תחומי לימוד

סקירת המידע הנוכחית שנכתבה במיוחד לקראת הכינוס מיומנויות המאה ה21 במכון מופ"ת (מיומנווית המאה ה 21 בהוראה ובהכשרת מורים , 14 לאפריל 2011 ) מתמקדת בסוגיות הבאות: האם הכתיבה המתוקשבת בבתי ספר חוזרת להיות משמעותית יותר בתהליך הלמידה, , מעבד התמלילים בביה"ס כמוקד ההתנסות, חשיבות תכנית עבודה שנתית לטיפוח כתיבה מתוקשבת בבית ספר יסודי, יצירה סביבה מדמה (סימולציה) לטיפוח כתיבה בסביבה מתוקשבת, כתיבה שיתופית בסביבה מקוונת- כלים פתוחים, יצירת בלוג כיתתי או בלוג לימודי אישי לטיפוח הכתיבה , שלבים בפיתוח בלוג כיתתי שיתופי להקניית מיומנויות כתיבה , תפקיד המורים והמשוב בטיפוח כתיבה מתוקשבת מבוססת בלוגים, הבלוג והמוטיבציה לכתיבה,כתיבת בלוגים ע"י תלמידים כתהליך חקר. השילוב של בלוג לימודי כאמצעי לטיפוח כתיבה עדיין אינו נפוץ במערכת החינוך בארץ באותה מידה כמו שימוש במעבדי תמלילים בבתי ספר, אך משנה לשנה אנו עדים ליוזמות מתפתחות של מורים המשלבים בלוגים כאמצעי להקניית מיומנויות כתיבה ( עמי סלנט) .

הכתיבה האקדמית, בהיותה אובייקט שאליו אפשר להתאוות, מופיעה כמראית עין של ניטרליות ואובייקטיביות; כתיבה שמישירה מבט אל התופעה הנחקרת בלי אינטרסים; מתקיימת בעולם האמפירי והניתן לידיעתם של בני אדם. אך אם נתבונן בכתיבה זו מן נראה שהדבר אינו כך כלל.ד"ר מילי אפשטיין ינאי דנה במאמרה כאן בכתיבה האקדמית ובסתירות שבה, וכן היא עוסקת בהקבלות בין כתיבה זו לבין היבטים אחרים של הפעילות האקדמית. בייחוד עניין אותה כוחן של הסתירות הללו לעורר מבוכה, אי־שקט, ובעקיפין – חקירת ידע. היא מדגישה כי כתיבה אקדמית נוטה לשאוף להתרת הפרדוקס ולפרימת המתח המהותי שבו, באמצעות העדפת פתרונות רטוריים הדוגלים בניטרליות ובאובייקטיביות לכאורה. מה אפשר ללמוד מכל אלו? אולי שרשתות של יחסים הן בעלות השפעה על הפקת המשמעות במגוון הרמות של העשייה: בניהול האקדמי ובזיהוי הסמכות; בחיפוש אחר 'פתרון' ובהתמודדות עם היעדרו; בכתיבה, בעריכה; במעשה הקריאה והפרשנות (מילי אפשטיין ינאי).

הסביבה החינוכית החדשה שפותחה ע"י צוות "יד ושם" מתמקדת בשחזור חיי היהודים שחיו בעיר סלוניקי שביוון בתקופה שלפני השואה, במהלכה ולאחריה. קהילת יהודי סלוניקי ביוון היא מהעתיקות שבקהילות אירופה. ערב מלחמת העולם השנייה מנתה קהילת סלוניקי כ- 55,200 יהודים, שהיוו שני שלישים מכלל יהודי יוון. את השואה שרדו 1,950 יהודים, כארבעה אחוזים מיהודי סלוניקי. סביבה חינוכית זו שפתחה ע"י צוות "יד ושם" מציגה מקרה מבחן בעזרתו יוכלו מורים ותלמידים למצוא דוגמא כיצד ניתן לשחזר חיי קהילה בעזרת מגוון חומרים. מיועד לתלמידי החטיבות העליונות.

מחקר שנערך ב-11 מדינות זיהה אילו פעולות לשימור הסביבה יכול החינוך בבתי הספר לעודד

אסתי דורון מדווחת על התנסות חדשנית של תלמידים במטלות כתיבה באנגלית באמצעות כלי חיפוש ויזואלי. היא נחשפה לכלי לחיפוש ויזואלי במאגרי תמונות ה- taggalaxy ע"י מורה לאנגלית שעובדת בכיתות של 1:1. היא הציגה לתלמידים משימת כתיבה, הבנויה על בחירה של תמונה מתוך ה- Flicker והדגימה את דרך החיפוש במנוע. החיפוש בנוי על תגיות של תמונות, שהוספו לתמונות של אנשים שהעלו את תמונותיהם לפליקר. ההדגמה הייתה ברורה ואפשרה לתלמידים לחזור ולהתנסות בכלי בעצמם. האותנטיות בבחירה גרמה להם להתחבר לסיפור שהמציאו, והם עסקו במטלת כתיבה באנגלית. זה באמת הכוח של הניידים בכיתה!

המחקרים שבדקו בעבר מדוע בנות מדירות את רגליהן ממדע זה גילו שהן נרתעות בין השאר מהאווירה התחרותית שיוצרים הבנים בשיעורים וכן כי ההעדפה של בנים מצד המורים או המורות מפריעה להצלחתן. החוקרים גם דיברו על הציפיות החברתיות השונות מבנות ומבנים . אבל בשנים האחרונות מתברר שלבנות יש גם השגות על דרך לימוד המקצוע, ובעיקר חסרה להן הרלוונטיות לחייהן הן. על רקע זה נולדה לפני כשנתיים תוכנית ניסיונית ללימודי פיסיקה שהדגש בה הוא מודעות ורגישות לבנות וצורכיהן. תוכנית זו, שיזמה היחידה לשוויון בין המינים במשרד החינוך, מופעלת בשני תיכונים בירוחם, וכן ברחובות, בדימונה ובגן יבנה ( תמר רותם).

החשיפה המתמדת לגירויים ויזואליים, שמספקים אמצעי התקשורת והטכנולוגיה, הפחיתה במידה רבה את כמות הספרים שקוראים הילדים ובני הנוער, כך טוענת ד"ר שרה האופטמן, מהחוג לספרות במכללה האקדמית לחינוך אחוה . ד"ר האופטמן, טוענת כי תהליכי הגירוי וההשטחה הנוצרים על ידי אמצעי התקשורת המודרניים, יוצרים תחליפים ליצירה הספרותית ועלולים לרשת את מקומה. השילוב של אמצעי התקשורת והטכנולוגיה בהוראת הספרות, ביחד עם אמצעים מתודיים-דידקטיים מגוונים נוספים, יאפשר למורים לספרות לחשוף את תלמידיהם ליצירות הספרות שבתוכנית הלימודים בדרכים מעניינות ואטרקטיביות. החוקרת סבורה, כי על המורים לספרות לשלב בהוראת המקצוע תכניות טלוויזיה,קלטות שמע, סרטי קולנוע, אינטרנט, תקליטורים ומערכי הוראה מתוקשבים, כאמצעים לחידוד הטקסט הספרותי. כך יוכל המורה לגוון את השיעורים ולקרב את עולם הספרות אל התלמידים. עם זאת לדעתה, הגיוון של דרכי הוראת הספרות חייב להתבסס על מערכת מורכבת של שיקולים, הנובעים מעקרונות העל של חקר הספרות והוראת הספרות כאחד. שיקולים אלו יאפשרו למורה לנווט במגוון הכלים שמעניקה המדיה הוויזואלית בגישה ביקורתית.

למרות הוויכוחים לגבי התכנים שיש ללמד בשיעורי האזרחות, והלחצים שהיו בתקופות שונות להגביר את החינוך הפטריוטי, מייצגים ספרי הלימוד באזרחות במשך שנים רבות גישה דמוקרטית ליברלית. זוהי המסקנה המרכזית ממחקר חדש, שהוצג בשבוע שעבר בכנס בנושא "חינוך ופוליטיקה", שהתקיים במכללה האקדמית בית ברל. המחקר נערך על ידי ד"ר סיגל בן-רפאל גלנטי, ראש החוג למדעי החברה ואזרחות במכללת בית ברל, וד"ר אלון לבקוביץ', מרצה בחוג. לדברי החוקרים, במהלך השנים שעברו מאז קום המדינה, מייצגים ספרי הלימוד באזרחות יותר ויותר את הרוח של מגילת העצמאות. לעובדה זו יש חשיבות מיוחדת, משום שהמדינה מציגה את עצמה במערכת החינוך, באמצעות ספרי האזרחות, בפני אזרחי העתיד שלה.

אנשים נוטים ליחס את הירתעותם מקריאת טקסטים ארוכים על מסך לגורמים טכנולוגיים. למרות זאת, אקרמן וגולדשמיד ( in press ) מצאו רמת ביצוע שווה במסך ובנייר תחת זמן לימוד קצוב וקצר בעוד שהביצוע במסך היה ירוד רק כאשר הותר לנבדקים לוסת את זמן הלמידה באופן חופשי. הם הסיקו שנחיתות הלמידה ממסך נובעת מיעילות ירודה של ויסות למידה מטה-קוגנטיבי. המחקר הנוכחי, בדק הסבר חלופי לממצאים הללו: זמן למידה קצוב וקצר אך ידוע מראש מייצג עבודה תחת לחץ זמן והלומדים ממסך יכלו להשוות את ביצועיהם על ידי תכנון יעיל שעזר להם להתגבר על מכשלות טכנולוגיות. במחקר הנוכחי סטודנטים לתואר ראשון בטכניון למדו טקסטים על מסך או על נייר תחת זמן חופשי, זמן קצוב וקצר מדי, ותחת למידה קטועה באופן פתאומי לאחר אותו זמן קצוב. ההסבר החלופי נדחה: לא נמצא הבדל בין הזמן הקצוב והלמידה הקטועה, מה שמצביע על כך שלא ננקטו פעולות מפצות על בסיס ידיעת מגבלת הזמן מראש. מעבר לכך, ככל שניתנה לנבדקים יותר שליטה על הלמידה שלהם, הלמידה ממסך נעשתה פחות יעילה והניטור של רמת הידיעה פחות מדויק מאשר אצל הלומדים מנייר. הממצאים מחזקים את המסקנה כי ויסות למידה של טקסטים המוצגים על מסך פחות יעיל מאשר בהצגתם מודפסים על נייר ( רקפת אקרמן ).

על כתפיהם של מורים הדיסציפלינאריים בבית-הספר מוטל עומס רב בהכנת מערכי-שיעור מדי יום ביומו. במהלך שנות עבודתו, כל מורה צובר לעצמו ניסיון בהכנת מערכי-שיעור וידע פרקטי מגוון. אבל כקהילייה, למרות שמורים רבים מלמדים בו-זמנית את אותם תכנים, המורים ממעטים לשתף פעולה, או לחלוק ביניהם את הניסיון והידע שהם צוברים. המחקר הנוכחי בדק, באופן ראשוני, אפשרות של שימוש בפלטפורמת-ויקי לפיתוח שיתופי של מערכי-שיעור במתמטיקה. הניסוי העלה שקיימים יתרונות רבים לפיתוח שיתופי של מערכי- שיעור במתמטיקה, אך יחד עם זאת, פלטפורמת-הויקי הזמינה היא מוגבלת, והעלאת מערכי-שיעור במתמטיקה עליה כרוכה בקשיים. המסקנות העיקריות של המחקר מצביעות על הצורך בביצוע ניסוי רחב-יריעה, בהשתתפות מורים רבים, תוך התאמת הפלטפורמה (עטרה שריקי, ניצה מובשוביץ-הדר) .

תכניות לימודי מבוססות רפורמה מציעות ערוץ מבטיח לתמיכה בהישגים גבוהים יותר של תלמידים במדעים. עם זאת, לעיתים קרובות מורים מבצעים התאמות בתכניות לימודים חדשניות בבואם לבצע בהן שימוש בכיתה בה הם מלמדים. במחקר זה בוחנים החוקרים כיצד 19 מורים ביצעו התאמות בתכנית לימודים מונחית חקר במדעים לחטיבת הביניים. באופן ספציפי הם חקרו כיצד ההתאמות בתכנית הלימודים (כמות הזמן, אחוז השלמת החומר ומבנה הפעילויות), יעילות עצמית של המורה (נוחות המורה והבנת התלמיד(, וניסיון המורה המפעיל את יחידת הלימוד השפיעו על למידת התלמידים. מקורות המידע כללו סקרי תכניות לימודים, תצפיות מצולמות בוידאו של המורים במוקד המחקר, מבחני קדם ומבחני סיכום של 1234 תלמידים ( Fogleman, Jay; McNeill, Katherine L.; Krajcik, Joseph).

העיסוק בנושא השואה במגזר היהודי בישראל בכל אחד מהנגזרות מתנהל במישור הפרטיקולרי כאשר ההתמקדות היא בזיכרון השואה כסיפור השמדת יהודי אירופה, סבלם וקורבנם אשר מועבר באמצעים סיפוריים המגולמים באמצעים חזותיים שונים. בתוך המבנה הסיפורי של תהליך העברת הזיכרון, מוקדש ומקודש מקום מרכזי לעדות ולעדים כנושאים החיים של המוות ושל הזיכרון. כאשר העבר נחווה כנוכחות, כאשר העדים הם מוסרי האמת התקפה של כאן, בתוקף מי שהינם בזיכרון של שם, נוצרת הכללה בלתי מובחנת של הטראומה ההיסטורית לכדי רעיון של "תרבות פצע" (wound culture) שבמסגרתה "כולנו קורבנות" ו"כולנו ניצולים" (נעימה ברזל).

השיפור בהישגי תלמידים שלמדו מתמטיקה בשיטת סינגפור גבוה פי שלושה מעמיתיהם שלמדו מתמטיקה באופן אחר. שיטת סינגפור היא שם להוראת מתמטיקה מדורגת, מסודרת, עם דגש על אוריינות שפה ועל קישור הנלמד לחיי היום-יום והוראה מהמוחשי דרך הציורי ורק בסוף למופשט. הגישה היחידה בארץ בהוראת מתמטיקה בכיוון זה היא "מתמטיקה יסודית" שרוב חומרי הלימוד שלה מתורגמים מחומרי הלימוד של סינגפור. סינגפור מובילה מזה שנים רבות בחינוך המתמטי בבתי הספר לפי תוצאות מבחנים השוואתיים בינלאומיים והמורים למתמטיקה הסינגפורים ידועים בכל העולם באיכותם ובעומק ההבנה וביכולות שהם מקנים לתלמידיהם. בספרה, לדעת וללמד מתמטיקה אלמנטרית, של ליפינג-מה, ילידת סין, מסבירה המחברת את ההבדלים בין המורים הסינים לבין עמיתיהם האמריקנים ועל ההבדלים המהותיים בהשכלתם, ביכולותיהם ובערך המוסף שנובע מכך לתלמידיהם ( שלמה יונה).

מבחר מאמרים בעברית החדשה ובהוראת הלשון . ילקוט מאמרים זה הוא מיזם של "פורום מרכזי לימודי לשון עברית במכללות האקדמיות לחינוך" המתקיים זה שנים במכון מופ"ת. בהמשך לילקוט קודם של מאמרים מכוננים שיצא בשנת תשל"ז (בעריכת א' צלמון, משרד החינוך והתרבות – המחלקה להכשרת עובדי הוראה), מובא עתה לפני הסטודנטים במכללות מבחר חדש של מחקרים עדכניים בעברית החדשה ובהוראת הלשון.בילקוט שלושה עשר מאמרים שנתפרסמו בכתבי עת או בקובצי מאמרים בשנים האחרונות. המאמרים נחלקים לשישה שערים: (1) תצורה, תחביר, מילון; נורמה ותקניות (2) סמנטיקה (3) לשון הספרות וחקר הסגנון (4) שיח ורטוריקה (5) לשון וחברה; לשון ותקשורת (6) הוראת הלשון. נוסף על המאמרים המתפרסמים בשלמותם, בכל שער מופיעות הצעות "לקריאה נוספת". המאמרים נבחרו הודות להתאמתם לתכנית הלימודים בלשון העברית במכללות לחינוך (בלימודי היסוד ובהתמחות) ולעיסוקם בבעיות היסוד של תחום החקר ( לובה חרל”פ, גילה שילה) .

הספר מדע במחשבה תחילה נכתב על יסוד ניסיונן העשיר של מחברות הספר בהוראת תכנים בתחומי מדעי החומר, פיזיקה וכימיה ובהכשרת פרחי הוראה. מטרת הספר היא לעודד למידה משמעותית של מושגים מדעיים בסיסיים בד בבד עם טיפוח מיומנויות למידה וחשיבה. במרכזו של כל פרק בספר מוצגים מושגים ועקרונות מתחום תוכן נבחר, שלימודם מתבסס על סדרת פעילויות המשלבות פתרון בעיות רלוונטיות מחיי היום-יום. ייחודו של הספר הוא במבנה המודולרי שלו, המאפשר למורי המורים לבחור מתוך מגוון הפעילויות והנושאים המוצעים את אלה הקשורים במושגים הנלמדים ומשתלבים ברצף ההוראה שלהם. קהל היעד של הספר הוא מורי מורים, מורים בבתי הספר היסודי והעל-יסודי, סטודנטים מתכשרים להוראה ותלמידים ( אילנה רונן, רחל צימרוט, שרון צ`כובר ).

במאמר זה, בוחנים החוקרים את אופי העניין במדעים, כפי שמוצג בנתונים של התכנית הבינלאומית להערכת תלמידים PROGMME FOR INTERNATIONAL STUDENT ASSESSMENT (PISA) משנת 2006. הם דנים ביחסים בין מדידות של ידע, הנאה וערכים כמרכיבים של העניין במדע. העבודה בוצעה תוך הכרה שהרבה מהמודלים של מוטיבציה המופיעים בספרות פותחו במדינות מערביות. נבדק האם הדרכים בהן ידע, הנאה וערכים מחוברות ומשולבות במבנה העניין של התלמידים במדעים, עלולות להשתנות כתוצאה ממנהגים מסורתיים תרבותים והיסטוריים ( Mary Ainley and John Ainley).

הכלי 'דיגלו', מאפשר לערוך דיון סינכרוני כתוב וממופה בין קבוצת תלמידים. הכלי המתוקשב פותח ע"י קבוצת כישורים באוניברסיטה העברית המורכבת מחוקרים, מפתחים ומורים, בראשות פרופ' ברוך שוורץ. קבוצת הפיתוח והמחקר באוניברסיטה העברית משלבת מחקר חינוכי ופיתוח כלים טכנולוגיים והטמעתם במרחב הכיתה דרך השתלמויות מורים בניהולם של ראומה דה-גרוט וד"ר ראול דרכמן. "המטרה שלנו היא לפתח כלים טכנולוגיים שיאפשרו שיח דיאלוגי, ארגומנטציה וחשיבה ביקורתית במסגרת הלמידה בכיתה", מסבירה דה-גרוט. "השילוב של הכלים והשיטות הפדגוגיות נעשה בשיתוף של מורים ותלמידים על מנת להתאים רעיונות ומושגים שעלו במחקר עם צרכים אמיתיים שעולים מן השטח".

פרויקט מחקר זה נועד לתכנן ולפתח שיעורי מתמטיקה במולטימדיה לכיתה ג' כדי לשפר את למידת המתמטיקה של התלמידים ואת התהליך הקוגניטיבי. השיעור של מתמטיקה במולטימדיה יושם בינואר 2010 בשתי כיתות ג' שבהן למדו ילדים ממעמד סוציואקונומי נמוך. התלמידים השהשתתפו בפרויקט היו מאוד קשובים להוראת מתמטיקה במולטימדיה; התלמידים המשתתפים השיגו ציונים גבוהים יותר בחידון שנערך במבחן שאחרי הטיפול הניסויי בסוף היישום של מולטימדיה מאשר במבחן שנערך לפני השימוש במולטימדיה (Liu, Y. ,2011).

סטייסי ברדפורד תוהה האם רצוי להשתמש במחשב-הלוח (iPad) ככלי לקריאה עם ילדים קטנים. לשם כך, היא החליטה להתייעץ עם פרופסור פגי מקנאמארה, יו"ר החוג להכשרת מורים ב-Bank Street College of Education. מקנאמרה טענה כי ילדים יכולים לקרוא סיפורים אלקטרוניים בתנאי שהמבוגרים ימלאו אחר מספר כללים. שנית, אם הספר מאפשר להורה לבחור בין האפשרות לקרוא את הסיפור לילד או שהמכשיר יקריא את הסיפור, יש לבחור בהקראת הסיפור על-ידי ההורה. אם הספר האלקטרוני מגיע בגרסת שמע בלבד, ההורה תמיד יכול להנמיך את הקול ולקרוא את הסיפור בעצמו. לבסוף, הספרים האלקטרוניים אינם מהווים תחליף לספרי התמונות. את ספרי התמונות יש לקרוא מדי יום, הספרים האלקטרוניים הם מכשיר נוסף, שבו ההורה יכול להשתמש ( Stacey Bradford).

בשכבת גיל ממוצעת בישראל יש כיום כ-120 אלף תלמידים. כמה מורים לפיסיקה יש בישראל? כ-850. מה מאפיין את המורים האלה? רובם מבוגרים יחסית – הגיל הממוצע עלה בעשור האחרון ל-50. כמה מורים צעירים לפיסיקה יש במדינת ישראל? עשרות בודדות. אולי פחות. אבי גולן הוא ראש יחידת התלמידים במכון דוידסון לחינוך מדעי. עד לפני שנתיים הוא היה מנהל תיכון בנרקו וייס בבית שמש, ובעברו גם היה מורה למדעים ולמתמטיקה בעירוני ו' בתל אביב ובתיכון פרקאוף באור יהודה. גולן טוען שבתוואי הנוכחי של פרישת מורים ותיקים לפיסיקה לעומת מספרים כה קטנים של מורים חדשים שמצטרפים – תוך חמש שנים יהיו בישראל פחות מ-500 מורים לפיסיקה. לפני 25 שנה – כשאוכלוסיית ישראל היתה קטנה בכ-40% (ומנתה כ-4.3 מיליון איש בלבד) היו בישראל כ-1,000 מורים לפיסיקה ( גיא רולניק ).