לימור ליבוביץ , כותבת על צורת למידה שהולכת וצוברת תאוצה- למידה מבוססת פרויקטים- כאחת הצורות המותאמות לעידן הלמידה המשמעותית במאה ה-21. היא מביאה במאמרון שלה כמה דוגמאות בתיכון בסן דייגו- בו תוכלו לצפות בתלמידים ומוריהם מממשים את התאוריה שהוסברה בסרטון הראשון ( לימור ליבוביץ)

בשנתיים האחרונות התעצמה הפעילות המתוקשבת של בתי ספר בישראל במעטפת מתוקשבת של ימים מקוונים . כך לדוגמא , מדווחת אפרת מעטוף על יוזמה של המנהל למדע וטכנולוגיה במשרד החינוך . פעילויות מתוקשבות מוכנות לשימוש בסביבת מוודל, במגוון נושאים: יום השואה, יום ירושלים, שבועות, האחר הוא אני, גלישה בטוחה ומדעים. הפעילויות מיועדות לתלמידי כיתות ד'-ט'.

לכל בית ספר גישה אחרת להתמודדות עם בעיות משמעת, אך אנשי חינוך, מנהלים ומורים ותיקים סבורים כי חלק מרכזי בפתרון הוא הקפדה על חזית אחידה – כך שהתלמידים יבינו כי מולם לא ניצב מורה בודד, אלא מערכת שלמה. בשלושת התיכונים באילת, למשל, אימצו לפני שמונה שנים את תוכנית הרא"ל למוגנות ומיטביות, של הפסיכולוג פרופ' עמוס רולידר. "המטרה היתה ליצור סדר יום ארגוני אחיד לבתי הספר, עם שפה אחידה וברורה", אומרת שמחה הראל, מנהלת התיכון השש-שנתי "רבין" בעיר. "תהליך הטמעת התוכנית כלל לימודים, סדנאות והשתלמויות של הצוות במשך שנה ( לימור דומב).

הפרויקט התבצע במסגרת תוכנית למידה מבוססת פרויקטים (Project Base Learning – PBL), מודל לימודי שבו המורים מעצבים את הלמידה במקום "להספיק" אותה. רכזת הביולוגיה של התיכון, רויטל נאמן יהל, משמשת מדריכה של רשת עמל בלמידה מבוססת פרויקטים – פרויקט שבו מעורבים כיום כתשעה בתי ספר של הרשת, שבהם לומדים הילדים למידת חקר בתחומי דעת שונים ( רווית שרף ).

לטענת ד"ר אשלי דינס תרגול של מדיטציה טרנסצנדנטלית פעמיים ביום במשך 15 דקות מפחית אלימות ומתח בבית הספר ומשפר את הישגי התלמידים. בביקור הסברה בישראל ניסה דינס, ד"ר לפיזיקת חלל ומנהל בית ספר באיווה, ארצות הברית, לגייס מורים ספקנים להטמעת תורתו המופעלת כבר ב־700 בתי ספר בעולם (אמתי , מור ).

בשנת 1997 יזם 'יד ביד', המרכז לחינוך יהודי-ערבי בישראל (להלן: יד ביד) מודל חדש לחינוך דו-לשוני בנוף הישראלי. מודל זה מבוסס על דו-לשוניות מאוזנת (balanced bilingualism), שבה הן הערבית והן העברית משמשות במידה שווה כשפות ההוראה בשלושה בתי ספר משולבים, שיהודים וערבים לומדים בהם יחד. הרעיון הבסיסי מאחורי היוזמה הוא ליצור סביבה חינוכית דו-לשונית שוויונית במטרה להציע כבוד ושוויון לשתי הקבוצות ( מוחמד אמארה).

ארגון ה-OECD פרסמה את הדו"ח המעודכן ביותר שלה עם התוצאות של התלמידים "ביצועי קריאה דיגיטלית". הערכה זו כללה תוצאות מבחנים של 470,000 תלמידים בני 15 ב-2009, מ- 65 מדינות. התוצאות מראות שככל שתלמיד משתמש יותר בזמן מחשב בבית הספר – כך ציוניו בקריאה דיגיטלית נמוכים יותר, בכל שלושת מקצועות הליבה שפה, מתמטיקה ומדעים.

המהפכה החינוכית באנגליה היא לא ארגונית כמו בישראל ואינה קשורה גם לשיטות הערכה ולבחינות הישגים אלא להחלטה מרחיקת לכת של הממשלה הבריטית ליישם תכנית לימודים רב-שנתית מחייבת של לימודי תכנות החל מכיתות א' . אנגליה תהיה המדינה הראשונה בעולם אשר תיישם לימודי חובה של תיכנות החל מכיתות א'. בריטניה הכריזה על גישה פרו-אקטיבית והודיעה על לימודי חובה של תכנות מחשבים לכל הילדים בממלכה החל מגיל 5, כך שיהיו בעלי מיומנויות דיגיטליות גמישות.

הסיבות לכישלון ההטמעה של התקשוב בביהס נבעו ניגוד אינטרסים או בטיב תהליך קבלת ההחלטות. ההרצאה חשפה את עמדות שלושת הגורמים השותפים לתהליך הטמעה: "המטה"-הדרג הקובע קרי משרד החינוך ,מדגישה את חשיבות המורה בשטח ורכזי התקשוב,בתי הספר עצמם ,בהם חשיבות טיפח ההוראה-למידה בבית הספר בראש מעייניהם והספקי הטכנולוגיה שמן הסתם המנדט שלהם הוא הטמעת הכלי הטכנולוגי אותו הם מספקים "מכאן שמורכבות תפקיד רכז התקשוב גדולה מזו המוגדרת ע"י משרד החינוך במינויו".

מאמר עתיר תובנות של ג'יי הורוויץ. "למרבה הצער, היום יותר ויותר הלמידה הבית ספרית מאמצת את השיטות שפותחו עבור ה-eTraining, ואת הנחות היסוד שלו. אם המטרה היא יעילות, סביר להניח שהשיטות האלו, והעקרונות שעליהם השיטות מבוססות, תקפים. וכאשר לא מבחינים בין ה-training לבין ה-learning, קל, ואולי אפילו כדאי, לשלב את שיטות ה-training לתוך ה-learning. ( ג'יי הורוויץ).