תחומי לימוד

פרופ’ רינה בן-שחר ממכללת אורנים כתבה מאמר מעניין ומאיר עיניים בגיליון האחרון והמרתק של "רוח אורנים". היא בוחנת את השימוש הלשוני של 'קַשָרים ריקים' או 'מילות חלל' או 'סַמָני שיח', הדוברים בשיח הלשוני בדרך כלל אינם מודעים לכך ששיחתם משופעת ביסודות לשוניים הממלאים חללים בשטף הדיבור כגון: אה, אהמ, מממ, נו, בעצם, למעשה, טוב, אז, ככה, כזה, כאילו, בסדר, תראה, מה אני אגיד לך, אז את שומעת? ועוד ועוד. ליסודות כאלה, מעין יסודות מקשרים בשיחה )הם נקראים 'קַשָרים ריקים' או 'מילות חלל' או 'סַמָני שיח ) עשויים להיות תפקידים תקשורתיים שונים: הם מאפשרים לדובר להרוויח זמן למחשבה, עניין חיוני למדי בשיחה ספונטאנית; הם מאותתים למשתתפים בשיחה שהדובר שומר עדיין על תור הדיבור שלו, גם אם לא הוסיף לה תכנים חדשים; הם עשויים לשמש סימן לרצונו של הדובר ליטול את רשות הדיבור. נוסף לכך, הם משמשים תמרורים למעבר מנושא לנושא בשיחה, כך שבעזרתם מפוענח הרצף השוטף של השיחה. כמבנה בעל חלקים ומַעברים. משמעותם המילונית של הקַשרים הריקים אינה רלוואנטית, ולעיתים בלתי מתאימה כלל, לסיטואציה של השיחה.

מאמר דעה קצר על מיומנויות האוריינות הנדרשות בעולם של ימינו. עולם הטקסטים לא נעלם, להפך מרחב האינטרנט העצים בצורה משמעותית את עולם הטקסטים כי כמות המידע הדיגיטאלי גדלה עשרת מונים. לדעת המחבר, הטכנולוגיה החדישה הפכה את מיומנויות הקריאה והכתיבה למסובכות הרבה יותר מבחינה קוגניטיבית; על הקורא המודרני להיות מיומן בקריאה מהירה של טקסט, לתקשר בכתב באופן בהיר וברור, להתעדכן תדירות, ועוד. בעולם המידע הדיגיטאלי הסטודנטים צריכים לא רק לקרוא מהר יותר ולסנן מידע אלא גם ליצור הבנייה של המידע, תהליך קוגניטיבי שהיה פחות מודגש בעבר. יכולות של קריאה מהירה, סינון והבניית המידע הם מיומנויות חשובות בעולם רווי מידע ויותר מכך נדרשת גם יכולת ליצור הבנייה ביקורתית של המידע ( Jean-Rmy Duboc ).

המושג "מודעות פונולוגית" מתייחס ליכולת שלנו להבחין בחלקים של המילים (ההברות והצלילים) אותן אנו שומעים. אנו ערים לקיומם של חלקי המילה, המהווים "יחידות פונולוגיות", ויכולים להשתמש בהם. למשל, אנו יכולים לזהות צלילים בודדים בתוך מילים (לדעת שבמילה "חתול" קיים הצליל ת', ממש כמו במילה "צלחת"). רמת המודעות הפונולוגית בגיל הגן מהווה מדד טוב לניבוי ההצלחה בלימוד קריאה בגיל בית ספר. הדבר נכון גם לגבי ילדים בעלי יכולות למידה (קריאה וכתיבה) טובות, וגם לגבי לקויי קריאה (הסובלים מדיסלקסיה). בו בזמן, לימוד הקריאה מעורר את המודעות למבנה הפונולוגי (הצלילי) של מילים. מכאן, שלימוד קריאה משפיע על התפתחות המודעות הפונולוגית. במילים אחרות, הקשר הוא דו-כיווני: אימון במטלות של מודעות פונולוגית משפיע לטובה על הישגי הקריאה, ולימוד קריאה משפר מודעות פונולוגית ( מיכל איכט ).

תחום הדעת של גיאוגרפיה במערכת החינוך בישראל מקדים בשנות אור את כל שאר תחומי הדעת מבחינת גיוון בדרכי ההוראה ולמידה ומבחינת עומק התקשוב והלמידה המתוקשבת . זהו תחום הדעת בישראל בו החשיפה של מקורות מידע מעודכנים לתלמידים היא גבוהה ביותר וראויה להערכה לא רק מבחינת תכנון הלימודים בישראל אלא גם בהשוואה לנעשה במערכות חינוך במדינות אחרות בעולם. צוות המדריכות הארציות והמחוזיות לגיאוגרפיה בהשראת המפמ"ר לגיאוגרפיה (דליה פנינג) הרחיב בשנים האחרונות את עומק התקשוב של מקצוע לימודים זה, אחד מכיווני הפעולה הייחודיים למקצוע הגיאוגרפיה הוא עדכון תכנון הלימודים באמצעות מקראה ממוחשבת באינטרנט (מקראה אינטרנטית) שבה מעודכנים המאמרים אקדמאיים בגיאוגרפיה באופן שוטף הרבה מעבר לספרי הלימוד המודפסים במקצועות אחרים. תלמיד שלומד, לדוגמא , על שדרות , יכול כבר בשנת לימודים זו לקרוא מאמר אקדמאי מעודכן שנכתב על תפרוסת האוכלוסייה בעיירה שדרות. בסקירה שלהלן דוגמאות נוספות של המהפיכה בתכנון הלימודים בגיאוגרפיה בישראל.

מצאנו לנכון להמליץ על כתב העת המקוון "הפנקס" לספרות ותרבות ילדים ,אשר גם שומר על איכות וגם מאפשר הפצה דיגיטלית באינטרנט. הנה קטע מתוך רציונל כתב העת המקוון החדש. "כתב-העת המקוון "הפנקס", מבקש לענות על שני צרכים חשובים בתחום התרבות לילדים בארץ: ראשית, להעניק במה לדיון מעמיק ואיכותי בספרות, שירה, איור, קולנוע, תיאטרון ועוד אמנויות שונות לילדים. שנית, לעורר את השיח בתרבות לילדים על-ידי יצירת מרחב ציבורי הנגיש לכל המתעניינים. "תרבות לילדים היא בעלת ספקטרום נרחב, אך העיסוק בה נותר לרוב באספקטים החינוכיים והטיפוליים. אנו מאמינים כי שיח מקורי בספרות ותרבות לילדים, המציג שלל התייחסויות וסגנונות, הוא בעל ערך אמנותי, כמו גם מחקרי". "הפנקס" מופיע דווקא בפורמט אינטרנטי על-מנת לאפשר לכל שוחרי התרבות לילדים לקחת חלק פעיל הן על ידי שליחת תגובות ויצירת דיון והן על ידי שליחת טקסטים ביקורתיים ויצירות מקוריות בתחום הספרות, השירה והאיור לילדים."

מאמר ביקורתי של פרופסור אהוד קינן מהטכניון. לימוד המקצועות המדעיים באופן מובנה, כפי שנהוג בבתי הספר בכל העולם, כרוך במאמץ, במימון, במעבדות מצוידות, במורים טובים. מערכת החינוך הישראלית אימצה את מדיניות הישראבלוף, כאלטרנטיבה זולה מאד, אשר מאפשרת להציג "כאילו" הישגים, מבלי להתאמץ. מורה טוב מלמד בשיעוריו פחות מ- 20% ממה שהוא יודע, כך הוא יכול להגיב לשאלות התלמידים, להפוך את חווית הלמידה לתהליך אינטראקטיבי מסעיר ומרתק ולהשתתף בעיצוב אישיותו ודרך חייו של התלמיד. מורה גרוע מלמד 100% ממה שהוא יודע, כלומר, איננו מסוגל לענות על שאלות התלמידים, אלו מזהים מיד כי הוא מתחמק מתשובה או ממציא תשובות שגויות, ומכאן קצרה הדרך לאיבוד כבודו וסמכותו.

החוברת החדשה נכתבה ע"י Judy Rapoport, Ronit Brode, Sarah Feingold, מורות לאנגלית, בעלות ניסיון רב בהוראת אנגלית אקדמית לסטודנטים במכללות ובאוניברסיטאות. החוברת כוללת טקסטים מגוונים להוראת אנגלית אקדמית לצד מטלות , שאלות מנחות ותרגילים. החוברת, שיצאה לאור ע"י בית ההוצאה לאור של מכון מופ"ת, מאפשרת קריאה מונחית והתנסות שיטתית בקריאת אנגלית אקדמית , כולל טקסטים מגוונים לסטודנטים וללומדי אנגלית במוסדות על-תיכוניים. החוברת מספקת הדרכה שיטתית ותרגול במגוון רחב של מיומנויות ואסטרטגיות למידה. החוברת כוללת את החלקים הבאים : טקסטים מלווים בתרגילים ( אסטרטגיות קריאה) , מיומנויות ( ניתוח משפטים באנגלית, זיהוי מילים חלופיות) רשימת מילים אקדמיות שכיחות – רשימה זו נועדה לספק לסטודנטים פירושים למילים ולביטויים המופיעים תדיר בטקסטים אקדמיים.

מאמר זה מבקש להאיר את השתנות התפיסות בארץ במהלך המאה ה20 בכל הנוגע למהותו של המורה הטוב בהוראת האמנות. המאמר סוקר נושא זה סקירה היסטורית תמציתית . הנחת היסוד של סקירה זו נשענת על היות הוראת האמנות נגזרת ממערכת החינוך הכללי. במאמר מנסה מירי שטיינהרדט השאלה מי הוא המורה הטוב? ומה השתנה בתפיסתו בתקופה הנסקרת? כדי לברר מהן ציפיותיה של מערכת החינוך מהמורה הטוב נבדקו תכניות לימודים בתחום האמנות. תכניות אלו משקפות את התפיסה המקובלת בכל חברה וחברה בנוגע למהותו של המורה הטוב. המאמר התפרסם בכתב העת מעוף ומעשה של מכללת אחווה , 2010 .

בעת שנתוני הרישום להוראת המדעים נמצאת בעלייה מתמדת, רק עשרות בודדות נרשמו השנה להוראת התנ"ך – ובסמינר הקיבוצים נרשמו שניים בלבד. במכללות להוראה מזהירים ממחסור חמור במורים בעתיד הלא רחוק ודורשים ממערכת החינוך: "עודדו את הסטודנטים לתנ"ך במלגות ותמריצים" . "השבת סטודנטים אקדמאיים לטובת הוראת התנ"ך היא משימה לאומית אך הבעיה היא שהסטודנטים להוראה לא רוצים ללמד תנ"ך".

מאמר זה מציג מחקר שנערך בקרב 79 מורות לספרות בבתי ספר על-יסודיים, אשר השתתפו בהשתלמויות מורים שמטרתן הייתה מפגש עם גישות לפיתוח חשיבה בהוראת הספרות. המאמר מציג מחקר במתודולוגיה מעורבת (mixed method), המשלבת שיטות כמותיות ואיכותניות, ומסתמך בעיקר על ממצאי שאלון שמילאו המורות. מטרת המחקר הייתה ללמוד על תפיסותיהם, על עמדותיהם ועל עשייתם בפועל של מורים לספרות בבתי ספר על יסודיים בישראל , לנוכח שאיפתם של מעצבי מדיניות החינוך בארץ לשלב חשיבה בהוראה בכלל, ובהוראת ספרות בפרט, תוך כדי טיפוח הוראה לקראת למידה משמעותית. מחקרים מסוג זה על אוכלוסייה זו טרם בוצעו. שאלת המחקר הייתה : כיצד ניתן לאפיין את הוראת הספרות בבתי הספר העל יסודיים בישראל מנקודת מבטם של המורים לספרות? ממצאי המחקר מלמדים על עמדות המורים כלפי מטרות הוראת הספרות, על סביבת ההוראה הבית ספרית בכלל ועל סביבת הוראה/למידה בשיעורי ספרות בפרט, על עמדות קונסטרוקטיביסטיות של מורים כלפי למידה, בעוד עמדותיהם בהוראה בפועל שמרניות, וכן על הקשיים שהמורים חווים היום בהוראת ספרות. מסקנות המחקר הו כי בהכשרה ראויה , ותוך כדי הכנסת שינויים בתכניות הלימודים ובדרכי ההערכה, ניתן לקוות לשינוי בדרכי ההוראה בספרות (אילנה אלקד-להמן, יצחק גילת).

השפעת החדרת תכנית הלימודים החדשה בפיסיקה על הטמעתה במערכת החינוך הערבית בישראל נבדקה במחקר הנוכחי. ההשתלמויות במגזר הערבי נתפסו כבלתי מספקות, במיוחד בהשוואה לאלה הנערכות במגזר היהודי. נמתחה עליהן ביקורת נוקבת מצד המורים משתתפי המחקר הנוכחי. כמו כן לדעתם של מורים אלה מעמדם של המדרכים המחוזיים נדחק הצידה ונתפס על ידי אתר האינטרנט של מורי הפיסיקה. התזה המוצעת בעקבות תופעה זו היא שהאתר ממלא תפקיד דומיננטי של סוכן שינוי שניתן לכנותו "סוכן שינוי וירטואלי". הועלה לפיכך הצורך בשינוי מהותי בתפקידם המסורתי של המדריכים המחוזיים. מוצעת גישה אלטרנטיבית שתאפשר להם לחדש את מעמדם הדומיננטי כסוכני שינוי הפועלים בשיתוף הרמוני עם "סוכן השינוי הוירטואלי" ( ראפע ספדי).

בתכנית הייחודית "להבין פלוס" המיועדת לתלמידים הנמצאים בסיכון לתת-הישגיות במתמטיקה בבתי הספר היסודיים, נלמדת המשמעות המתמטית של הפרוצדורות המתמטיות בעזרת סיפורי הקשר הלקוחים מעולם התלמידים. מחקר זה בחן חידוש בתכנית: שינוי תיווך הסיפור מטקסט לסרטון וידאו באינטראקציה עם המנחה. השינוי הוצע בעקבות דיווחי מורים, כי תלמידים מתקשים לזכור את טקסט הסיפור. בניתוח תמליל האינטראקציה הלימודית נמצא כי אף תלמיד לא אזכר את הסיפור מיוזמתו. עם הזאת , הקבוצה שנחשפה לסרטו הווידאו הצליחה, בסיוע המנחה, להיזכר בסיפור ולשנות את השיח משיח טכני לשיח על משמעות, ואילו בקבוצה האחרת השינוי היה קטן יותר (אורית ברוזה , יפעת בן-דוד קוליקנט).

במחקר המדובר נתנו לקבוצה קטנה בת 15 סטודנטים בגילאים 20-21 ללמוד סמלים שמייצגים ערכים מספריים שונים. נמדדו הזמנים כדי לבדוק כמה מהר וכמה מדויק יוכלו המתנדבים להשלים פתרון סדרה של חידות מתמטיות שמבוססות על אותם הסמלים. המתנדבים קיבלו לעיתים אינבו (פלסבו) ולעיתים זרם חשמלי של מיליאמפר אחד מימין לשמאל או משמאל לימין באונה הקודקודית של מוחם. הנחת יסוד במחקר היא שהאונה הקודקודית במוח אחראית על תפקודים מתמטיים שהכרחיים לצורך פתרון בעיות מתמטיות. התוצאות מראות שהמתנדבים שקיבלו עירור חשמלי מימין לשמאל הגיעו לביצועים טובים יותר במשימות לאחר מספר סדרות של ניסוי. לעומתם, אלה שקיבלו את העירור החשמלי משמאל לימין ביצעו באופן ניכר פחות טוב, עד כדי חיקוי תפקודם של ילדים בני 6 ( שלמה יונה).

ענבל צפרירי, מחנכת כיתה ב' וסטודנטית במכללה האקדמית לחינוך קיי בבאר שבע, מצאה כי מרבית תלמידיה אינם קוראים בשעות הפנאי. במסגרת קורס שהיא לומדת במכללה -"שיטות מחקר איכותניות", החלה המורה במחקר פעולה בכיתתה. במחקר ביקשה צפרירי לבדוק כיצד משתלבת הקריאה בשעות הפנאי של התלמידים ואת תפיסות התלמידים והוריהם לגבי פעילות זאת. במסגרת המחקר ראיינה המורה תלמידים והורים, וערכה תצפיות על פעילויות קריאה בכיתתה. המורה מצאה, כי המסר על חשיבות הקריאה אכן הוטמע אצל התלמידים והוריהם. למרות זאת, דיווחו מרבית התלמידים כי הם קוראים רק כשמכריחים אותם ובשעות שההורים שלהם קובעים. הקריאה נעשתה על מנת לרצות את ההורים. ההורים ראו בקריאה כלי חשוב לקידום היכולות הלימודיות של ילדיהם, ולכן אילצו אותם לקרוא, דבר שהיה כרוך בוויכוחים רבים. ההורים אף ביקשו לגייס את המורה למשימת השכנוע של ילדיהם לקרוא בבית. התברר כי הקריאה נתפסה על ידי התלמידים כמטלה לימודית נוספת ואף כעונש, שרק לאחר שביצעו אותו היו יכולים להתפנות לעיסוקים אטרקטיביים יותר. התוצאה הייתה רתיעה מקריאה כפעילות פנאי.

בהסתמך על התנסויות של דיאלוג אינטרדיסציפלינארי ופרקטיקה בהקשר של השכלה גבוהה, ספר זה( אסופת מחקרים ומאמרים) ממחיש עד כמה ניסוח מחדש של סדר היום בתחומי המדע והטכנולוגיה יכול להשפיע בצורה מהפכנית על הלמידה וההוראה בכיתה בכל הרמות. מחקר יוצא דופן זה יכול לעניין חוקרים בתחום החינוך , המדע , הטכנולוגיה והחברה ואת אלה שמחפשים לקדם דיון שקול בנושא דמוקרטיה ופעילות אזרחית, אצל תלמידיהם. החלק השני של המאמרים בקובץ כולל בין היתר הנושאים הבאים : חינוך מדעי לקיימות : תהליכי למידה והוראה עם חוקרים ומורים מתמחים למדע , משחק תפקידים ככלי ללמידה והתנסות בהוראת המדעים (Gray, Donald,.; Colucci-Gray, Laura, Camino, Elena).

המאמר מתמקד בשימוש בספרים אלקטרוניים וקוראי ספרים אלקטרוניים במסגרות החינוך היסודי בארה"ב. המחבר מציע שניתן להשתמש בספרים האלקטרוניים על-ידי קריאה למורים ללמד מיומנויות אוריינות לתלמידים, בייחוד קריאה ותגובה. דגש מיוחד ניתן לאינטראקציה של הילדים עם קוראי ספרים דיגיטליים ולתגובה של הילדים לקוראים מסוג זה, כגון: Kindle של חברת Amazon, Sony Reader של חברת Sony ו-Nook של הוצאת הספרים Barnes & Noble. המאמר מספק פרטים לגבי מחקר שנערך בכיתה ב' ו בארה"ב הדן באלמנטים האינטראקטיביים של קוראי ספרים אלקטרוניים כולל חיפוש אחר מילות מפתח וביטויים, שינוי גודל הגופן והאזנה לחלקים מהספר תוך שימוש במאפיינים של הפיכת הטקסט לדיבור.

טלפונים ניידים בכיתות הלימוד נתפסים היום ע"י הנהלות בתי ספר כמכשירים לא רצויים , אך יש יותר ויותר עדויות מחקריות על ערכם בהוראת תחומי הדעת השונים . במאמר הנוכחי , המחברים מציגים שני חקר מקרים חדשניים של למידת שפה באמצעות טלפונים ניידים (mobile-assisted language learning (MALL) המדגישים את התוכן שנוצר על ידי הלומד. בלמידה של מילות יחס באנגלית וניבים בסינית, השתמשו תלמידי בית הספר היסודי במכשירים הניידים שניתנו להם כדי לצלם תמונות בהקשרים של החיים האמיתיים כך שהם יוכלו להבנות משפטים עם מילות יחס או ניבים חדשים שלמדו. כתוצאה מכך, הלומדים השתתפו בהתלהבות בכיתה או בדיון מקוון לגבי ההבניות הסמנטיות שלהם, בשל כך גברה הבנתם לגבי השימוש הנכון במילות היחס או בניבים ( Wong, L. -H. and Looi, C. -K ).

ד"ר אריה קיזל כותב בבלוג המרתק שלו על מחקר חדש בתחום ספרי לימוד בהיסטוריה בערבית בישראל. ד"ר חנה שמש (רש) כתבה עבודה מאירת עיניים תחת הכותרת עיצוב הזיכרון בספרי לימוד בהיסטוריה לבתי הספר הערביים במדינת ישראל 1948 – 2008 (בהדרכת פרופ' אלי פודה וד"ר דן פורת, האוניברסיטה העברית בירושלים, 2009). לדבריה, כתיבת ספרי הלימוד בערבית התפתחה לאור הגישות החדשות להוראת היסטוריה במגזר היהודי גם בתחום עיצוב הספרים וגם בתוכנם: מספרי לימוד מודפסים בכתב אחיד ורציף לעימוד מאיר עיניים וחלוקה ברורה לפרקים ופרקי משנה. מכתיבה פשטנית כרונולוגית לכתיבה אקדמית מעוררת ויכוח ושאלות. מעיסוק בהיסטוריה פוליטית יהודית וציונית להרחבה בנושאי היסטוריה כללית ותולדות הערבים והאסלאם. בתחום ההיסטוריה, קובעת החוקרת, ניתן לומר שפרקים בקורות עם ישראל שולבו בספרי הלימוד בערבית ואילו פרקים מקבילים בתולדות העמים הערבים וההיסטוריה של פלסטין הערבית חסרו או שנכתבו על פי נקודת המבט היהודית-ציונית.

ליזון שוורץ פיתחה חומרי למידה (אוגדן ספיראלי) עם מאגר פעילויות בנושא שמות עצם. ליווי מדעי, ד"ר בתיה צור. הוצאת ספרים יסוד. ב"סודות מעבר למילים" עשרות הפעלות, רובן משחקיות, שנועדו לטפח ידע על משמעות המילה, בבידוד או בהקשרים שונים. ההפעלות דורשות גמישות מחשבתית המאפשרת לקוראים להבין מילה הן בבידוד והן בהקשרים שונים. המשחקים מעצם טבעם מזמנים חזרות רבות, וכך מתאפשרת הפנמת הנלמד באווירה נעימה ו"קלילה". הערות המורה והדיונים השוטפים המתנהלים במהלך המשחקים באשר לקשרים בין המילים, יעמיקו את המודעות לנלמד. ליזון שוורץ מלמדת קריאה זה שנים רבות בבתי ספר שונים, מנחה ושותפה בתהליכי תכנון. הוציאה לאור את סדרת החוברות "הגה, הגה ועוד הגה" המיועדת להוראת הקריאה.

המטרה העיקרית המחקר הנוכחי הייתה לעמוד על טיבו של הקשר בין השליטה בידע הלשוני והבנת טקסטים כתובים בשפה העברית לאורך שנות ההתבגרות. כך, לבדוק את התפתחות הידע הלשוני בתחומים האופייניים לרכישה הלשון המאוחרת, את התגבשות היכולת להבין טקסטים כתובים ואת הקשרים ההדדיים שבין שני תחומים אלה. מטרה חשובה בהקשר הזה הייתה להעשיר את הידע על צורות בדיקת הבנת הנקרא, לבחון כיצד מתפתחת היכולת לענות על סוגי שאלות שונים ואיך הם משפיעים על ההבנה, וכן לבחון את ההבדלים בידע הלשוני בין קוראים ברמות שונות של הבנת טקסטים. מטרה נוספת הייתה לבחון אם קיים שוני התפתחותי בין הבנת טקסטים נרטיביים להבנת טקסטים עיוניים, שאלה שגם היא עדיין לא נחקרה, לא בעברית ולא בשפות אחרות. נבדקו 99 ילדים הלומדים בבתי ספר במרכז הארץ בכתות רגילות: כתה ד' (גיל 9-10), כתה ז' (גיל 12-13), וכתה י"א (גיל 16-17), ו-12 מבוגרים ממעמד סוציו-אקונומי בינוני עד גבוה. אצל הילדים שנבדקו לא אובחנו ליקויי למידה, קריאה או לקויי למידה בכלל ( דפנה קפלן).