אינטרנט
מיון:
נמצאו 155 פריטים
פריטים מ- 41 ל-60
  • לינק

    אפרת מעטוף מדווחת בבלוג שלה על התוסף המועיל Evernote Clearly: "תוסף לדפדפן המאפשר לקרוא תכנים ברשת ללא הסחות דעת, כמו: פרסומות, סרגלי ניווט של האתר וכד'. לחיצה על כפתור התוסף בדפדפן תנקה עבורכם את הדף מכל הפרעות. ניתן לבחור את תצוגת הדף מתוך מספר ערכות נושא מוכנות או לבנות אחת מותאמת אישית – רקע הדף, גודל הטקסט וכיוונו".

  • תקציר

    מחקר זה בוחן את הפיזור של תשומת הלב הויזואלית של סטודנטים בעת קריאת עמודי אינטרנט תוך שימוש במתודולוגיה של מעקב אחר תנועת העיניים.המטרה הייתה לבחון האם מידע שהתקבל מתשומת לב דיפרנציאלית תלוי במהימנות של המקור והאם המאפיינים האינדיבידואליים של ידע קודם הספציפי לנושא ואמונות אפיסטמיות ממתנים את ההתנהגות הויזואלית במהלך הקריאה. נבחן גם ידע עובדתי לאחר הקריאה (Mason, Lucia; Pluchino, Patrik; Ariasi, Nicola, 2014).

  • לינק

    כידוע, רשת האינטרנט הייתה לזירה המשמעותית ביותר של הידע האנושי. היא נחשבת כיום כמקור הנרחב ביותר (ולפעמים יחיד) למידע בתחומים שונים. מאז שנת 1994 הרשת מציעה נגישות מהירה למידע, יכולות ניווט ודליית מידע ביעילות, אשר התרבות האנושית לא הכירה בעבר. התוצאה היא שיותר ויותר תלמידים, סטודנטים, מורים ושוחרי דעת רואים בה המקור הטוב ביותר למידע. לכן, החלטנו להקים במסגרת פורטל ההיסטוריה "רגעים היסטוריים" אינדקס שיטתי של מקורות מידע באינטרנט על מלחמת העצמאות. האינדקס המקוון, הידוע בשם תת-מאגר מלחמת העצמאות פותח במשך חודשים ארוכים בשנת 2014 והוא ממויין לנושאים כגון: שלבי הלחימה, זירות הלחימה, החטיבות הלוחמות, יישובים במערכה, יחסי כוחות והיסטוריוגרפיה של מלחמת העצמאות. האינדקס מציע למשתמשים בישראל מיפוי שיטתי של מקורות המידע הזמינים באינטרנט (עמי סלנט).

  • תקציר

    מחקר זה בחן כיצד זמן החיפוש ברשת, שארך 30 דקות, השפיע על ציוני החיבורים של התלמידים. במחקר השתתפו 49 תלמידים בכיתות ד' ו-ה' מבית ספר יסודי בוירג'יניה שבארה"ב. הקבוצה שקיבלה הדרכה לגבי שימוש באינטרנט כדי לערוך מחקר בשלב שלפני הכתיבה הציגה ביצוע טוב יותר מאשר קבוצת הביקורת בשני תחומים: הציון הכללי של החיבור והשימוש באינטרנט (Doan, Kim and Bloomfield, Aaron, 2014).

  • סיכום

    אפליקציות Web 2.0 אשר משכו את תשומת לב החוקרים כבר מההתחלה, מההיבט של חשיבותם בחינוך, היו הוויקי והבלוג. הפייסבוק נחשב כאתר רשת חברתי ההולך ומושך יותר ויותר את בני העשרה. חוקרים בחנו את תרומת הפייסבוק בחינוך ובהוראה ומצאו שהוא בונה אווירה וסביבה לניהול הוראה. במחקר זה, שאלת המחקר הראשונה היא, מהם התנאים המשפיעים על השימוש החינוכי של מורים ותלמידים ברשתות חברתיות, דוגמת הפייסבוק? והשאלה השנייה, מהן החשיבות וההמלצות למורים ולתלמידים, לשימוש ברשת חברתית, דוגמת הפייסבוק?(Wajeeh Daher).

  • תקציר

    המאמר מציע מידע לגבי המגמות הרווחות לגבי הכנת התלמידים לעתיד. הנושאים שנידונו כוללים התפתחויות משמעותיות עבור בתי ספר כסביבות עבודה לעידוד היצירתיות ושיתוף הפעולה של התלמידים, את חשיבות הטכנולוגיה בחינוך תוך שימוש באינטרנט ובמדיה החברתית, ואת ההכנה של התלמידים לאתגרים העולמיים(Duffy, Elizabeth A. , 2014).

  • סיכום

    גוגל החלה את דרכה כמנוע חיפוש אבל היום היא מציעה הרבה יותר כלים בעלי פוטנציאל העברת מידע לכיתת המדעים. במאמר זה מובאת סקירה של כמה מהם: חיפוש מתקדם, חיפוש אתר, חיפוש מותאם, תמונות גוגל, שולחנות "היתוך" של גוגל והמגמות של גוגל (Ben Smith).

  • תקציר

    במאמר זה, הסטודנטים בשיעור למבוא לפסיכולוגיה ענו על סקר לגבי משך השימוש שלהם ותדירות השימוש במכשירים ניידים שונים בכיתה.השימוש באינטרנט חזה באופן שלילי את ציוני המבחן ונוסף לניבוי של למידה בכיתה, מעבר למדידה של יכולת אינטלקטואלית (Ravizza, Susan M.; Hambrick, David Z.; Fenn, Kimberly M. , 2014).

  • לינק

    דונלד קלארק חוקר מה גורם לכולנו לפחד לעיתים מחידושים טכנולוגיים ואחרים. קלארק סוקר את ההיסטוריה של הפחד משינוי החל מימי סוקרטס ועד לעידן הרשתות החברתיות ומנסה לתאר מדוע כל מה שכבר קיים בעולם שאנחנו נולדים אליו הוא נורמלי מבחינתנו וכל ההמצאות שנוצרות אחרי שאנחנו בני 30 נראה לנו נוגדות את דרך הטבע (מקור וקרדיט: אתר חברת מתודיקה).

  • לינק

    ההיקף העצום, ההימצאות בכל מקום והאמינות המפוקפקת של המידע הנגיש למרבית אוכלוסיית העולם דורש מכל אחד מאתנו להפוך לסוג של מומחה כדי להבין מתי מטעים או משקרים לנו. יתכן, לרוע המזל עבור עתיד החיים המקוונים, שמעט מורים או הורים מעניקים לאנשים צעירים את הכישורים המועילים תמיד אך כעת מהותיים של כיצד להטיל ספק, לחקור, לנתח ולשפוט את אותו הקישור שזה עתה קיבלו בדואר אלקטרוני או את הטענה העובדתית שזה עתה מצאו דרך מנוע חיפוש (Howard Rheingold).

  • סיכום

    מהפכת טכנולוגיות המידע משנה את פניה של החברה האנושית. היא אינה פוסחת על תהליכי הלמידה וההוראה, והיא מחייבת לחשוב מחדש על תפקיד המורה ועל הכשרתו המקצועית. וכך, למרות שהיא נתפסת כגולת הכותרת של תהליך ההכשרה, ההתנסות המעשית היא החוליה הבעייתית ביותר שבו. אם פג תוקפה של התפיסה המסורתית של ההוראה, יש לעצב דפוס חדש של הכשרה ושל התנסות. כדי לשמור על מסגרת הדיון, אתמקד בנקודה מרכזית אחת: השינויים בתפיסת הידע על תהליכי ההוראה-למידה, על דמות המורה, על הכשרתו ועל ההתנסות המעשית (שלמה בק).

  • סיכום

    מאמר זה בוחן איך מסוגלות עצמית באינטרנט עוזרת לסטודנטים להעביר ולתרגם מוטיבציה לפעילות לימודית וההשפעה שלה על ביצועי הלמידה. בוצע עיבוד נתונים כמותי כדי להאיר על הקשר בין המסוגלות העצמית של הפעלת אינטרנט של הסטודנט ותצוגת הלימוד שלו (Chang, Chiung-Sui, Liu, Eric Zhi-Feng, Sung, Hung-Yen, Lin, Chun-Hung, Chen, Nian-Shing, Cheng, Shan-Shan).

  • תקציר

    מחקר זה בחן את ההבנה של מורים למדעים בבית ספר יסודי בהונג קונג לגבי למידת חקר, את הקשיים הנתפסים ביישום למידת חקר כמו גם את הפרקטיקות הנוכחיות שלהם לגבי שימוש במשאבים מקוונים ואת ההתנגדות לשימוש מעין זה, כדי לזהות את צורכיהם ולהציע הצעות כיצד לפנות לצרכים אלה. ניתוחי הנתונים מראים שאף על פי שהתפיסות של המורים את למידת החקר נראות כמתאימות היטב לרעיון של למידת חקר באופן כללי, התפיסות המוטעות שלהם ורמה גבוהה של קשיים נתפסים ביישום של למידת חקר מצדיקים את תשומת לבנו. לגבי השימוש של המורים במשאבים המקוונים, נמצא שמשאבים מסורתיים של web 1.0 משמשים יותר מבדרך כלל וכאשר נעשה שימוש במשאבים מקוונים אלה, המורים נוטלים על עצמם תפקיד דומיננטי יותר בשימוש בהם כדי לתמוך במתן הרצאות ובמתן הסברים (So, Wing-Mui Winnie; Cheng, May-Hung May; Kong, Siu-Cheung; Ching, Ngai-Ying Fiona, 2014).

  • תקציר

    המאמר הנוכחי נועד לחשוף את האפשרות של שימוש בטכנולוגיות חדשות הן מבחינה מעצבת והן למטרת מתן מידע לסטודנטים. לפיכך, המחברים עוקבים אחר תדירות הגישה למשאבים אלה, בזיהוי הסוגים העיקריים של המשאבים המקוונים המספקים גישה למידע, אך גם בסוג של מידע כזה במונחים של הרלוונטיות שלו לתחום ההכשרה. יתר על כן, סוגיה חשובה שהמחברים דנים בה היא זו הקשורה להזדמנויות לקשר ולתקשורת המוצעות על ידי האינטרנט ואשר ניתן לנצלן בהצלחה למטרות מקצועיות (Rosu Stoican, Oana; Stefanescu, Cornelia; Stfanescu, Valeriu, 2014).

  • תקציר

    החשיבות הגדלה של האיטרנט וסביבות דיגיטליות אחרות ככלים הוראתים, דורשת מחקר המתייחס לאוריינות הדיגיטלית של הלומדים. במחקר זה השתמשו החוקרים לצורך אנליזה, בשיטת איסוף מידע שאיננה נמצאת בשימוש רחב, הנקראת פרוטוקול חשיבה בקול, think-aloud protocol (TAP) בה המשתתפים חושבים בקול כשהם מבצעים סדרת מטלות מוגדרת, מבלי לתת הסברים (Greene, Jeffrey Alan,Yu, Seung B, Copeland, Dana Z).

  • לינק

    המטרה של מחקר זה הייתה להעריך את השימוש במדיה החברתית ואת התפיסה לגבי התועלתיות שבה להשכלה הגבוהה בקרב אנשי הסגל, ובקרב קבוצות של סטודנטים לתואר ראשון וסטודנטים לתואר שני. כחקר מקרה, הטוויטר נכלל בקורס סמסטריאלי כדי להפיץ את המידע הרלוונטי בקורס וכדי לשמש ככלי לדיון. סה"כ, הסטודנטים השתמשו במדיה החברתית לעתים קרובות יותר בהשוואה לאנשי הסגל. בנוסף, הסטודנטים זיהו מהר יותר את ההיבטים החיוביים של הכללת המדיה החברתית בקורסים בהשוואה לאנשי הסגל (Jacquemin, Stephen J.; Smelser, Lisa K.; Bernot, Melody J. , 2014).

  • תקציר

    מדגם של 191 נבדקים נבחן כדי לקבוע הבדלים אופייניים מסוימים בין נבדקים המשתמשים באינטרנט במידה רבה לבין נבדקים המשתמשים באינטרנט במידה נמוכה. התוצאות מראות שלאנשים המשתמשים באינטרנט במידה רבה יש ציונים גבוהים יותר במאפיינים של פתיחות ושל החצנה( COSTA, SEBASTIANO; CUZZOCREA, FRANCESCA; NUZZACI, ANTONELLA, 2014).

  • תקציר

    המאמר מתאר סקר אינטרנטי שנערך בקרב 792 הורים הולנדים לילדים בגילאים שנתיים עד 12 שנים. ניתוח גורמים חשף שהורים משתמשים באופן חלקי עבור השימוש באינטרנט באותן אסטרטגיות שהם כבר מיישמים עבור שימוש במשחקי וידאו ובטלוויזיה: "שימוש משותף", תיווך פעיל" ו"תיווך מגביל". בנוסף, הם גם מפעילים אסטרטגיות חדשות: "פיקוח" ו"הדרכה של בטיחות טכנית" (Nikken, Peter; Jansz, Jeroen, 2014).

  • לינק

    במאמר זה, המחברים חוקרים את הרעיון של הקשר הדיאלקטי בין המקום המסורתי של מסגרות ההוראה/למידה לבין האתגרים לתפיסות שלנו שנוצרו על ידי המרחבים החדשים של האינטרנט. המחברים בוחנים נושא זה בהקשר של התפתחות תלת-שלבית של הקשרים של אנשים עם הטכנולוגיות החדשות:(1) החשש מהאופן שבו הטכנולוגיות החדשות ישנו את הפעולות היומיומיות שלנו,(2) הכרה בטכנולוגיות החדשות ככלים המסוגלים להציע אפשרויות חדשות לפעילויות שלנו,ו-(3) שילוב של טכנולוגיות חדשות בפעילויות יומיומיות יצרניות (Glassman, Michael and Burbidge, Jonathan, 2014).

  • לינק

    מאמר זה מדווח על הפיתוח של גישות שיתופיות לתמיכה בשימוש באינטרנט על ידי סטודנטים למדעים שסיימו את לימודיהם והם בעלי רשיון הוראה Post Graduate Certificate of Education (PGCE) , בקורסים ראשוניים להכשרת מורים initial teacher education(ITE) באנגליה. נאספו נתונים מחמישה מוסדות להשכלה גבוהה higher education institution(HEI) שעבדו בשיתוף עם בתי ספר מאמנים במשך ארבע שנים. נעשה שימוש בגישה מעורבת, הכוללת שאלונים, ראיונות מובנים, תצפיות בזמן השיעורים וחקרי מקרה. התוצאות של שלוש השנים הראשונות, זיהו מחסומים לתירגול והעלו את הצורך לפתח גישות שיתופיות נוספות ( Pete Sorensen, John Twidle & Ann Childs) .

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין