המחקר שנערך בעשורים האחרונים מראה שאנו יכולים לשפר מיומנויות קריאה באמצעות הוראה של "אסטרטגיות מטה-קוגניטיביות" לתלמידים. ככל שאנו יכולים ללמד תלמידים לחשוב באופן אקטיבי על חשיבתם בעת שהם לומדים, כך תהיה הלמידה שלהם יעילה יותר. למעשה, אנו יכולים ללמד תלמידים להפוך למה שמריסיה לווט (Marcia Lovett) מאוניברסיטת קרנגי מלון מכנה "לומדים מומחים". על פי המחקר של לווט, קבוצת ניסוי של תלמידים שהשתמשו באסטרטגיות מטה-קוגניטיביות באופן חזק יותר תפסו את עצמם כלומדים יעילים, הפגינו הנעה גדולה יותר ללמידה, והשיגו ביצועים אקדמיים טובים יותר מקבוצת הבקרה ( Jenkins, B ).

מאמר זה ידון במידה שבה משוב מעצב מגשים ומחזק את האסטרטגיות של למידה מכוונת עצמית בקרב התלמידים. המאמר מתבסס על 199 מקורות לגבי הערכה, למידה והנעה כדי להציג פירוק מפורט של הערכים, התאוריות, והמטרות של הערכה מעצבת. המחקר מוצא באופן עקבי שוויסות עצמי של מצבים קוגניטיביים ורגשיים תומך בדחף ללמידה במשך החיים על ידי: הגברת הנטייה ההנעתית ללמוד, העשרת היכולת להסקת מסקנות, ליטוש המיומנויות המטה-קוגניטיביות, ושיפור תוצאות הביצוע (Clark I. , 2012).

מאמר זה מדווח על התוצאות ממחקר שבוחן את הקשר בין אסטרטגיות של למידה גמישה ואסטרטגיות של למידה מווסתת עצמית. התוצאות מראות שיש השפעות חיוביות של למידה גמישה ושל שלושת הגורמים שלה, ניהול הזמן, הקשר עם המורה ותוכן על אסטרטגיות של למידה מווסתת עצמית (Bergamin, P., Werlen, E., Siegenthaler, E., & Ziska, S. ,2012).

נחוצה מערכת הערכה חדשה, שתאפשר לבדוק הישגים של עובדים, סטודנטים ותלמידים בתחום המיומנויות החדשות של עידן האינטרנט. המיומנויות הישנות של ציות, משמעת, שינון ותרגול, מוחלפות במיומנויות של יצירתיות, ביקורתיות, עבודת צוות, למידה מתמדת, משמעת עצמית, ושיתוף. אחד הגופים המובילים בעולם בתחום מערכות הערכה חדשות הוא CWRA College Work and Readiness Assessment.לדארווין, פרויד, פיאז'ה ובלום, לא היה כל מושג לגבי הלוגיקה והטופולוגיה של הרשת! לעומת זאת לכל ילד מגיל 6 ומעלה בעידן האינטרנט – י ש ח ש י ב ה ר ש ת י ת. מהן השלכותיה של חשיבה רשתית על הסדר ההירארכי המקובל של רכישת מיומנויות יסוד? האמנם בעולם רשתי יש תוקף ל'טקסונומיה של בלום'? ( אשר עידן).

ורד עמית כתבה סקירה תיאורטית מועילה על אסטרטגיות למידה בהקשר של תלמידים בבתי ספר תיכוניים ופעילות המתנהלת במרכז היל"ה ברמת גן. תפקידו של החינוך צריך להיות בצד הפצת ידע בסיסי גם הקניית המיומנויות הדרושות כדי להתמודד באופן עצמאי עם ידע חדש, זאת במטרה לפתח אדם אוטונומי המסוגל ללמידה מתוך הכוונה עצמית. הסקירה מכסה את הנושאים הבאים : מכוונות עצמית בלמידה, אסטרטגיות למידה, מיהו הלומד המיומן בשימוש באסטרטגיות למידה ?, השפעת אסטרטגיות למידה (מטה-קוגניטיביות וקוגניטיביות) על הישגים. הפעלה מושכלת של אסטרטגיות למידה נמצאה במחקרים רבים כגורם המבחין בין תלמיד מיומן בעל הישגים גבוהים לבין תלמידים מתקשים, ומכאן שהוראה אינטנסיבית וישירה של אסטרטגיות למידה הכוללת אימון בוויסות עצמי תוכל לסייע לתלמידים לסלול את דרכם להצלחה בלימודים (ורד עמית ) .

פיתוח הכיתה כסביבה לימודית המאפשרת צמיחה , תלויה ביכולת לשלב מאפיינים הלקוחים מהמודל הבלתי פורמאלי ולהפוך אותם לחלק אימננטי למערכת יחסים שבין כל השותפים לעשייה החינוכית . המפגשים כולם יתייחסו למשמעת, לתכנים הלימודיים ולכל הקשור בבעיות ההוראה, כמרחב שאת רכיביו קובעים יחד מורים ותלמידים. כיתה כזו תיבנה תוך כדי דיאלוג מתמשך בין המורה לתלמידיו, שבו ייקבעו המטרות והתכנים , דרכי ההוראה ודרכי הערכה/ המאמר מציע כמה וכמה הצעות אופרטיביות לפיתוח מפגשים לימודיים בעלי ערך ומשמעות בכיתה כסביבה לימודית חינוכית, הפותחות פתח לדיון משתף ברכיבים היוצרים את הניכור , והנותנים לתלמידים את ההרגשה שבית הספר הוא "בית חרושת לציונים". המאמר מציע כלים יישומים להוראה הרואה את מערכת יחסי הגומלין כמאפשרת למלמד וללומד לעצור ולבדוק את הדרכים להשגת המטרות. במאמר מוצעים שלושה שלבים של הפעלה והתנסות לסטודנטים להוראה ולתלמידים שיסייעו למנחה ולקבוצה לפתח סביבה לימודית מאפשרת צמיחה. המפגשים מבוססים על הפדגוגיה הדיאלוגית . האסטרטגיה ניתנת לפירוק ולשימוש כדפוסי פעולה נפרדים. כל אחת מהפעילויות המוצעת במסגרת האסטרטגיות השונות נוסתה והופעלה במפגשים של מחנכים העובדים בפועל במערכת החינוכית. גם הכלים האסטרטגיים האלו נוסו והופעלו במפגשים של סטודנטים מהאוניברסיטה העברית וסטודנטים ממכללת דודי ילין , כלומדים וכמלמדים קבוצות של תלמידים ( חבצלת רונן) .

קיים קושי לא מבוטל בהטמעת השימוש בפורטפוליו בהכשרה אקדמאית בכלל ובהכשרת מורים בפרט. הסטודנטים להוראה מתקשים להבין את משמעות הפורטפוליו ויש אצלם חוסר הבנה לגבי תפקיד הפורטפוליו בהכשרתם. מערכות ההכשרה הולנדיות מנסות מזה עשור להטמיע שימוש אינטגראלי בפורטפוליו בהכשרת מורים בעקבות ניסיון מוצלח בהטמעת השימוש בפורטפוליו בבתי ספר לרפואה בהולנד) והניסיון שצברו יכול לשמש מקור השראה ולמידה למורי מורים גם במערכות הכשרה אחרות בעולם. הכותבים, מורי מורים, חוקרים ומומחים לשיטות הוראה מציעים שיטת הוראה מוכחת לשילוב הפורטפוליו בהכשרת מורים. בתהליך שיזמו המחברים הם יצרו אנאלוגיות לשילוב הפורטפוליו. נעשה ניסיון סימולטיבי להשוות את הפורטפוליו לאמצעים כגון דף קורות חיים (CV) ואמצעים נוספים לקידום העובד בשוק העבודה. הניסיון מלמד כי השימוש באנאלוגיות אלו כחלק משיטת ההוראה לשילוב פורטפוליו מעמיק את ההבנה של הסטודנטים להוראה לחשיבות הפורטפוליו (Jan , Tartwijk, Martine van Rijswijk, Hanneke Tuithof, Erik W. Driessen.).

מטרת המחקר הייתה לבדוק כיצד מורים בכיתה משפיעים על איכות הדיון ועומק הלמידה בכיתה שלמדה בתוכנית לימודים חוקרת עתירת מדעים וטכנולוגיה. המחקר עקב אחרי מורים בכיתה שיישמו תוכניות לימודים חדשנית בתחומי החקר ומנגד בדק את ההישגים של הכתות והתלמידים שלמדו אצל אותם מורים. בהשוואה בין שני המורים שלימדו בתכנית הלימודים החקרנית נמצאו הבדלים מהותיים בהישגי התלמידים. נמצא כי למורה יש תפקיד מפתח בתכנית לימודים חוקרת וטיב הנחייתו בכיתה והובלת הדיון בין הלומדים קובעים את עומק ההבנה המדעית של התלמידים. כלומר, שתי כיתות נפרדות של תלמידים הדומות בהרכב הדמוגראפי של התלמידים הגיעו לתובנות שונות לחלוטין כתוצאה מאסטרטגיות הוראה מותאמות שנקטו המורים. כלומר, בתוכניות לימודים מתמחות וגבוהות יש לאסטרטגיות ההוראה של המורה ולפרשנות הפדגוגית שלו השפעה הרבה יותר משמעותית מאשר בתכנית לימודים רגילה. (Agnes Stylianou ,Jessica Goldstein).

המחקר שנערך בבתי ספר יסודיים בארה"ב ביקש לבדוק כיצד מורים מאמצים ומיישמים אסטרטגיות הוראה שנרכשו בקבוצת למידה שיתופית בהשוואה למורים אחרים שנחשפו לאותן שיטות, אך המעיטו ביישומן. הממצאים מגלים הבדלים מהותיים בידע קוריקולארי, יכולת רפלקציה והתאמה פדגוגית בקרב המורים שנטלו חלק פעיל בסדנאות הפדגוגיות המשותפות שנערכו במשך שלוש שנים. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבדוק כיצד ניתן לשפר את הלמידה השיתופית של מורים המלמדים תלמידים בעלי צרכים מיוחדים ותלמידים המתקשים בלמידה תוך התייחסות לתכונות המורה והשקפותיו החינוכיות (Brownell, Mary.; Adams, Alyson; Sindelar, Paul; Waldron, Nancy; Vanhover).

אתר החינוך האירופאי "מגלים את הסביבה" על לימוד מבוסס-בעיות. הוא מפתח אסטרטגיות וכישורים לפתרון בעיות על ידי הצבת תלמידים בתפקיד פעיל של פותרי בעיות. המתודיקה של לימוד מבוסס בעיות הידועה בשם problem-based learning הולכת ומתרחבת בתחומי החינוך הגבוה באירופה ובארה"ב ומחלחלת בהדרגה גם לשכבה החבה יותר של החינוך התיכוני וחטיבות הביניים שם.