מחקר זה בחן אמונות מורים, ידע ופרקטיקה כיתתית לגבי למידה מכוונת עצמית (Self-regulated learning) עבור עשרה מורים בבית הספר היסודי ובחטיבת הביניים. החוקרים השתמשו במודל הלמידה מכוונת עצמית של בארי זימרמן (Barry Zimmerman) כמסגרת עבור השיטות והתוצאות שלהם. הם אספו נתונים באמצעות שאלונים, תצפיות בכיתות וראיונות עם המשתתפים. נמצא כי למורים היו אמונות חיוביות לגבי תפקידה של למידה מכוונת עצמית בכיתות שלהם אך היו להם מספר הסתייגויות לגבי היכולת של התלמידים לווסת באופן עצמי את הלמידה בכיתות (Spruce, Robin; Bol, Linda, 2015).

חקירה זו בחנה את ההתנסויות של שלושה מורים בשנתם הראשונה עם המדריכים למורה ועם יומני המעקב בכיתות של בית הספר היסודי. למרות שהמדריכים למורה סייעו למשתתפים ללמוד את תכנית הלימודים ולהחליט כיצד לערוך ברצף את התוכן, המדיניות הנוקשה של הקמפוס שדרשה מהמשתתפים לעקוב אחר יומני המעקב הובילה לדילמות מקצועיות לא נוחות ולהתנגדות מצד המורים (Bauml, Michelle, 2015).

מאמר זה מדווח על פרויקט מחקר שבו השתתפו אחד-עשר בתי ספר יסודיים ותיכוניים, שבהם המורים היו מעורבים בפיתוח של תכנית לימודים מבוססת חקירה שיתופית עבור חינוך לאזרחות. המטרה העיקרית של המחקר הייתה לבחון את ההבנה של המורים לגבי חינוך לאזרחות, את מה שהמורים מחשיבים כהתמקצעות הנדרשת עבור חינוך לאזרחות וכיצד ניתן לעודד התמקצעות זו. התוצאות מראות כי קיימת עלייה במודעות של המורים לגבי חינוך לאזרחות ואת הנוכחות המרומזת שלו בפרקטיקות שלהם (Willemse, T. Martijn; ten Dam, Geert; Geijsel, Femke; van Wessum, Loes; Volman, Monique, 2015).

מחקר זה, המתבסס על פסיכולוגיה חיובית, תיאוריית ההגדרה העצמית ופרספקטיבה לגבי איכות המורה, בוחן גישה מבוססת-כוחות להתפתחות המקצועית של המורה. התוצאות חשפו עלייה ניכרת מבחינה סטטיסטית ברגשות של אוטונומיה ומסוגלות עצמית בהדרכת אחרים (Rosanne C. Zwart, Fred A.J. Korthagen & Saskia Attema-Noordewier, 2015).

מחקר זה בוחן את הסיבות לכך שמורים מציגים חדשנות בהוראה שלהם. נערכו ראיונות עם שלושים מורים בבית ספר יסודי, בבית ספר תיכון ובאוניברסיטה בקהילה במערב-התיכון של ארה"ב. כל המשתתפים אמרו שהם יזמו חדשנות בעקבות הרצון לשפר את למידת התלמידים; אחרים הזכירו לעתים קרובות סיבות, כגון: התנסויות של התפתחות מקצועית מבחירתם ואת הרצון להימנע משעמום אישי (Emo, Wendy, 2015).

דוח המחקר הנוכחי מספק נתונים על נשירה וניעות של מורים מתחילים בבתי ספר ציבוריים יסודיים ותיכוניים בארה"ב. קיים מחקר רב על נשירה, התמדה וניעות אך הממצאים אינם עקביים או שהם מתייחסים לשתי שנות העבודה הראשונות על פי רוב. כדי ללמוד יותר על הנתיבה המקצועית של מורים משנת העבודה הראשונה ובמהלך 4 השנים שלאחר מכן נערך מחקר ארוך טווח זה. מבט ראשון זה כולל נתונים חדשים וממצאים נבחרים. הממצאים מאפשרים לבחון התנהגות בשלבים שונים בנתיבה המקצועית של המורים במהלך 5 השנים הראשונות (Gray, L., & Taie, S).

למידה מקצועית בהוראה דיפרנציאלית (Differentiated Instruction) היא תהליך למידה מורכב עבור מורים מתחילים. מחקר זה בוחן את ההשפעה ההדדית שבין משאבי עבודה (כלומר, אוטונומיה של מורים ומאפיינים של קהילות למידה מקצועיות) לבין משאבים אישיים (כלומר, מסוגלות עצמית של מורים) המונחים כגורמים מכריעים להתמקצעות בהוראה דיפרנציאלית. המדגם כלל 227 מורים מתחלים מתוך 65 בתי ספר יסודיים (De Neve, Debbie; Devos, Geert; Tuytens, Melissa, 2015).

המחקר עקב אחר היסטוריות העבודה של 57 מורים בבתי ספר יסודיים ותיכוניים, שזוהו בתחילת שנת ההוראה השלישית שלהם כבעלי פוטנציאל לתרום תרומה משמעותית למקצוע. תוך שימוש בנתונים מסקרים ומראיונות, מאמר זה מדווח על הגורמים שתמכו או עיכבו את המחויבות הראשונית שלהם למטרה ואת ההתלהבות שלהם ליצירת שינוי שש שנים מאוחר יותר, הן בכיתה והן בתפקידי מנהיגות בבית הספר. שביעות רצונם מההתנסויות היומיומיות שלהם בבתי הספר היוותה מניע חזק במיוחד להחלטות הקריירה שקיבלו המורים במהלך הזמן (Cameron, Marie; Lovett, Susan., 2015).