מאמר זה דן בסגולות הטמונות בהוראת שירה לתלמידי אנגלית כשפה זרה ברמת תיכון, מציג מנגנון לבחירת שירים ואף מציע עשר פואמות נבחרות. למעשה, השירה יכולה לסייע ללמד אנגלית כשפה זרה מפני שמדובר בחומרים מעניינים המאפשרים לתלמידים להכיר את השפה המדוברת, להיחשף לתרבות הנלמדת, לקשר את החומר לעולם האמיתי ולחוות את האנגלית כשפה עשירה. לא פחות חשוב, הפואמות מאפשרות למורים להכניס עניין לשיעור, להיות יצירתיים ולהציע פעילויות המתאימות לסגנון ההוראה שלהם ולאופי הכיתתי.

קריאה היא קרוב לוודאי אחת הדרכים השכיחות ביותר ללמידה בבית הספר ובמוסדות להשכלה גבוהה. קריאת באנגלית הפכה לחשובה במיוחד עם עלייתה של האנגלית כשפה גלובלית. אולם, סקרים שנערכו מאז שנות ה-90 בקרב מורים וסטודנטים לאנגלית בישראל הצביעו על העדר דגש במוסדות אלה על הוראה מפורשת של הקריאה. למעשה, הנחקרים ענו שהם מכירים או מלמדים מעט מאוד אסטרטגיות קריאה. מטרת מחקר זה הייתה לבדוק את השפעתה של הוראה מפורשת של אסטרטגיות קריאה על ידי החוקרת באמצעות חשיבה בקול – מתודולוגיה איכותנית שאינה מוכרת לתלמידה: סטודנטים במכללה לחינוך המתכשרים להוראת אנגלית. הממצאים הצביעו, בין השאר, על השפעה משמעותית של הוראה זו על הידע האסטרטגי הקודם של התלמידים, על תפיסותיהם המשתנות בכל הנוגע לתהליכי הקריאה ולעצמם כקוראים, ובעקבות זאת על המסוגלות העצמית שלהם ללמד את תלמידיהם העתידיים אסטרטגיות קריאה באמצעות אותה מתודולוגיה. התלמידים אף הציעו שינויים שלדעתם יש לחולל בתוכניות להכשרת מורים לאנגלית (רחל שגב מילר).

האזנה היא מיומנות שפה משמעותית לפיתוח בלמידת שפה שנייה (second language learning). למרות חשיבותה, לומדי השפה מתייחסים להאזנה כמיומנות השפה הקשה ביותר ללימוד. מכיוון שתפקידה של הבנת הנשמע בהוראת שפה הודגש שוב ושוב, מורים רבים אינם מקדישים תשומת לב מספקת לחשיבות שלה בכיתותיהם. במאמר זה, החוקרים סוקרים מספר סוגיות חשובות הנוגעות להבנת הנשמע כדי לספק בסיס לפיתוח מיומנות האזנה בהוראת השפה האנגלית (Gilakjani, Abbas Pourhosein; Sabouri, Narjes Banou, 2016).

המאמר חוקר את ההשפעה של כתיבת סיכומים בשפה זרה על פיתוח מיומנויות קריאה באנגלית כשפה זרה של סטודנטים. שמונים סטודנטים הלומדים באוניברסיטה השתתפו במחקר ניסויי למחצה שנמשך ששה חודשים. הם חולקו לקבוצות ניסוי וביקורת, שבשתיהן נלמד אותו סילבוס ונקראו אותם טקסטים. ההבדל בין הקבוצות היה שקבוצת הניסוי כתבה באופן קבוע סיכומים של הטקסטים שהם קראו בעוד שקבוצת הביקורת עסקה במטלות קריאה טיפוסיות של בחינות לידיעת אנגלית: מענה על שאלות במבחנים רבי-ברירה, היגדים של נכון/לא נכון והתאמת מלים. המחקר הראה שקיים הבדל מובהק מבחינה סטטיסטית במיומנויות הקריאה בין שתי הקבוצות המציע שלכתיבת סיכום השפעה חיובית על התפתחות הקריאה. לא נמצא מתאם בין ההתקדמות במיומנויות הקריאה של הסטודנטים לבין איכות הסיכומים שהם כתבו (Marzec-Stawiarska, Malgorzata, 2016).

מאמר זה מתאר מחקר עיצוב שחקר את השימוש בסביבת למידה מקוונת אותנטית בקורס של שפה אנגלית בלימודים במכינה לאוניברסיטה. הממצאים מציעים שהשימוש ביסודות ביקורתיים של פעילויות אותנטיות הוא המפתח להשגת למידה אותנטית בהקשרים אלה. תוצאה חשובה של המחקר הייתה הפיתוח של מסגרת מושגית עבור עיצוב פעילויות אותנטיות אשר ניתן להשתמש בהן בהוראת שפה זרה, הכוללת 11 עקרונות עיצוב (Ozverir, Ildeniz; Herrington, Jan; Osam, Ulker Vanci, 2016).

עבודה זו מציגה פלטפורמה של אינטראקציה בין עט דיגיטלי לבין נייר המורכבת מרמה של למידת תלמיד, רמה של ניהול קורס, ורמה של הנחיית מורה, שבהן טכנולוגיות העט דיגיטלי משולבות עם ספרי לימוד מודפסים ומערכת מוּדֶל (Moodle) לניהול קורס כדי לתמוך באסטרטגיית הקריאה החוזרת לצורך קידום שטף קריאה בעל-פה בשפה האנגלית, הנעה ללמידה ושביעות רצון מהלמידה. עבודה זו בחנה גם האם הפלטפורמה המוצעת של אינטראקציה בין עט דיגיטלי לבין נייר מספקת תועלות שונות במונחים של קידום שטף הקריאה בעל-פה לתלמידים בעלי סגנונות קוגניטיביים תלויי-שדה ובלתי-תלויים בשדה (Chen, Chih-Ming; Tan, Chia-Chen; Lo, Bey-Jane, 2016).

מחקר זה מדווח על ההבדלים בהנעה, ברכישת אוצר מלים ובתפיסות לגבי השימוש בגוגל דוקס בין למידה אינדיבידואלית לבין למידה שיתופית ברמה העל-תיכונית. שתי כיתות של סטודנטים הלומדים אנגלית כשפה זרה (EFL) גויסו וכל כיתה הוקצתה רנדומלית לאחת משתי קבוצות – לימוד אינדיבידואלי או לימוד שיתופי. התוצאות של המחקר עולות בקנה אחד עם אלה של מחקרים קודמים בכך שלסטודנטים אשר למדו בשיתופיות היו ביצועים טובים יותר מאשר אלה שלמדו באופן אינדיבידואלי ביחס לרכישת אוצר מלים ( Sarah Hsueh-Jui Liu; Yu-Ju Lan, 2016).

המאמר עוסק בהוראת אנגלית כשפה זרה באמצעות האינטרנט. הדגש הוא על השימוש ביישום המקוון Voki ועל הדרכים המועילות ליישמו בכיתה. המאמר מציג גם סקירה של פעילויות בכיתה תוך שימוש ב-Voki המכוונות לפיתוח מיומנויות תקשורת של תלמידים (Aikina, T. Yu.; Zubkova, O. M., 2015).

מאמר זה מדווח על מחקר הבוחן אינטראקציות בדיונים א-סינכרוניים של הוראה מרחוק של סטודנטים לתארים מתקדמים בהוראת אנגלית לדוברי שפות אחרות (TESOL), תוך התמקדות בהשפעה של הבניית ידע שיתופית כפיגום. נעשה שימוש בשתי תיאוריות משלימות: התיאוריה החברתית-תרבותית והבלשנות הפונקציונלית המערכתית (Delahunty, Janine; Jones, Pauline; Verenikina, Irina, 2014).

המטרה של מחקר זה הייתה לבחון את הפרספקטיבה של מורה לכתיבה לגבי שילוב של פייסבוק, אתר רשת חברתית, בקורס לכתיבה באנגלית ברמה אוניברסיטאית בטייוואן. הנתונים כללו ראיונות עם המורה ופוסטים שנכתבו בשיעור בפייסבוק. מהתוצאות עולים שלושה נושאים לגבי השימוש בפייסבוק: ההשתתפות של הסטודנטים, הקשר בין הדיון בכיתה לדיון בפייסבוק, והמזמינות של פייסבוק. זוהו התכונות שמונחות בבסיס כל אחד מהנושאים הללו (Li-Tang Yu, 2014).

המחקר המדווח במאמר זה מנסה לשפוך אור על ההחלטות הלשוניות של מורי שפות המלמדים לומדים צעירים ועל המניעים להחלטות אלה, באמצעות חקר מורות המלמדות אנגלית כשפה זרה ללומדים צעירים (בני 6 עד 7) בישראל. המדגם כלל שש מורות מארבעה בתי ספר, שניים ערביים ושניים יהודיים. כל השש הן מורות מוסמכות, חמש הוכשרו בהוראת אנגלית כשפה זרה ואחת היא מחנכת כיתה א' המלמדת אנגלית בכיתתה. כל המורות אינן דוברות אנגלית ילידית ( עפרה ענבר-לוריא).

באמצעות הכלי ניתן לחפש הקשרים רלוונטיים עבור מילה ספציפית – מילים נרדפות, מושגים ועוד, כאשר התוצאות ממוינות לפועל, תואר וכו'.לאחרונה פותח ע"י מינהל מדע וטכנולוגיה במשרד החינוך מדריך עזר לשימוש ביישום של visuwords .