אפקטיביות
מיון:
נמצאו 34 פריטים
פריטים מ- 21 ל-34
  • לינק

    מחקר זה מתכוון להציע – ולאחר מכן לבחון – מודל תיאורטי שיסקור את ההשפעה של סביבות למידה מקוונות על הלמידה של הסטודנט (Daneshgar, Farhad; Van Toorn, Christine; and Schlagwein, Daniel, 2012).

  • לינק

    מאמר זה מתייחס לשמונה גורמים שיש לבחון בעת הערכת למידה מקוונת. גורמים אלה יסייעו לקבוע האם כדאי לארגונכם להקדיש זמן ומאמץ לתכנית (Yacovelli, Steve, 2012).

  • לינק

    מחקר זה ניסה להשוות את ההשפעות של סביבה מתוקשבת על השימוש של התלמידים במערכת מידע באמצעות של שאלונים במודל של קבלת הטכנולוגיה (technology acceptance model (TAM) ולגבי האפקטיביות של הלמידה. ממצאי הניסוי הראו שבסביבה מתוקשבת ללמידה, תלמידים בעלי הישגים נמוכים השיגו התקדמות משמעותית (Hsu, C., Hwang, G., Chuang, C., & Chang, C. ,2012).

  • לינק

    הטענה של המחברת היא שמשחקים לא מלמדים.המחברת מביאה לדוגמא מחקר שהשווה את האפקטיביות ואת היעילות של הלמידה ממשחק עלילתי להצגת התוכן בשקופיות. במחקר נמצא כי התלמידים ששיחקו במשחקים למדו פחות ודירגו את השיעור כקשה יותר לעומת התלמידים שצפו בשקופיות (Ruth Colvin Clark , 2012).

  • לינק

    המאמר מתמקד בתכנון ובפיתוח של פרויקט קבוצתי מקוון אפקטיבי בארה"ב. המאמר טוען ששיתוף פעולה בין סטודנטים בוגרים כדי לבצע פרויקטים קבוצתיים מטפח למידה שיתופית שגם משפרת את המיומנויות הבינאישיות שלהם, את התקשורת ואת מיומנויות פתרון בעיות(Scherling, S. E. ).

  • לינק

    מאמר מרתק בעיתון "ניו יורק טיימס" ממנו ניתן ללמוד יותר מכל על בעיות הכשרת המורים באוניברסיטאות האמריקאיות. המאמר מתאר את פעילות של היועץ לשיפור בתי ספר , דאג למוב , Doug Lemov ואת התובנות שצבר במערכת החינוך האמריקאית. התובנה שדאג למוב הגיע אליה , בסופו של דבר, לא קשורה בהכרח למצבם של התלמידים אלא לרמת המורים. רבים מן המורים בבתי הספר האמריקאיים , כך גילה, אינם יודעים ליצור מצבי הוראה איכותיים ומאתגרים , במילים אחרות אינם יודעים ללמד באופן איכותי. רפורמת NO CHILD LEFT BEHIND אחראית במידה מסוימת למצב זה. אחרי כל הניסיון שלו בבתי הספר בארה"ב והתובנות שצבר לגבי מורים טובים והוראה מאתגרת, גיבש דאג למוב מסמך פדגוגי שיטתי הידוע בשם Lemov’s taxonomy אליו מתייחסים היום המורים ומנהלי בתי הספר בארה"ב כתנ"ך של ההוראה המאתגרת .

  • סיכום

    ממצאי המחקר מתייחסים לרפלקציות שהיוו חלק מפורטפוליו אלקטרוני. הם חשפו עיסוק בנושאים פדגוגיים משולבים בביטויים אפקטיביים. מתכשרים להוראה מתמודדים עם רגשות של כעס, תסכול, התלהבות, או חוסר אמון על בסיס יומיומי. ראוי שמורי-מורים יחקרו את חשיבות התחום ויקרבו את המתכשרים להיבטים אישיים רגשיים אלה. פרקטיקה רפלקטיבית היא אמצעי אינטלקטואלי שבאמצעותו ניתן להתמודד עם התחום הרגשי ולטפל בו, והיא עשויה להוות בידי מורי-מורים נקודת כניסה טובה לעיסוק בתחום בעל פוטנציאל חיובי בעיצוב מורים איכותיים. הטכנולוגיה מספקת, כאמור, מרחב מקוון שבו ניתן להיות מעורב ברפלקציה כזאת, בהקשר אישי או קבוצתי בסביבות פורמליות ולא-פורמליות. (Shoffiner, M.)

  • רפרנס

    מחקר שנערך לאחרונה בקרב סטודנטים להנדסה בהונג קונג גילה למידה של אוצר מילים חדשות באנגלית יעילה יותר באמצעות משחקים לימודיים בהשוואה לפעילויות רגילות לא אינטראקטיביות. הקבוצה שלמדה אוצר מילים באנגלית באמצעות משחקי לימוד ממוחשבים הצליחה יותר בהרחבת הידע הלשוני באנגלית בהשוואה לקבוצת הביקורת שתרגלה התנסות באוצר מילים באנגלית בדרך הפעלה רגילה באמצעות טקסטים ומילונים. בעקבות הניסוי הוחלט להמשיך סטודנטים באוניברסיטה בדרך של משחקי למידה ממוחשבים לפיתוח אוצר מילים. המורים שלימדו בקורסים הצביעו על כך כי מבחינת הוראה באמצעות משחקי למידה ממוחשבים היא עתירת עבודה, אך בעלת אפקטיביות רבה בהוראת שפות זרות ( Florence W. M.1 Kwan, Alvin C. M)

  • לינק

    מזה כמה שנים נערכים מאמצים משמעותיים ומקיפים להכנסת יישומי מחשב ותקשוב לבתי ספר יסודיים בטייוואן והמחקר הנוכחי ביקש לבדוק מה היא האפקטיביות של תוכניות אלו. בכנס NECC2006 שהתקיים יולי 2006 בסן דייגו הציגו חוקרים מטייואן ממצאי מחקר מסוג Meta –analysis לגבי האפקטיביות של שילובים המחשבים והתקשוב בבתי ספר יסודיים. המטרה הייתה להשוות בין יעילות יישומי התקשוב בבתי הספר ובין יעילות ההוראה המסורתית. במסגרת המחקר בוצעה סינתזה של 48 מחקרים שונים שנערכו בתחום. ניתוח הממצאים מלמד כי בהשוואה ללמידה מסורתית ללמידה מתוקשבת בבתי הספר היסודיים יש ערכים חיוביים מוכחים גבוהים יותר. עם זאת, נמצא כי יישומי מחשב בבתי ספר יסודיים אינם תורמים לשיפור דרמטי של הישגים. השיפור הוא הדרגתי ורב-שנתי. לאורך זמן ניתן באמצעות יישומי המחשב בבתי הספר היסודיים לשפר את הלמידה האיכותית בכיתות הלימוד (Yuen-kuang Cliff Liao)

  • לינק

    באפריל 2006 פורסם ספרה החדש של פרופ' Darling-Hammond ממובילות המחקר הפדגוגי בארה"ב ומרצה בכירה בביה"ס לחינוך באוניברסיטת סטנפורד. הספר סוקר את התהליכים הפדגוגיים הנדרשים לשיפור הכשרת המורים בארה"ב ומנתח לעומק 7 תוכניות נבחרות ומוצלחות להכשרת מורים באוניברסיטאות ובמכללות בארה"ב. בכל אחת מהתוכניות הנבחרות מוצגים קווי המדיניות הפדגוגית הייחודיים, השילוב בין תיאוריה למעשה וגורמי ההצלחה. דגש ניתן גם לשיטת ההערכה המיושמת בכל אחת מהתוכניות והעקרונות המנחים שלה. ממצאי המחקר של Darling-Hammond מבוססים גם על ראיונות עם המורים בוגרי תוכניות ההכשרה הנ"ל בנוסף לעדויות אודות אסטרטגיות ההוראה המועילות שאימצו המורים החדשים בעקבות תוכניות ההכשרה המצטיינות אליהם נחשפו.

  • מאמר מלא

    מחקרים אודות גודל בית הספר משתנים כל הזמן. מחקרים שנעשו לפני 30 שנה ויותר הצביעו לטובת בתי הספר הגדולים. כיום, המחקרים בעשור האחרון מצדדים בהקמת בתי הספר הקטנים יותר. אחד הגורמים המשפיעים על הצלחתם של בתי ספר קטנים הוא ביכולתם לטפח קהילות מקצועיות של מורים הסוככות תחת מנהיגות פדגוגית בעלת חזון. בעוד שבתי הספר הגדולים נוטים לחוסר יחס אישי, וניכור, בתי הספר הקטנים מסוגלים ליצור קשרים קרובים, קהילות גמישות ועומק פדגוגי של הליכי הלמידה. החוקרים חלוקים ביניהם לגבי גודלו של בית ספר הרצוי מבחינת ההיקף, אך בשנים האחרונות קיימת הסכמה עקרונית כי גודל שכבת הלימוד אינו צריך לעלות על 100 עד 150 תלמידים. מחקרים מציעים כי מספר התלמידים בבתי הספר היסודיים לא יעלה על 300-400 וכמות התלמידים בבתי הספר התיכונים צריכים לנוע בין 400-800. (עמי סלנט)

  • סיכום

    שיטות הוראה חלופיות ומחקרים על תוכניות ההתערבות בכיתה ההטרוגנית. הסקירה כוללת 3 חלקים: הגדרת המושגים "הטרוגניות" ו"כיתה הטרוגנית", מאפייניה של השונוּת בין התלמידים, וסקירת ספרות על שיטות התערבות בחטיבות הביניים בישראל. (יצחק קשתי, אטל פרידמן, טלי בן-יהודה, אירית אלרועי, איילה שקולניק, מיכל שמש)

  • סיכום

    תחום ההעברה הוא יסוד מרכזי וחוצה תחומים שונים בפסיכולוגיה, עידן התקשוב, מפלי הידע והמצבים המשתנים מאיצים את הצורך "להעביר" מתחום לתחום והמשמעות החינוכית היא שעל המורה להיות מתווך העברה ולא מעביר ידע. תחום ההעברה, הוא מסובך, מורכב וקשה לקדם בו את המערכת החינוכית. האור בקצה המנהרה מצוי בתכנית לימודים יעילה שבה מורים מומחים להעברה ישתמשו בתכניות לימודים שמטרתן ההעברה עצמה, ויובילו למטרת-על שתתבטא בתלמיד המומחה להעברה. (שלמה קניאל)

  • מאמר מלא

    המאמר מתאר ממצאי מחקר של קורסים מתוקשבים במסגרות אקדמיות, בישראל ובעולם. מטרות המחקר הן לאתר מאפיינים עיקריים של הוראה בסביבה מתוקשבת במסגרת קורסים מתוקשבים כגון: מרכיבים, דרכי הוראה והערכה, דרכי תקשורת, רווחים וקשיים, יתרונות וחולשות מנקודות ראותם של המרצה והסטודנטים. המחקר מתבסס על מקורות מידע בספרות ובאינטרנט. (אולז'ן גולדשטיין)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין