אוריינות דיגיטאלית
מיון:
נמצאו 35 פריטים
פריטים מ- 21 ל-35
  • סיכום

    אימוץ טכנולוגיה בהוראה הוא תהליך המאופיין במעברים דינמיים בין עלות ותועלת. חרף זאת, מורים לא משתמשים בטכנולוגיה באופן אפקטיבי בהוראה. המאמר מתאר מחקר שמטרותיו היו: 1) לבחון את השימוש בטכנולוגיות בהוראה על פי שני משתנים: סוג הטכנולוגיה במונחים של מורכבות השימוש בה וסוג המורה, במונחים של פתיחות או התנגדות לחידושים; 2) להבין מתי מורים נוטים לנטוש את תהליך אימוץ הטכנולוגיה בהוראה ומדוע. המחקר נערך באזור עני בצ'ילה וכלל 100 מורים (Aldunate, R., & Nussbaum, M., 2013).

  • תקציר

    ספרו החדש של Stephen Apkon על אוריינות תקשורת המונים ודרכי הוראתה זוכה עתה בעולם לשבח בזכות החדשנות שבו. הספר סוקר בצורה מעמיקה את השינויים המתחוללים עתה בתחומי תקשורת המחשבים ותקשורת ההמונים ואת דרכי ההוראה הנדרשים כיום, בעקבות התמודדות דינאמית זו , הן במישור של בתי ספר והן בתחומי החינוך הגבוה.. התחזקות המדיה הויזואלית באינטרנט מחייבת נקיטת צעדים להקניית מיומנויות מתאימות לתלמידים ולסטודנטים. במיוחד זוכה לעניין הפרק בספר הנקרא "Teaching a New Generation" .

  • תקציר

    בשנים האחרונות אנו עדים לתהליך מואץ, שבו הטכנולוגיה הולכת והופכת מרכזית בחיי היום-יום של עוד ועוד בני אדם, כאשר כלים חדישים וטכנולוגיות ניידות מאפשרים להם לשאת עמם מידע, לגשת אליו ולהשתמש בו בכל מקום ובכל זמן. בני אדם במהלך פעילויותיהם – לימודים עבודה ופנאי – בבית, במשרד, ברחוב או בכל מקום אחר שבו הם נמצאים, משתמשים במידע הזמין ברשת או במרחבי מידע אישיים משלהם. ניהול מידע אישי הופך לפעילות חיונית ומרכזית בתהליך הלמידה, ולאחת האוריינויות החדשות שלהן נדרש לומד כיום. מחקר זה בוחן את הסוגיה של ניהול מידע אישי, שהיא כיום תופעה בולטת בחיי האדם הלומד, ומלווה כל אדם המשתמש במחשב אישי או נייד (כגון מחשב נישא או טלפון חכם [phone smart]). המחקר מנסה להתמודד עם השאלות העולות ביחס למשמעויות המגוונות של ניהול מידע אישי כפעילות גומלין של הלומד עם מידע במהלך הלמידה (שרון הרדוף-יפה).

  • לינק

    מחקר זה בוחן באיזו מידה השליטה של המורה באוריינות מחשב ומידע משפיעה על תהליך הבניית הידע בסביבה מקוונת. במחקר השתתפו 203 מורים שהצטרפו שנכנסו בשנה זו לתוכנית התקשוב החדשה "התאמת מערכת החינוך למאה ה 21. ממצאי המחקר מצביעים על מורכבות התהליך של הבניית ידע בסביבה מתוקשבת ומדגישים את חשיבות התלות בין כל מרכיבי התהליך בינם לבין עצמם ולבין שליטה באוריינות מחשב ומידע של המורה. בעקבות ממצאי המחקר מומלץ לפתח ולקדם אצל המורה את אוריינות מחשב ומידע באופן תמידי, ישיר ומפורש וכחלק אינטגרלי מתהליך הפיתוח המקצועי שלו במציאות משתנה זו ( רוני דיין , נגה מגן נגר , רונית נחמיה).

  • לינק

    מטרתה של חקירה זו היא לבחון כיצד מורה בכיתה ד' תוכל לשלב מכשירי iPad בהוראת האוריינות כדי ללמד בו-זמנית מטרות אוריינות דיגיטליות ומטרות מבוססות על דפוס (Hutchison, Amy; Beschorner, Beth; Schmidt-Crawford, Denise, 2012).

  • תקציר

    העידן הדיגיטלי הפך את הנגישות למידע לקלה מאין כמוה. מה שבדורות קודמים עלה בדמים, עולה היום בלחיצת עכבר: מאמרים (והסיכומים שלהם), ספרים (והסיכומים שלהם), הרצאות (והסיכומים שלהן ואז הסיכום של הסיכומים שלהן). מערכת החינוך כל כך מתרשמת מהנגישות לידע, שהיא שמה לעצמה מטרה, לחנך את הילדים למה שהיא מכנה "אוריינות" – שליטה בסיסית בטכנולוגיות המחשב ככלי לאיתור מידע. אבל בדרך אל המטרה היא יורה לעצמה ברגל ולתלמידים – בראש ( יובל דרור).

  • לינק

    המאמר דן באוריינות אתית דיגיטאלית, שהיא חלק בלתי נפרד מאזרחות דיגיטאלית עדכנית, תוך הפניית הזרקור אל האוריינות האתית כחלק מכישורי המאה ה-21, על רקע התהליכים בעידן זה, בו מתעצבים ומשנים פניהם ערכים וזכויות בסיסיות של אדם, חברה ותרבות. לצורך כך מתואר מיפוי ופרוט המושגים המרכזיים והקשרים ביניהם של כישורי אוריינות העידן הדיגיטאלי הנדרשים מאזרח ולומד כחלק ממיומנויות "המאה ה-21". הדיון ופרוט המושגים המאמר, מהווים עוגן ותשתית לפריסת ארגז הכלים הנדרש ללמידה וליישום אוריינות האתיקה הדיגיטאלית על ידי כל לומד ואזרח דיגיטאלי, כתנאי הכרחי לקיום חברה בעידן הדיגיטאלי, חברה הוגנת המכבדת את כל אזרחיה ( עידית אבני ואברום רותם ).

  • לינק

    Erin Reilly היא חוקרת בתחום המדיה הדיגיטלית המסייעת למחנכים למצוא דרכים לשלב בין השתתפות התלמידים לבין טכנולוגיה-כגון: Google Maps, Wikipedia , צילום דיגיטלי ותכניות אחרות-בתוך תכנית הלימודים. Reilly טענה שמוקד של החינוך הדיגיטלי והאוריינות במאה ה-21 צריך להיות במציאת דרכים לתת לתלמידים להשתתף בצורה פעילה בלמידה ולאו דווקא השימוש במעבדות מחשבים או לוחות אינטראקטיביים חכמים בכיתה בלבד. Reilly טענה שהתלמידים שצופים ומאזינים לדוגמאות יומיומיות מסוגלים בקלות לדגום ולהבנות תוכן. Reilly טענה שהתלמידים שצופים ומאזינים לדוגמאות יומיומיות מסוגלים בקלות לדגום ולהבנות תוכן. היא נתנה דוגמא מתכנית בבית ספר במסצ'וסטס, שבה התלמידים היו צריכים לנתח פרק של מובי דיק. במקום לשבת ולקרוא את הפרק, הם כתבו וביצעו שיר שבו הלוויתן הלבן ייצג את הסחר בקוקאין.

  • לינק

    אנשים נוטים ליחס את הירתעותם מקריאת טקסטים ארוכים על מסך לגורמים טכנולוגיים. למרות זאת, אקרמן וגולדשמיד ( in press ) מצאו רמת ביצוע שווה במסך ובנייר תחת זמן לימוד קצוב וקצר בעוד שהביצוע במסך היה ירוד רק כאשר הותר לנבדקים לוסת את זמן הלמידה באופן חופשי. הם הסיקו שנחיתות הלמידה ממסך נובעת מיעילות ירודה של ויסות למידה מטה-קוגנטיבי. המחקר הנוכחי, בדק הסבר חלופי לממצאים הללו: זמן למידה קצוב וקצר אך ידוע מראש מייצג עבודה תחת לחץ זמן והלומדים ממסך יכלו להשוות את ביצועיהם על ידי תכנון יעיל שעזר להם להתגבר על מכשלות טכנולוגיות. במחקר הנוכחי סטודנטים לתואר ראשון בטכניון למדו טקסטים על מסך או על נייר תחת זמן חופשי, זמן קצוב וקצר מדי, ותחת למידה קטועה באופן פתאומי לאחר אותו זמן קצוב. ההסבר החלופי נדחה: לא נמצא הבדל בין הזמן הקצוב והלמידה הקטועה, מה שמצביע על כך שלא ננקטו פעולות מפצות על בסיס ידיעת מגבלת הזמן מראש. מעבר לכך, ככל שניתנה לנבדקים יותר שליטה על הלמידה שלהם, הלמידה ממסך נעשתה פחות יעילה והניטור של רמת הידיעה פחות מדויק מאשר אצל הלומדים מנייר. הממצאים מחזקים את המסקנה כי ויסות למידה של טקסטים המוצגים על מסך פחות יעיל מאשר בהצגתם מודפסים על נייר ( רקפת אקרמן ).

  • לינק

    העקרונות של אוריינות מידע דיגיטלית אינם חדשים ובוודאי אינם זרים למערכת החינוך בארץ, אך מסמך המדיניות האמריקאי החדש משנת 2010 שנכתב ע"י מומחים מובילים לאוריינות מידע במכון Aspen הנודע בארה"ב נותן לנו תמונה יותר שלמה ויותר מגובשת של מרכיבים מהותיים בהקניית אוריינות מידע דיגיטאלית. יתרה מזאת, הם גם מציעים שלבים מעשיים להגשמת אוריינות מידע דיגיטאלית בבתי ספר ובמוסדות חינוך. ההחלטה לגבש מסמך מדיניות ברור היא פועל יוצא של ההכרה המאוחרת של מומחי החינוך בארה"ב בכך שמורים רבים בבתי הספר אמנם מיישמים את הטכנולוגיה המתוקשבת אם בכיתה או בבית, אך אינם מודעים ליישום שיטתי של הקניית אוריינות מידע בכיתה או במטלות הבית. האיור מתוך המסמך של מכון ASPEN ממחיש בצורה ברורה ותמציתית את השלבים שיש להקנות לתלמידים או לסטודנטים בהתמודדות עם הקניית אוריינות דיגיטאלית: גישה למקורות ולמשאבי מידע ( access) לרבות איסוף המידע , שלב הניתוח וההערכה ( analyze & evaluate), שלב ההפקה של המידע או המסמך ( create), שלב הבוננות /רפלקציה ( reflect) ושלב היישום (act) המחייב את הלומד להעביר את הידע שצבר ולחלוק בו עם עמיתיו או קהילת לומדים (Renee Hobbs).

  • לינק

    בהמשך לדיווח של פורטל מס"ע מתייחס ג'יי הורוויץ בבלוג שלו למאמר המעניין של ריינגולד מציין חמש "אוריינויות" שבעיניו נחוץ לחנך לקראתן בתפוקה שלנו. (כמובן שאין חפיפה מלאה בין "מיומנויות" לבין "אוריינויות", אבל בדיון החינוכי על המטרות של מערכת החינוך, בדרך כלל אין הבחנה ברורה בין "מיומנויות", "כישורים" ו-"אוריינויות".) לדעתו של ג'יי הורוויץ , הרשימות של "כישורי המאה ה-21" שאנחנו בדרך כלל פוגשים יכולות, עם תוספת של מס שפתיים לתקשוב שחדר לתוך חיינו, להתאים לכל תקופה. גם הרשימה של ריינגולד כללית, והיא מכילה כמה מאותן מילות מפתח שכל כך פופולארי להזכיר, אבל הוא מתמקד באוריינויות/כישורים שבאמת קשורים לימינו. בראש הרשימה של ריינגולד נמצאת "תשומת לב" (attention). בעיניו, בתקופה שלנו יש צורך אקוטי שנלמד להתמודד עם שפע המידע שמציף אותנו, שנהיה מסוגלים להחליט בתבונה במה לשים לב, ושנכיר את הכלים שמאפשרים לנו לעשות זאת. לפי ריינגולד, יתר ה-"אוריינויות" – השתתפות, שיתוף, תודעה רשתית, ושימוש ביקורתי במידע – מתאפשרות רק אם נדע למקד או לחלק את הקשב שלנו בצורה נבונה.

  • לינק

    דייוח מעניין של ד"ר יפה אהרוני . מחקרים בנושא אוריינות מידע נערכים ברחבי העולם כולו. IIRESEARCH מהווה פלטפורמה לשיתוף פעולה בינלאומי בתחום – מאפשרת חילופי ניסיונות, רעיונות ומידע ותומכת בכנסים, סדנאות וסמינרים בתחום. אחת היוזמות במסגרת זו היה סמינר חקר אוריינות מידע שהתקיים ביוני 2010 כחלק מ- CoLIS 7 – The Seventh International Conference on Conceptions of Library and Information Science שהתקיים בלונדון. ניירות העבודה בסמינר עסקו בהיבטים שונים של אוריינות מידע ונדונו בו נושאים שונים כגון: מדוע יש צורך במחקר בתחום, מי יערוך את המחקר מה נכלל באוריינות מידע. המסקנה הייתה שרוצים לראות באוריינות מידע לא רק חיפוש מידע, איסופו והערכתו אלא גם ארגון המידע, ניהולו וייצורו.

  • לינק

    הדיון המסתעף שהתפתח בין איש החינוך הבריטי ומומחה התקשוב טרי פרידמן ובין המורים המגיבים מרחבי העולם פותח צוהר לסוגיה ולסוגה של אוריינות דיגיטאלית ומשמעותה למורים ולתלמידים במערכות חינוך בעולם. ביסודה , אוריינות דיגיטאלית היא המיומנות לאסוף מידע, לעבד, להפיק ולהציג את הממצאים בצורה מושכלת. לדעתו של טרי פרדימן , הנחלת אוריינות דיגיטאלית לתלמידים היא פעולה שמרבית המורים כבר מודעים לה ומיישמים אותה בכיתות, אך עדיין בצורה שטחית. אוריינות דיגיטלית כשלעצמה אינה יכולה להיות מועברת בדרך שטחית , על מנת לצאת ידי חובה, אלא בצורה מעמיקה לאורך ולרוחב תוכניות הלימודים. כך , לדוגמא, , הממדים של הערכה, סינון ובקרה של המידע חשובים יותר מההיבטים הטכניים של תצוגה והפקה , אך מורים רבים נוטים להתעלם מהיבט זה או להעבירו בצורה שטחית יותר. המורים , אינם צריכים לצאת ידי חובה בהקניית אוריינות דיגיטאלית , אלא להקדיש יותר זמן ובצורה מעמיקה יותר להיבטים של סינון והערכת/בקרת המידע. מתשובותיו של טרי פרידמן למגיבים למאמרון ניתן לצבור תובנות נוספות על אוריינות דיגיטאלית במובנה המעמיק יותר.

  • לינק

    המחבר מתכוון לתאר במאמר זה את התהליך שבו הוא החל ביחד עם תלמידיו (ב-Orange Class), שבמסגרתו הם כללו את מערכת הרשת החברתית בחיי היומיום של הכיתה כדי לפתח יכולות לגבי אוריינות וטכנולוגיות דיגיטליות בתוך הקשר משמעותי ומעשיר(Martin Waller, 2010).

  • לינק

    הרצאתו המלאה של אבי ורשבסקי ביום העיון של האוניברסיאה הפתוחה בינואר 2010 . אבי ורשבסקי ממט"ח דיבר ביום העיון של האוניברסיטה הפתוחה על "האוריינות החדשה ומערכת החינוך: אתגרים והזדמנויות". בין היתר הוא התייחס לנקודות הבאות: קיימת קריסה של מבנים מוכרים לארגון מידע, מתגבשת הגדרה מחודשת של מערכת היחסים שבין קורא לטקסט והגדרה נוספת של ספר וקהילה. השינוי הוא בכלי הביטוי. כיום הטקסטים קצרים יותר, יש פריסה שיווקית של מידע, חזרה לויזואליות ולאייקונים, ויש שימוש בכלי ביטוי חדשים, כגון: תלת מימד, וידאו ועוד. העולם החדש מערב מיקסים, ערבולים והפרת זכויות. כמו כן ציין המרצה את מותו של הקאנון ואת הטשטוש של הגבולות בין המקצועי לחובבני.כיום יש ויתור על ליניאריות בטקסט ויש שחיקה של הערך של הספר כאובייקט בעולם.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין