רעיונות לשיתוף פעולה בין המכללה כמוסד המכשיר מורים לבין בית הספר כמוסד המאפשר התנסות הביאו ליצירת תכנית בעלת מודל ייחודי ניסויי עבור פרחי הוראה בהכשרה דיסציפלינרית. תכנית זו מאפשרת התנסות של המתכשרים להוראה בבית ספר מאמן. הבסיס למודל זה הנו האמונה, שלבית הספר המאפשר התנסות במצבים אותנטיים יש תפקיד חשוב בהקנייתו של הידע הפדגוגי-פרקטי של המורה. המאמר מתאר את המסגרת הקונספטואלית לדגם ההתנסות המעשית בבית הספר המאמן (PDS) ואת הרציונל של " אחוות אחים" שמה של התכנית שהוזכרה לעיל.כמו כן מודגשים ההיבטים המעשיים של השותפות בין המכללה לבין בית הספר ביישום המודל הייחודי להתפתחות פרופסיונלית בהוראה, לרבות רפלקציה על ההתנסות ורפלקציה על השותפות בתום שלוש שנים של התנסות (שוש מלאת).

במאמר זה מציגה ד"ר ורדה צימרמן כיצד ניתן לחלץ רכיבים של זהות מקצועית לצד היבטים של 'התפתחות מקצועית של בעלי תפקיד במערכת החינוך . הממצאים והמסקנות מוצגים זאת באמצעות המקרה הפרטי של מחנכי הכיתות בעל-יסודי. לטענת הכותבת, החוקר המצליח לחלץ במחקרו היבטים של זהות מקצועית לצד היבטים של התפתחות מקצועית, המרכיבים יחדיו את אושיות ההוויה המקצועית-אישית של איש החינוך, יוכל לתרום להבנה מעמיקה של חייהם המקצועיים הכוללים של אנשי החינוך שהוא חוקר . הבנה זו תתאפשר במסגרת הבנייתם מחדש של סיפורי הקריירה המקצועית המקיפים של אנשי החינוך הנחקרים. חקר המקרה להלן משמש, אם כן, הן לצורך הצגת חקר המקרה הפרטי של מחנכי הכיתות והן לצורך הדגמה מתודולוגית. בדיון שבעקבות הצגת חקר המקרה מציעה ד"ר ורדה צימרמן הכללות שניתן להפיק ממקרה פרטי זה.

מחקר כפעילות מקצועית אינו מרכיב מקובל בעבודת המורה ובזהותו המקצועית. למרות זאת, לימוד שיטות מחקר הוא חשוב וחיוני לעובדי חינוך. המחקר האיכותני מלמד אותנו להכיר את האחר וגם להבין אותו. ערך מרכזי של מחקר זה הוא ההכרה באנושיותו של כל אחר, כיבודו ואף מאבק למענו, אם הוא מדוכא או מקופח. זהו גם ערך יסוד של החינוך. כאן נפגשים המחקר האיכותני האכפתי והחינוך. הכרת דרכיו וערכיו של מחקר זה היא אפוא חלק מחינוכו ומהכשרתו של איש החינוך כמקצוען מתבונן ומבין, וכך גם פועל נכון יותר. הסיטואציה הבית-ספרית, על מכלול הדמויות הפעילות בה והאינטראקציות המתרחשות בה, היא סיטואציה אנושית מורכבת ומלאת דרמה – ההתרחשויות בה מהירות וספונטניות. כל התייחסות וכל תגובה להתרחשויות אלה כרוכות בפרשנות הולמת שלהן. על מנת לפעול באופן שיתקבל כנכון במציאות זו או אחרת ולהפיק ממנה הבנה מעמיקה יותר וגםשימושית, חיוני אפוא להכיר את דרכי ההתבוננות והבירור האיכותניות-פרשניות. ההיכרות עם דרך מחקר זו בוודאי לא תהפוך כל סטודנט או מורה לחוקר, אך תביאו להיות מתבונן רגיש יותר ומעמיק יותר בתופעות האנושיות; לדעת להקשיב לאנשים ולדובב אותם, להיות נכון לגייס ידע ממרחב של תחומי תרבות ודעת, מנבכי הזיכרון האנושי המצטבר כדי לפרש לעצמו ולזולת תופעות שהוא נתקל בהן, התרשם מהן או היה מעורב בהן, וכך לתת להן משמעות רלוונטית. הכרת דרך מחקר זו תהפוך אותו למסוגל לבצע רפלקציה, דהיינו להתבונן טוב אל העצמי ולהפיק תובנות ותיקוני דרך ( שמחה שלסקי).

מורים מקדישים שנים רבות להוראה מסורה, ללימוד ולחינוך של אלפי תלמידים, תוך חיפוש אחר דרכי הוראה משמעותיות ויישומן. אף על פי שהילדים והמתבגרים לומדים בבית הספר שנים רבות יחסית, מורים מעטים, אם בכלל, זכורים לתלמידים כמורים משמעותיים. זיהוי הרכיבים שיהפכו את המורה למורה משמעותי הוא סוגיה שאין לה תשובה מוסכמת אחת. כמורה וכמכשירת מורים, סוגיות אלה מעסיקות את כותבת המאמר זה זמן רב. ההבנה כי המורה בעת הנוכחית אינו נהנה עוד ממעמד של "יודע כול" וכי ההוראה איננה יכולה להישען על "העברת מידע" או על "הקנייתו", מחייבת חשיבה חדשה, רעננה ואחרת של תהליך ההוראה והחינוך. מטרת מאמר זה היא להציג בקצרה תפיסה חינוכית הנשענת על המחקר האיכותני בכלל והאתנוגרפי בפרט, שתביא לידי התפתחות אישית ומקצועית של המורים ושל המתכשרים להוראה. אימוץ תפיסה זו כדרך עבודה יסייע לפרחי ההוראה ולמורים הוותיקים ליצור תרבות של דאגה כנה ושל אכפתיות לתלמידים, שתסייע להם לשפר את הישגיהם הלימודיים ואת דפוסי התנהגותם. בתוך כך תתרחש העצמה אישית ומקצועית של המורים ושל המתכשרים להוראה, וכן של הארגון הבית-ספרי (מירה קרניאלי).

למורים יש הזדמנויות לצפות בלמידה במשך תקופות זמן ארוכות במגוון של מצבים אקדמיים וחברתיים. לעתים קרובות הם צברו במשך שנים רבות ידע רב-ערך על טבע הקהילה, בית הספר וכיתת הלימוד; הם עדים לאירועים בחיי הכיתה אגב התרחשותם, וחווים אותם תוך התייחסות לתפקידיהם ולאחריותם. הצגתן של חוויות אלו במסגרת המחקר, בין שבאמצעות חוקר הבא מבחוץ ובין שבאמצעות אדם הבא מתוך המערכת ושחווה אותן בעצמו, מסייעת להשגת ידע חשוב, הרלוונטי לפרקטיקה. הסיפור של המורה ק' המוצג במאמר מדגים כיצד מחקר הפעולה עוזר למורה להתמקד בבעיה משמעותית בתחום הוראתו, וכיצד במהלכו הוא בודק כמה אפשרויות פעולה. הוא עושה זאת תוך שהוא מרחיב את הידע התיאורטי שלו ומגלה את ממצאי המחקרים האחרים בנושא הנחקר. כחלק מהמחקר המורה בונה מערכות יחסים מקצועיים ושיתופיים, שבאמצעותן הוא מבצע את המחקר תוך בירור ושמירה על האינטרסים של עמיתיו. הוא גם נותן פומביות לתהליך המחקרי ופותח פתח לדיון מתמשך בבעיה הנחקרת ( מיכל צלרמאיר).

המחקר הנוכחי בדק את התרומה של קהילה מקצועית שיתופית בביה"ס תיכון למאמצי הרפורמה המתנהלים במקביל בביה"ס. המודל הקונספטואלי של ההפעלה בביה"ס מבחינת ניהול הידע מבוסס על " קהילת מעשה" וקהילת לומדים" המסגלים עצמם למטרה משותפת ולחילופי ידע. קהילת המורים פעלה במשותף לתמיכה ברפורמה המתנהלת בביה"ס התיכון . נחקרו 6 קהילות פעילות הידועות בשם ( Critical Friends Groups (CFGs איסוף הנתונים התבסס על תצפיות, ראיונות עומק וניתוח מסמכים. הממצאים מלמדים כי לקהילת מורים פעילה הבנויה על בסיס רב-תחומי בביה"ס יש השפעה על הלכידות של הרפורמה הפדגוגית המתנהלת ביה"ס. השיתופיות של המורים ופעילותם כקהילה מגובשת יש השפעה על המוטיבציה לקדם את הישגי התלמידים בביה"ס . עם זאת , נמצא כי תרומת קהילות המורים הפנימיות על גיבוש והעמקת הידע הפדגוגי-תכני של המורים (teachers’ pedagogical content knowledge ) היא שולית. עם זאת, בסיכום כולל, מצביע המחקר על תרומת קהילות המעשה הבית-ספריות על הנכונות ליישם שיטות הוראה חדשניות בכיתות הלימוד ( Marnie Willis Curry ).