כמחקר גישוש השוואתי, מטרתו לבחון, האם אפשר להסתפק בתכנית ללימודי תקשורת כדי לחנך לצריכה ביקורתית של המדיה (המבוססת על טיפוח חשיבה ביקורתית), או שיש צורך לשלב הוראה מפתחת חשיבה בהוראת התקשורת? (מירה פוירשטיין)

ביצוע משימות חישוב בעל-פה – משימות אריתמטיות, מחדד את הבנת התכונות של המספרים ואת הקשרים ביניהם. במאמר זה מובאות דוגמאות למשימות אשר בחלקן מתאימות לבית-הספר היסודי, אך בודאי מעניינות גם בחטיבת הביניים, ודוגמאות המזמנות שימוש בתבניות אלגבריות ובנוסחאות הכפל המקוצר ומתאימות לחטיבת הביניים (יפים כץ, מאיה כץ)

ניסיון מעניין לעשות שימוש מקורי בכלי החשיבה הפרקטיים שמציעה תורת האילוצים בחינוך. הניסוי נעשה במסגרת קורסי חינוך במכללה להכשרת מורים. במסגרת קורסים אלו נחקר תהליך היישום של כלי החשיבה והשפעתם על הלומדים ועל מנחה הקורס. התוכן הלימודי: הדגמת האסטרטגיה בקורס חלופות בהערכת הישגים, קורס בו נעשה שימוש בשלושה כלי חשיבה של תורת האילוצים. (גילה גלטר)

במאמר זה מציעה המחברת כלים להכוונת הסטודנט לניתוח התצפיות בשיעור בהתמקד על סוגי הידע השונים הדרושים למורה כדי להתפתח במקצוע ההוראה. שני הכלים העיקריים לניתוח התצפיות בשיעורים בהתנסות בהוראה: א. רשת סמנטית (semantic net) ב. משפטי מיפוי ( mapping sentence) סיכום: הרשתות הסמנטיות עוזרות לפרח ההוראה ללמוד את מבנה הידע של המושגים הפדגוגיים של המורה במיוחד לאור ההתבססות על מבנה ידע של המורה המומחה. מדוע? הרשת הסמנטית של מורה מומחה מפותחת ולרוב קיימים בה קשרים בין כל המושגים שהוצגו בשיעור, ואכן ניתוח כזה יעזור לפרח ההוראה לראות קשרים כאלה כבר בתחילת דרכו. (אמאל שריף-רסלאן)