אתרי אינטרנט
מיון:
נמצאו 165 פריטים
פריטים מ- 141 ל-160
  • לינק

    לאור העובדה כי יותר ויותר מורים ואנשי חינוך מתחילים לעסוק במחקר הנוגע לסביבות מתוקשבות , פותח בארה"ב מאגר מידע שיתופי מבוססWIKI שנועד לרכז מידע על כלי עזר מתוקשבים. מאגר המידע השיתופי מבוסס ה-WIKI פותח ביוזמת ד"ר ליסה שפירו מאוניברסיטת רייס בארה"ב. מאגר שיתופי זה אוסף וצובר מידע על כלים ומשאבים שיכולים להקל על עבודת החוקרים . ניתן לעלעל ברשימת הנושאים הכוללת קטגוריות כגון , "כריית מידע" , בלוגים, סקרים ממוחשבים, איסוף מידע, ניתוח טקסטים ועוד. ליד כל משאב וכלי מתוקשב יש תיאור קצר. הכלים מאוגדים עפ"י סוגים וסוגות. המאגר הולך וגדל וסביר להניח שימשיך להתעדכן . קישור

  • לינק

    ד"ר אילנה מודלינגר מביה"ס לחינוך באוניברסיטה העברית השלימה לאחרונה ( דצמבר 2008 ) את השידרוג והעדכון של אתר האינטרנט תומך הלמידה שלה. מלבד שדרוג ועיצוב מחדש של האתר המעולה היא השלימה את הפרק על לקויי הלמידה של המבוגרים והוסיפה פרק על ההתמחות ההמיספירות. האתר המעודכן של ד"ר אילנה מודלינגר מציג את ההגדרות ואת התסמונות של ליקויי למידה. פרק מקיף סוקר את כישורי הרקע של הלמידה ואחר דן בקשיים החברתיים שסובלים הלומדים ליקויי הלמידה, דרכי הטיפול החינוכי בילדים אלה וסוגיית שילובם בכיתה הרגילה .

  • לינק

    אסתי דורון העלתה סוגיה מאד מעניינת וחשובה בבלוג שלה הנוגעת לדילמה של הפעלת אתר בית הספר כסביבה פתוחה או סגורה . אסתי שואלת מה מקומו של האתר הבית ספרי ושל סביבת ההוראה -למידה הסגורה בההילרן? מה מפרסמים היכן? בבתי ספר שבהן אין סביבה לכל מורה, משמש האתר הבית ספרי כסביבה להעלאת מטלות, קיום דיונים וכן להודעות שוטפות. אך, כשיש סביבת הוראה למידה כדוגמת ההילרן או המודול לכל מורה, מה תפקידו של האתר? האם עליו להיות רק החלון החיצוני של בית הספר ולאפשר תקשורת עם גורמים חיצוניים לבתי הספר (הורים אולי?) או שיש לו גם הבטים פנימיים בית ספריים? ואם כן, מהם ההיבטים האלו? כאשר סביבת ההוראה-למידה הופכת לסביבה סגורה, מה קורה לדלתות הכיתה שנפתחות? בפני מי הן נפתחות? רק בפני תלמידי בית הספר? בפני ההורים של קהילת בית הספר? מה קורה לקהילות האחרות?

  • לינק

    תובנות חשובות ומעניינות מתוך ספרם החדש של ד"ר אברום רותם וד"ר יהודה פלד "לקראת בית ספר מקוון" . בתי ספר רבים מתלבטים כיום כיצד לפתח בצורה מיטבית וייחודית את אתר בית הספר באינטרנט . מתוך ספרם החדש של ד"ר אברום רותם וד"ר יהודה פלד ( לקראת בית ספר מקוון ) בחרנו כמה היבטים חשובים אשר לדעתנו יש בהם כדי להנחות את בתי הספר בפיתוח האתר שלהם באינטרנט . באמצעות האתר הופך בית הספר למרכז חיוני בחיי הלומד. חשוב שמטרות האתר הבית ספרי תהיינה משוחררות מהתניה של הגברת איכות ההוראה והישגי התלמידים. אתגר זה אינו שייך , וודאי שאינו תנאי , לקיומו של אתר ולשימוש בסביבת למידה מקוונת.

  • לינק

    מהפרק העוסק באתר האינטרנט של ביה"ס ודרכי ניצולו הנכונים ניתן להפיק תובנות רבות. הפרק התפרסם במסגרת ספרם החדש והחשוב של ד"ר אברום רותם וד"ר יהודה פלד "לקראת בית ספר מקוון. אתר נושא לימודי ואתר מקצוע מתנהלים הן בסביבה פתוחה והן במרחבי הלמידה הסגורים לקבוצות למידה ייעודיות . לביצוע כל מרחב ( נושא או מקצוע ) ממליצים ד"ר אברום רותם וד"ר יהודה פלד על "תבנית בסיס" ( שאותה ניתן ליישם עם הקמת המרחב המקוון) , "תבנית מתקדמת" ( שמתעצבת עם הזמן על פי זמינות המשאבים והעמקת השימוש בה) וסדרת מרכיבים נוספת: "סביבת עזר" לאתר , דף ייחודי לכל מקצוע/נושא ומאגר חומרים.

  • לינק

    כיצד מאפשרים לבני נוער להביע עצמם באינטרנט ובאותה עת משפרים את יכולות הכתיבה שלהם. האתר "מקום מכאן" שהוקם ביוזמת מט"ח הוא ללא ספק שילוב ייחודי של רב-תרבותיות מתוקשבת ומקום מפגש פלורליסטי של בני נוער מעדות ומגזרים שונים בחברה הישראלית. מדובר על ילדים ובני נוער היכולים לשלוח לאתר אינטרנט כתבות שיזמו וכתבו או תגובות לכתבות של תלמידים אחרים. התלמידים יכולים לראות את כתבותיהם בעברית או בערבית (כולל תרגום) לאחר עריכה של צוות האתר במט"ח. נועה שפירא היא מנהלת ועורכת האתר בעברית ועולא דרוויש היא מנהלת ועורכת האתר בערבית. באתר הכתיבה הרב-תרבותי באינטרנט משתתפים באופן עקיף גם מורים לאזרחות בבתי ספר ערביים או יהודיים (או צ'רקסים) המנצלים את הפלטפורמה של האתר באינטרנט על מנת לעודד ולתרגל תלמידים במטלות כתיבה מעניינות הזוכות לחשיפה ולמשובים. ההפעלה החינוכית בבבתי הספר נעשית במסגרת פרויקט מחוייבות אישית. גם המורים לתקשורת בבתי הספר הערביים מפעילים את התלמידים במטלות כתיבה ומעודדים אותם לכתוב לאתר. עורכי האתר במט"ח משתדלים כי האתר ישקף את כל מגוון הדעות והפלורליזם בחברה הישראלית ואכן האתר מהווה מקום מפגש תוסס ואותנטי לבני נוער מכל מגזרי החברה הישראלית ששואפים לעתים להביע את קולם הייחודי .

  • מאמר מלא

    רשימה מועילה של אתרי אינטרנט ללימוד מקוון של שפות זרות בכלל ואנגלית בפרט. הרשימה מקיפה את מרבית אתרי האינטרנט שעוסקים בחילופי מידע בין לומדי אנגלית או אתרים שמציעים קורסים מקוונים לאנגלית ברמות שונות . בחלקה האחרון מונה הרשימה אתרי אינטרנט המשמשים כקהילות לומדות בינלאומיות להתנסות בתכתובת אנגלית וברכישת אוצר מילים מעשי באנגלית ובשפות אחרות. כמו כן , נוספו המלצות של המגיבים למאמרון זה.

  • סיכום

    שירות ניהול המסמכים המקוון מבית גוגל מאפשר לכם להעלות מסמכים לרשת ולשתף אותם עם חברים. גוגל דוקס (http://docs.google.com) מציעה פחות תכונות וגם הממשק רזה יותר, והוא מזכיר יותר את המראה המוכר של ג'ימייל מאשר מעבד תמלילים. אבל הוא מפזר את הפונקציות השונות ללשוניות בצורה נוחה. גוגל דוקס עכשיו מאפשר לקבוע עברית כשפת ממשק. גוגל דוקס הוא לא מעבד תמלילים מושלם, אבל יש לו כמה יתרונות בולטים על וורד: הוא חינמי, הוא מקוון, הוא זמין מכל מחשב שמחובר לאינטרנט, הוא שומר את המסמכים ברשת גם אם המחשב נכבה באמצע בטעות או החזיר את נשמתו ליוצרו, הוא שומר גרסאות קודמות של המסמך ומאפשר לחזור אליהן, אפשר להציג את המסמכים שלו ברשת לאנשים ספציפיים או לכל העולם. יותר ויותר מורים מתחילים להשתמש בו לניהול מתוקשב של דפי העבודה והמטלות המקוונות בכיתה או לכתיבה משותפת עם עמיתיהם.

  • לינק

    יוזמה מעניינת של המורה אורטל קרייתי שהקימה רשת מתוקשבת הדדית של תלמידים למטרות עזרה הדדית בשיעורי בית. לאחרונה היא הקימה על נינג רשת בשם kids4kids.ning.com שמטרתה לקשר בין תלמידים בגילאי 9-18 למטרות עזרה הדדית בשיעורי בית והתכוננות משותפת למבחנים, כאשר מדובר ברישות בינלאומי. המימשק של הרשת הוא באנגלית, אולם את התכנים ניתן להזין בכל שפה. כרגע יש ברשת מספר חברים ראשוניים שהוזמנו כדי להיות מעין "מוניטורים" בשפות שונות" . מה שצריך זה לגייס את הנוער החלוץ – זה שייצטרף לרשת בעודה בחיתוליה וייתן לה את טון ההמשך. הרעיון העומד בבסיס הרשת הוא שניתן לקבל עזרה בשיעורי בית אפילו מילדים הגרים במדינה אחרת. כך למשל בני הלומד בכיתה ד על הרי געש קיבל חומר לימוד על פומפיי מתלמידים הלומדים באיטליה" …

  • תקציר

    המחקר שנערך באוניברסיטה הפתוחה ביקש לבחון את השימושים של אתרי האינטרנט של בתי ספר יסודיים. שאלת המחקר השנייה הייתה: מה הם הגורמים המשפיעים על הקמת והפעלת אתרי אינטרנט עשירים ומגוונים לעומת אתרים דלים. בבחינתם של 40 אתרי אינטרנט של בתי ספר ממלכתיים וממלכתיים דתיים מאזורים סוציו-אקונומיים שונים, לא נמצאו הבדלים מובהקים בין בתי ספר ממלכתיים לממ"ד בקטגוריות השונות, ואילו בהשוואה בין בתי הספר מבחינת מעמדם הסוציאו-אקונומי מצאו החוקרים כי בבתי הספר המבוססים יותר השימוש במאגרי מידע היה גבוה יותר ומאורגן יותר, וכי המשימות היו יותר פתוחות ומגוונות. מהראיונות עם מנהלי בתי הספר התברר כי המקור לכך אינו נובע ממעמד סוציו-אקונומי אלא מפעילותו של מורה בבית ממצא נוסף הוא אחוז השימוש הדל ביותר בפורום בכל בתי הספר. למרות שבפלטפורמה עליה נבנו רוב האתרים קיימת אפשרות לפתוח פורום ביה"ס ואף פורומים כיתתיים, מעטים מביה"ס עשו כך (20%), וגם זו רק בצורה של הודעות כלליות כיתתיות והתנהלות חברית מועטה (סיגל דלל, פול גורסקי)

  • לינק

    אחד ממאגרי ה-WIKI הטובים בתחומי התקשוב החינוכי הוא אתר הוויקי שפותח על ידי Daniel K. Schneider מיחידת המחקר TECFA באוניברסיטת ג'נבה בשוויץ. האתר כולל מעל 700 ערכים ומאמרונים בתחומי התקשוב החינוכי ובמיוחד ראוי לציון המדור העוסק בשיטות הוראה ואסטרטגיות ממוחשבות בתחומי התקשוב החינוכי, שם יש סקירה טובה ויעילה של מודלים פדגוגיים מעניינים (ולא תמיד מוכרים, אך בהחלט משמעותיים) לתחומי הלמידה המתוקשבת. אתר הוויקי של שניידר מתעדכן כל הזמן ויכולים להוסיף ולערוך תכנים גם אנשים מבחוץ.

  • סיכום

    המחקר בחן את עמדותיהם של סטודנטים להוראה במכללה גדולה בדרום הארץ. באופן עקרוני ניתן לראות, כי הציונים הממוצעים של עמדותיהם כלפי התופעה בינוניים. מכאן ניתן ללמוד שכאשר פונים לבחון את העמדות של הסטודנטים כלפי הסוגים או הרמות השונות של הרמייה מסתבר כי הסטודנטים מבחינים בין הורדה של עבודה מלאה מהרשת לבין גזירה והדבקה מעבודה קיימת. הם רואים בהעתקה מלאה של עבודה כחמורה יותר. בחינה של עמדותיהם לגבי מקור ההעתקה מלמדת, כי הם רואים בהעתקה מחבר מעשה שלילי יותר מהעתקה מסורתית (מספר או כתב עת) או מהעתקה מהרשת, ואולם אין בעיניהם הבדל מהותי לגבי שני המדיומים האחרונים, כיוון שהעתקה מהרשת קלה יותר קרוב לודאי שהיא נפוצה יותר. העמדה הכללית כלפי אופן ההעתקה היא בינונית, אין שלילה גורפת של הנושא או קבלה גורפת (לאה ברץ, רוני ריינגולד)

  • לינק

    מטח העלה לאחרונה לאינטרנט אתר חדש בשם "תלתן", המציע מאגר פעילויות לתלמידים לקויי למידה בביה"ס היסודי. מטרות האתר היא לסייע לתלמידים עם ליקויי למידה, להורים ולמורים, להתמודד עם חומרי הלימוד, ולהקנות לתלמידים שיטות עבודה, דרכי חשיבה וכלים ומיומנויות נוספים שיסייעו להם בקריאת טקסטים בתחומים שונים. הפעילויות באתר מבוססות על ספרי הלימוד הקיימים. בשלב זה כולל האתר חומרים ופעילויות במקצועות; מתמטיקה לכיתה א', גיאוגרפיה והיסטוריה לכיתות ה' ו-ו'. למורה ניתנת האפשרות להדפיס את דפי הפעילות ולחלק אותם לעבודה בכיתה או בבית, או לתת לתלמידים לעבוד ישירות במחשב. האתר פתוח לכל הגולשים ומתעדכן באופן שוטף.

  • סיכום

    מסמכים היסטוריים, הניסיון לפענח את כתב היד או השרטוטים המקוריים, האתגר לנסות ולהבין את המאורעות מנקודת מבטם של בני התקופה מזמנים לתלמידים היכרות עם סוגים שונים של מקורות מידע, כולל זיהוי המאפיינים של מקורות ראשוניים, משמעותם בכתיבת עבודת חקר או בביצוע משימה מידענית. לדעת המחברת יש לפתח אצל התלמידים את היכולת להשוות בין סוגים שונים של מקורות מידע, וללמדם כיצד להעריך את אמינות המידע ומידת הרלוונטיות שלו. סיגל בן-עמרם מביאה סקירה של אתרי ארכיונים נבחרים.

  • תקציר

    למעלה מ- 15 שנה מצויים ברשת אתרים בית ספריים, אך במרבית בתי הספר האתר אינו משתלב באופן מעשי במערך הארגוני-פדגוגי של בית הספר. בהרצאה, שהועברה במסגרת כנס מו"ח 2007, אופיינה סביבת למידה מקוונת מההיבט הארגוני ומההיבט הפדגוגי של בית הספר, הוצג רציונל לאתר בית ספר ולאפיון שלוו. זאת על רקע אתגרי מערכת החינוך המודרנית, וההיבטים התיאורטיים של מימוש סביבת למידה. האתר המוצע יאופיין במרחבים מקוונים הפתוחים לקהל הרחב, ובמרחבים סגורים לקבוצות למידה, למורים ולתלמידים. כמו כן הוצגו מאפיינים של ארגז כלים מקוונים אותם ניתן יהיה לשלב בחלקים השונים של האתר, ומבנה אתר רצוי, הממלא תפקיד של סביבת למידה מקוונת ומשקף את פעילות בית הספר ברבדים הארגוני ים והפדגוגיים השונים (אברום רותם, ענת אוסטר-לוינץ)

  • לינק

    אתרי חינוך בישראל מתחילים לשדרג עצמם ברוח תפיסות אדריכלות המידע של Web2.0, כלומר מתן ביטוי יותר אוטנטי לקול המורים בשדה ומתן אפשרויות למשתתפים ליצור תוכן חינוכי בעצמם. האתר "בין הצלצולים" המשותף למט"ח ולהסתדרות המורים עבר לאחרונה שדרוג מהותי ההופך אותו לאחד הראשונים והחלוצים בישראל המעניק למורים המשתתפים בו לבטא עצמם באמצעות בלוגים חינוכיים, להציג התנסויות ייחודיות ודילמות בביה"ס. האתר המחודש בנוי היטב על פי כל כללי השימושיות ואדריכלות מידע ואף יותר מכך. יש בו פריסה ידידותית ומעוררת עניין של המידע החינוכי ומאמרים. ההשתתפות של המורים והמחנכים במערכת הבלוגים החדשנית שפותחה על ידי מט"ח היא ערה ודינאמית מאד. המורים מביעים אוטנטיות שלעתים קשה למצוא אותה באתרי חינוך אחרים בישראל.

  • לינק

    האם אתרי בתי הספר הקיימים באינטרנט אכן משקפים את הפעילות החינוכית האמיתית בביה"ס או יש להן מטרה שיווקית? מתברר כי אי הנחת מהאתרים הבית-ספריים נובע מכך שהם מהווים בעיקרה חלון ראווה של ההנהלה, אך לא מעמיקים את פעילותם מעבר לכך. ניסיון לארגן אחרת את אתר ביה"ס היסודי ברוח תפיסות ה-WEB 2.0 נערך לאחרונה באחד מבתי הספר היסודיים באנגליה. האתר נבנה בתפיסה שהדבר החשוב ביותר לביה"ס הוא לוח האירועים ויומן האירועים המקוון של ביה"ס ולכן במרכזו ניתן לראות את כל האירועים הקוריקולריים וההוראתיים המתוכננים לתקופה הקרובה. האתר החדש נותן משקל רב לעידוד תלמידים בביה"ס בכמה ערוצי מידע עיקריים.

  • לינק

    סקר בינלאומי מעניין ממנו ניתן ללמוד כיצד משרדי חינוך וממשלות במדינות שונות נערכים באופן מערכתי להעמיק את השימוש באינטרנט ובמערכות למידה מתוקשבות עבור תלמידים, מורים ובתי ספר. ניתן ללמוד על התפתחויות מערכתיות בתחומי התקשוב החינוכי ועל פרויקטים חדשניים במדינות הבאות: בריטניה, אוסטרליה, אונטריו, קנדה, קוויובק, קנדה, סין, הונג קונג, איראן, יפאן, ניו-זילנד, סינגפור, תורכיה, טנזניה וארה"ב. ישראל אינה ברשימת המדינות הנסקרות ואחרי קריאת הסקר וההתפתחויות במדינות השונות אפשר אולי להבין מדוע.

  • סיכום

    התחום של הערכת מקורות מידע באתרי אינטרנט הופך להיות מורכב יותר ויותר וההנחיות העקרוניות אותם שיננו בשנים האחרונות שוב אינם תקפות בהכרח למלאכת הערכת האתרים כיום. אחד השינויים המפליגים המשפיעים על התחום הוא עלייתם המהירה של בלוגים אשר משקלם הכולל באינטרנט נכון לאוגוסט 2006 הוא 54 מיליון. בסקירה מוצגות גישות חדשות להערכת איכות המידע בבלוגים באינטרנט וגם גישות קיימות להערכת איכות המידע באתרי אינטרנט רגילים . לצידם מוצגים עקרונות וטכניקות להערכת איכות המידע באתרי אינטרנט רגילים תוך התבססות על חידושים של מומיחים כגון Stephen Downes ו-Joe Barker מאוניברסיטת UC Berkely .

  • לינק

    כלים ופרויקטים חינוכיים ליצירת למידה שיתופית באתר של ד"ר אברום רותם. בסקירה מוזכרים הכלים והפרויקטים הבאים בישראל: מערכת שיתופון (המכון הטכנולוגי חולון שמפותח בראשות פרופסור מיקי רונן), מערכת קושיה (אוניברסיטת חיפה, בראשות פרופסור שיזף רפאלי), ווויקי (דוגמא של קורס הכשרת מנהיגות חינוכית בתקשוב, מחוז חיפה)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין