מילת מפתח: אי שוויון בחינוך
מיון:
נמצאו 8 פריטים
פריטים מ- 1 ל-8
  • סיכום

    סקירה חדשה זו של מרכז טאוב מראה כיצד חסך בחשיפה לחוויות ולהתנסויות סביבתיות כתוצאה ממצב חברתי-כלכלי נמוך והיווצרותו של מצב עקה (stress) מעכבים את ההתפתחות התקינה של יכולות קוגניטיביות, חברתיות ופיזיות. כתוצאה מכך, מתפתח תהליך של אי שיוויון קוגניטיבי המוביל לפערים בהישגים הלימודיים. טענת המחברים היא כי התערבות מוקדמת ואינטנסיבית בגיל הרך, שעניינה המרכזי צמצום מצבי עקה הנגרמים כתוצאה ממצב כלכלי-חברתי עשויה להיות יעילה ביותר במיוחד כשהמוח של הילדים גמיש ביותר.

  • תקציר

    מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל פרסם את "תמונת מצב המדינה 2018", מסמך עשיר בעובדות ובנתונים מספריים. בתחום החינוך, ראוי לציין את הדברים הבאים: מספר השעות לתלמיד עלה רק במעט; עיקר העלייה נרשמה במגזר הערבי; מספר התלמידים בכיתה הצטמצם בחינוך הערבי, אך לא בחינוך העברי; מספר התלמידים הלומדים מתמטיקה ברמה מוגברת עלה; שיעורם של התלמידים הלומדים בחינוך המקצועי עולה.

  • לינק

    מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל פרסם בדצמבר 2017 דו"ח שמטרתו לסקור את ההתפתחויות שעברו על מערכת החינוך בישראל בשנים האחרונות. הסקירה נעשתה בכוונה לבחון עד כמה הוגשמו יעדיהם הדומים של שני שרי החינוך האחרונים: שי פירון ונפתלי בנט: 1. צמצום אי השוויון בתקציב החינוך בין מגזרים שונים 2. הקטנת מספר התלמידים בכיתות 3. הגדלת שיעור הלומדים מתמטיקה ברמת חמש יחידות 4. הגדלת שיעור הלומדים בחינוך הטכנולוגי.

  • תקציר

    מאמר זה דן בסוציאליזציה אקדמית כהיבט מסוים של השפעת הורים על הישגי ילדיהם בבית הספר. בעוד הקשר בין השפעות ההורים על חוויותיהם והישגיהם של ילדים בבית הספר נחקר רבות, טרם נדונה בספרות המחקר השאלה כיצד עמדות ההורים כלפי חוויותיהם שלהם בבית הספר משפיעות על חינוך ילדיהם. במאמר נבחנים היחסים בין סוציאליזציה אקדמית וביצועי תלמידים בבית הספר לצד השלכותיהם של יחסים אלו על תפקיד מערכת החינוך אשר מייצרת ומשכפלת אי שוויון חברתי.

  • סיכום

    פרופ' סמי שלום שטרית, פעיל מזרחי בולט וכיום ראש התכנית לקולנוע במכללת ספיר, נתן באחרונה ראיון לכתב העת "הד החינוך" ובו סקר את תולדות בית הספר קדמה, שנועד להילחם בהסללת תלמידים מהפריפריה למסלולים מקצועיים ולהילחם באי השוויון בחינוך. אלה עיקרי הדברים:

  • תקציר

    מאמר זה עוסק בשאלה: כיצד מדיניות דיגיטלית יכולה לסייע בסיפוק צרכי הלמידה של מבוגרים הנמצאים בשוליים מבחינת גישה לאינטרנט ולשירותים דיגיטליים? המאמר מבוסס על תיאור מקרה של אדם המתקשה בכל הקשור לגישה דיגיטלית למידע, בעקבותיו מציעות החוקרות לקובעי מדיניות דיגיטלית לשקול בחיוב מתן סיוע בלמידה דיגיטלית. סיוע זה יכול להתבטא בהשקעה בחדרי מחשב ציבוריים, הנחיה בלמידה דיגיטלית ואף הפחתת דמי האינטרנט החודשיים.

  • סיכום

    מאמר זה מבקש לבחון באופן ביקורתי הנחה חשובה המהווה את אחת מאבני היסוד בשיטתו של פאולו פריירה ובפדגוגיה הביקורתית בכלל (לפחות במסורת הפדגוגיה הביקורתית הנאו-מרקסיסטית אירופאית). פדגוגיה זו מנתחת את החברות במונחים של מנגנוני דיכוי ורואה בחינוך אמצעי לתיקון עוולות ולשחרור מאי צדק.  מטרת הכותב היא להציע פדגוגיה ביקורתית חדשה שנשארת נאמנה לרוחו המקורית של פריירה אך מסמנת כיוון חדש.

  • תקציר

    עלותו הממוצעת של קורס פסיכומטרי היא 7,000 שקלים. במשך כ-15 שנה, מוציאים צעירים ישראלים המבקשים ללמוד באקדמיה סכום אדיר של כ-605 מיליון שקל על קורסי הכנה כאלה: סכומים שבני השכבות החלשות מתקשים לעמוד בהם. במטרה לצמצם את העוול ואת ההוצאות הגבוהות, פיתחה המדינה קורס פסיכומטרי מקוון הפתוח לכל הציבור – בחינם.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין