מאמר זה מציג תמונת מצב באשר למקומה של הגישה הקונסטרוקטיביסטית בהוראת שפות בכלל ובהוראת אנגלית בישראל בפרט. התכנית להוראת אנגלית כשפה זרה בישראל נסמכת על הגישה התקשורתית להוראת שפה. גישה זו הייתה ועודנה מקובלת במקומות רבים בעולם. אף שאינה מושתת ישירות ובאופן מוצהר על הפילוסופיה הקונסטרוקטיביסיטית , ניתן לראות כי היבטים קונסטרוקטיביסטיים רבים קיימים בגישה זו, ובכללם למידה תלוית הקשר, למידה מבוססת ביצוע, למידת חקר, למידה חברתית, אוטונומיה של הלומד והמורה כמתווך, השגיאה כהזדמנות ללמידה ואינטגרטיביות בהוראה ובלמידה ( סמדר דוניצה-שמידט).

המחקר בודק עמדות והישגים של תלמידי תיכון לגבי למידת מחזה באנגלית בסביבת הפייסבוק. במחקר השתתפו שלושים תלמידי כיתה י"ב שלמדו אנגלית ברמה מוגברת בבי"ס תיכון במרכז הארץ במשך חודשיים וחצי. חשיבותה של יצירת קבוצת למידה סגורה נדונה בספרות על בניית קהילת ידע שיש לה מטרה משותפת, ידע קודם דומה, נגישות למשאבים ולתקשורת ומכוונת לבניית תוצרים משותפים . ממצאי המחקר מצביעים על שביעות רצון של התלמידים מחוויית הלמידה שלהם בפייסבוק, וכן שיפור מובהק בעמדות אחרי סיום הלמידה. עמדות כלפי הלמידה בסביבת הפייסבוק, לא נמצאו קשורות עם הישגים לימודיים במבחן הסופי, מאידך נמצא מיתאם בין העדפת תלמידים ללמוד לבד, ולא בקבוצה, ובין ציונים טובים יותר באנגלית ( ריקי רימור , פרלה אריה) .

מחקר זה בחן את האינטראקציות שהתקיימו בכיתה אחת, במסגרת שיעורי אנגלית, שבהם שולב טוויטר לצורך יצירת תקשורת אוטנטית בין התלמידים ובין עצמם ועם המורה. כחלק מהדרישות הלימודיות בקורס, התלמידות קיבלו משימות שונות כדוגמת דיווח מה הן עושות עכשיו, ותגובה על ידיעות שהעלתה המורה. לתלמידות הועבר שאלון לפני תחילת התכנית והתבצע ניתוח של ה"ציוצים" של הקבוצה. מתוך ניתוח ה"ציוצים" שכתבו התלמידות והמורה עולה, שהטוויטר מזמן תקשורת רב כיוונית בין כלל המשתתפות באופן שאיננו מתקיים בדרך כלל במסגרת שיעור בכיתה רגילה. בנוסף, נמצאה השפעה הן של הקשרים החברתיים שבין התלמידות והן של היקף העידוד של המורה על אינטנסיביות ההשתתפות בכתיבת "ציוצים". יחד עם זאת לא נמצא שהשימוש בטוויטר תורם למימוש פוטנציאל הלמידה בכל מקום ובכל זמן ( מור דשן) .

מחקר זה בחן את מיומנויות החשיבה הביקורתית של הסטודנטים באנגלית כשפה זרה באמצעות כתיבת חיבור. סביבת למידה מקוונת אינטראקטיבית של אנגלית כשפה זרה פותחה כדי לשמש כפיגום עבור למידת הסטודנט דרך שימוש באסטרטגיות של כתיבה מטא-קוגניטיבית מקוונת (Chann-Ru Song, 2012(.

ילדים מתחילים ללמוד שפות זרות בגיל יותר ויותר צעיר באירופה, כאשר מרבית התלמידים מתחילים בגילאי 9-6, על פי דוח שפורסם על ידי הנציבות האירופית. מרבית המדינות או המחוזות הורידו את גיל תחילת לימודי החובה של השפה ב-15 השנים האחרונות וחלקם אף מציעים אותם בגני ילדים – הקהילה דוברת הגרמנית בבלגיה, לדוגמה, מעניקה לימודי שפה זרה לילדים בגילאי 3. אך בעוד שגיל התלמידים המתחילים ללמוד שפה זרה ירד באופן כללי, כמות זמן ההוראה שהם מקבלים לא עלתה באופן משמעותי. אכן, זמן ההוראה המוקדש לשפות זרות הוא די נמוך בהשוואה לנושאים אחרים.

גודש המידע וטכנולוגיות התקשורת העניקו למחנכי מוסדות ההשכלה הגבוהה ומשתמשי הלמידה המתוקשבת את המכשיר הממוקד הניתן לשימוש כאמצעי הוראה בכיתות. מאמר זה מספק הסבר לגבי האופן שבו הפייסבוק שולב כאמצעי פדגוגי במסגרת לימודי אנגלית כשפה שנייה, ומדווח על עמדת הלומדים (סטודנטים) ותפיסתם לגבי השימוש במתווך חברתי זה להגברת למידת השפה השנייה שלהם ( Malissa Maria Mahmud, Wong Shiet Ching) .

במחקר זה מתוארת פעילות ניסיונית לשילוב כתיבת מסמך שיתופי בגוגל דוקס ופעילות ברשת החברתית טוויטר כאמצעים לשיפור מיומנויות הכתיבה ולהעצמת תלמידים בלימודי אנגלית בחטיבת ביניים. שישה עשר ילדי כיתה ח' בהקבצה א קיבלו בשנת הלימודים תשע"א שתי משימות לימודיות. ממצאי המחקר גילו כי בקרב כחצי מן הזוגות שעסקו בפעילות הכתיבה בגוגל דוקס נוצר שיח לימודי . שיח טקסטואלי זה הנו ייחודי וחדשני בפדגוגיה של למידת הכתיבה בשפה זרה ( נדב בדריאן , ורד שמעוני , גילה קורץ ) .

מטרת המאמר להגיע לכלל הבנה טובה יותר של ההוראה הרצויה ללומדי אנגלית כשפה זרה בבתי ספר בארה"ב במסגרת גישה/תפיסה של צדק חברתי. מדובר בטיפול בצרכים של לומדים הנמצאים באוכלוסיות שוליים כתוצאה מהשונות הלשונית שלהם(Crawford, 2004), והמחייב מנהיגות שמטרתה השגת צדק חברתי (Dantley & Tillman, 2006). אחת הטענות היא שעל המנהיגות החינוכית לסנגר בבתי-הספר ובקהיליות על צרכי התלמידים האלה. בשני המקרים הייתה ראייה הוליסטית של משאבים אנושיים בבית הספר ודחייה של הרעיון שיש לספק שירותים ממוקדים ונפרדים בצורה מבדלת ללומדי השפה האנגלית. בשני המקרים נעשה מיזוג של משאבים בבית הספר כדי ליצור מתן שירותים נכונים לתלמידים אלה ע"י מורים מיומנים שעבדו בכיתות הטרוגניות מתוך הבנת הצרכים והמטרות ( Theoharis, G. & O'Toole, J) .

החוברת החדשה נכתבה ע"י Judy Rapoport, Ronit Brode, Sarah Feingold, מורות לאנגלית, בעלות ניסיון רב בהוראת אנגלית אקדמית לסטודנטים במכללות ובאוניברסיטאות. החוברת כוללת טקסטים מגוונים להוראת אנגלית אקדמית לצד מטלות , שאלות מנחות ותרגילים. החוברת, שיצאה לאור ע"י בית ההוצאה לאור של מכון מופ"ת, מאפשרת קריאה מונחית והתנסות שיטתית בקריאת אנגלית אקדמית , כולל טקסטים מגוונים לסטודנטים וללומדי אנגלית במוסדות על-תיכוניים. החוברת מספקת הדרכה שיטתית ותרגול במגוון רחב של מיומנויות ואסטרטגיות למידה. החוברת כוללת את החלקים הבאים : טקסטים מלווים בתרגילים ( אסטרטגיות קריאה) , מיומנויות ( ניתוח משפטים באנגלית, זיהוי מילים חלופיות) רשימת מילים אקדמיות שכיחות – רשימה זו נועדה לספק לסטודנטים פירושים למילים ולביטויים המופיעים תדיר בטקסטים אקדמיים.

בימים אלו מסתיימת עבודת הפיתוח של אתר אנילומד – פורטל צעיר ללומדי אנגלית. זהו פורטל אינטראקטיבי לתלמידי חטיבת ביניים ובתי ספר תיכון. בפורטל יהיו טיפים מתעדכנים על לימודי אנגלית יחד עם קומיקס , משחקים מרתקים ועוד. הפורטל מלווה את המוצר החדשני שמציע לתלמידי תיכון ללמוד אנגלית במקביל לחומר הנלמד בכיתה ולשפר את הציונים שלהם. הפרויקט מיועד לתלמידי כיתות ז' עד יב', והוא מתאים לתלמידים בכל הרמות.

במאמר זה מציגה ריבי כרמל ממצאים מתוך מחקר שנערך בשיטת ניתוח ביקורתי של השיח ( CDA- Critical Discourse Analysis) במטרה לבחון, לנתח ולהסביר שיח של הורים, תלמידים ובעלי תפקידים בנושא הוראת אנגלית ללומדים צעירים ( English for Young Learners –EYLׂ) בכיתות א' ו-ב' בבתי ספר יהודיים בישראל. ניתוח של 33 ראיונות עומק חצי-מובנים ומדגמי טקסטים שפורסמו בארץ, מצביעים על שיח ספציפי, בו משתמשים הנחקרים בדברם על נושאים הקשורים ל-EYL. שיח זה הוגדר כשיח ה-EYL . הממצאים מאירים את הדרכים הסמויות שבהן פועל שיח ה-EYL ככוח בעל עוצמה לקידום הוראת אנגלית ללומדים צעירים בבתי ספר, תוך שהוא משפיע על סדר-היום הבית-ספרי, מווסת את ההתנהלות בכיתה ומעצב את חיי היום-יום ואת הנוהג החברתי. בנוסף, העדויות המחקריות מורות על כך שישראלים רואים את עצמם, מתוך תקווה ושאפתנות, כחלק מעולם גלובלי ומופשט שנעשתה לו אידיאליזציה, תהליך שבו שיח ה-EYL מממלא תפקיד חשוב ( ריבי כרמל ) .