עמי סלנט
מיון:
246 פריטים
פריטים מ- 221 ל-240
  • סיכום

    סביבות למידה מסוג PLE מייצגות כיום קו מחשבה שונה לגבי תהליכי למידה בסביבה ממוחשבת. הרעיונות החדשים הנרקמים כיום לגבי סביבות למידה ממוחשבות מסוג PLE מצדדים יותר מכל בתוכן שיתופי בסביבת הלמידה הממוחשבת אותו מעדכנים הן הלומדים והן המורה/מרצה. מדובר על פעילות דינאמית יותר של הלומדים היכולים להתבטא בחופשיות בסביבת הלמידה המשולבת. תפיסת ה-PLE מנסה ליצור מימשק לסביבה לימודית דיגיטאלית הממזגת בצורה מעניינת תחומי עניין אישיים ותחומי ידע מקצועיים, לרבות תהליכי למידה פורמאליים עם תהליכי למידה לא פורמאליים. (עמי סלנט)

  • סיכום

    אחת הפעילויות החשובות בפורטל מס"ע היא מערכת איסוף המידע שהלכה והתפתחה במרוצת השנתיים שבהן פועל הפורטל. מערכת איסוף המידע מבוססת בעיקרון על שני נדבכים עיקריים: סריקה של מאגרי מידע בינלאומיים וסריקה של ספריות מובילות בתחומי החינוך. בסקירה זו מתאר עור התוכן הראשי של הפורטל, עמי סלנט, כיצד מתבצעים שני התהליכים.

  • סיכום

    תיאור מהלכי הרפורמה החינוכית שיזם משרד החינוך היפאני בשנת 2002 והויכוח שהתעורר בציבור ביפאן בעקבות כך. הרפורמה בחינוך הגיעה לשיאה בשנת 2002 כאשר היקף התכנים בכל תוכניות הלימודים צומצם ב30% ובתי הספר הציבוריים עברו למתכונת של חמישה ימי לימודים בשבוע. פרישתה של שרת החינוך מתפקידה באמצע שנת 2004 חיזקה את מבקרי המערכת ואילצה את משרד החינוך היפאני לחזור בו בהדרגה מתכנית הרפורמה המקורית. פורמאלית לא ביטל משרד החינוך היפאני את הרפורמה הליברלית של 2002, אך באוגוסט 2005 הנהיג מחדש את התכנית הארצית לבחינות הישגים בכיתות ח' שבוטלה ביפאן לפני 40 שנה (תכנית בחינות נורמטיבית ארצית הדומה לבחינת הסקר הישראלית שהייתה נהוגה בשנות ה50 בישראל). המשמעות היא הגברת הלחץ על המורים בבתי הספר יסודיים להכין תלמידים לקראת הבחינה וצמצום מרחב ההוראה האינטגרטיבי הגמיש שלהם.

  • סיכום

    למרות כל מאמצי מערכת החינוך בקליפורניה, הולך ויורד זו השנה החמישית מספר המועמדים להוראה ברחבי המדינה. בשנה האחרונה הסתמנה ירידה של 9% במספר המועמדים הפונים ללמוד חינוך והוראה במכללות ובאוניברסיטאות בקליפורניה. נראה כי אחד הגורמים המרכזיים לכישלון של מדינת קליפורניה להרחיב את שורת המורים נובע מהכלכלה הדינאמית במדינה ומהביקוש לכוח אדם טכנולוגי, מדעי והנדסי. בקליפורניה יש ריכוז גבוה של תעשיות הי-טק ומגזרי שירותים התומכים בכלכלת ההי-טק. הביקוש לבוגרי אוניברסיטאות לתחומי ההי-טק והמו"פ גדל כל שנה ומחייב לעתים לגייס מועמדים מחוץ למדינה. בראייה כוללת יותר, נראה כי הבעיה קשורה קשר אמיץ לירידה המתמשכת במעמדו של המורה בחברה האמריקאית. מומחים סבורים כי כל עוד לא ישתפר מעמד המורה בחברה האמריקאית לא יחול שינוי מהותי בנסיבות המחסור במורים בקליפורניה.

  • לינק

    דגמים שונים של מכללות לחינוך/להכשרת מורים בעולם. יש מקומות שהמכללה היא מוסד בפני עצמו ויש מקומות בהן המכללה צמודה לאוניברסיטה/ 60% מהמוסדות המכשירים מורים בארה"ב הם אוניברסיטאות, כ30% הן מכללות עצמאיות לחינוך, חלקם קשורות לאוניברסיטאות בתוכניות משותפות לצורך התמחות בלבד וחלקן בעלות מעמד אקדמי מוכר מלא להכשרת מורים. המכללות להכשרת מורים באנגליה שהיו בחלקן הגדול עצמאיות עד 1984 הצטרפו לאוניברסיטאות הבריטיות, אך נהנות במרבית המקרים מאוטונומיה מלאה, אך עם בקרה חינוכית הדוקה מאד מרשויות ממלכתיות. חלק גדול מן המכללות באנגליה מכשירות את המורים בשיתוף פעולה מירבי עם בתי ספר מאמנים אשר משקלם בתהליך הנו משמעותי. (עמי סלנט)

  • סיכום

    לאחרונה, חלו שינויים מרחיקי לכת במאגר החינוכי הגדול בעולם, מאגר ERIC האמריקאי. השינויים לוו בחקיקה חדשה בקונגרס האמריקאי ועוררו זעזועים לא מעטים בקהילת המחקר החינוכי בארה"ב אשר תרמה במשך שנים תקצירים למערכת ERIC עפ"י תחומי התמחות. יחד עם זאת, המערכת החדשה לדליית מידע מצליחה להיות יותר אפקטיבית מבחינת צרכי החוקר הבודד בשדה שכן היא מציעה פשטות וידידותיות בדליית המידע. (עמי סלנט)

  • מאמר מלא

    מצגת על תופעת הבלוגים כז'אנר חדש באינטרנט תוך התיייחסות להשפה ראשונית של ז'אנר זה על תחום החינוך. המצגת הוצגה בכינוס הארצי של מרכזי הפסג"ה במשרד החינוך. הפריט כולל גם רשימת קישורים ומחקרים שנערכו בנושא הבלוגים בחינוך והבזקים על הפדגוגיה של הבלוגים בכיתה. (עמי סלנט)

  • סיכום

    שיטת דלפי – כתיבת פתרון ע"י מומחים. הפתרון המוצע מועבר שוב לעיון עד לצמצום הפערים וקבלת פתרון מוגמר. פתרון זה דורש השקעה גדולה של זמן וע"כ אינו מתאים בעיתות משבר כאשר גורם הזמן מהווה נדבך מרכזי. Nominal group technique – מקבצים אנשים (כ 7-10), מציגים בפניהם את הבעיה. כל משתתף מציע פתרון משלו לבעיה ובהמשך ניתן לכל אחד הזדמנות להביע את דעתו על כל אחד מהפטרונות המוצעים. אין כוונה להגיע להחלטה מוסכמת. יתרונות השיטה טמונים בכך כי מונעים לחץ לקונפורמיות עם הדעות של הבכירים בקבוצה. החיסרון בכך כי נדרשים מקבלי החלטות המאומנים בשיטה זו, וכן בבעיות מורכבות יש לבצע הליך זה על כל פרט ופרט של הבעיה דבר שיגרור דיונים מרובים ע"מ להגיע לפתרון מוגמר. נתין לקבל החלטות בדרך זו גם באמצעות אמצעי תקשורת (ועידות, וידיאו, דואר אלקטרוני וכו'). אין דרך אחד ע"מ לסכם האם עדיפה קבלת החלטה במפגש או באמצעים אחרים (האמצעי תקשורת או שיטת דלפי). הדבר תלוי בסוג הבעיה אותה יש לפתרון. (עמי סלנט)

  • תקציר

    סקירה על דגמים פדגוגיים שונים של שיטת הג'יקסו כפי שמיושמים בבתי ספר בישראל. הסקירה כוללת דגם ייחודי של שילוב האינטרנט במהלך מערך הג'יקסו החינוכי. השילוב הממוחשב בא לידי ביטוי בשני נדבכים עיקריים: א. שימוש במאגרי מידע ובמנועי חיפוש באינטרנט במקום כרטיסי הפעלה רגילים ב. לכל קבוצת מומחים יש פורום ממוחשב ייעודי משלו בו הם יכולים לשתף פעולה ולהשלים את קטעי החקר הייחודים שלהם. לכל צוות יש גם אוסף כלים לעיבוד המידע דיגטלי. במערך מתוקשב זה משמש המורה כמנחה (MENTOR) ולא בהכרח כמנהל הפרוייקט. (עמי סלנט)

  • מאמר מלא

    סקירה על הפעילות של בתי ספר וירטואליים בחו"ל ובישראל ודרך ההתארגנות שלהם להעברת שיעורים וקורסים לתלמידים מרוחקים. הסקירה מתארת את היוזמות בתחום, הסוגים השונים של בתי הספר הוירטואליים (החלקיים, המלאים והמשולבים) ואת חשיבות תפקיד המנחים בבתי ספר וירטואליים. (עמי סלנט)

  • סיכום

    המטרה של הבניית הידע (CODIFICATION) היא להבנות את הידע לתבניות ברורות שיהיו נגישות לגורמים ואנשים בארגון אשר יזדקקו לו. באופן מעשי, הידע הופך להיות מקודד או בעל תבניות קבועות, כלומר מאורגן עפ"י תבניות וקטגוריות. הבעיה המרכזית בהבניית ידע היא השאלה כיצד יוצרים את ההבניה מבלי לאבד את ערכו הייחודי ותכונותיו המיוחדות של הידע, במילים אחרות הבנייה סבירה של הידע היא ללא ספק חיונית, הבניית יתר עשויה לפורר את הידע, לחסל אותו. בפרויקט הבניית ידע צריך גם לזהות את מקורות הידע ולא רק את שיטת ההבניה. אם אינך יודע כיצד לאסוף את הידע יהיה לך קשה להחליט לגבי ערכו של הידע הארגוני (לכן, לעתים מוקמות מחלקות איסוף למידע ומחלקות נפרדות לעיבוד המידע). העיקרון המנחה של מפת הידע הוא להראות בצורה ברורה לאנשים בארגון לאן לפנות כאשר הם מחפשים מומחיות בתחום מסוים. עובד שיש לו מפת ידע טובה של המומחיות בארגון יש לו נגישות גבוהה יותר למקורות המידע. בלי מפות מידע קשה מאד למצוא את הידע הנדרש בארגון. (עמי סלנט)

  • סיכום

    סקירה מקיפה על דרכי הבניית הידע בחברות ובתאגידים. בסקירה מוצגים סוגים שונים של מאגרי ידע: מאגר התנסויות מועילות, מאגר שיתופי על לקוחות, מאגרי מודיעין תחרותי, הקריטיות של אספקת תכנים במערכת ניהול הידע, מאגרי מומחים, מאגרי דואר אלקטרוני, חשיבות הבניית הידע ועוד. (עמי סלנט)

  • מאמר מלא

    סקירה על פעילות מרכזי ההערכה של מרכז רישוי המורים NBPTS בארה"ב. כל הפעילות של החלק השני (מבחנים כתובים) מתנהלת באמצעות 230 מרכזי הערכה הפרוסים ברחבי ארה"ב. מרכזי הערכה (ASSESSMENT CENTERS) פועלים ברציפות בין החודשים מאי-יולי כל שנה. במרכזי ההערכה מועסקים באופן זמני מורים ותיקים ומורי מורים. החלק של מרכז ההערכה בתהליך הרישוי מורכב מיום שלם של העברת תרגילים ומצבי סימולציה הבוחנים גם ידע פדגוגי וגם ידע בתחומי התוכן /הדעת. חלק מהתרגילים וההתנסויות הנערכים במרכזי ההערכה הם מודפסים וחלקם מועבר באמצעות מחשבים ומצבי סימולציה ממוחשבים. (עמי סלנט)

  • סיכום

    הדרישה הגוברת בעולם לרישוי מקצוע ההוראה היא נחלתן של המדינות המתקדמות, המאמינות כי ההסמכה המקצועית מחייבת רישוי תקופתי ולא מצב חד-פעמי של מדידת ידע בנקודת זמן אחת. במדינות אלו הולכת ומתגבשת ההכרה, כי הרישוי אינו הליך חד פעמי והתחלתי (כמו במקרה של מרבית המקצועות האחרים, כגון עורכי דין או מהנדסים), אלא חלק ממחזור ההתפתחות המקצועית של המורים וממסלול הקריירה וההתקדמות שלהם לאורך זמן. תהליכי רישוי המורים באירופה ובארה"ב מייצגים כיום רמות שונות לחלוטין של התפתחות. באירופה, תחום רישוי המורים הוא חלק בלתי נפרד ממערכת הכשרת המורים ומתפיסות היסוד שלה, בעוד שבארה"ב התפתח התחום באופן מלאכותי, ללא קשר למערכת הקיימת של הכשרת המורים, ולעתים אף בסתירה לעקרונותיה. עם זאת, המאמצים המושקעים בארה"ב ברישוי המורים הם משמעותיים הרבה יותר מאלה באירופה. (עמי סלנט)

  • סיכום

    קהילות ידע, המוכרים גם בשם קהילות מומחים או Communities of Practice, הנן קבוצות של אנשים להם ידע משותף. על פי רוב, הכוונה לקבוצה רוחבית של אנשים בארגון, שאינם יושבים תחת אותה שייכות ארגונית, אלא פזורים במקומות שונים ולעיתים אפילו בתפקידים שונים. (עמי סלנט)

  • סיכום

    פורומים בחינוך: עקרונות פדגוגיים, הנחייה, הערכה ודגמים מנחים להפעלת תלמידים. יתרונות וחסרונות של הדיון והלמידה בפורום מתוקשב.שיטת ניהול פורומים – מיקוד הנושא בקבוצות דיון אסינכרוניות. המלצות של מומחים לגבי דרכי הנחיית הפורומים. המלצות למורים לפני שמתחילים לנהל פורום. קריטריונים להערכת פורומים. הסקירה כוללת מבחר דוגמאות מייצגות של פורומים המנוהלים ע"י מורים מובילים בארץ עפ"י גישות פדגוגיות שונות ומגוונות. (עמי סלנט)

  • מאמר מלא

    אחד הכלים החשובים לפיתוח הלמידה העצמית אצל תלמידים הינו היכולת להשתמש בצורה נכונה במאגרי מידע ממוחשבים. מאגרי המידע הממוחשבים הינם היום מקור המידע הרחב, המעודכן והנגיש, באמצעותו יכול תלמיד וכל משתמש אחר, כמובן, לאסוף, למיין ולעבד מידע הנחוץ לו. שיטה זו תורמת להפעלת התלמידים בדרך של חקירה וגילוי. הסקירה מציגה את המחקרים התיאורטיים העיקריים בחינוך הנוגעים למיומנויות מידע של תלמידים ונסיונות שנערכות בעולם לגבש תוכניות לימודים יעודיות על סמך עקרונות אלו (עמי סלנט)

  • סיכום

    הסקירה כוללת את הפרקים הבאים: דירוג קורסים וירטואליים על פי מידת שילוב הסביבה המתוקשבת -Web Integration Continuum המודל של באנק וחובריו (Bonk et al, 1999). המודל של בארון (Barron,1998). המודל ב "מדריך להוראה מקוונת" 2000 ג'ודית' בוטצ'ר מהאיגוד לרשתות חינוך ומחקר (CERN), ודירוג קורסים וירטואליים על פי מידת מעורבות המורה בתהליך הלמידה (Hannum, 2000).

  • מאמר מלא

    מחקרים אודות גודל בית הספר משתנים כל הזמן. מחקרים שנעשו לפני 30 שנה ויותר הצביעו לטובת בתי הספר הגדולים. כיום, המחקרים בעשור האחרון מצדדים בהקמת בתי הספר הקטנים יותר. אחד הגורמים המשפיעים על הצלחתם של בתי ספר קטנים הוא ביכולתם לטפח קהילות מקצועיות של מורים הסוככות תחת מנהיגות פדגוגית בעלת חזון. בעוד שבתי הספר הגדולים נוטים לחוסר יחס אישי, וניכור, בתי הספר הקטנים מסוגלים ליצור קשרים קרובים, קהילות גמישות ועומק פדגוגי של הליכי הלמידה. החוקרים חלוקים ביניהם לגבי גודלו של בית ספר הרצוי מבחינת ההיקף, אך בשנים האחרונות קיימת הסכמה עקרונית כי גודל שכבת הלימוד אינו צריך לעלות על 100 עד 150 תלמידים. מחקרים מציעים כי מספר התלמידים בבתי הספר היסודיים לא יעלה על 300-400 וכמות התלמידים בבתי הספר התיכונים צריכים לנוע בין 400-800. (עמי סלנט)

  • לינק

    בסוף שנות ה80 פיתח פרופסור רנד ספירו (Spiro, 1988) תפיסה חדשנית של הבניית ידע חינוכי הידועה כיום בשם הגמשה קוגניטיבית (COGNITIVE FLEXIBILITY). ספירו, אשר חקר קבוצות של סטודנטים ותלמידים במשך שנים, מצא כי ארגון חומרי למידה ומקורות מידע במבנה מקושר של היפרטקסט (HYPERMEDIA) בניגוד למדיה ליניארית תורם אצל הסטודנטים להתגבשות ידע מסתעף ותובנה מעמיקה יותר מאשר חומרי הלימוד הפאסיביים. (עמי סלנט)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין