אתרי אינטרנט
מיון:
נמצאו 165 פריטים
פריטים מ- 121 ל-140
  • לינק

    מתוארת בזאת הצעה לנוהל שימוש בית הספר במדיה חברתית, לצד רציונל והסבר. מטרת הנוהל היא להסדיר את מדיניות ההתנהלות הבית ספרית במדיה החברתית, למצות את ההיבטים החיוביים בשימוש בה ולמנוע מבעוד מועד נזקים אפשריים, שעלולים לשבש ולפגום בעבודת בית הספר ולפגוע ובאנשים הקשורים בו. הנוהל כולל התייחסות להתנהלות רשמית-מקצועית כאנשי חינוך מול לומדים, הורים וקהילה, כמו גם התייחסות להתנהלות אישית-פרטית במדיה, העלולה לפגום במעמד המקצועי, באם היא נעשית ללא בקרה והכוונה מראש. המאמר מתחלק לשני חלקים: (1) תיאור האתגר ותיאור הגישות לנהלים לשימוש במדיה חברתית (2) מתווה הנוהל המוצע. נוהל זה גובש על סמך הניסיון והתובנות שהצטברו (עידית אבני , אברום רותם ).

  • לינק

    אחד מהמאפיינים של התפתחות אתרי האינטרנט בבתי הספר בארץ הוא קיומם של אתרי משנה לכיתות ביה"ס, תופעה חדשה יחסית המעידה על מודעות רבה יותר של מנהלי בתי הספר ומחלקות החינוך ביישוב לחשיבות הנושא. מבדיקה מדגמית שערכנו בכמה עשרות אתרי בתי ספר באינטרנט נמצא כי רק כ20% מהמורים עושים שימוש בכלים המתוקשבים המוצעים להם לניהול סביבת הכיתה באינטרנט וליצירת אינטראקציה מתוקשבת עם התלמידים . עם זאת, יצוין כי לפני שנה היה היקף השימוש באתרי כיתות באינטרנט רק כ5% מכלל המורים בביה"ס. כך שבראייה כוללת יש התפתחות של הנושא ומורגשת המודעות של הנהלות בתי הספר לכך. עוד נמצא כי במרבית הכיתות אין המורים יוצרים דיון כיתתי באינטרנט (בדומה לפורום מתוקשב) למרות שקיימים כלים מתוקשבים ידידותיים לצורך כך באתר הכיתה. המורה והמחנך הרוצה להשתמש באתר אינטרנט ולנהל אותו כקהילה לומדת ומתגבשת יכול למצוא היום יותר מתמיד, מגוון כלים מתוקשבים שפותחו עבורו, ביניהם העלאת מסמכים משותפים, העלאת תמונות, יצירת רשימות, יצירת סקרים , העלאת משימות לכיתה, העלאת שיעורי בית לכיתה, העלאת הודעות על שיעורי בית מערכת שעות , העלאת מצגות, יצירת קישורים , יצירת דיון כיתתי באתר, תגובות התלמידים בכיתה , יצירת ספריית קבצים כיתתית ועוד ( סלנט עמי).

  • לינק

    מטרת המחקר הנוכחי היא לבחון את הקשר בין מרכיביהם של אתרי האינטרנט הבית ספריים לבין סביבות בתי הספר, בהתייחס לזרם ( ממלכתי וממלכתי דת) ולשלב (יסודי ועל יסודי). בהתבסס על התיאוריה המוסדית, נבדקו קיומם והיקפם של מרכיבי ליבה – המעצבים את האתר הבית ספרי כמרחב למידה, ומרכיבים סמליים – המעצבים את האתר כחלון ראווה, והקשר של מרכיבים עם סביבות בית הספר. באמצעות כלי מחקר, שפותח במיוחד למחקר זה, מופו ומוינו מרכיבי הליבה המרכיבים הסמליים במדגם מייצג של 60 אתרים. מהממצאים עולה שאכן יש קשר בין מאפייני האתר לבין הסביבה אך לא מדובר רק בשתי סביבות של שלב וזרם, אלא בארבעה סביבות שונות: יסודי ממלכתי , על יסודי ממלכתי , יסודי ממ"ד ועל יסודי ממ"ד . בדיון מוצגות השלכות תיאורטיות ומעשיות של ממצאים אלו (שרית קליין, דורית טובין).

  • לינק

    השימוש בפייסבוק בכיתה הוא בעייתי ואף אינו חוקי בכיתות היסוד, משום שהיישום אינו מיועד לשימוש לילדים בגיל זה (מתחת לגיל 13).למרות זאת, נראה שאין מניעה לשימוש בו כפתרון לתקשורת עם הורים. לאחרונה פורסמה ב-CNN כתבה (מצורפת) המתארת כיצד מורה לתלמידים בכיתה א', גב' שונינג, משתמשת באופן נבון בפייסבוק על מנת לתקשר עם הורי הכיתה. לדעת אריאלה לונברג, האפשרות של שימוש במדיה חברתית היא מרגשת ומעניינת יותר מאחרות, אולם יש לבדוק אפשרות של שימוש ברשתות חברתיות אחרות שאינן פייסבוק, אינן מכילות תכנים בעייתיים ומאפשרות גם את שיתוף התלמידים באופן חוקי ( אריאלה לונברג).

  • לינק

    חלק גדול מבתי הספר כיום (שלהיי 2010), עומדים בפני צומת קבלת החלטות על רכש שירותים מקוונים תומכי ההוראה-למידה. הכוונה לשירותים שיתנו מענה למגמה ההולכת ורווחת של שילוב אוטנטי ושגור של סביבת הוראה-למידה מקוונת במהלך הלימודים במגוון תחומי התוכן.בחירת סוג מערכת או כלי ליישום פורטל חינוכי הינה האתגר המרכזי כיום של כל מנהל בית ספר. לשם כך מנהלי בית הספר נדרשים לקבלת החלטות שכרוכות בידע טכנולוגי פדגוגי מורכב, בעוד הם חסרים הכשרה וידע הולמים ומקיפים להתמודד עם אתגר זה, שמהווה תשתית קריטית להתנהלות מקוונת בשגרת חיי בית הספר ולהתפתחות החיונית של התרבות הדיגיטלית בו. במאמר תמצאו רשימת הכלים המרכזיים המוצעים כיום בשוק לפורטל חינוכי בית ספרי, ומידת כיסוי הביצועים של כל כלי וכלי בא בעת מרכיבי יסוד של פורטל חינוכי בית ספרי, המוגדרים במאמר. מסקירת ההיצע הקיים והמפורט כאן, ניתן להבחין שאין מענה יחיד וכולל לצרכי הוראה-למידה עדכניים בבית הספר. בכל בחירה של כלי או מערכת יש לראות היכן יש מענה טוב, היכן מענה חלקי בלבד, והיכן אין מענה ( אברום רותם ועידית אבני ).

  • לינק

    פרויקט התקשוב החינוכי GLOW בסקוטלנד ממשיך להתפתח ולאחרונה עבר שינויים והתאמות למורים ולתלמידים שם. פרויקט מרחבי הלמידה GLOW נועד להעצים את המורים ולאפשר להם וגם לתלמידים לעשות שימוש במרחבי לימוד שיתופיים באינטרנט. לא מדובר רק בפיתוח כלים מתוקשבים לטובת מורים ותלמידים אלא גם במערכת שלמה של הטמעה והנחייה בשדה. מורים ותלמידים המשתמשים במערכת המתוקשבת יוכלו מעתה להוסיף למרחב המשאבים המתואם שלהם קטגוריות נושאים משלהם לשמירה של פריטי המידע אותם הם אספו באינטרנט וגם ליצור קבוצות עניין ,קהילות מתוקשבות או קורסים מתוקשבים משל עצמם באינטרנט. מדובר במערכת ידידותית וגמישה שעקומת הלמידה בה מבחינת שימוש והטמעה היא מהירה למדי.

  • לינק

    חלק ב' של מאמרה המועיל הקודם של אריאלה לונברג הדן בשיקולים של הקמת אינטרנט לכיתות ביה"ס. בכל פלטפורמה שבה תחליטו לבנות את האתר, יש צורך בתכנון הארגון לפני יצירתו, ארגון טוב יעלה את רמת השימושיות וישפר את הזמינות שלו לקהל היעד: לכל נושא בניווט שם אחד ברור (לא ליצור כפתור "שיעורי בית" לקישור אחד וכפתור "משימות" נוסף). יש מספר תכנים שחייבים להיות חלק מאתר הכיתה: דבר המורה (או חלק אישי אחר), נהלים כיתתיים, לוח שנה ארוך-טווח, שיעורי בית יומיים, תהליכי למידה, מקורות או קישורים חינוכיים כספרים מקוונים או תוכניות לימודים מחוזיות וארציות. מומלץ גם לתת הפניות לתוכניות הלימודים השונות באתר משרד החינוך, כדי לספק תמונה מלאה להורים המעוניינים בכך.

  • לינק

    מאמר מעניין של אריאלה לונברג הרלבנטי מאד למורים בכלל ומורים בבתי ספר יסודיים וחט"ב בפרט. רוב המורים מכירים את המשימות היומיומיות שאיתן הם חייבים להתמודד ואשר יכולות להיות קדחתניות למדי. כמובן שמשימות אלה באות בנוסף להוראה עצמה, בדיקת עבודות ומבחנים, ישיבות למיניהן, הכנות, פגישות עם תלמידים ועוד כהנה וכהנה. מעבר לכל זאת, עומדת גם משימת התקשורת עם ההורים אודות ילדיהם ואודות הכיתה בכלל. האינטרנט מציע אפשרויות שיכולות לחסוך בזמן או לשפר את התקשורת ותוכנה עם ההורים. אז מה באמת הורים רוצים? סקר א-פורמאלי שנערך על ידי Rebeccah-Haines , מורה לכיתה ו' בצפון קרוליינה (קישור לאתר הכיתתי) בדק מה הורים רוצים לראות באתר כיתתי והתשובה המנצחת היתה: "שיעורי בית". בנוסף הורים רוצים לראות תכנון ארוך מועד, דרך למתן משוב למורה וקישורים חינוכיים שניתן להשתמש עם הילדים בסיוע לשיעורי בית.

  • לינק

    הבלוג של כיתה ב'1 באחד מבתי הספר היסודיים בארץ (ביה"ס הפתוח, חיפה) לא עוצב רק כדף קשר בין המורה והתלמידים אלא כביטוי לאקלים כיתה ולתרבות הכיתה בהקשר החברתי-תרבותי. לאתר אינטרנט ייחודי זה שותפים גם הורי התלמידים ומעורבותם החברתית והתרבותית ניכרת בפוסטים השונים. יש בבלוג זה או נכון יותר לומר, אתר אינטרנט כיתתי , גם נרטיבים של העשרה מתרבויות העולם ( לדוגמא, "מעגל מקודש" ) , יש בו ביטויים לפעילויות חברתיות לגיבוש הכיתה ( הכנה מתנה לבית הספר, אירוע פרידה למורה) ויש בו התייחסויות וביטויים הולמים ומעשירים לחגים ולמועדים בהם מעורבים התלמידים ( חג שבועות , פורים). אם בעבר כל הפעילויות האלו מצאו את ביטויים בכרזות שונות על קירות הכיתה היום יש להם גם ביטוי באינטרנט והם מחזקים את ההתגבשות של קבוצת תלמידים מעבר לכותלי ביה"ס.

  • סיכום

    נכון כי תופעת האלימות הפיזית של בני נוער ותלמידים בבתי הספר נמצאת בירידה , אך למעשה היא הועתקה לאינטרנט ושם הנזקים הנפשיים עלולים להיות אפילו גבוהים יותר. כך טוענים מומחי משרד החינוך האמריקאי בהסתמך על נתונים שקיבלו מן המרכז האמריקאי לבקרת מחלות ומניעתן. עפ"י נתונים אלו 35 % מבני הנוער האמריקאיים חוו צורה כלשהי של תוקפנות מתוקשבת באינטרנט, כאשר הביטוי המסוכן ביותר הוא חרם כיתתי על ילדים באמצעות הרשת החברתית של פייסבוק. לבני הנוער יש פחות מעצורים באינטרנט והם מסוגלים להעליב את עמיתיהם או להשמיץ אותם במילים יותר חריפות מאשר בשיח פנים אל פנים. המומחים האמריקייים מודאגים מקצב ההתרחבות של תופעות האלימות המתוקשבת באינטרנט , מה גם שיותר ויותר תלמידים ובני נוער מבלים את עיקר שעות הפנאי שלהם בפייסבוק.

  • לינק

    מאמר מעניין ומאתגר של ד"ר אברום רותם ועידית אבני שפורסם בחודש יוני 2010 . חלק גדל והולך של מורים שמצויים במרחב המקוון לצרכים אישיים ומקצועיים, יוצרים קשר עם התלמידים בסביבתם הטבעית, קרי הפייסבוק (בישראל 2010), כשחלקם הגדול רואים זאת כחלק מעבודתם החינוכית, למרות שרבים אחרים, עדיין, סבורים שאין לקיים קשר שכזה. לצד הרווחים הפדגוגיים והאישיים מהקשרים והאינטראקציות ברשת החברתית עם תלמידים, מרבית המורים עדיין אינם מודעים לבעייתיות, לדילמות ולמלכודות העלולות לצוץ מהתנהלות זאת. מאמר זה מתייחס לסוגיות העיקריות העולות מקשר מורה- תלמיד ברשת החברתית, לדרך בה הן באות לידי ביטוי במקרים אותנטיים, ולאתגר העומד בפני המורים, מנהלי בתי הספר והמנהיגות החינוכית – כיצד להתמודד עם סוגיות אלה ולמנוע מלכתחילה את הבעייתיות שבהן ( אברום רותם, עידית אבני).

  • לינק

    מאמר מעניין של עידית אבני וד"ר אברום רותם אשר התפרסם בחודש יוני 2010 . הפייסבוק פותח אפשרות חדשה של נראות בית הספר. מיתוג, פרסום ושיווק בית הספר, נעשים ללא עלות, תוך אפשרות להגיע למרב קהל היעד שבית הספר מעוניין בו – אוכלוסיית התלמידים וההורים בישוב/ באזור. פרסום ומיתוג בית הספר בפייסבוק, מצריך הבנה וניסיון עם עקומת לימוד קצרה כך שכל בית ספר יכול לעשות זאת תוך זמן קצר יחסית. אך לצד הפוטנציאל שזיהו בתי הספר בפרסום בפייסבוק, עולות סוגיות בעייתיות שהשלכותיהן האפשריות אינן במודעות בית הספר או אינן ברורות לו דיין. מאמר זה מתאר סוגיות אלו ופתרונות אפשריים ( עידית אבני ואברום רותם).

  • לינק

    הרשת רעבה לתוכן. עשרות אלפי אתרים מתאמצים להתחדש ולהתעדכן מידי יום ביומו. נראה שנחשולי אינפורמציה ממלאים את הרשת מקצה לקצה ומאיימים להטביע את הגולש הממוצע. כתיבה לאתרים או כתיבת תוכן לאינטרנט זו מיומנות שונה מכתיבה עיתונאית, או מכתיבה יצירתית ואפילו מכתיבה שיווקית לברושורים או עיתונים. האינטרנט הוא מדיה המבוססת על תחרות ועל מהירות. אתה חייב לעניין את הגולש בזמן קצר, ליצור אצלו את הרושם שאתה מספק לו תוכן איכותי וייחודי אנשים קוראים ברשת בצורה שונה לחלוטין ממה שהם קוראים כל מדיה אחרת ולכן יש לכתוב בצורה המתאימה לקריאה הזו. מצגת ומבחר דוגמאות של ז'אנר הכתיבה לאינטרנט וייצוגיו השונים . מערך שיעור זה הוכן לסטודנטים בחינוך השואפים להתנסות בכתיבה לאינטרנט.

  • לינק

    המורה ורכזת כישורי השפה דורית כץ דרוקר ביצעה לאחרונה הערכה שיטתית של אתר "שטף קריאה. יוצרי האתר הם: מט"ח (המרכז לטכנולוגיה חינוכית). האתר עלה לרשת בשנת 2009. מאז הוא עבר מספר עדכונים. העדכון האחרון כלל הוספת כ-40 טקסטים נוספים ברמות 1 ו-2 נערך באוקטובר 2010. התכנים באתר מותאמים למטרות החינוך הלשוני: הלומדים יהיו בעלי יכולת קריאה מושכלת של טקסטים מעולמות שיח שונים, לפי מסמך הסטנדרטים בחינוך הלשוני. הטקסטים באתר מאורגנים לפי רמות קושי מסוגות שונות, בחלקם מנוקדים ולקוחים מעולמם של הלומדים. הטקסטים נבחרו בהתאמה לסטנדרטים הנדרשים בחינוך הלשוני. האתר מומלץ מאוד לתלמידים שקריאתם אינה שוטפת ומדויקת. האתר מזמן להם אפשרויות לשיפור הקריאה. ההתקדמות נעשית על פי הקצב האישי של הלומד.כאשר הלומד נחשף לקריאה מיומנת של הקריין – זה משמש לו כמודל לחיקוי ולמידה של קריאה שוטפת ומוטעמת.

  • לינק

    אמנם, גם לפני כמה שנים היו באינטרנט מרכזי למידה מקוונים להעשרה, אך כיום בעקבות התפתחות הטכנולוגית של וידאו מתפתח באינטרנט הדור השלישי של מרכזי למידה מקוונים חופשיים. במרכזי למידה אלו משולבים, כאמור טכנולוגיות חדשניות של סרטי וידאו, מרחבי למידה ללמידה שיתופית ועוד. אחת הדוגמאות המוצלחות לדור השלישי של מרכזי למידה להעשרה הוא ביה"ס המקוון CosmoLearning המציע באופן חופשי עשרות קורסים איכותיים באנגלית אליהם אפשר להירשם ולהצטרף לקורס באינטרנט וגם להשתבץ באחד ממרחבי הלמידה ללמידה שיתופית עם לומדים אחרים שיש להם עניין ללמוד בחברותא. כל קורס מצויד באמצעי הפצה ועדכון מתקדמים כגון טוויטר או רשתות חברתיות. כל הנושאים האקדמאיים בהם עוסקים הקורסים נמצאים בסרגל השמאלי של האתר. כך נראה, לדוגמא קורס לארכיטקטורה של התקופה הרומאית, קורס מרתק עתיר סרטי וידאו במרכז הלמידה המתוקשב . באתר הלמידה הבינלאומי נמצאים , נכון לנובמבר 2009 מעל 6184 סרטי וידאו ולא מעט מהם של מרצים יודעי שם או מומחים מובילים בתחומם..

  • לינק

    בימים אלו מסתיימת עבודת הפיתוח של אתר אנילומד – פורטל צעיר ללומדי אנגלית. זהו פורטל אינטראקטיבי לתלמידי חטיבת ביניים ובתי ספר תיכון. בפורטל יהיו טיפים מתעדכנים על לימודי אנגלית יחד עם קומיקס , משחקים מרתקים ועוד. הפורטל מלווה את המוצר החדשני שמציע לתלמידי תיכון ללמוד אנגלית במקביל לחומר הנלמד בכיתה ולשפר את הציונים שלהם. הפרויקט מיועד לתלמידי כיתות ז' עד יב', והוא מתאים לתלמידים בכל הרמות.

  • לינק

    המעבר היזום והגורף של מערכת החינוך בקליפורניה לספרי לימוד דיגיטאליים הנמצאים באינטרנט אינו היוזמה היחידה בארה"ב בתחומי הספרים האלקטרוניים . מתברר עתה כי מתפתחות יוזמות מעניינות ברחבי ארה"ב שעשויות להשפיע על כיווני ההתפתחות של ספרי הלימוד בשנים הקרובות . אחת היוזמות המעניינות והחדשניות היא המערכת הממוחשבת באינטרנט שהקימו לפני שנתיים Eric Frank and Jeff Shelstad. המערכת הממוחשבת החדשנית מציעה לסטודנטים ברחבי ארה"ב שימוש חופשי ללא תשלום בספרי לימוד דיגיטאליים תוך יכולת שיתוף פעולה באמצעות רשת חברתית (Social Learning ) עם סטודנטים אחרים העושים שימוש באותו ספר לימוד דיגיטאלי . כך לדוגמא , סטודנטית בקליפורניה הקוראת בצורה מקוונת ספר לימוד באינטרנט ונתקלת בקושי מסוים יכולה לבדוק האם בקושי זה נתקלו גם סטודנטים אחרים ולראות את שאלתם והתשובה שהגיעה מסטודנטים עמיתים במקומות אחרים.

  • לינק

    יש בתי ספר לא מעטים המצוידים במערכת לניהול אתרי אינטרנט, אך הפעילות בהם מדשדשת ודועכת בסופו של דבר אינה מועילה למורים ותלמידים, אך יש כמה בתי ספר בישראל בהם האתר הבית הספרי פעיל ודינאמי לאורך כל השנה והוא מתעדכן באופן שוטף לטובת התלמידים והמורים. כזה לדוגמא הוא אתר ביה"ס של חט"ב בן גוריון בעיר הרצליה. הפעילות השוטפת של ניהול התוכן היא חלק מהתשתית של פורטל החינוך בהרצליה. במקרה של חט"ב בן גוריון ניכר כי ניהול התוכן באתר על ידי פזית לבנון הוא רציף, יציב ורלבנטי. לאתר ולתת-אתרי הכיתות מועלים כל הזמן הודעות, עדכונים והפעלות חינוכיות מתוקשבות כגון קישורים חדשים בלשון, ציורי תלמידים בנושא אקולוגיה, הפעלה ליום ירושלים ועוד. המסקנה היא שאתר ביה"ס באינטרנט הרוצה להיות רלבנטי לתלמידים חייב להיות מנוהל באופן פעיל ויזום כל הזמן.

  • לינק

    אחת ההתפתחויות המרשימות בשנים האחרונות מבחינת משאבי הלמידה הממוחשבים היא הנגשה של סרטי וידאו באינטרנט. כך לדוגמא, הסכם שיתוף הפעולה בין אתר YouTube ובין המכללות והאוניברסיטאות המובילות בארה"ב הביא להקמת מרכז משאבים מצולם של קורסים אקדמאיים באינטרנט. מרכז המשאבים הייחודי של YouTube מצוי בכתובת האינטרנט הבאה http://www.youtube.com/edu והוא כולל אלפי צילומי וידאו של קורסים נבחרים ב100 אוניברסיטאות ומכללות בארה"ב. חלק מסרטי הוידאו מוקדשים לסוגיות ספציפיות או נושאים נבחרים וחלק לא מבוטל מכסה קורסים אקדמאיים שלמים אשר צולמו בוידאו והועלו לאתר YouTube. חלק מההרצאות המצולמות הם של מרצים אורחים שמוזמנים לאוניברסיטאות או לקורסים והביקוש להם באתר YouTube הוא רב. עפ"י הדיווחים מארה"ב הביקוש להרצאות מצולמות של האקדמיה באתר YouTube הוא משמעותי מאד למרות שכבר לפני כמה שנים חלק מהאוניברסיטאות המובילות כמו MIT הקימו בעצמם אתרי וידאו באינטרנט ובהם הרצאות מצולמות (http://ocw.mit.edu). נראה כי הסטודנטים בארה"ב וברחבי העולם מעדיפים להשתמש במרכז המשאבים המוכר להם באתר YouTube מאשר באתרי קטעי הוידאו הייעודים של האוניברסיטאות. הריכוז של כל ההרצאות המצולמות במקום אחד, נגיש, ידידותי לשימוש ומוכר לסטודנטים מסביר את "התיאבון" הרב שלהם להרצאות מצולמות. המגמה הזו תלך ותתחזק בשנים הקרובות כאשר יותר ויותר מרצים יאפשרו העלאת ההרצאות לאתר YouTube.

  • לינק

    בשנים האחרונות חלה עלייה תלולה בכמות קבצי הוידיאו המועלים לאתרים. במקביל, קהל הגולשים מצפה כיום יותר לתכנים ויזואליים בכל התחומים. הגישה לסרטים חופשית לכולם וכל אחד מוזמן להעלות סרטים בכוחות עצמו, על מנת לשתף בידע. התופעה לא פסחה גם על תחום החינוך. הוידיאו נגיש יותר בכיתות הלימוד במוסדות החינוך, והופך להיות אמצעי הוראה בעל חשיבות. הסקירה מציגה אתרים המכילים מאות סרטים מאת מורים ומרצים. (פני ברסימנטוב)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין