רבים מדברים על דיסלקציה, אולם נראה שלמרות הידע התיאורטי הרב המצוי כיום במחקר, רבות עוד יותר ההנחות השגויות לגבי הדיסלקציה. חלק מההנחות השגויות נובעות מדעות קדומות וחלקן מתיאוריות מוקדמות להסבר התופעה, אשר עם השנים. הוכחו כשגויות, אולם הספיקו לצבור נוכחות במודעות הציבורית בטרם נבדקו מחקרית הבנה מוצלחת של נושא הדיסלקציה מסייעת לא רק להכיר את נושא הליקויים אלא גםאת מה שמכנה רונלד ד. דיוויס – מתת הדיסלקציה, כלומר אותה ייחודיות של החשיבה. הדיסלקטית אשר עומדת בבסיס הפיכתם של חלק מהדיסלקטים ליחידי סגולה. הרציונל העומד בבסיס המודל, הנו חיבור בין התיאוריה והמעשה, כפי שנמצא במהלך עיצוב הגישה על ידי אלון האס. האס חיבר בין הידע התיאורטי כבעל מקצוע בתחומי החינוך והטיפול מחד וניסיונו האישי כתלמיד דיסלקטי מאידך.

הגישה השלילית של המורים בחינוך המיוחד לחשיבות הכישלון הזמני במצבי למידה עלולה לפגום בהיערכות שלהם ליצירת אתגרים לתלמידים ולהביא להגנת-יתר (over-protection). נטיות כאלו מצד המורים פוגעות, בסופו של דבר, בתלמידים עצמם.המאמר מתאר תכנית התערבות בבתי ספר יסודיים בישראל שנועדה להפנים אצל מורי החינוך המיוחד את חשיבות ההתמודדות של התלמיד עם מצבי כישלון זמני (Orit Alfi, Avi Assor, Idit Katz ).

כרטיסי ניווט הם כלי המסייע לתלמיד בתהליך הלמידה, באמצעותם רוכש התלמיד אסטרטגיות למידה להתמודדות טובה יותר עם החומר הנלמד. תהליך הלמידה עם ילדים לקויי למידה, שונה מתהליך הלמידה הרגיל, ומחולק לשלושה שלבים: שלב ההוראה המתווכת – בו מעביר המורה לילד את התהליכים תוך פיתוח קוגניציה ומטאקוגניציה. שלב הביניים (כרטיסי הניווט) – מעניק לילד קביים להתנתקות מהמתווך, כך יוכל להגיע הילד בהדרגה להיות'לומד מומחה'. בשלב זה על המתווך לדאוג שהילד יפעל על פי כרטיס הניווט פעמים רבות עד להפנמה מלאה. יש להקפיד שהניתוק מכרטיס הניווט לא ייעשה בשלב מוקדם מדי, אלא יותאם לשלב בו הלומד מתפקד באופן עצמאי. (כרמית סלמון, כרמית שלו)

כל כך מרבים לדבר על חשיבותן של "אסטרטגיות הלמידה" עבור בעלי הפרעות למידה (לקויות למידה והפרעות קשב), אבל מסתבר שבשטח הן לא תופסות תאוצה מספקת והשימוש בהן הוא די מצומצם. כיצד אפשר להסביר זאת, והאם ניתן לעשות משהו לשינוי המצב? השאלה הנובעת מכאן היא: מדוע? מדוע כל כך קשה להפוך את האסטרטגיות לכלי שימושי יומיומי? ד"ר נעמי וורמברנד סבורה כי האסטרטגיות בנויות מרצף של מהלכים מסודרים ומאורגנים, שלאנשים בעלי הפרעות למידה קשה לשמור עליהם. תהליך הרכישה של האסטרטגיות חייב להיות מלווה בתמיכה רגשית, בליווי של עמית או מלווה שהולך עם הלומד לאורך כל הדרך, מחזק אותו בנקודות הקושי ומעודד אותו להמשיך ולנסות. ד"ר נעמי וורמברנד ממליצה שלא לוותר בשום אופן על הכרות מעמיקה עם אסטרטגיות הלמידה. אולם ההיכרות הזו צריכה לעשות באופן מקצועי, תוך ליווי מההיבט הרגשיותוך הבנה שמדובר בתהליך ממושך הדורש מאמץ.

הספר החדש של ד"ר עמלה עינת חותם את הטרילוגיה מפתח לדלת נעולה, ומצטרף לשני הספרים הקודמים שיצאו לאור במסגרת זו. מחקר מקיף זה מציג את עולמם של תלמידים, הורים ומורים החייבים להתמודד עם דיסלקסיה, כל אחד בדרכו. הספרים הקודמים, לפרוץ את מחסום הדיסלקסיה ו הורים מול מחסום הדיסלקסיה עסקו בעולמו של התלמיד לקוי הלמידה ובעולמם הבעייתי של הוריו, ואילו הספר הנוכחי עוסק בעולמם של המורים. הספר הנוכחי במחקרה, פורץ הדרך של ד"ר עמלה עינת, מתמקד במורים, ומשלים את תיאורו של מעגל הסבל המאפיין את כל הגורמים השותפים למאבק הקשה. ממצאי המחקר נותנים ביטוי לתסכול, לבדידות ולתחושת הכישלון המלווה כל מורה המתמודד עם קשייו של התלמיד לקוי הלמידה (עמלה עינת)