קשיי היום-יום של הורים בכל הנוגע לגידול ילדים בגיל הרך משפיעים על רווחת ההורים ועל יחסיהם עם ילדיהם. מחקר זה בוחן האם ישנם הבדלים בין קשיי היום-יום של הורים לילדים המשתייכים למסגרות גני ילדים בהם מיושם יום לימודים קצר לעומת מסגרות בהם מיושם יום לימודים ארוך. החוקרים שיערו שהורים לילדים השוהים זמן רב יותר בגן יחוו פחות קשיים הקשורים לחינוך וטיפול בילדיהם, אך המסקנה הכללית אליה הגיעו היא שאין כך הדבר. הורים לילדים במסגרות של יום לימודים קצר או ארוך דווחו על רמות דומות של קשיי יום-יום.

הציונות-הדתית (להלן: הצה"ד) לכודה בתוך "סינדרום אידיאולוגי" המקשה עליה לנתב את דרכה בין שני עולמות מנוגדים: מצד אחד, עולם ה'קודש : ' עולם קבוע, ציוויי, אובייקטיבי, בעל תכנים אידיאיים מחייבים הממלאים את מכלול חייו של האדם; ומצד שני, עולם החול המאמין בעמדות רלטיביסטיות בתוך עולם דינאמי ומשתנה בעל ערכים אוניברסאליים וליברליים, סובייקטיבי ובלתי יציב. היעדר פתרון תאולוגי-חברתי ופוליטי להתמודדות עם הניגודים שבין שני העולמות גורם לכך שהמתחים בין האידיאולוגיות השונות ממשיכים לייצר כל הזמן זרמים חדשים של קהילתיות בתוך הצה"ד הנעים על ציר הרצף שבין שמרנות לליברליות דתית, תופעה שאף התעצמה בעקבות השפעות פוסט-מודרני.

מאמר זה מתמקד בקשר בין המצאת גן הילדים הפרבלי בגרמניה לבין הקמת גן הילדים העברי בפלשתינה בראשית המאה העשרים. הוא יסקור את הרעיונות הפדגוגיים של פרידריך פרבל, ממציא גן הילדים ומקצוע "הגננת", וישרטט שני מסלולים שהובילו מרעיון גן הילדים בגרמניה לגן הילדים העברי: המסלול מברלין לפלשתינה והמסלול ממזרח אירופה לפלשתינה. מטרת המאמר להציג את השפעת גן הילדים הפרבלי על גן הילדים העברי שהיווה תשתית לגן הילדים הישראלי כיום, כמו גם את השפעתו של פרבל על התכניות להכשרת גננות במכללות לחינוך (יעל דיין).

המחקר המוצג במאמר הוא מחקר אקספלורטיבי העוסק במהותו של גן הילדים בעידן שבו יש דרישות לאחריותיות והדגשת יתר של פיתוח כישורים אקדמיים כבר בגיל הרך. בדוח שכותרתו "משבר בגן הילדים" (Miller & Almon, 2009) הזהירו המחברים שגן הילדים בארה"ב השתנה רדיקלית לאור שני העשורים האחרונים ושדרכי למידה הולמות מבחינה התפתחותית שאורגנו סביב משחק, חקר ואינטראקציות חברתיות הומרו בתוכנית לימודים מרשמית, הכנה למבחנים ומיקוד ברור על בניית כישורים אקדמיים, עד כדי הפיכת כיתת הגן לכיתה א'. עורכי המחקר הנוכחי בדקו את הקשר בין למידה בגיל הרך ולמידה בגיל מאוחר יותר בהנחה שתוכן הלמידה וארגונה בגיל הרך משפיעים משמעותית על למידה. שאלות המחקר: (א) עד כמה ובאילו ממדים השתנתה חווית הגן בבית ספר ציבורי בין 1998 ל-2010 ? (ב) האם ב-2010 גן הילדים הוא כיתה א' החדשה? (ג) האם שינויים בגן הילדים לאורך זמן זה שונים בגנים המשרתים ילדים הזכאים לארוחה חינם ו/או ילדים שאינם לבנים? (Bassok, D., Latham, S., & Rorem, A).

ספר זה מאגד בתוכו מאמרים עיוניים ומחקריים על ילדוּת בחברה הערבית בישראל. כדי שנוכל להבין את הילדות עלינו להעמיק ולחקור סוגיות מגוונות בעולמם של הילדים בחברה שהם גדלים בה. המאמרים בספר בוחנים נקודות מבט היסטוריות ועכשוויות הקשורות בילדים ובילדות באסלאם ובחברה הערבית בישראל, בהתפתחות חברתית ושפתית, במוזיקה בחיי הילדים בגיל הרך, ביחסי הורים וילדים ובהדרכה בגני ילדים (גילה רוסו-צימט, מרגלית זיו, אפנאן מסארוה-סרור).

עורכי המחקר הנוכחי בחנו, בהתבסס על מחקר קודם שלהם (Engel et al., 2013), איזה תוכן מתמטי תורם לתלמידים במהלך הלימוד בגן. ההשערה היא שתלמידים ילמדו יותר מתמטיקה כשהמורים ידגישו תוכן שלילדים אין עדיין שליטה בו. הם השתמשו בנתונים משני מחקרים ארציים ארוכי טווח שנאספו בגני ילדים. שתי מערכות הנתונים כללו מידע רב על מדגם ילדים ומשפחותיהם, כיתות, מורים, גנים ובתי ספר (Engel, M., Claessens, A., Watts, T. W., & Farkas, G).

חקר מקרה יחיד זה נועד כדי לחקור כיצד הגננת עונה על צרכי הטיפול בפעוטות, המביעים את רצונם שיטפלו בהם, במפגשיהם. החוקרים צפו במשך עשרה שבועות בקירוב באינטראקציות הטבעיות והיומיומיות בין הפעוטות לבין הגננת. באמצעות ניתוח נתונים איכותני, תוצאות מחקר זה קוראות תיגר על הדימוי השכיח והפשטני של הגננת האכפתית ומראות שהמפגש ביניהם הוא מקצועי וחינוכי מאוד ושהגננת מספקת טיפול "יוצא דופן" לפעוטות הצעירים (Shin, Minsun, 2015).

מאמר זה מציג את מודל גן בראשית הפועל על פי הגישה הפרוגרסיבית. בגישה זו הילדים מובילים את הלמידה במהלך בחירת הפעילות בעזרת הסביבה שהגננת יוצרת והפיגום שהיא מציבה. הבעיה היא שילדים רבים לא מצליחים להתמיד בלמידה עקבית מתוך בחירה, וגננות רבות מתקשות לתת לכך מענה. מודל גן בראשית מאפשר לילדים להתגבר על הקושי ולהמשיך ולבחור את פעילותם, ומאפשר לגננת לפעול לפי תכנון שנתי מדויק ולהוביל את יישומו בעקביות (טל שריר ואלה שובל).

תפיסת מקצוע ההוראה כפרופסיה, בצד הדרישה להתחדש ולהתייעל במסגרת המחויבות המקצועית מופנית לא רק כלפי מורים אלא גם כלפי גננות העובדות במסגרת הציבורית והפרטית כאחת. בזיקה לכך בחן המחקר הנוכחי את הקשרים בין תפיסתן של גננות את ההוראה בגן כפרופסיה לבין עמדותיהן כלפי שינויים פדגוגיים. המחקר התמקד בזיהוי התפיסה של גננות את ההוראה בגן כפרופסיה בזיקה לוותק בעבודה, בזיקה למסגרת החינוכית שבה עובדת הגננת ובזיהוי עמדות של גננות כלפי שינויים פדגוגיים בזיקה לוותק בעבודה ובזיקה למסגרת החינוכית שבה עובדת הגננת, מסגרת ממלכתית ומסגרת פרטית (דיצה משכית ואסתר פירסטטר).

המאמר דן בשימוש בהוראה עשירה בתוכן בגנים בארה"ב במאמץ לעזור לילדי הגן ללמוד (Neuman, Susan B. , 2014).

במאמר זה, המחברים מציגים סקירה קצרה המתרכזת במיומנויות שנבחנות בגן הילדים (אוריינות מוקדמת, מתמטיקה מוקדמת, מיומנות קוגניטיבית, מיומנות רגשית-חברתית, מיומנות מוטורית, יצירתיות) ונתמכות על ידי טכנולוגיות המידע. נבחנת האפקטיביות של טכנולוגיות המידע בחינוך המיוחד ואצל ילדים מחוננים הלומדים בגני ילדים רגילים (Athanasios Drigas and Georgia Kokkalia, 2014).

המאמר דן בשימוש בשיטות להשתתפות גמישה בתכנון של פעילויות בגן ילדים הנתמכות על ידי טכנולוגיה. המאמר מתאר את פרדיגמת התכנון האוניברסלי עבור למידה (universal design for learning (UDL) ואת היישום שלה לפעילויות בכיתה. מספר מונחים ומושגים המרכזיים לניהול השתתפות גמישה מוגדרים, ביניהם פעולה, ביטוי, ומעורבות. לאחר מכן, ניתן מדגם של צעדים שהוצעו עבור תכנון שיעור תוך שימוש בתכנון אוניברסלי עבור למידה (UDL) ובהשתתפות גמישה (Parette, Jr., Howard P. and Blum, Craig, 2014).