תחומי לימוד

מדענים גילו כיצד העיניים שלנו מפענחות את הקריאה בטקסטים. בעבר, המדענים חשבו כי שתי העיניים מתמקדות על אותו אות של המילה. עתה, מסתבר כי 50% מהזמן העיניים שלנו ממוקדות על אותיות שונות באופן מקביל. העיניים אינן סורקות את הטקסט אלא מדלגות ומנתרות בין אותיות. העיניים מסוגלות להתמקד באופן נפרד בשתי אותיות ולדלג במהירות ביניהם. המוח יודע לעבד את המידע משני העיניים וליצור את הרצף בראייה והפענוח. המדענים הבריטיים שדיווחו על הממצאים סבורים כי לתוצאות המחקר יכולות להיות השלכות בעיקר לגבי שיפור שיטות הוראת הקריאה לילדים הסובלים מדיסלקסיה.

השפה החזותית, כמוה כמילולית, מכילה מכלול של סימנים המבוססים על צירופים כמו: קוים, צורות, צבעים או טקסטורות. תופעת השפה היא אוניברסאלית אך שפות חזותיות, כמו מילוליות, מכילות סימנים וצירופים, שהינם תלויי תרבות, זמן ומרחב. ההתייחסות אל סביבות למידה כאל טקסט (מילולי, חזותי) הוא אחת ההתפתחויות של העשור האחרון. רימונה כהן מונה במאמר גישות למחקר טקסטים חזותיים ומדגימה אילו מוקדי עניין מזהים במחקר טקסטים חזותיים, המאמר מפרט גם סוגות מתאימות למחקר חזותי בשדה החינוך. כותבת המאמר היא מעורכות הספר "טקסטים חזותיים בכתה". (רימונה כהן)

במחקר זה נבדק בסיס הידע על פיו מוגדרים הסטנדרטים וזיקתו לסטנדרטים הפרופסיונאליים למורים בשפות במקומות אחרים בעולם. כן נבדק השימוש במסמך באמצעות שאלונים ל13 ראשי תכניות להכשרת מורים לאנגלית באוניברסיטאות ובמכללות וניתוח מסמכי תכניות לימוד. סקירת ספרות של בסיס הידע בהוראת שפות מצביעה על כך שבנוסף למודלים מסורתיים של תכנים ודרכי הוראה מתמקדות התפיסות העדכניות גם בהקשר ובתפקיד המורה בתהליך ההוראה. בנוסף, בדומה לשאר מסמכי הסטנדרטים למורים גם בתחום הסטנדרטים לשפות נכרת ביקורת נוקבת על תכניהם והשימוש שנעשה בהם. מהמחקר עולה שהסטנדרטים נמצאו ברובם מתאימים יותר לתכניות הכשרה מאשר למורים בפועל אם כי יש לסייג קביעה זו מאחר ובמחקר זה לא נבדקו תכניות להתפתחות מקצועית. (עופרה ענבר)

מטרת ההרצאה לתאר את תהליכי הקריאה והכתיבה של קבוצת מתמחות ספרות בקורס שעסק ברומאן האוטוביוגרפי. המטרה הודגמה באמצעות תיאור טקסטים שיצרה הקבוצה בעקבות קריאה בספרו של עמוס עוז "סיפור על אהבה וחושך". הסטודנטיות הביעו את עצמן באמצעות ארבעה סוגי טקסטים שכתבו: (1) ציטוטים נבחרים מתוך הטקסט הספרותי. (2) תגובה אישית לטקסט הספרותי. (3) כתיבה עיונית על הטקסט הספרותי. (4) תגובה לטקסט של סטודנטית עמיתה. ברמה האישית המפגש בין הביוגרפיה האישית לבין האוטוביוגרפיה הספרותית טומן בחובו לא רק השוואה וחשבון נפש המכוונים כלפי העבר, אלא גם ובעיקר השראה המכוונת לעתיד. ברמה הקבוצתית מהווה האוטוביוגרפיה הספרותית מנוף לדיון הנובע מתוך קווי הדמיון והשוני בין המשתתפות בקורס (טוהר ורד)

מטרת המחקר לבדוק האם שימוש במודל המשלב מוסיקה בהוראת מתמטיקה תורם להוראה חווייתית ומשמעותית של מושגים במתמטיקה, והאם הוראת המושג 'שבר' נתרמת על ידי חשיפה למודל אינטגרטיבי זה. 24 פרחי הוראה במסלול להכשרת מורים למתמטיקה (ביה"ס היסודי), חסרי כל הכשרה פורמאלית במוסיקה, נחשפו למערכי שיעור על אבני היסוד באוריינות מוסיקלית. בנוסף להצגה הדרגתית של סמלים המהווים את אלמנט ה'כתיבה' המוסיקלית (תווים, תיבות, מקצבים, משקלים, גבהי צלילים ועוד), אלמנט ה'קריאה' מצא ביטוי בביצוע המוסיקלי בזמן השיעור (מחיאות כף, שירה, נגינה במגוון כלי הקשה). בכל שלב הוצגו במקביל המושגים המתמטיים הרלוונטיים בנושא השברים. (יפעת סימפסון, דורית פטקין)

מטרת המחקר לתאר כיצד נבנים מושגים מתמטיים – מדעיים אצל סטודנטיות להוראה, מורות ותלמידיהן בבית הספר היסודי. המחקר נשען על ההבחנה של ויגוצקי בין מושגים ספונטאניים לבין מושגים מדעים, ועל תפקיד המורה כמתווך את תהליך ההבניה של מושגים מתמטיים-מדעיים. הגישה המחקרית היא איכותית – תיאורית. הנתונים נאספו על-ידי תצפיות וראיונות שתועדו. בניתוח תוכן של תשובות המשתתפים והסברם לשאלה: "מהו העוקב לרבע? " אפשר לזהות, שהגורם המפריע להבניית מושגים מתמטיים-מדעיים הוא הנטייה לשכוח את הטיעון המתמטי-פורמאלי, שאינו מבוסס דיו ולחזור לידע האינטואיטיבי ולמושגים הספונטאניים, תוך שימוש באנאלוגיות למערכות מתמטיות מוכרות. חשיבות המחקר בחשיפת האסטרטגיות בבניית מושגים (חיותה רגב)

מחקר זה בוחן מודל, שפותח עבור סטודנטים המתכשרים להוראת הספרות ואשר נועד לשילוב טכנולוגיות להוראת הספרות בכתה. המודל התמקד בפיתוח מערכי הוראה מתוקשבים תוך שילוב של כלים דיסציפלינאריים, כלים מתודיים-דידקטיים וכלים טכנולוגיים. ממצאי המחקר מלמדים על תרומתו של מודל זה לאוכלוסיית המחקר, 16 סטודנטים בעלי ב.א., שלמדו לקראת תעודת הוראה בספרות. הממצאים מצביעים על הישגים משמעותיים בתוצרים של הסטודנטים, כאשר נתבקשו להציע שני מערכי הוראה מתוקשבים לשיר או לסיפור מתוך תכנית הלימודים. ראיונות המחקר מעידים גם על שיפור מובהק סטטיסטית בתרומתו של המודל לביטחון העצמי של הסטודנט ולתפיסה המקצועית של הוראת הספרות. מסקנות המחקר שופכות אור על השאלה, כיצד ניתן להכשיר סטודנטים להסתייע בטכנולוגיה במהלך הוראת הספרות בכתה? (שרה האופטמן)

הסוגיות שנחקרו היו השפעת גודל המסך על יכולת הקריאה וההבנה, עמדות הסטודנטים ללמידה אקדמית באמצעות מסכים זעירים של מחשבי כף יד וההעברה של אסטרטגיות קריאה למדיה דיגיטאלית ניידת. ממצאי המחקר מראים כי אין הבדלים מובהקים בין סטודנטים הקוראים במחשבי כף יד לבין סטודנטים הקוראים במחשבים שולחניים רגילים. עמדות הסטודנטים לקריאת טקסטים מדעיים באמצעות מחשבי כף היד היו חיוביות מאד ומרבית אסטרטגיות הקריאה אשר שימשו אותם במחשבים השולחניים הרגילים הועברו גם במהלך ההתמודדות עם מחשבי כף היד. מסקנות המחקר היו שסטודנטים ששפת אמם אינה אנגלית מסוגלים להתמודד בהצלחה עם טקסטים מדעיים המוצגים בצורה מוקטנת במחשבי כף יד (Miriam Schcolnik, Sara Kol, Avigail Oren)

האינטרנט מאפשר פרסום אישי במרחב הציבורי. נעשה קשה להבחין היכן האישי מסתיים והציבורי מתחיל. בכלל, קשה להבדיל בין השניים: אדם שכותב, לכאורה, לעצמו, גם מפרסם את הכתיבה ה"אישית" הזאת לעיני כל באתר. לנגד עינינו מתהווה סוג חדש של כתיבה – מה שאפשר לכנות כתיבה אישית/ציבורית. נכון להיום, מדובר בסוג כתיבה שכלליה עוד נמצאים בתהליך של התגבשות, ולכן המערכת החינוכית מתקשה להקנות אותם. אבל בדיקה של מאפייני הכתיבה הזאת מראה שהשתמעויותיה בתהליכי הלמידה רבות משמעותיות (ג'יי הורוויץ)

המחקר בדק תפיסות, ציפיות ושביעות רצון של סטודנטים הלומדים בהתמחויות להוראת אנגלית וערבית בתוכנית M.Ed. בהוראת שפות. כלי המחקר היה שאלון. אוכלוסיית המחקר כללה 91% מהמתמחים מהמחזור הראשון של התוכנית שענו על השאלון באמצע שנה א' ו75% מהם -בסוף שנה ב' ו-83% מהלומדים מהמחזור השני שענו על השאלות בתחילת שנה ב'. מן הממצאים עולה כי המשיבים ציפו לקבל כלים לתפקוד מקצועי יותר. משיבי המחזור הראשון הרגישו שאכן קיבלו את התובנות והכלים המעשיים לכך. הם גם דיווחו על שיפור בביטחון העצמי ועל דימוי עצמי חיובי יותר כמורי שפות בעקבות השתתפותם בתכנית. המשתתפים ציפו לרכוש מיומנויות לבניית חומרי לימוד שיוכלו להנחות מורים ופרחי הוראה ולרכוש ידע תיאורטי, קונצפציות ותובנות כרקע לפיתוח תחומים אלה. משתתפי המחזור הראשון אכן הביעו שביעות רצון גבוהה בעניין זה. כל המשתתפים דיווחו על תרומת התוכנית לקישור בין תיאוריה למעשה (ג'נינה קהן-הורביץ).

אחת הבעיות העיקריות עמן מתמודדים מורים בהוראת הקריאה היא הקושי להניע תלמידים לקרוא את הטקסט פעם שנייה. המאמר מציע, על סמך הניסיון הפדגוגי העשיר של המחברים, 20 דרכי הוראה לשכנוע התלמידים לקרוא את הטקסט פעמים נוספות. בין השיטות המוצעות להנעת תלמידים ניתן לציין את קריאת הטקסט לעמית בכיתה (Read It To Someone), יצירת מתווה למדידת עקומת הזמן לקריאה, מתווה גראפי הממחיש לתלמידים את הזמן והשיפור בקריאה ולבסוף גישה נוספת המוכרת מזה מאות שנים גם ביהדות והיא קריאה תוך כדי תנועה מתמדת, כלומר, קריאת הטקסט בהליכה או בתנועה אבל לא בישיבה סטאטית (Linda Higbee Mandelbaum , Dodi Hodges, Trinka Messenheimer)

כיווני ההכשרה של פרחי הוראה להוראת אנגלית מבוססים, אמנם, על יישומים מתוקשבים וסביבות מתוקשבות, אך יש מקום לחזק את ההכשרה של פרחי הוראה לאנגלית על כתיבת בלוגים באנגלית. מאחר ומורים לאנגלית בבתי הספר כבר משתמשים באופן פעיל בבלוגים על מנת להניע תלמידים להתבטא באנגלית ולכתוב מאמרונים קצרים יש מקום והצדקה מלאה לשלב את הכרת הבלוגים ודרכי השימוש בהם גם בסדנאות ההכשרה של פרחי ההוראה לאנגלית. פרחי ההוראה המתכשרים להוראת אנגלית צריכים להכיר היטב את הטכנולוגיות להפקת בלוגים באנגלית, את שיקולי ההערכה של כתיבה מתוקשבת ואת דרכי היישום של הפעלת בלוגים בכיתה (Shoffner, M)

כל שש השיטות להוראת מתמטיקה הנהוגות כיום בחינוך היסודי ראויות להתקיים בצערכת החינוך, כך קובע מחקר שערך צוות חוקרים ממכון ויצמן למדע. החוקרים ערכו בשלוש השנים האחרונות מחקר על שש השיטות במגדם מייצג של בתי ספר. החוקרים מציינים בדו"ח, כי ספרי הלימוד שפותחו עבור שש השיטות מותאמים לרב-גוניות הקיימת בקרב התלמידים, והולמים את דרישות תכנית הלימודים שאישר משרד החינוך אשתקד. החוקרים ממליצים להמשיך לעודד ריבוי שיטות הוראה במתמטיקה ושסטודנטים להוראת מתמטיקה בחינוך היסודי ייחשפו לכל השיטות ויתנסו באופן פעיל בניתוחן.

למטרת המחקר פותחה יחידת לימוד מתוקשבת בנושא אומנות המיצג, המוצגת כאתר אינטרנט הכולל מידע מגוון על יצירת מיצג אחת. באמצעות תוכנת היפרטקסט מתאפשר תהליך למידה לא לינארי המבוסס על צפייה בקטעי וידאו של המיצג, תמונות וטקסט החושפים את הלומד בצורה רחבה ומעמיקה למידע הרלוונטי הנדרש לשם בניית שבע אמות ההבנה של היצירה, תוך רכישת המיומנויות הנדרשות לניתוח יצירת מיצג.המחקר בחן את השינויים ברמת הידע ובמידת ההבנה שפיתח אחד מתלמידי האוכלוסייה שנחקרה במסגרת לימודי התואר השני, תלמיד כתה י"ב הלומד תולדות האומנות, לגבי מיצג. ממצאי המחקר מתייחסים לפרופיל הפעילות וכן לפרופיל הבנת היצירה (אופיר גורטלר ובילי עילם)

סוגיית הוראת הקריאה בכיתה א' חזרה ועלתה שוב, לפני כשנתיים, על סדר היום הציבורי. הנושא עלה כתוצאה מחוסר שביעות רצון מהישגי התלמידים במיומנויות שפה בסיסיות: קריאה וכתיבה. מתוך כך התעוררה שוב השאלה על פי איזו גישה ובאיזו שיטה יש ללמד קריאה בכיתה א'. ומתוך גישה הרואה בקריאה חלק ממערך אורייני כולל, פיתחה ד"ר מיכל רוזנברג תכנית, אשר מטפחת בצורה שיטתית כישורים אורייניים, תוך כדי תהליך רכישת הקריאה והכתיבה, נוסף לשיטת הקריאה בה מלמדים בכיתה א'. שם התכנית: "קוראים וחושבים מחדש"- טיפוח כשירות אוריינית בתהליך רכישת הקריאה. תכנית זו זכתה להמלצה של תת הועדה לאישור תוכניות לימוד בנושא הוראת הקריאה, בראשות פרופ' רם פרוסט, כתכנית העשרה (מיכל רוזנברג)

אחד הגורמים המשמעותיים בספרי לימוד ממוחשבים בארה"ב היא הוצאת Holt, Rinehart and Winston אשר פיתחה לאחרונה מהדורה ממוחשבת של ספר לימוד במתמטיקה לבתי ספר תיכוניים ומכללות. הספר הממוחשב המייצג את הדור הבא של ספרי לימוד מקוונים כולל רכיבים מעניינים של תרגול הממוחשב באמצעות סרטי וידאו קצרים ומערכת הערכה ממוחשבת המשולבת במוצר החדשני. המערכת כוללת גם קובצי סיוע ומילוני מונחים ממוחשבים המסבירים ומדגימים מומחים במתמטיקה ללומדים. המערכת מאפשרת ללומד לראות את התרגילים במתמטיקה ואת ההסברים בתצוגה מותאמת על פי בחירת הלומד. מערכת התרגול הממוחשבת מאפשרת לתלמיד להבין מושגים ובעיות במתמטיקה גם כאשר הוא לומד בבית. המערכת הממוחשבת כוללת גם בנק בחינות ממוחשב עבור המורים המלמדים באמצעות ספר זה.

ראובן לזרוביץ ורחל הרץ-לזרוביץ מבקרים בפרק החמישי של הספר "למידה בדרך החקר: אתגר מתמשך" את החד-צדדיות של העיסוק בחקר מן ההיבטים הקוגניטיביים בלבד, שכן עיסוק כזה מזניח לדעתם היבטים נוספים של המחקר המדעי. המחברים מתארים שתי שיטות ייחודיות של הוראה שיתופית שפותחו בישראל: קבוצת חקר ושיטה הקרויה "הוראת עמיתים בקבוצות חקר קטנות". שני המודלים האלה הם ייחודיים לישראל ויישומם לווה במחקרי הערכה מעצבת ומסכמת. המחברים מתארים, מגדירים ומבררים מושגים בהוראה שיתופית, מתוך זיקה לתיאוריות שעיצבו אותם ומנתחים דוגמאות נבחרות, המעוגנות בתחומי תוכן ספציפיים בביולוגיה, כמו כן הם דנים בתוצאות, במסקנות ובלקחים של כמה מחקרים בתחום הוראת הביולוגיה, שבוצעו בארץ על פי שיטות ההוראה המתוארות.

המאמר מציג תוצאות ניתוח מאבחן של דפוסי ידע של תלמידי כיתות ח בישראל ובסינגפור, שעלו במבחן הבין-לאומי במתמטיקה TIMSS-R. הניתוח נעשה במתודולוגיה פסיכומטרית המכונה rule space שפותחה בידי תצואוקה (Tatsuoka) המאפשרת אבחון של הפרט במבחנים בקנה מידה גדול במגוון אפיונים כגון ידע נושאי, מיומנויות ותהליכי חשיבה מתמטית. תוצאות הניתוח הן ההסתברות לשליטה בכל אחד מהאפיונים שהוגדרו. במאמר מוצגים הפרופיל הישראלי והסינגפורי ברמת האפיון וברמת המקבצים של דפוסי הידע שעלו מהניתוח. הפרופיל הישראלי שעלה מן הממצאים מאיר את האפיונים הדורשים שיפור. פרופיל הביצוע של המדגם הסינגפורי מאפשר להיווכח מהו הרף הגבוה שהושג במבחן זה. בדיון נעשה ניסיון להבין את הסיבות ליתרון הסינגפורי. (מנוחה בירנבוים)

מטרת המחקר הייתה לבדוק את השימוש באסטרטגיות הלימוד “עומק“ ו “פני-שטח“ אצל לומדי אנגלית בסביבת אינטרנט, השייכים לרקע סוציו -אקונומי נמוך או לרקע סוציו-אקונומי בינוני-גבוה. מתוצאות המחקר עלה כי השימוש הרווח בקרב הלומדים היה באסטרטגיית פני-שטח. שימוש זה רווח הן בקרב לומדים השייכים לרקע סוציו -אקונומי נמוך והן בקרב לומדים השייכים לרקע סוציו-אקונומי בינוני-גבוה. עם זאת, בקרב הלומדים השייכים לרקע סוציו-אקונומי בינוני-גבוה, השימוש בשתי אסטרטגיות הלימוד היה רב יותר. (נועה אהרוני)

מטרת המחקר לזהות ולתאר את המודל המנטלי בפעולה על אודות הלמידה אצל מורים המלמדים את נושא השואה. המחקר מדגיש את ההיבטים האמפתי והערכי של ההוראה, אשר הם חלק ממאפייני הוראת ההיסטוריה בכלל והוראת השואה בפרט. מסקנות המחקר: (1) קיים מודל מנטלי בפעולה על אודות הלמידה אצל כל אחד מן המורים שבמדגם; (2) קיים מודל מנטלי בפעולה המשותף למורים שבמדגם; (3) קיימים פרופילים שונים של מורים המבטאים הבדלים אישיים ביניהם; (4) ההיסטוריה שהמורים לימדו היא מעין סוג של היסטוריה פוזיטיביסטית-אירועית. יש לצפות כי מורים להיסטוריה שיכירו בקיומו של המודל המנטלי בפעולה על אודות הלמידה יהיו אולי רפלקטיביים יותר, וייתכן כי רפלקטיביות זו תתרום לאפקטיביות שלהם. (גדי ראונר)