מדיניות פדגוגיה ותיאוריה

אם בני אדם אינם מצטיינים בחשיבה ומשתדלים להימנע ממנה, מה משמעות הדבר ליחסם של תלמידים לבית הספר? למרבה המזל, הסיפור אינו מסתכם בכך שאנשים פשוט מסרבים לחשוב. נכון שאיננו מצטיינים בכך במיוחד, ובכל זאת אנחנו אוהבים לחשוב. אנחנו סקרנים מטבענו ומחפשים הזדמנויות לעסוק בסוגים מסוימים של חשיבה. אבל כיוון שהחשיבה קשה לנו כל כך, הסקרנות הזו יכולה לשגשג רק בתנאים מתאימים. בהיעדרם, נפסיק לחשוב די מהר. החלק הבא יבאר מתי אנחנו אוהבים לחשוב ומתי לא.

שימוש באסטרטגיות מנמוניות בהוראת נושאי היסטוריה בקורס לימודי חברה משפיע באופן חיובי על ההישגים האקדמיים של התלמידים. תלמידים ציינו שהוראה באמצעות אסטרטגיות מנמוניות היא בעיקר כיפית, מספקת למידה קבועה, מעוררת עניין בשיעור והבנה של השיעור. בנוסף לכך, תלמידים שלמדו בשיטה זו גם השיגו יתרונות כמו שימוש בשיטה בעצמם, הגדלת הידע שלהם, דמיון של מה שלמדו בתודעתם, קישור שלהם לחיים, סקרנות, פיתוח מחשבה ותחושת העבר.

מאמר זה עוסק בשאלה כיצד מורים בבתי ספר למשפטים יכולים לסייע לתלמידיהם להגן על שלטון החוק כבסיס לדמוקרטיה, אך אבחנותיו תקפות לגבי מורים ותלמידים במקצועות אחרים. לטענת המחברת, הדמוקרטיה האמריקנית נמצאת במשבר. היא סבורה כי ההתקפה על גבעת הקפיטול ב-6 בינואר 2021 חייבת לשמש כקריאת השכמה מחודשת למקצוע המשפטי; העוסקים במקצוע זה אינם יכולים עוד להרכין את ראשיהם, מבלי להיות מודעים לכך שכל מה שהם עושים מדי יום כעורכי דין מתחיל ומסתיים בחובתנו לשמר את שלטון החוק ואת מערכת הצדק. עליהם להכיר בכך שעורכי הדין הם אלו שהעמידו את הדמוקרטיה בסכנה. עורכי הדין הם אלו שניסו, בתפקידם כסנגורים נלהבים, להפוך את תוצאות בחירות 2020 ללא בסיס משפטי לכך.

"כמורה למתמטיקה שהגיע מעולם ההייטק, בחרתי מסיבות אידיאולוגיות ללמד בחטיבת ביניים בדרום תל אביב, שרוב תלמידיה באים מבתי ספר יסודיים בשכונות מצוקה. לאחר כמה חודשים נחשפתי למציאות מטרידה: מערכת החינוך בישראל לא מאפשרת לאוכלוסיות מוחלשות לרכוש השכלה, שהיא הכלי העיקרי למוביליות חברתית".

הרגלים הם קריטיים לתמיכה (או הפרעה) בהשגת מטרות ארוכות טווח, כולל תוצאות הקשורות ללמידת תלמידים ורווחתם. בניית הרגלים טובים יכולה להפוך התנהגויות מועילות (למידה, תרגול, שינה וכו') לבחירת ברירת מחדל, תוך צמצום הצורך בהתכוונות מודעת או כוח רצון והגנה מפני פיתויים. עם זאת, חוקרי חינוך ומתרגלים נוטים להתעלם מתפקיד ההרגלים בוויסות עצמי של תלמידים, תוך התמקדות במקום זאת בתפקיד המוטיבציה והמטה-קוגניציה בהתנהגות מכוונת מטרה. תיאוריית ההרגל יכולה לעזור להסביר כישלונות מובנים של מוטיבציה או שליטה עצמית במונחים של גורמים הקשריים שמנציחים הרגלים רעים. יתרה מכך, התערבויות מבוססות הרגלים עשויות לייצר שינויים ברי-קיימא בהתנהגויות חוזרות של תלמידים על ידי הרחקת פיתויים שמפעילים הרגלים רעים ויצירת תמיכה והקשרים חדשים להרגלים מועילים.

טיפוח של מיומנויות חברתיות-רגשיות הינו נדבך חשוב ובלתי נפרד מתהליכי חינוך, למידה והוראת קריאה בבית הספר היסודי. בכוחה של הטמעת מיומנויות בתחום החברתי-רגשי-התנהגותי בגילאים אלו לסייע רבות להפיכת ילדים ללומדים המסתגלים יותר ונהנים מרווחה נפשית מפותחת יותר. כמו כן, השקעה בתחום זה עשויה לקדם את התלמיד בפן האישי והלימודי, לעצב את דמותו הערכית והאזרחית ולהכינו לחיים במאה ה-21.

מחקר שבחן שימוש בבינה מלאכותית בקהילות למידה מקצועיות בארה"ב מצא כי כאשר ה-AI מובילה את השיח, תוצרי הקהילה המופקים הינם יצירתיים וחדשניים יותר ונחסך זמן יקר. למעשה, הספרות המחקרית העדכנית מראה כי השילוב בין התבונה האנושית לבין כושר ההפקה של הבינה המלאכותית מהווה שילוב מנצח. פריט זה מראה כיצד אפשר לשלב בינה מלאכותית במפגשי קהילות מקצועיות לומדות.

בכנס דלתא הראשון, שהתקיים במכון מופ"ת ב-30.12.2024, הוצגו שמונה מחקרים במדעי הלמידה שהתפרסמו בשנת 2024, ונערך דיון בשאלה על מה אפשר ללמוד מהם וליישם בכיתה.

בבית הספר היסודי מינאמי איקבוקורו בטוקיו, בזמן שרוב התלמידים בני השש והשבע יוצאים הביתה, ארבע תלמידות נשארות בכיתה. הן לא נשארו למבחן – הן פשוט בתורנות ניקיון. עם מטאטאים בגודל מיוחד המותאם לילדים, הן עובדות בתיאום מושלם כמו צוות מיומן. "זה לא סתם ניקיון", מסביר מנהל בית הספר סאטו הירושי, "זו דרך ללמד אותם אחריות".

שותפויות מחקר-פרקטיקה (RPPs) התפתחו תיאורטית במהלך העשור האחרון והן כעת תחום מתרחב במהירות של רפורמה במחקר ובפרקטיקה החינוכית. ספרות המחקר מתארת שותפויות כאלה כשיתופי פעולה ארוכי טווח והדדיים בין מורים וחוקרים החוקרים בעיות פרקטיות. חוקרים ואנשי מקצוע עובדים יחד ברוח של הדדיות כדי לפתח שאלות מחקר, לאסוף נתונים, ליישם התערבויות ולנתח ולהשתמש בממצאים. מחקר והוראה צפויים להיות רלוונטיים יותר למדיניות ולפרקטיקה כאשר מורים וחוקרים עובדים יחד מתוך כבוד ואמון הדדיים. למרות ש-RPPs חולקים מאפיינים רבים, הם יכולים להשתנות משמעותית בתצורות ובאינטראקציות של השותפים, בעוצמת העבודה ובתפוקות הצפויות.

למידה מבוססת סימולציה היא טכניקה המדמה את תוואי הבית ספרי השטח וממחישה את תנאי הזירה המקצועית העתידית למטרות למידה, תרגול מיומנויות יסוד ורכישת כישורים נחוצים. השימוש בסימולציות החל בעולמות הרפואה והצבא, ומשם גלש לתחומי דעת נוספים כמו הכשרה להוראה, סיעוד ותחבורה. הגם שסימולציות נחשבות ומוכחות ככלי יעיל בתחומים אלו, בשדה ההכשרה להוראה תחום השימוש בסימולציות נחשב כנמצא בראשית דרכו.

מחברת המאמר מאמינה שלמדעי המוח יש פוטנציאל לשפר את דרכי ההוראה והלמידה, אבל שאפשר לממש את הפוטנציאל הזה רק על ידי האנשה של השפה הטכנית ביותר של מדעי המוח. לדוגמה, באמצעות מדעי המוח, אנו מתחילים להבין מדוע רבים מהתלמידים מציגים ביצועים גרועים בבחינות כאשר אנו בטוחים למדי שהם יודעים את החומר.

 פדגוגיה רלוונטית תרבות (פר"ת) מייחסת חשיבות רבה לרקע ההיסטורי, הגזעי, הדתי, האתני, התרבותי או הלאומי של התלמידים. מטרתה המרכזית היא לוודא את השתלבותן, הכלתן והיטמעותן של אוכלוסיות המיעוט במערכת החינוך. פר"ת יכולה לבוא לידי ביטוי ברבדים שונים בבתי הספר:

הפילוסוף עמנואל קאנט תפש את הקשר בין היפה לטוב בעיקר כיחס אנלוגי – יחס של דמיון צורני, השוואה והקבלה. על יסוד תפישה זו הציג קאנט רעיון גָלמי, ולפיו החינוך האסתטי עשוי לשרת כהכנה נפשית את גיבוש האישיות המוסרית. דהיינו, את האדם המחוקק והקובע באורח אוטונומי כללֵי התנהגות תוך כדי השעיית האינטרסים האנוכיים שלו

אפלטון, שנקט עמדה דומה לזו של מורו באשר למהות החינוך, המשיל את התהליך הפדגוגי להסבת הראש אל הכיוון הנכון, פעולה שהמחנך גורם לתלמידו כדי שהלה יראה בעצמו את הדבר הנכון, בהנחה שכושר הראייה – דהיינו הכשרים המנטאליים והאינטלקטואליים – נמצא בקרבו מלכתחילה.

הפילוסופיה של החינוך מתמקדת בניסיונות להגדרת מהות החינוך ובבחינות ביקורתיות של מציאויותיו השונות. בכך היא עשויה גם להציב מודלים אידיאליים של חינוך, להגדיר את הראוי ביחס למצוי, או לפחות לחשוף את הלא-ראוי שבמצוי. העיסוק בה עשוי לסייע למורים ולתלמידים לקיים תהליך של רפלקסיה עצמית ביחס לכמה מהנדבכים החשובים בחייהם

במחקר זה נבדקה ההשפעה של תוכנית התערבות מתמטית ומוזיקה בכיתות ד', בהשוואה לבני גילם שקיבלו הוראת מתמטיקה ומוזיקה סטנדרטית. תוכנית ההתערבות הרב-תחומית נועדה להעשיר את הידע בשברים בשני התחומים: שברים במתמטיקה וקצב במוסיקה; וכן לפתח את החשיבה היצירתית של התלמידים לקראת רכישת מיומנויות מתמטיות ומוזיקליות

בני דור ה-Z הם ילידי השנים 2013-1997. הצעירים שבהם לומדים בכיתה ד'; המבוגרים הם בני 27 שכבר השתלבו בשוק העבודה העכשווי והמשתנה, אולי כמורים מתחילים, או שהם עדיין סטודנטים באקדמיה – בחלק מהמקרים כתלמידים במכללות להוראה. על מערכת החינוך להכיר את מאפייניהם ואת צורכיהם. פרויקט מיוחד של פורטל מס"ע – פרק ב'

בני דור ה-Z הם ילידי השנים 2013-1997. הצעירים שבהם לומדים בכיתה ד'; המבוגרים כבר השתלבו בשוק העבודה העכשווי והמשתנה, אולי כמורים מתחילים, או שהם עדיין סטודנטים באקדמיה – בחלק מהמקרים כתלמידים במכללות להוראה. על מערכת החינוך להכיר את מאפייניהם ואת צורכיהם. פרויקט מיוחד של פורטל מס"ע – פרק א'

ספר זה עוסק בחינוך, דהיינו בנושא המוכר לכל אחד מאיתנו באשר הוא אדם: "האדם הוא הברייה היחידה הזקוקה לחינוך" (עמנואל קאנט). ואכן כל בני האדם התנסו בחינוך בהיותם חניכים ותלמידים, ורוב בני האדם התנסו בחינוך גם בהיותם הורים ומחנכים. בקובץ המאמרים הנוכחי עיונים (בעיקר פילוסופיים) בנושאים שונים ובהיבטים שונים של החינוך. החינוך הוא מעש (פרקסיס) בעיקרו; הספר שלפנינו הוא (רק) עיונים בחינוך, המבקשים להאיר באורח תאורטי עניינים שונים ותובנות מסוימות באשר לתחום הרחב, הבלתי-נדלה, של מלאכת החינוך.