המהלך של מעבר לספרים דיגיטאליים קורה בעולם כולו ועל כן החלו גם בישראל להתפתח יוזמות פדגוגיות בכיוון זה. אסתי דורון מדווחת בבלוג המעניין שלה על התנסות חדשנית קריאה ועבודה דיגיטאלית באמצעות הסביבה הדיגיטאלית של כותר (מט"ח) . ההתנסות הייתה בשיעור גיאוגרפיה בכיתות ו' המורה הדגימה באמצעות המקרן כיצד להיכנס לספריית כותר וכיצד לפתוח תיקייה על מנת לשמור בתוכה את הפעילויות והתרגול. היא הדגימה כיצד בוחרים "נעצים" דיגיטאליים ומקלידים את התשובות במקום המתאים בחוברת.

אסתי דורון כתבה מאמרון מעניין המבאר לנו את האבחנה בין סוגי הוראה מקוונת בכיתה. היא מבחינה בין מורה מקוון ובין המלמד בכיתות 1:1. מורה מקוון הוא מורה שעומד לרשותו מחשב בכיתה ( נייד אישי שלו או נייח קבוע), מקרן (קבוע או נייד) וסביבת אתר. לעיתים יש בכיתה גם לוח אינטראקטיבי שמוסיף ליכולות הטכנולוגיות של המחשב הנייד. התלמידים עצמם נמצאים בכיתה ללא אמצעים טכנולוגיים כלשהם, ובידיהם נמצאים ספרים ומחברות בהתאם למקצועות הלימוד. מורה בכיתת 1:1 הוא מורה שנוסף לאמצעים של מחשב אישי שלו ומקרן, יש גם לתלמידים מחשבים ניידים. ההבדלים האלו בסביבות העבודה מחייבים גם את המורים להגדיר שוב ושוב מה מבין הפעילויות שהם עושים עם תלמידים בכיתה הן פעילויות בסגנון "מורה מקוון" ומה הן פעילויות בסגנון 1:1.

אסתי דורון כתבה מאמרון מעניין כתגובה מושכלת לדיווח של המורה רותי בן ישי על הקושי של תלמידי חטיבת הביניים לקבל את הלמידה באמצעות הניידים. לדעתה של אסתי דורון ," עצם העובדה ש"הפקענו" מידי התלמידים את המחשב והפכנו אותו מכלי משחק בלבד לכלי של למידה גורם להתנגדויות סמויות. אם המחשב מחוץ לבית הספר מסמל את החופש ( לשחק, לתקשר, לצוטט בזמן אמת) הרי שהכנת במחשב לתוך חדר הכיתה ככלי למידה, מפירה את החופש הזה. בכיתה אסור לצוטט, אסור לשחק או לתקשר ויש צורך ללמוד עם המחשב ! אני לא בטוחה שהתלמידים מודעים לקושי הזה או חושבים עליו, אבל אני מאמינה באמת שבסמוי הוא נמצא שם כל הזמן. ומכאן, שגם התלמידים צריכים להתרגל ללמוד עם המחשבים, להפריד בין זמן הלמידה לזמן המשחק, למרות שהם משתמשים באותו הכלי בדיוק."

הספרות המקצועית בחינוך כבר גילתה לפני שנים כי מעורבות הורים בתוכניות חינוכיות בכלל וברפורמות חינוכיות בפרט היא לעתים גורם מעכב ואפילו שלילי בקידום תהליכים . ביטוי להתפתחות מעכבת כזו ניתן למצוא גם בתכנית התקשוב החינוכית של שילוב מחשבים ניידים מש"י ביישוב גני תקוה. אסתי דורון מדווחת בבלוג שלה על התנגדות של הורים בגני תקווה להמשך שימוש במחשב הנייד של תלמידים בבתי הספר. עפ"י הדיווח חלק מהורי התלמידים העולים לכתה ה' מתנגדים נחרצות לשימוש במחשב הנייד. פרויקט שילוב המחשבים הניידים ע"י תלמידים ביישוב גני תקווה נחשב כפרויקט חינוכי אשר אמור להוות דוגמא ודגם לכל מערכת החינוך בארץ. מצער יהיה אם גורם השמרנות של ההורים יהווה גורם שלילי בתהליך ארוך טווח לשילוב מחשבים ניידים בכל הארץ.

אסתי דורון , חוקרת ומטמיעת תקשוב בהוראה , כתבה מאמרון מעניין ומעורר מחשבה על מהותה של למידה מתוקשבת . בין היתר שואלת אסתי את השאלות הבאות: האם מורה שמקרינה מצגת בפני תלמידי הכיתה מבצעת הלכה למעשה הוראה מתקושבת? האם מורה שמעלה לאתר / לסביבה (פתוח או סגור חומרים) מבצעת הוראה מתוקשבת? בתפיסה של גיוון דרכי ההוראה, המחשב משמש ככלי, ואם בעבר המורה הביאה לכיתה סרטים, או הציגה שקפים באמצעות מטול על מנת להמחיש ולגוון, הרי כיום ניתן להשתמש במחשב על מנת להקרין סרטים או מצגות. בפעולות אלו התלמיד נשאר פאסיבי , צופה, משתתף בדיון, והלמידה נשארת מסורתית בעיקרה. תפיסה זו אינה דורשת מהמורה שינוי משמעותי- הוא עדיין נשאר מקור הידע בכיתה, מנהל הדיון והשיעור, המחליט והקובע.

אסתי דורון כתבה מאמרון מעניין המסכם מיפגש באינטרנט עם Jeff Mao יוזם תוכנית הניידים 1: 1 במחוז מיין. בארה"ב מתמודדים עם אותן השאלות כמו בפרויקטים מקבילים בישראל. ג'ף מאו מתייחס לכך שבמחוז מיין הם התחילו בשנה האחרונה לחשוב על הרצאות סינכרוניות להתפתחות מקצועית של מורים כדי להקל על המורים ולחסוך מהם את הנסיעות ובזבוז הזמן. עוד ציין ג'ף מאו שיש מחשבה על מעבר להתפתחות מקצועית הקשורה לתחומי הדעת. ג'ף מתייחס לאיכותו של המורה כגורם המכריע ביותר המשפיע על השימוש המשמעותי שנעשה בניידים.

אסתי דורון, המעורבת והחוקרת את שילוב מחשבים ניידים בהוראה ובלמידה, כתבה מאמרון מעניין על חשיבות שיתוף התלמידים בהטמעת המחשבים הניידים ויישומיהם בבתי הספר. היא מדווחת על מאמרה של סילביה מרטניז Student Support for Laptop Programs, Success and Student Ownership המצביעה על כך כי התלמידים יכולים להוות סוכני שינוי בדיוק כמו המורים. מרטינז טוענת כי יש לשתף את התלמידים בכל תהליך הכנסת הניידים, החל משלב התוכניות וכלה ברעיונות להטמעה של הטכנולוגיה וללמידה באמצעותה.

אסתי דורון , המלווה כמה וכמה פרויקטים מתוקשבים בבתי ספר בארץ הן כמדריכה והן כחוקרת כתבה מאמרון מעניין על שאלת השילוב של מחשבים ניידים בהוראה-למידה בכיתה. " אחת השאלות הראשונות שעולות מיד עם ההחלטה על שילוב המחשבים הניידים בהוראה-למידה היא איך ומתי לשלב. האם ליצור מערכת שעות קבועה, לפיה נקבע השימוש במחשבים מראש, ומורה מתכונן לשיעור עם ניידים בהתאם למערכת השעות השבועית או האם לאפשר שילוב ללא "פיקוח" או תכנון מראש, שילוב על פי צרכים ובהתאם למטרות השיעור." אסתי דורון מרגישה שהשימוש בניידים צריך להיות בכל שיעור. אפילו למשך חמש דקות, אפילו לצורך חיפוש ראשוני של מושג. נושא ניהול השעור כשהנייד על השולחן מעסיק אותי רבות. כמה אחוזים מזמן הלמידה שלהם בבית הספר התלמידים משתמשים במחשבים הניידים? אילו מיומנויות מידעניות ואלו מיומנויות מחשב חדשות הם רוכשים במהלך השנים שבהם הם לומדים באמצעות הניידים? האם אנחנו באמת מצליחים לגרום ללמידה אחרת משמעותית יותר?

אסתי דורון מדווחת בבלוג שלה על ההתנסות הממוחשבת של תלמידים בתוכנת גוגל EARTH ועל התובנות שלה מהתהליך החוויתי בכיתה. כחלק מלימודי הגאוגרפיה החליטה אסתי דורון ללמד את אחת המורות לעבוד עם גוגל "ארץ" ולהשתמש בו בשיעוריה. הם הורידו את התוכנה ולמדו להתקרב ולהתרחק , למצוא כתובות ואפילו לנעוץ "נעצים" לציין מקומות חשובים. היא והמורה החליטו להפעיל את התלמידים בשיעור במשימה הקשורה בתוכנה. הן משימת הכרות והתכוננו לשיעור בכיתה. המסקנות: שכשהתוכנה ידידותית למשתמש ומאפשרת חקירה אישית ללא קושי, וכשיש לתלמידים עניין אמיתי בתכנים – ההתלהבות שלהם ממש מדבקת.

אסתי דורון כתבה מאמרון מעניין על השימושים השונים שניתן לעשות בסקרים מקוונים בכיתת לימוד. כותבת אסתי : " הקלות הזו של איסוף הנתונים ועיבודם הביאה אותי לחשוב על השימושים השונים שניתן לעשות ביכולת הזאת במהלך הלמידה. ניתן לפתוח שיעור באמצעות סקר קטן , הבודק את הידע הקודם של התלמידים. מאחר והתוצאות מתקבלות מייד, ניתן לכוון את הלמידה בצורה ממוקדת יותר לידע שאינו קיים ולהעמיק דווקא בו. סקר מטרים כזה ניתן לעשות גם במהלך קריאה של יצירה בספרות או פרק בתנ"ך ולבדוק הבנה ראשונית אצל התלמידים. בשיעורי מדעים ניתן לבקש מתלמידים לשער השערות, להצביע עליהן בסקר ולראות מהי ההשערה הרווחת ביותר בין תלמידי הכיתה. ניתן לערוך בחירות שונות באמצעות מערכת זו. לא רק למועצת תלמידים, אלא גם להצביע בעד רעיון מסוים, וכמובן לנמק את הבחירה. בנוסף, מערכת זו מאפשרת גם לחבר מבחנים רבי ברירה ולתת למחשב לבדוק אותם אוטומטית."

שילוב מחשבים ניידים בהוראה בכיתה מתואר רבות כסוגיה פדגוגית או התמודדות לשינוי דרך החשיבה של מורים , אך מתברר כי הבעיה העיקרית היא בכלל לא פדגוגית ולא בהכרח התנגדות לשינוי. ניתן ללמוד על התמודדות של מורים ובתי ספר עם שילוב מחשבים ניידים בהוראה מתוך דיווח שכתבה אסתי דורון בבלוג שלה . אסתי , הנמצאת בבתי ספר כמדריכה מלווה להטמעת יישומי מחשב, מציגה בעיה אמיתית שיש לתת עליה את הדעת היום יותר מתמיד. המורים שכבר עברו מהפך מחשבתי בנושא יישום האינטרנט והמחשב בכיתה ובהוראה נאלצים עתה להתמודד עם בעיות טכניות והדבר גורם אצלם לעתים קרובות לתסכול וליאוש. מהדיווח של אסתי ניתן ללמוד כי דרכם של המורים המבקשים לשלב אינטרנט בכיתת המחשבים הניידים אינה סוגה בשושנים והם נדרשים כל הזמן להתמודד עם המישור הטכני של תקלות שנוצרות ברשות המחשבים של בית הספר.

תכנית התקשוב החדשנית ביישוב גני תקווה היא אחת מתוכניות התקשוב פורצות הדרך בישראל. תלמידי כיתות ו' ז' והמורים המלמדים בכיתות אלו מגיעים לבית הספר עם מחשב נישא ולומדים תוך כדי שיעור בסביבות המתוקשבות. אסתי דורון, ממחוז המרכז במשרד החינוך מספקת לנו מבט מעניין על התפתחות הפרוייקט בבתי הספר בגני תקווה ועל האילוצים וההתמודדויות של בתי הספר והמורים. כך לדוגמא, ניתן ללמוד מהבלוג שלה כי בתי הספר מתמודדים עם בעיות טכנולוגיות אדירות ונדרשים למצוא בעצמם פתרונות טכנולוגיות לפרויקט שיש בו אלפי מחשבים ניידים. לבתי הספר בגני תקווה קשה לגייס טכנאים מיומנים. לכן, המורים עצמם המלמדים בכיתות עם מחשבים ניידים לומדים למצוא ולאלתר "מעקפים שונים" על מנת להתמודד עם הבעיות הטכנולוגיות.

אסתי דורון , העוסקת בחקר הטמעת מערכות תקשוב בחינוך , העלתה סוגיה חשובה של תהליכי תקשוב בבתי ספר במאמרון חדש שכתבה לאחרונה ( נובמבר 2008 ). הדיווח הוא על מפגש עם מנהלת ביה"ס וראייתה את תהליכי התקשוב החינוכיים ברמת ביה"ס . לדעת המנהלת, תהליכי התקשוב הקשורים לתרבות העבודה של המורים והתלמידים קודמים לתהליכים של פדגוגיה מתוקשבת בכיתות . לדעתה של המנהלת, עצם העובדה שביה"ס פועל בשלוש מערכות שונות שכל אחת מהם עונה לו על צרכים ייעודיים אחרים, כבר מסמנת אותו כבית ספר מתוקשב. על פדגוגיה מתוקשבת לא מדובר עדיין , אך אסתי דורון סבורה שיצירת תרבות תקשוב בבית הספר כתרבות עבודה מחייבת לסגל ולתלמידים סוללת את הדרך למהפכה הבאה והיא הפדגוגיה המתוקשבת של המורים .

תוך כדי חיפוש ברשת על טיפולוגיות טיפוסי מורים מצאה אסתי דורון מאמר מעניין עליו היא מדווחת ומתייחסת בהרחבה. היא מסכמת בקצרה את מאמרם של ד"ר יהודה פלד, יעל קלי ויהודית דורי : "אינטראקציה בין מורי מדעים למנהלי בתי הספר והשפעתם על שילוב טכנולוגיה – ניתוח רטרוספקטיבי 2007[". נמצא שבמהלך שבע שנות המחקר המנהלים היו עקביים במתן התמיכה שהעניקו למורי המדעים שלהם. לעומת זאת, המורים השתנו בדרך בה שלבו טכנולוגיה: הם מינפו את השימוש בטכנולוגיה כשעבדו לצד מנהלים יזמים ומובילים, והורידו את כמות השימוש כשעבדו לצד מנהלים מעכבים. נמצא שתפקיד המנהל בעידוד או בעיכוב המורים לשלב טכנולוגיות הינו קריטי במוטיבציה של המורים לשלב טכנולוגיות בהוראתם.

בשיטוטה בספריה בבר אילן נתקלה אסתי דורון בעבודתה של יפעת דוד, (2007 ) תהליכים לימודיים וחברתיים בכיתה בה לומדים באמצעות מחשבים ניידים – בדיקת המוטיבציה ללמידה וההשגים הלימודיים -חקר מקרה. יפעת חקרה במהלך שנתיים את שילוב הניידים בחטיבת ביניים במרכז הארץ, בה יש כיתת כתו"ם. המחקר הוא מחקר איכותי וניתוח הנתונים נעשה בשיטת ניתוח תוכן. יפעת קבצה את הנתונים שנאספו לארבע קטגוריות מרכזיות לניתוח : האוירה הדינאמית בכיתה, מאפייני חדשנות פדגוגית בכיתת הניידים, גורמים המעכבים את הלמידה בסביבה המתוקשבת והכוחות התומכים בלמידה המתוקשבת. נתון מעניין הקשור לאוירה הדינמית בכיתה, מתייחס לשלושה שלבים של הסתגלות המורים והתלמידים לסביבת הניידים: שלב הציפייה וההתלהבות, שלב המשבר והאכזבה ושלב ההתאוששות לקראת התייצבות. זהו מודל מעניין מאד מכיוון שהוא מזכיר במקצת את מודל מחזור החיים של המוצר Product Life Cycle (אסתי דורון).

פיתוח משימה מתוקשבת בינתחומית הוא עתיר משאבי זמן ומשאבי כוח אדם: יושבים בצוותא מורים משלושה תחומי דעת, מוזמנים יועצים ומומחים להוסיף את הפאן המקצועי שלהם, המשימה עוברת אינספור תהליכי שכתוב ושינוי, מתלבטים המון, חשובים על כל נקודה אפשרית, מנסים כל הזמן להעלות את רף החשיבה של התלמידים, את מורכבות המטלה ורמת המשימות, את רמת השיתופיות, מתלבטים בסוגיות הנוגעות למה ולאיך: באיזה כלי ניצור באופן מטיבי את התוצר הסופי השיתופי? אבל השיח הופך פדגוגי ומקצועי. מורים מתנסים בדברים חדשים שעדיין לא התנסו בהם עם תלמידיהם. יש עשייה והתפתחות מקצועית, תחושה של צמיחה וגאווה (אסתי דורון)