בתי ספר
מיון:
נמצאו 1122 פריטים
פריטים מ- 101 ל-120
  • לינק

    לימור ליבוביץ , כותבת על צורת למידה שהולכת וצוברת תאוצה- למידה מבוססת פרויקטים- כאחת הצורות המותאמות לעידן הלמידה המשמעותית במאה ה-21. היא מביאה במאמרון שלה כמה דוגמאות בתיכון בסן דייגו- בו תוכלו לצפות בתלמידים ומוריהם מממשים את התאוריה שהוסברה בסרטון הראשון ( לימור ליבוביץ)

  • לינק

    דו"ח שפורסם באחרונה מצביע על מספרם הגבוה של התלמידים הנתקלים בקשיי למידה, ועל חוסר האונים של מוריהם בטיפול בהם. 22%מהתלמידים בבתי הספר היסודיים בישראל מוגדרים על ידי המורים שלהם "מתקשים". בחטיבות הביניים השיעור עולה ל-30%, כמעט כל תלמיד שלישי. כך עולה מדו"ח מחקר שפרסם לאחרונה מכון המחקר ברוקדייל, שעסק בדרכי ההתמודדות של בתי הספר עם ילדים ובני נוער הזקוקים באופן דחוף עזרה – שאינה מגיעה לרבים מהם. התמונה העולה מהדו"ח יכולה לסייע בהסבר כמה מהכשלים של מערכת החינוך, למשל בקידום ההישגים של כלל האוכלוסייה ובצמצום הפערים בין קבוצות שונות ( אור קשתי).

  • לינק

    בשנתיים האחרונות התעצמה הפעילות המתוקשבת של בתי ספר בישראל במעטפת מתוקשבת של ימים מקוונים . כך לדוגמא , מדווחת אפרת מעטוף על יוזמה של המנהל למדע וטכנולוגיה במשרד החינוך . פעילויות מתוקשבות מוכנות לשימוש בסביבת מוודל, במגוון נושאים: יום השואה, יום ירושלים, שבועות, האחר הוא אני, גלישה בטוחה ומדעים. הפעילויות מיועדות לתלמידי כיתות ד'-ט'.

  • לינק

    בארצות הברית כבר עושים זאת, בבריטניה זה כנראה יקרה בקרוב. בארץ אימצו פרו יקט אמריקאי ובקרוב יתקיים בבתי הספר "יום הקוד הישראלי". האם יש ללמד מדעי המחשב, כולל תכנות, כבר בבית הספר היסודי? בארצות הברית כבר צומחת במהירות תנועה כלל ארצית ללימודי תכנות במערכת החינוך. 20 אלף מורים, מגן חובה ועד כיתה י"ב, לימדו השנה שיעורי תכנות ( שיר חכם).

  • סיכום

    ה"מבוא" ו"תמונת המצב" של קובץ מחקרי זה מגדירים ומסכמים באופן צלול את מהותו של המחקר האתנוגרפי בכלל ואת התפתחותו של מחקר כזה העוסק בחינוך בישראל בפרט. הקובץ ערוך היטב ועשוי כהלכה. הוא מקיף, מעודכן ומוקפד מבחינת בחירת המאמרים ואיכותם – אף שטבעו של ספר מסוג זה, כפי מציינים העורכים, אינו מאפשר להדביק את קצב המחקר העכשווי (עידן ירון).

  • לינק

    המאמר נסמך על מחקר של פרקטיקות אפקטיביות בהתפתחות מקצועית מתמשכת שנמשך 18 חודשים ונערך בשני שלבים: שלב ראשון- ניתנו מענקים ל-232 מיזמים בית ספריים של התפתחות מקצועית מתמשכת ברחבי אנגליה ועוד 670 בתי-ספר היו מעורבים וכן רשויות מקומית ומוסדות להשכלה גבוהה. מתוך 232 המיזמים הנ"ל רק 68% הגישו הצעות להמשך בשלב השני וקיבלו מענקים נוספים ( Earley, P., & Porritt, V).

  • סיכום

    המאמר בוחן אתגרים העומדים בפני מורים מתחילים בשנת עבודתם הראשונה במסגרת Teach First""* בבתי ספר רב-תרבותיים ומתאר חלק מהאסטרטגיות שהם נוקטים בהן כדי להתגבר על הקשיים. המאמר משתמש בעדשת התרבות הבורדיאנית המספקת רעיונות להכשרה טובה יותר של מורים לתפקוד במצבים כאלה בבתי הספר ומוסיפה לגוף ידע גדל והולך בתחום. המושג המרכזי הוא "הון תרבותי" שמשמעותו כאן הרקע התרבותי שכל תלמיד ומורה מביאים לכיתה. ההון התרבותי שיש למורים ולתלמידים הוא חלק ממערכת ערכית עמוקה המועברת מדור לדור ומושפעת ממעמד חברתי, מרקע אתני ומהשכלת הורים. כל אחד שואב מבסיס זה ויוצר משמעויות ( Hramiak, A ).

  • סיכום

    לכל בית ספר גישה אחרת להתמודדות עם בעיות משמעת, אך אנשי חינוך, מנהלים ומורים ותיקים סבורים כי חלק מרכזי בפתרון הוא הקפדה על חזית אחידה – כך שהתלמידים יבינו כי מולם לא ניצב מורה בודד, אלא מערכת שלמה. בשלושת התיכונים באילת, למשל, אימצו לפני שמונה שנים את תוכנית הרא"ל למוגנות ומיטביות, של הפסיכולוג פרופ' עמוס רולידר. "המטרה היתה ליצור סדר יום ארגוני אחיד לבתי הספר, עם שפה אחידה וברורה", אומרת שמחה הראל, מנהלת התיכון השש-שנתי "רבין" בעיר. "תהליך הטמעת התוכנית כלל לימודים, סדנאות והשתלמויות של הצוות במשך שנה ( לימור דומב).

  • לינק

    המאמר (גרסה חדשה ומעודכנת של המאמר) מתייחס למערך ההערכה הבית ספרית הנהוג כיום במערכת החינוך, מציג את תהליכי מיסודו, ומציע תפיסה שונה לארגונו ולהגדרת תפקידו כגורם מערכתי רב חשיבות בהבניה של תהליכי איכות שיסייעו להצלחת בתי הספר בפעילותם השוטפת ובזיקה למדיניות ולמטרות מערכת…( שלומית אבדור).

  • לינק

    הפרויקט התבצע במסגרת תוכנית למידה מבוססת פרויקטים (Project Base Learning – PBL), מודל לימודי שבו המורים מעצבים את הלמידה במקום "להספיק" אותה. רכזת הביולוגיה של התיכון, רויטל נאמן יהל, משמשת מדריכה של רשת עמל בלמידה מבוססת פרויקטים – פרויקט שבו מעורבים כיום כתשעה בתי ספר של הרשת, שבהם לומדים הילדים למידת חקר בתחומי דעת שונים ( רווית שרף ).

  • לינק

    לטענת ד"ר אשלי דינס תרגול של מדיטציה טרנסצנדנטלית פעמיים ביום במשך 15 דקות מפחית אלימות ומתח בבית הספר ומשפר את הישגי התלמידים. בביקור הסברה בישראל ניסה דינס, ד"ר לפיזיקת חלל ומנהל בית ספר באיווה, ארצות הברית, לגייס מורים ספקנים להטמעת תורתו המופעלת כבר ב־700 בתי ספר בעולם (אמתי , מור ).

  • לינק

    הערכת הישגים בדמות ציונים משטיחה את הלמידה, מעודדת מוטיבציות חיצוניות והשוואה חברתית. היא פוגעת באוטונומיה של הלומד ועלולה לפגוע גם בתחושת המסוגלות שלו (למפרט, 2013). במשך שתיים עשרה שנים ולאחר מכן בלימודי התואר הראשון, אנחנו מורגלים לעשות את הנדרש מאיתנו בבית הספר (שיעורי בית, עבודות, מבחנים וכולי) על מנת לרצות את המורים שלנו (ואולי את ההורים) ולעמוד בציפיות שלהם (שהפכו אולי גם לציפיות שלנו) (ורד רפאלי).

  • סיכום

    בשנת 1997 יזם 'יד ביד', המרכז לחינוך יהודי-ערבי בישראל (להלן: יד ביד) מודל חדש לחינוך דו-לשוני בנוף הישראלי. מודל זה מבוסס על דו-לשוניות מאוזנת (balanced bilingualism), שבה הן הערבית והן העברית משמשות במידה שווה כשפות ההוראה בשלושה בתי ספר משולבים, שיהודים וערבים לומדים בהם יחד. הרעיון הבסיסי מאחורי היוזמה הוא ליצור סביבה חינוכית דו-לשונית שוויונית במטרה להציע כבוד ושוויון לשתי הקבוצות ( מוחמד אמארה).

  • לינק

    ארגון ה-OECD פרסמה את הדו"ח המעודכן ביותר שלה עם התוצאות של התלמידים "ביצועי קריאה דיגיטלית". הערכה זו כללה תוצאות מבחנים של 470,000 תלמידים בני 15 ב-2009, מ- 65 מדינות. התוצאות מראות שככל שתלמיד משתמש יותר בזמן מחשב בבית הספר – כך ציוניו בקריאה דיגיטלית נמוכים יותר, בכל שלושת מקצועות הליבה שפה, מתמטיקה ומדעים.

  • סיכום

    המהפכה החינוכית באנגליה היא לא ארגונית כמו בישראל ואינה קשורה גם לשיטות הערכה ולבחינות הישגים אלא להחלטה מרחיקת לכת של הממשלה הבריטית ליישם תכנית לימודים רב-שנתית מחייבת של לימודי תכנות החל מכיתות א' . אנגליה תהיה המדינה הראשונה בעולם אשר תיישם לימודי חובה של תיכנות החל מכיתות א'. בריטניה הכריזה על גישה פרו-אקטיבית והודיעה על לימודי חובה של תכנות מחשבים לכל הילדים בממלכה החל מגיל 5, כך שיהיו בעלי מיומנויות דיגיטליות גמישות.

  • לינק

    עדויות חדשות ,שמגיעות לאחרונה מארה"ב , מלמדות כי גובר התסכול של מורים בבתי הספר שם מהדגשת היתר של בחינות ההישגים הסטנדרטיות שהנהיג משרד החינוך הפדראלי בשנים האחרונות. לדעת המורים, הדגש שניתן להכנת תלמידים לבחינות ההישגים פוגם הן בעבודתו היצירתית של המורה בכיתה , בדרכי ההוראה יותר מכל במוטיבציה של התלמידים ללמידה סקרנית וחקרנית.

  • לינק

    הסיבות לכישלון ההטמעה של התקשוב בביהס נבעו ניגוד אינטרסים או בטיב תהליך קבלת ההחלטות. ההרצאה חשפה את עמדות שלושת הגורמים השותפים לתהליך הטמעה: "המטה"-הדרג הקובע קרי משרד החינוך ,מדגישה את חשיבות המורה בשטח ורכזי התקשוב,בתי הספר עצמם ,בהם חשיבות טיפח ההוראה-למידה בבית הספר בראש מעייניהם והספקי הטכנולוגיה שמן הסתם המנדט שלהם הוא הטמעת הכלי הטכנולוגי אותו הם מספקים "מכאן שמורכבות תפקיד רכז התקשוב גדולה מזו המוגדרת ע"י משרד החינוך במינויו".

  • לינק

    מאמר עתיר תובנות של ג'יי הורוויץ. "למרבה הצער, היום יותר ויותר הלמידה הבית ספרית מאמצת את השיטות שפותחו עבור ה-eTraining, ואת הנחות היסוד שלו. אם המטרה היא יעילות, סביר להניח שהשיטות האלו, והעקרונות שעליהם השיטות מבוססות, תקפים. וכאשר לא מבחינים בין ה-training לבין ה-learning, קל, ואולי אפילו כדאי, לשלב את שיטות ה-training לתוך ה-learning. ( ג'יי הורוויץ).

  • לינק

    תובנות של המורה להיסטוריה יאיר פרבי לגבי שיטות הלמידה הפעילה שהנהיג בכיתות בהן הוא מלמד . "מיומנויות המאה ה21 – הם מפגינים יצירתיות וחדשנות, הם חושבים בצורה ביקורתית אך לא תמיד בצורה מערכתית, אחד הדברים שקשה להם בעיקר הוא כאשר הם צריכים לקבל החלטות. הם מעדיפים שיגידו להם על מה לכתוב, קשה להם לבחור! לאט לאט הם לומדים כיצד ללמוד ורובם הראו כי יש להם סקרנות אינטלקטואלית ( יאיר פרבי)

  • לינק

    בעידן הפדגוגיה החדשנית יש לתת ביטוי לקול של התלמיד ולאפשר לו לבטא עצמו באמצעים מתוקשבים המעודדים יצירה עצמית. הסקירה מונה 4 טכנולוגיות תקשוב אשר שימוש בהן יש בו כדי להעצים את קולו של התלמיד או צוות תלמידים בכיתה . הטכנולוגיה המתוקשבת שניצבת בראש הרשימה , היא , כמובן , הבלוגים האישיים או הכיתתיים ( Terry Heick ).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין