מטרתו של מאמר זה לבחון כמה מהאתגרים העיקריים הקשורים להוראת מחקר איכותני. הצורך בבחינה כזו התעורר אצל מחברת המאמר בעקבות התנסויותיה בהוראת קורסים בנושא זה בשתי מחלקות בעלות דגשי מחקר שונים – המחלקה לפסיכולוגיה והמחלקה ללימודי מגדר. היא מתייחסת לשלושה סוגים של אתגרים: רעיוניים, מתודולוגיים ופוליטיים ( רבקה תובל-משיח ).

מאמר זה מציע ומדגים עשרה עקרונות שיישמו המחברות בהוראת קורס בשיטות מחקר איכותניות. עקרונות אלה מנוסחים בהשראת המחקר האיכותני, וכך יוצרים מסגרת מושגית להוראת הקורס. במילים אחרות, הוראת קורס שעניינו מחקר איכותני מיישמת את עקרונותיו של מחקר כזה. גישה זו להוראת הקורס מקורה באופי תהליך הלמידה-הוראה של הנושא, הדומה במורכבותו למורכבותם של נושאים הנחקרים בשיטות מחקר איכותניות. מורכבות זו דורשת מצוות ההוראה של הקורס להנחות את הסטודנטים בתהליך הבנתם את שיטת המחקר הזאת בדומה לאופן שחוקרים איכותנים לומדים את שדה המחקר שלהם ( אורית חזן, ליאורה נוטוב).

לדעת ולהבין באופן מספק פירושו להיות בעל ידע שלא סתם "יושב" במוחו של הסטודנט, אלא מתפקד בחיוניות ומסייע לסטודנט להבין באמת את העולם ולפעול בהתאם. דיוויד פרקינס (Perkins, 1992) בספרו Smart Schools כינה ידע זה בשם "ידע מחולל" (generative knowledge). זהו ידע בעל משמעות רחבה, שכולל שליטה בעובדות ובמיומנויות והיכרות עם בעיות ופתרונות, ידע המהווה מקור לשאילת שאלות ומתן תשובות לבעיות לא טריוויאליות. הידע הזה הופך לכלי עבודה של התלמיד, והוא משתמש בו במצבים שונים בחייו, ולא רק כאשר הוא נדרש לבצע מטלת חובה שניתנת כשיעורי בית. התאוריה הקונסטרוקטיביסטית הנה מסגרת רעיונית שמסייעת להתמודד עם החיפוש אחר הבנה עמוקה( ציפי ליבמן) .

הקשר התיאורטי הנרקם בין נושאי הספר העוסק בתפקיד המורים וברכישת הידע הוא הציר המרכזי בו, כשבמרכזו התיאוריה ההתפתחותית של קרל פופר(Popper). על פי המחברת למידה הינה התנסות סובייקטיבית המתרחשת כשהלומד מפרש בעיה סביבתית חיצונית באמצעות אלימינציה של מה שאינו מתאים/מובן לו. זהו רעיון חדשני, בעיקר בהתייחס להוראת מתימטיקה, ולפיו כדי שתתרחש למידה יש להציב בפני התלמיד בעיה שהניסיונות לפתרה יובילו אותו למציאת הכלים לפתרון בעצמו. ככלל, למידה מחייבת פעילויות "חקרניות" (exploratory), רעיון העולה בקנה אחד עם תפיסת הלמידה לאורך החיים המאופיינת בניסיון לפתור בעיות ע"י חקר של אסטרטגיות אפשריות שונות.

הגותו החינוכית של פאולו פריירה – איש החינוך הידוע ביותר בעשורים האחרונים – הצמיחה את הפדגוגיה הביקורתית, שהשפיעה מאוד על מחשבת החינוך והשפיעה מעט על מעשה החינוך . פאולו פריירה תיאר את החינוך הבית ספרי כ"חינוך בנקאי" שבו המורים "מפקידים" ידע ב"חשבונות" של התלמידים כדי ש"יפרעו" אותם בעתיד כלשהו. תכליתו הסמויה והממשית של החינוך הבנקאי היא לשמר את המבנה החברתי, המבוסס על מדכאים ומדוכאים ( חגית גור) .

כיצד אנו יודעים שהתלמידים למדו? היא שאלה חשובה. באמצעות דוגמה נרטיבית של שיעור בכיתה, מובא תיאור של הפילוסופיה המהותנית (Essentialist philosophy). פילוסופיה זו היא מכוונת מורה ונעדרת כל דרישה פנימית להבנת התלמיד. במקום זאת, מורה מעביר את הידע הנדרש והתלמידים סופגים ומחזירים את מה שהועבר. חמישה מאפייני למידה החסרים – הבנה, חשיבה, בעיות, שאלות, ומשוב – מנרטיב הכיתה נדונים בקצרה, ומוצגת פילוסופיה המרוכזת בתלמיד אשר ביכולתה לתמוך ולקיים למידה עשירה, מהותית ומשמעותית ( Roberson, S., & Woody, C).