תחומי לימוד

טלפונים ניידים בכיתות הלימוד נתפסים היום ע"י הנהלות בתי ספר כמכשירים לא רצויים , אך יש יותר ויותר עדויות מחקריות על ערכם בהוראת תחומי הדעת השונים . במאמר הנוכחי , המחברים מציגים שני חקר מקרים חדשניים של למידת שפה באמצעות טלפונים ניידים (mobile-assisted language learning (MALL) המדגישים את התוכן שנוצר על ידי הלומד. בלמידה של מילות יחס באנגלית וניבים בסינית, השתמשו תלמידי בית הספר היסודי במכשירים הניידים שניתנו להם כדי לצלם תמונות בהקשרים של החיים האמיתיים כך שהם יוכלו להבנות משפטים עם מילות יחס או ניבים חדשים שלמדו. כתוצאה מכך, הלומדים השתתפו בהתלהבות בכיתה או בדיון מקוון לגבי ההבניות הסמנטיות שלהם, בשל כך גברה הבנתם לגבי השימוש הנכון במילות היחס או בניבים ( Wong, L. -H. and Looi, C. -K ).

ד"ר אריה קיזל כותב בבלוג המרתק שלו על מחקר חדש בתחום ספרי לימוד בהיסטוריה בערבית בישראל. ד"ר חנה שמש (רש) כתבה עבודה מאירת עיניים תחת הכותרת עיצוב הזיכרון בספרי לימוד בהיסטוריה לבתי הספר הערביים במדינת ישראל 1948 – 2008 (בהדרכת פרופ' אלי פודה וד"ר דן פורת, האוניברסיטה העברית בירושלים, 2009). לדבריה, כתיבת ספרי הלימוד בערבית התפתחה לאור הגישות החדשות להוראת היסטוריה במגזר היהודי גם בתחום עיצוב הספרים וגם בתוכנם: מספרי לימוד מודפסים בכתב אחיד ורציף לעימוד מאיר עיניים וחלוקה ברורה לפרקים ופרקי משנה. מכתיבה פשטנית כרונולוגית לכתיבה אקדמית מעוררת ויכוח ושאלות. מעיסוק בהיסטוריה פוליטית יהודית וציונית להרחבה בנושאי היסטוריה כללית ותולדות הערבים והאסלאם. בתחום ההיסטוריה, קובעת החוקרת, ניתן לומר שפרקים בקורות עם ישראל שולבו בספרי הלימוד בערבית ואילו פרקים מקבילים בתולדות העמים הערבים וההיסטוריה של פלסטין הערבית חסרו או שנכתבו על פי נקודת המבט היהודית-ציונית.

ליזון שוורץ פיתחה חומרי למידה (אוגדן ספיראלי) עם מאגר פעילויות בנושא שמות עצם. ליווי מדעי, ד"ר בתיה צור. הוצאת ספרים יסוד. ב"סודות מעבר למילים" עשרות הפעלות, רובן משחקיות, שנועדו לטפח ידע על משמעות המילה, בבידוד או בהקשרים שונים. ההפעלות דורשות גמישות מחשבתית המאפשרת לקוראים להבין מילה הן בבידוד והן בהקשרים שונים. המשחקים מעצם טבעם מזמנים חזרות רבות, וכך מתאפשרת הפנמת הנלמד באווירה נעימה ו"קלילה". הערות המורה והדיונים השוטפים המתנהלים במהלך המשחקים באשר לקשרים בין המילים, יעמיקו את המודעות לנלמד. ליזון שוורץ מלמדת קריאה זה שנים רבות בבתי ספר שונים, מנחה ושותפה בתהליכי תכנון. הוציאה לאור את סדרת החוברות "הגה, הגה ועוד הגה" המיועדת להוראת הקריאה.

המטרה העיקרית המחקר הנוכחי הייתה לעמוד על טיבו של הקשר בין השליטה בידע הלשוני והבנת טקסטים כתובים בשפה העברית לאורך שנות ההתבגרות. כך, לבדוק את התפתחות הידע הלשוני בתחומים האופייניים לרכישה הלשון המאוחרת, את התגבשות היכולת להבין טקסטים כתובים ואת הקשרים ההדדיים שבין שני תחומים אלה. מטרה חשובה בהקשר הזה הייתה להעשיר את הידע על צורות בדיקת הבנת הנקרא, לבחון כיצד מתפתחת היכולת לענות על סוגי שאלות שונים ואיך הם משפיעים על ההבנה, וכן לבחון את ההבדלים בידע הלשוני בין קוראים ברמות שונות של הבנת טקסטים. מטרה נוספת הייתה לבחון אם קיים שוני התפתחותי בין הבנת טקסטים נרטיביים להבנת טקסטים עיוניים, שאלה שגם היא עדיין לא נחקרה, לא בעברית ולא בשפות אחרות. נבדקו 99 ילדים הלומדים בבתי ספר במרכז הארץ בכתות רגילות: כתה ד' (גיל 9-10), כתה ז' (גיל 12-13), וכתה י"א (גיל 16-17), ו-12 מבוגרים ממעמד סוציו-אקונומי בינוני עד גבוה. אצל הילדים שנבדקו לא אובחנו ליקויי למידה, קריאה או לקויי למידה בכלל ( דפנה קפלן).

המאמר מציע מודל עבור השימוש בטכניקת הוראה של מתן פיגומים (scaffolding ) בהוראת כתיבה. המחברת דנה בחשיבות של לימוד כתיבה מתוך ז'אנרים שונים בחינוך היסודי. מוצגים מספר שלבים ברעיון של מתן פיגומים (scaffolding ). במאמר מוצג פרויקט של מחקר חינוכי, שבו לימדו את תלמידי כיתה ד' איך לכתוב סיפורת היסטורית. במאמר מוצגים השלבים שדרכם לימדו את התלמידים להשתמש במודל של פיגום (scaffolding) כולל השלב שלפני הכתיבה (prewriting), כתיבת טיוטות, ובדיקה מחדש על ידי עמיתים. המורים והמחברת דנו בספרי תמונות שעשויים להיות יעילים לשלב החקירה. התלמידים כתבו את הטיוטה לסיפורת ההיסטורית שלהם. ולבסוף נפגשו בקבוצות כדי לקרוא את הסיפורים שלהם ולקבל משוב מחבריהם. גם בשלב הסופי של תהליך הכתיבה, המורה נתנה דוגמא בסיוע התלמידים. התלמידים השתמשו בערכת עריכה, עם עטים צבעוניים ורשימת תיוג לעריכת הטקסט ( Read, Sylvia).

האם חווית הקריאה בספר אלקטרוני מעודדת קריאה יותר אינטנסיבית? ממצאי מחקר חדשים מארה"ב מלמדים כי אנשים שרכשו מכשירי קריאה לספרים אלקטרוניים ( E-readers ) מקדישים יותר זמן לקריאה. המחקר שנערך בארה"ב בקרב 1200 קוראי ספרים אלקטרוניים גילה כי 40% מהם מקדישים הרבה יותר זמן לקריאה, ואילו 58% אמרו כי הם קוראים באותו היקף כמו קודם. 2% מתוך הקוראים טענו כי הם קוראים פחות. עדיין מוקדם להעריך את ההשלכות של ספרים אלקטרוניים על הקריאה , מה גם שבישראל המהלך האחרון של פיתוח ספרים אלקטרונים בעברית לא הביא להתעוררות שוק הספרים האלקטרוניים . בארה"ב ההיצע של כותרים אלקטרוניים באנגלית הולך וגדל כל הזמן ואילו בישראל המבחר נותר מצומצם למדי.

אחת מן הסוגיות השנויות במחלוקת בקוגניציה של הקריאה קשורה לשאלה כיצד בפרק זמן קצר יחסית הופך הגירוי האורתורגרפי (מילה כתובה) באופן ישיר , וללא צורך בקידודו להגאים, לישות המפעילה באופן אוטומאטי את היגויו. במאמר זה מוצע תיאורטי לתיאור רכישתה של האוטומטיזציה של הקריאה המבוסס על התפיסה של "סינתזה תוך אנאליזה". במאמר מוצגות מספר עדויות ראשוניות התומכות במודל המוצע, כמו גם השתמעויות הנובעות מן המודל לגבי הבנת התפתחות רכישת הקריאה והמשגת הקשיים הכרוכים בה. המאמר המלא התפרסם בשנתון של סמינר הקיבוצים " החינוך וסביבו" , 2010 ( לביא ארטמן).

ספר חדש זה עוסק בתכנון ההוראה השיתופי בביה"ס בכלל ובתכנון ההוראה השיתופי של צוות מורים לאנגלית בביה"ס. הספר מגבש כמה הנחיות פדגוגיות עקרוניות ליישום גישה הוליסטית בתכנון ההוראה של צוותי המורים לאנגלית בביה"ס. תכנון ההוראה השיתופי בין צוותי מורים לאנגלית בביה"ס יש בו כדי להשביח את כל המכלול של הוראת אנגלית כשפה זרה בעיקר ע"י יצירת קהילת מורים עמיתים הלוקחים חלק פעיל ומשתף בתכנון ההוראה בביה"ס והמסוגלים לסייע בהוראה שיתופית בשיעורים שונים המתקיימים בביה"ס. הספר שיצא לאור בשנת 2010 נכתב ע"י שתי מורות מנוסות בתכנון הוראה משותף ( Andrea Honigsfeld , Maria G. Dove ).

עכשיו ההתפתחויות הטכנולוגיות הופכות כבר את הספרים האלקטרוניים למרתקים , כמה הוצאות ספרים אמריקאיות מובילות כגון Scribner and Simon & Schuster הפיצו לאחרונה ספרים אלקטרוניים מעושרים ששום ספר מודפס לא יכול להתחרות איתם. הם הוציאו לאור ספר אלקטרוני מועשר של המחבר ריק פרלשטיין בשם Nixonlan, הכולל 27 סרטי וידאו היסטוריים החשובים לתיעוד התקופה של הנשיא ניקסון. הסרטים מקושרים בהיפרטקסט לכל אורך הספר בהתאם לנושאים הנדונים. הספר האלקטרוני המועשר שונה מהספר המודפס לא רק בשילוב סרטי וידאו אלא גם במקורות מידע נוספים שלא יכלו להיכלל הספר המודפס עקב מגבלת מקום. הספר האלקטרוני המתוגברהותאם לקורא הספרים אייפד של אפל וניתן להורדה מחנות המכר של אפל iBookstore.

מנכ"ל משרד החינוך ד"ר שמשון שושני הוציא באחרונה חוזר מיוחד המחייב את חטיבות הביניים ללמד את מקצוע הגיאוגרפיה. זאת כחלק מהמאמצים שבהם נוקט המשרד כדי להחזיר את המקצוע, שבמשך שנים מורים חששו להתקרב אליו, אל קדמת הבמה הלימודית. במשרד החינוך מציינים כי החוזר שפורסם הוא חלק מתהליך אשר מטרתו ל"החזיר עטרה ליושנה", כהגדרתם. "בשנים האחרונות נעשתה התאמה למאה ה-21, לאחר שמחלקות בתחום נסגרו והורגש צמצום בדרישה למקצוע הבנו שהתלמידים הולכים להיבחן גם במסגרת המבחן הבינלאומי אשר הגיאוגרפיה היא 20% ממנו", מציינת דליה פניג, מפמ"רית הגיאוגרפיה במשרד. "אחרי שנים רבות שלא יצא חוזר המפרט את מקצועות היסוד הנלמדים בחטיבות הביניים, הוחלט לעשות רענון".

בעוד אמזון מתגאה במכירות מרקיעות שחקים של ספרים אלקטרוניים, ברור שמדובר רק בתחילתה של המהפכה. ספרים אינטראקטיביים, שמשלבים וידאו או עלילה לפי הזמנה כבר כאן – ומשנים לחלוטין את מה שאנו קוראים לו "ספר". וכמו תמיד, יש מי שפוחד שזה משחית את הנוער. המהפכה של ספרי הקריאה הדיגיטליים משנה גם את תפיסת הספר ויחסי הגומלין שבינו לבין הקורא. בעוד שספרים מודפסים הם לרוב שבילים ליניאריים שמותווים על ידי הסופר, פרק אחרי פרק – ספרים דיגיטאליים מעודדים את הקוראים ללחוץ על לינק פה או שם ושולחים אותם למסעות צדדיים לפני שהגיעו לתחתית העמוד. ד"ר גארי סמול, ?טוען שהשימוש באינטרנט מפעיל יותר חלקים במוח מאשר קריאה בספר. מצד שני, הקריאה המקוונת מבוססת לעיתים קרובות על מה שסמול מכנה "תשומת לב חלקית מתמשכת". בשל המעבר מלינק אחד למשנהו.

מחקר חדש מבשר טובות להוצאות הספרים. במחקר העניקו החוקרים ל-852 תלמידים מעוטי יכולת 12 ספרים (לבחירתם) שאותם לקחו לביתם בסוף שנת הלימודים. הם עשו זאת במשך שלוש שנים רצופות. לאחר מכן בחנו החוקרים, בראשות ריצ'ארד אלינגטון מאוניברסיטת טנסי, את תוצאות המבחנים של אותם תלמידים. הם גילו כי התלמידים שלקחו את הספרים הביתה השיגו תוצאות גבוהות יותר באופן משמעותי במבחני הקריאה לעומת תלמידים אחרים. אותם תלמידים גם הושפעו פחות מאפקט "הדעיכה הקיצית" – אותה ירידה ברמת הלימודים שמשפיעה בעיקר על תלמידים ממשפחות מעוטות יכולת במהלך חופשת הקיץ. למעשה, נראה כי עצם החזקת אותם תריסר ספרים נשאה השפעה חיובית לא פחות מזו של השתתפות בשיעורים בחופשת הקיץ (שילוב של קייטנה ושיעורי השלמה). מחקר זה, לצד מחקרים רבים אחרים, ממחיש את כוחם האדיר של ספרים.

לראשונה בישראל, פרוייקט קהילתי רב מערכתי לטיפוח ועידוד קריאה ולמידה, המתמקד הן בהורים והן בילדים. את הפרויקט, הממוקם בכרמיאל, מובילה ד"ר ורד נוסבאום, ראש החטיבה ללמידה ולקויי למידה במכללה האקדמית גליל מערבי, מומחית בחקר הקריאה וקשיי קריאה, כחלק מהפעילות במרכז הצעירים של כרמיאל. הפרויקט הרב-מערכתי בעיר כרמיאל יפעל בארבעה מישורים: הראשון, הרצאות מומחים להורים, שמטרתן מתן כלים וידע כדי למנוע קשיים ברכישת הקריאה וטיפוח הקריאה. השני, פעילות העשרה שבועית בספריית כרמיאל, שתתמקד בסיפור ובשיח שיונחה על-ידי מתנדבים ותיערך סביבו פעילות יצירתית-אמנותית. השלישי, יוקם מרכז שכונתי לתרגול קריאה לילדים; והרביעי, יוגש שירות יעוץ פרטני להורים וכן אבחון ראשוני של המתקשים בקריאה במקרה הצורך.

מטלה ארוכת טווח בכתיבה היא מטלה הבאה לקדם את יכולות הכתיבה של התלמידים בהלימה לנושא נתון, למטרה, טקסטים מלאים. בתהליך הכתיבה נקבעת מטרה משותפת הידועה לכל הקבוצה ,התלמידים מודעים לתכלית הכתיבה והמורה יכול לתכנן מצבי למידה שונים כדי להגיע למימושה. בתהליך הכתיבה נקבעת מטרה משותפת הידועה לכל הקבוצה , התלמידים מודעים לתכלית הכתיבה והמורה יכול לתכנן מצבי למידה שונים כדי להגיע למימושה. מטלת כתיבה ארוכת-טווח היא עבודה לזמן ארוך והיא כוללת מספר מפגשים המאורגנים בכל פעם באופן מדויק. התנסות התלמידים בכתיבת מטלה ארוכת טווח כוללת סדרה של מצבים בעלי מטרה משותפת הידועה לכל התלמידים.

נירה אלטלף מומחית להוראת כתיבה וקריאה מסבירה מדוע ילדים כותבים בשגיאות ומה היא הדרך נכונה להיפטר מהן. ילדים יכולים לקרוא היטב והרבה, ובכל זאת לכתוב בצורה משובשת ובשגיאות כתיב איומות. הסיבה העיקרית לכך היא שפעולת הכתיבה מצריכה כישורים ויכולות שונות מפעולת הקריאה. כך למשל, כתיבת מלה ללא שגיאות, כרוכה ביכולת לזכור את האופן בו היא נכתבת, היינו: בהפעלת זיכרון חזותי. ילד יכול לקרוא היטב את המלים, ולא לזכור איך כותבים אותן. אם לא יכוונו אותו לזכור את האופן בו המלים כתובות – הוא גם לא יידע לכתוב אותן בצורה מדויקת. התרגיל הפשוט והיעיל ביותר הוא לאמן את הילדים מדי יום בזכירת הכתיב של 10-20 מלים. נותנים בידיהם רשימת מלים ומנחים אותם להתבונן בהן ולנסות לזכור אותן. תיקון שגיאות כתיב על ידי המורה, או על ידי ההורים, הוא בלתי יעיל ולעתים הוא אף עלול להזיק מפני שהילד עלול לזכור את השגיאה ולא את התיקון. חשוב שהילד יאתר בעצמו את השגיאות, ויכתוב כל מלה מחדש ובצורה נכונה. בדרך זו הוא גם ילמד לכתוב נכון, וגם יחזק את ביטחונו העצמי.

לכישלון של ילדי ישראל במבחנים הבין לאומיים במתמטיקה ובמדעים יש בסיס משותף והוא הכישלון בקריאה ובהבנת הנקרא. כדי לענות היטב על שאלה במתמטיקה או במדעים, ילד צריך לקרוא את השאלה בצורה מדויקת, ולהבין בה כל מילה. לעתים קרובות, קריאה משובשת של מילה אחת, משנה את משמעות השאלה כולה. ללמוד לקרוא הוא תהליך אינטלקטואלי מורכב ולגבי שני שליש מהילדים, בית הספר חייב לעשות מאמץ על מנת שילמדו לקרוא בצורה מושלמת. לכל אחד מהילדים בכיתות א' יש יכולת שונה וקצב למידה שונה ואי אפשר ללמד את כולם אותו דבר בו-זמנית. וכאן 'הפספוס' הגדול של מערכת החינוך שלנו. כל עוד לא ילמדו בכיתות א' קריאה בצורה דיפרנציאלית המתייחסת לכל ילד מילדי הכיתה בנפרד, חלק גדול מהילדים יגרור פיגור בקריאה שיגרום, עם השנים, לפערים גדולים בידע בכל תחומי הדעת ( נירה אלטלף).

בעשור האחרון ניכרת האצה בהתפתחותן של סביבות אדיוטיינמנט (edutainment) – סביבות ממוחשבות המנצלות את יכולות המולטימדיה המתקדמות לשילוב למידה תוך משחק ובידור. אחד הביטויים המעניינים לסביבות אלה מצוי בפריחתם של הסיפורים הדיגיטאליים, הקרויים גם "ספרים חיים" (Living-Books ). בספרים החיים, ניתן להאזין לסיפור המוקרא, תוך הסתייעות במיטב אמצעי המולטימדיה, כגון תמונה, סרט, מוסיקה ואנימציה. סביבת עבודה זו מאפשרת למשתמש שליטה על מהלך הסיפור, כמו גם אפשרות להשתעשע תוך ההאזנה במגוון משחקי מולטימדיה. ייחודה של סוגת הספרים החיים הוא בכך שמילות הסיפור המוקראות למשתמש בקול, מוצגות על המסך בו-זמנית להקראתן ומאפשרת למשתמש להאזין לסיפור תוך סינכרון מושלם בין הגירוי החזותי והגירוי השמיעתי של הצגת המילים. ממצאי המחקר מראים כי הילדים ששיחקו במשחק רכשו את אוצר המילים הגלום בו בתהליך למידה אקראי ובלתי מכוון, בזכות הסינכרון שעשו בזמן אמת, בין הגירויים החזותיים והשמיעתיים של המילים ובזכות השעות הרבות של שימוש בתוכנה ( יורם עשת וערן חיות).

ראיון עם ד"ר רחל (אקי) שגב–מילר על אסטרטגיות הוראה ולמידה מפעילות בבתי הספר. אסטרטגיות אלה שגיבשה ד"ר רחל (אקי) שגב–מילר חיוניות, ללמידה בכלל ולעיבוד מידע בכתיבת עבודות בית–ספריות בפרט. השוואה והנגדה נחשבות לאסטרטגיות רמות דרג, או "ביצועי הבנה", כמו היכולת של התלמידים להסביר במלים שלהם – לא להעתיק, לתת דוגמאות, או להציג את המידע בדרך אחרת, חדשה ויצירתית. ד"ר שגב–מילר, המלמדת בסמינר הקיבוצים במסגרת המחלקה להכשרת מורים לאנגלית, המרכז לאוריינות אקדמית ולימודי תואר שני בתוכנית "חינוך רב–תחומי במדעי הרוח", טוענת שבין אם מדובר בתלמידי בית הספר ובין אם מדובר בסטודנטים באקדמיה, אלו גם אלו אינם יודעים כיצד לעשות שימוש באסטרטגיות אלה ואחרות בכתיבת עבודות.

העברת למידה היא אחד האתגרים המרכזיים בחינוך המתמטי העכשווי.( שונפלד Schoenfeld, 1999) מתייחס בחשיבות רבה למחקר עתידי שינסה להסביר את מנגנון העברת הלמידה. הוא מציין כי האתגר במחקר הוא גדול ומרכזי למאה ה-21, מאחר ואין עדיין תובנה ברורה, מדוע לעתים מתקיימת העברת למידה מתחום לתחום וממצב למצב, ולעתים לא מתקיימת. עד כה צוין בספרות המחקרית כי מומחים מבצעים העברת למידה מתחום או מצב מסוים לתחום או מצב אחר בהצלחה, אך קשה לראות את העברת הלמידה המתוכננת על-ידי חוקרים בקרב טירונים. מטרת המחקר הנוכחי היא לחקור תהליכי העברת למידה של אסטרטגיות היוריסטיות לפתרון בעיות מתמטיות ויישומן לפתרון בעיות חדשות, על-ידי תלמידות תיכון 'חלשות' ( תקוה עובדיה וד"ר בוריס קויצ'ו).

דיווח קצר על תוצאות השימוש בלוח אינטראקטיבי חכם על הישגי תלמידים בביולוגיה בחטיבות ביניים. המחקר הפרטני התייחס לנושא התא בכיתות ז' . נושא זה מזמן שימוש בתמונות ובאמצעי הגדלה. בעזרת שימוש בעזרים כגון לוח אינטראקטיבי ניתן לשפר את הישגי התלמידים בצורה משמעותית. נבחרו 4 כיתות לימוד בבית ספר, באזור הדרום, בגיל חטיבת הביניים מהם למדו ללא לוח אינטראקטיבי ושניים מהם למדו בעזרת לוח אינטראקטיבי. נבדקו הישגי התלמידים וההבדלים בין הקבוצות. תוצאות המחקר מצביעות על כך שהישגי התלמידים אשר למדו בקבוצות הלימוד שנעזרו בלוח האינטראקטיבי השיגו ציון גבוה ב 11 נקודות מהקבוצה שלמדה ללא עזרים.