הפרק מתוך הספר "אינטליגנציה רגשית – תיאוריה ויישום", מציג את הכתיבה הנרטיבית על חוויות רגשיות ככלי שעשוי לשמש סטודנטים להוראה ומחנכים לארגן את מחשבותיהם ולתאם בינן לבין רגשותיהם בכל הקשור להתמודדות עם מצבים המעוררים רגשות עזים, שהם חלק מתהליך ההכשרה שלהם או חלק מעבודתם. אף שהשימוש בכתיבה הנרטיבית איננו נובע במוצהר מתיאורית האינטליגנציה הרגשית, ניתן לראות בשימוש בה כלי שעולה בקנה אחד עם הנחות היסוד של תיאוריה זו, וזאת משום שהכתיבה הנרטיבית טוענת גם היא לקשר מובנה בין רגשות לקוגניציות. (קלודי טל)

הקראת סיפורים והדיון בהם כאמצעי לפיתוח אינטליגנציה רגשית מהווים דוגמא מובהקת לפעולה ראשונית למניעת בעיות נפשיות. זהו אמצעי זמין, הניתן להפעלה בקלות יחסית על ידי ההורים ואנשי חינוך. הכישורים השונים הכלולים במושג אינטליגנציה רגשית מהווים מיומנויות יסוד החיוניות לתפקוד בחברה האנושית המורכבת, ורבת הדרישות. כישורים אלה מאפשרים עמידה בפני מצבי משבר, הפחתה של פתולוגיה נפשית, והתמודדות יעילה עם אתגרי גדילה והתפתחות. ילדים צעירים חסרים במיוחד את המורכבות הקוגניטיבית ואוצר המילים לשם ביטוי מגוון רגשותיהם. לכן, סיפורים המשקפים את מורכבותם הרגשית, יש השפעה משחררת רבת עוצמה, בכך שהם מאפשרים לילדים "להרגיש שמישהו מבין אותי ". בנוסף, על ידי יצירה, קריאה והצגת הסיפורים בעצמם, הם עוברים לרמה אחרת של שליטה רבה יותר, רמה המאפשרת להם לגעת באחרים ולאפשר להם להבין את חוויותיהם (עמירם רביב, מוריס אליאס)