גורמי הצלחה וכישלון
מיון:
נמצאו 125 פריטים
פריטים מ- 61 ל-80
  • לינק

    מחקר זה פיתח משחק מקוון חינוכי, סופר משלוח (Super Delivery), המכוון לידע אודות חיסכון בחשמל, וערך חקר מקרים של שמונה תלמידי כיתות ו' המשתמשים במשחק זה, כדי לחקור את הגורמים המשפיעים על היעילות של רכישת ידע של תלמידים בלמידה מבוססת משחקים דיגיטליים. מחקר זה נהג לפי ההליך שהוצע על ידי מיילס והוברמן (Miles & Huberman, 1994) לניתוח נתונים איכותניים ולמציאת תבניות על פני המקרים ( Fu-Hsing Tsai, Kuang-Chao Yu, Hsien-Sheng Hsiao).

  • לינק

    עיקרו של מאמר זה הוא בחינתם של המאמצים לשלב את הטכנולוגיה הדיגיטלית בחינוך מאז שנות ה- 60. בחינה זו נערכת מנקודת מבטם של מאפייני התנועות האפוקליפטיות לפי מחקריו של יוסף דן . במאמר זה יוצגו טיעונים המצביעים על כך שכל מאפייני התנועות האפוקליפטיות חלים על תופעות רבות המלוות את תחום הטכנולוגיה בחינוך, בעיקר בשנים האחרונות. מטרת זיהוי המאפיינים האפוקליפטיים בתחום הטכנולוגיה בחינוך היא לספק כלים לניתוח המכשולים העומדים בדרכם של החוקרים והמורים בפיתוח התחום כתחום דעת המבוסס על ידע (יהושפט גבעון).

  • לינק

    דו"ח מחקר חדש שפורסם לאחרונה בקנדה מגלה כי יש בניגוד לציפיות הסטודנטים שם אינם מתלהבים מקורסים מתוקשבים. הדו"ח מעורר סימני שאלה בקנדה וגם הפתיע לחלוטין את מובילי התקשוב החינוכי באוניברסיטאות שם . נשאלת השאלה מדוע הדור המתוקשב הידוע כ Digital Natives אינם מתלהבים מלמידה מתוקשבת? נשאלת השאלה מה הם הגורמים לפער ציפיות משמעותי זה בין מקדמי הלמידה המתוקשבת בקנדה ( ללא ספק אחת המדינות היותר מתקדמות בתקשוב החינוכי ) ותפיסתם האידיאליסטית ובין עמדות הסטודנטים.

  • סיכום

    מאז שנת 2008 מפתחים במערכת החינוך בדרום קוריאה מודל חדשני של בתי ספר תיכוניים הנקראים בתי ספר חכמים ( Smart schools) . הרעיון הוא לפתח בתי ספר תיכוניים שסביבת הלמידה שלהם היא כולה מתוקשבת וגם דרכי ההוראה של המורים מבוססים על אמצעיים טכנולוגיים מתקדמים . במיזם זה השקיעו הדרום קוריאנים מאות מיליוני דולרים מתוך הנחת יסוד כי זו הדרך להכשיר את הצעירים לעבודת ההי-טק במפעלים הטכנולוגיים הגדולים במדינה כמו סמסונג ואחרים. מעבר למאפיינים של טאבלטים לכל התלמידים ולוח "חכם" למורה , בתי הספר החכמים בדרום קוריאה (ראה סרט וידאו) יצרו בקרה על כל סביבת הלמידה האישית של התלמידים , בכניסה לכיתות, במעקב של ההורים מהבית דרך האינטרנט ובניטור בלתי פוסק מצד המערכת הממוחשבת הבית ספרית.

  • לינק

    משיכה ושמירה על מורים יעילים בבתי ספר עירוניים באוכלוסיות עניות הוא אתגר קריטי. יש חוקרים המפרשים את שיעורי התחלופה הגבוהים בבתי-ספר אלה כעדות לכך שמורים מעדיפים לעבוד עם תלמידים חזקים, משיגים. אחרים טוענים שמורים עוזבים כתוצאה מתנאי עבודה דלים הקיימים באופן מתמיד בבתי ספר אלה. על אף יצירת איזון בהיבט של חלוקת משאבים תקציביים, תפרוסת המורים המיומנים עדיין אינה שווה, ואיוש בתי ספר אלה במורים יעילים מהווה קושי (Allensworth et al., 2009). הטיעון המובא במחקר זה הוא שעדויות ממחקרים רחבי-היקף מראים שהדפוס של עזיבת בתי ספר "קשים" עשוי לשקף העדפות של מורים לסביבות עבודה טובות יותר ולא לתלמידים אחרים ( Kraft, M) .

  • לינק

    המסקנה המרכזית שעולה מן הממצאים היא שהאינדיקטורים לבדיקת הצלחת התכנית, דינמיים ומשתנים בהתאם לזמינות המשאבים למורה ובהתאם לפעולות המתרחשות בבית הספר. לכן על מנת להצליח בהגדלת היקף השיעורים המתוקשבים, יש להקל על המורה במהלך תכנון השיעורים וביצועם על ידי יצירת מקום אחד וירטואלי, קרי הפורטל הבית ספרי, המאפשר נגישות אל מוקדים אחרים, החיוניים והחשוביםלעבודתו ( רוני דיין, נגה מגן נגר) .

  • סיכום

    בית הספר, אומר סטיב דנינג, מוביל גישת הניהול הרדיקלי בארצות הברית, אינו בית חרושת אלא ארגון שעובד עם ידע. כדי לעבוד ביעילות עם ידע, יש לאמץ שיטות ניהול עדכניות ולהגדיר מחדש את מטרת ההוראה והלמידה . הבעיה הגדולה ביותר היא הניסיון ליישם בחינוך מודל חרושתי של ניהול, מודל שמארגן הכול לטובת יעילות "המערכת" ולמען צורכי הגדילה שלה, ושכופה על תלמידים, מורים, הורים ומנהלים להתיישר לפיו. גלגלי השיניים של "המערכת" מסתובבים ומסתובבים, ועם הזמן גדלות העלויות שלה, יעילותה פוחתת, והתלמידים, המורים וההורים כאחד מרימים ידיים ( אנתוני קודי ) .

  • לינק

    לפני כ־15 שנה הקים משרד החינוך במסגרת המזכירות הפדגוגית את גף ניסויים ויוזמות בניהולה של גנית ויינשטיין (ויינשטיין וגל 2008). במוקד העשייה עומד בית הספר הניסויי, המוגדר "מוסד העוסק ברציפות ובהתמדה בחדשנות חינוכית פדגוגית או ארגונית". ההשקעה הגדולה בפיתוח בתי ספר ניסויים יורדת לטמיון משום שמשרד החינוך אינו "ארגון לומד" המסוגל ללמוד מבתי הספר הניסויים ולהפיק מלמידה זו מדיניות חינוך . ( דוד חן ) .

  • תקציר

    ההצטיידות הטכנולוגית של בתיה"ס בשנתיים האחרונות, במסגרת התוכנית להתאמת מערכת החינוך למאה ה 21- , כרוכה באתגרים ובבעיות לא מעטים. במאמר המתפרסם בגיליון האחרון של "קולות" – כתב העת לענייני חינוך וחברה של המכללה האקדמית לחינוך קיי בבאר שבע, מועלים חלק מהם, גם כאלו שלא תמיד ניתנת להן הדעת ב"מירוץ" לתקשוב ביה"ס. את המאמר, שכותרתו "הטכנולוגיה בבתי הספר בישראל – בעיות בדרך לתקשוב מלא", חיברה ד"ר ערגה הלר.

  • לינק

    במשך 30 השנים שחלפו, הכשרת המורים בישראל עברה מהפכה: מקצוע ההוראה הפך לאקדמי, ומאז אמצע שנות השמונים כל המורים נדרשים להתקבל למכללה אקדמית להוראה או לאוניברסיטה כדי לקבל תואר ראשון ורישיון להיות מורה. מאמר זה מנתח את התהליך של האקדמיזציה של הכשרת מורים בישראל, עם דגש מיוחד על המדיניות של שני השחקנים הראשיים בתחום – משרד החינוך והמועצה להשכלה גבוהה-המראה שהם מחזיקים באופן מסורתי בתפיסות מנוגדות לגבי המורים ולגבי מקצוע ההוראה (Amos Hofman and Doron Niederland).

  • לינק

    המחבר כותב ביקורת על הספר "שינוי ושיפור במערכות חינוך: אסופת מאמרים" בעריכת גל פישר וניר מיכאלי. הכותבים בספר זה נחלקים לשתי קבוצות: בקבוצה אחת מיטב חוקרי החינוך של ארצות הברית, ובקבוצה האחרת אנשי מעשה וחינוך ישראלים. שתי הקבוצות מנסות לתאר ולהציג לקוראים את השפעתן של רפורמות בחינוך. המחבר טוען כי חשיבותו של הספר הנדון בכך שהוא מביא בפני הקוראים הישראלים את המורכבות הגדולה הכרוכה בביצוע רפורמות, ובד בבד מציג תובנות מחקריות שעניינן התנאים הנדרשים להצלחת הרפורמות האלו.

  • לינק

    הכפפת החינוך לשיקולים כלכליים (מופרכים) מזיקה לחינוך – ולכלכלה. החינוך חייב להשתחרר מהפניקה שמפיצה תעשיית המבחנים הבין-לאומיים. הקשר בין מיקום המדינה במבחנים הבין־לאומיים ובין צמיחה כלכלית הרבה פחות לינארי ממה שמלמדים הגרפים של רשויות המדידה הבין־לאומיות. אי־אפשר שלא לתהות שמא הקשר בין חינוך לכלכלה שונה ממה שמוצג בדרך כלל: כלכלות מבוססות וכלכלות צומחות משקיעות יותר בחינוך והתוצאה היא שהן משיגות תוצאות גבוהות יותר במבחנים הבין־לאומיים; החץ הנסיבתי הוא מצמיחה כלכלית לשיפור החינוך ולא להפך, או לכל הפחות – התהליך הוא דו־כיווני (. מבחנים בהקשר זה הם כלי חשוב ללמידה, והם מעוותים את החינוך ומאפילים על יעדיו האמיתיים כאשר הם הופכים לכלי מדידה תחרותי שתגמולים בצדו. הערכה בחינוך מטרתה לסייע לאנשי החינוך להבין תהליכים פרטיים ומערכתיים, ולא כלי פוליטי להתהדר בו. (יולי תמיר ) .

  • לינק

    המאמר סוקר מחקר אורך שהועבר על ידי שלושה מורים, שבו הם שילבו כתיבת בלוג כאסטרטגיית למידה. לפי המאמר, המטרה של המחברים הייתה לספק לתלמידים הזדמנות ליצור קהילות מעשה (communities of practice) הניגשות ליישום של טכנולוגיות חינוכיות. במאמר מובאת סקירה של טווח הכישלונות וההצלחות של המחקר ומודגשות ההערות של הסטודנטים שהשתמשו בבלוגים בכיתה. עיקר הטעויות היו הפעלת הסטודנטים לשיח פדגוגי באמצעות בלוגים , כאשר שיח כזה עדיף לקיים באמצעים הותיקים כגון פורומים מתוקשבים או צ'אטים . עדיף היה להפעיל את הסטודנטים להוראה בבלוג לצורך כתיבה ורפלקציה ולא לצורך שיח ( (Hungerford-Kresser, Holly, Wiggins, Joy and Amaro-Jim?nez, Carla).

  • לינק

    המאמר מתאר ספר תובנות, שיטות פדגוגיות שהוכיחו עצמם בשדה, מעשיות שנכתב בארה"ב על-ידי מורה לאנגלית, הנחשב כאחד מטובי המורים שם . הספר, שהינו תיאור מקיף של אתגרים נפוצים שבהם נתקל המורה בכיתה, מציג צעדים ישימים ומערכי שיעור עבור מורים בבית הספר התיכון המבקשים לסייע לתלמידים להניע עצמם ( Ferlazzo, Larry).

  • לינק

    שנת ההוראה הראשונה נחשבת כשלב חשוב ומשמעותי בהתפתחותו המקצועית של המורה. המחקר מתמקד בקשיים של המורה הערבי המתחיל בבתי הספר הערביים. המסגרת התאורטית מסתמכת על הניתוח של סיימון וינמאן (Simon Veenman) המציע דירוג היררכי של עשרים וארבעה קשיים הניצבים בפני המורה המתחיל בהתאם לסדר חשיבותם. המחקר מתייחס לשמונת הקשיים הנפוצים ביותר ( עליאן, סלמאן, ראיד, זידאן).

  • לינק

    אנו חייבים להודות כי חל כרסום במעמדו של התנ"ך בחברה הישראלית, קל וחומר – במעמדו של התנ"ך בקרב התלמידים. המורה עופר דובר מבית הספר "הרצוג – בית חשמונאי, מבקש לנסות ולהציע תשובה לשאלה, תשובה שהיא, למעשה, שילוב של שלושה גורמים. הגורמים הללו אופייניים לחברה הישראלית החילונית בכלל, אולם הם באים לידי ביטוי ביתר תוקף בקרב הצעירים. הפתרון, לדעתו , אינו מצוי רק במערכת החינוך וליתר דיוק – הוא בעיקרו אינו תלוי במערכת החינוך. "התלמידים שלנו הם חלק מהמארג החברתי של מדינת ישראל ולכן השינוי צריך לבוא קודם כל בה. אנו חייבים להפוך לחברה שמתגמלת יותר את אנשי הרוח שלה ומעלה את קרנם. זהו עיקרון שאם הוא לא יתקבל, אנו עלולים למצוא את עצמנו כחברה של טכנוקרטים בורים ושמחים. אנו אף חייבים לעודד ולגרות את הנוער לחשוב לעומק. כאן יש תפקיד רב מאוד לתא המשפחתי, אשר למרבה הצער, הולך ומוותר על המחויבות הבסיסית שלו לחינוך הילדים". ( עופר דובר).

  • לינק

    80% מהתלמידים בתיכון לא מרחיבים את המקצועות המדעיים, מספר הפונים לתחומים המדעיים הולך ופוחת ורמת הידע של הסטודנטים במקצועות בסיסיים כמו מתמטיקה, פיזיקה וכימיה, נמוכה. האצבע המאשימה היא בעיקר לכיוון מערכת החינוך- חוסר הכשרה מתאימה של מורים למתמטיקה, תוכנית בעייתית במתמטיקה בחטיבת הביניים וכך גם במדעים. אין בפוסט זה שנכתב ע"י שושי פולטין משום כתב הגנה על מערכת החינוך, אולם נדמה שהפעם ניתן להפנות את האצבע המאשימה לא רק אליה, אלא גם לאוניברסיטאות, לפתיחת המכללות וגם לשאיפותיה של ה"אמא היהודייה" ( שושי פולטין).

  • לינק

    בהרצאתו בכנס של מרכז טאוב בנושא "שיפור מערכת החינוך – מה עובד? " התייחס פרופ' גמראן לממצאי מחקרי חינוך עדכניים מארצות הברית ומרחבי העולם, הנותנים מענה לשאלה זו. עם זאת סייג החוקר את דבריו והדגיש, כי לא די שקובעי המדיניות בישראל יתבססו על ראיות בינלאומיות בעת קבלת החלטות על השקעות חדשות במערכת החינוך. על קובעי המדיניות לבצע מחקר מקומי זהיר בטרם יחליטו על יישום כולל. על פי שני מאמרים, המסכמים את הרצאתו של פרופ' גמראן, במחקרי חינוך נמצא, כי למורים יש השפעה רבת עוצמה על איכות הלמידה של תלמידיהם. עם זאת, ממצאי המחקרים אינם עונים חד-משמעית לשאלות כמו "מה מורים מוצלחים עושים, ומה מבדיל אותם ממורים אחרים"?

  • לינק

    במאמר זה דן אליה בר קפרא באתגרים המשפיעים על תפקידו ותפקודו של המורה בתחילת דרכו במקצוע ההוראה במאה ה-21 ומשרטט את הדילמות העיקריות הנובעות מהם. "השינויים הטכנולוגיים והחברתיים המהירים שמתחוללים מאז המאה ה-20 הובילו להחרפת המתחים והסתירות במערכת החינוך" (מכון ון ליר בירושלים) ובשל כך בפני המורה כיום עומדים יותר אתגרים וקשיים מאז הקמת בית הספר המודרני בסוף המאה ה-19.

  • לינק

    ג'יי הורוויץ מדווח על מאמר מעניין של מרטין וולר ובו רפלקציה על פורטפוליו דיגיטאלי. במאמרון שלו מרטין וולר כותב על הפורטפוליו הדיגיטאלי – ועל כך שהוא מעולם לא נמשך אליו. הוא מציין שבעיניו הניסיון עם הפורטפוליו הדיגיטאלי בקהילה החינוכית מהווה דוגמה טובה לטעות לא קטנה של התקשוב החינוכי. מבחינתו של מרטין וולר, הפורטפוליו הדיגיטאלי הוא רעיון טוב שנכשל בשלב הביצוע, והוא מונה מספר סיבות שלדעתו גורמות לכך. הוא טוען שכלי הפורטפוליו שנבנו במוסדות חינוך מורכבים ומסובכים הרבה יותר מאשר הם צריכים להיות. זה קורה כי כאשר מוסד חינוכי מאמץ את רעיון הפורטפוליו ובונה לעצמו כלי, הוא מעמיס עליו פונקציות רבות מדי. וולר טוען שהמוסדות מתמקדות בכלי, ולא במיומנויות הדרושות כדי לנהל פורטפוליו בצורה מוצלחת. כמו-כן, הוא מזהה תכונה שהוא מכנה "יהירות חינוכית" (אם כי הוא עצמו חש שהמונח קצת חריף מדי) שגורמת לכך שמוסדות חינוך אינם מוכנים לאמץ כלים קיימים. הם חושבים שהצרכים שלהם לא מוצאים מענה בכלים קיימים ומתעקשים לבנות כלי ייחודי.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין